שלום לך שואלת יקרה
וואו, איזה שאלה מדהימה, יישר כח על השיתוף!
ראשית, המטרה של הבריאה לפי היהדות היא רק בשביל דבר אחד, להיטיב, לעשות טוב. כך שלפני כל הראיות, ברור שהתוכנית של הבורא לא הייתה שנלך לגהנום, התוכנית שלו היא רק בשביל להיטיב!
שנית, ליהודי קשה מאוד להיכנס לגהנום, יש תנאי קבלה מאוד קשוחים, ונפרט.
א. בברית בין הבתרים [סוף פרשת לך לך, מובא במדרש רבה], הקב"ה הציע לאברהם אבינו 2 אפשריות איך לכפר על החטאים של בני ישראל, או גהנום או גלות. אברהם אבינו בחר בגלות במקום גהנום. זאת אומרת, שכל מי שעובר את הגלות הוא מוגן מגהנום. זה לא הוגן שנקבל גם וגם…
ב. בחז"ל כתוב שאברהם אבינו יושב בפתח הגהנום ולא נותן להיכנס לשם מי שקיים מצות מילה, וברור שזה כולל גם את הנשים.
ג. הרמב"ם כתוב שדנים כל אחד לפי הרוב, אם רוב זכויות הוא יוצא זכאי, אם חלילה רוב חובות הוא חייב. קשה לתאר מצב שבו יהודי שומר תורה ומצות יגיע לרוב חובות, הוא "צריך" בשביל זה לעסוק רוב היום בעברות… זה לא נשמע משהו הגיוני.
ד. יסורים מכפרים, אדם עובר מספיק צרות בעולם הזה, וזה מכפר על כל העברות שלו.
ה. אפשר לעשות תשובה תמיד, אפילו ברגע האחרון של החיים, מי שעושה תשובה אין לו שום עברה.
כך שרק רשעים גמורים ממש, שלא עומדים בכל חמשת התנאים האלו, "יזכו" להגיע לגהנום. אבל ליהודים טובים אין מה לחפש שם, זה בכלל לא באזור שלהם. ובכלל גהנום מיסודו לא מיועד ליהודים, המקום הטבעי של יהודי הוא בגן עדן.
חשוב לציין, הדברים הם לא שלי, שמעתי אותם מרבותיי ששמעו מרבותיהם.
בנוגע להלכות צניעות, יש הרבה הפחדות ופרסומות שמטעות, עם הרבה "עם ארצות", אבל חשוב לדעת מה באמת הלכה מהלכות צניעות ומה זה רק הידור ודבר טוב.
ההלכות עצמם של צניעות, עד כמה שיודע לי, הם לא קשות ליישום, כל זמן שלא מדובר בלבוש פרובוקטיבי, רק החומרות ו"תקנונים". חשוב מאוד להפריד ביניהם.
וסתם כך חשוב לדעת שהקב"ה לא בא להכביד עלינו ולצוות אותנו במשהו שאנחנו לא מסוגלים לעמוד בו.
יש משל מפורסם של המגיד מדובנא על הפסוק, "לא אותי קראת יעקב כי יגעת בי ישראל". על אדם שביקש מנער להעלות את המזוודה שלו לחדרו במלון, הנער התלונן שהמזוודה הייתה כבדה מדי, הוא אמר לו אם זאת הייתה מזוודה כבדה, זו לא המזוודה שלי…
המוות הוא חוויה לא פשוטה בכלל, אבל מבחינת התורה, אין מה לפחד מהחיים שאחרי המוות, זה פשוט לעבור למקום טוב יותר, שם נמצא תכלית הטוב שאנחנו אפילו לא מסוגלים לחלום עליו.
נכון שלפעמים מרוב פחד אנחנו לא מצליחים להגשים את עצמנו, אבל אם הגעת להבנה הזו כבר הגעת לחצי מהדרך, המשך הדרך היא ללמוד להסיח את הדעת ממנו, לחיות את החיים, ולמצוא את הדרך להגשים את עצמך.
המון הצלחה וחיים שמחים ומאושרים
בברכה
יוסי ב.
[email protected]
דלג לתוכן
3 תגובות
תודה רבה על התשובה !!!
נותן שמחה לחיים ורוגע נפשי
תשובה מדהימה. יחד עם זאת אשמח להתייחסות. כיוון שבנוסף למקורות שהרב ציין ישנם עוד כמה שאומרים בדיוק הפוך. נתחיל בעצם הדבר שכולנו אומרים קדיש באחד עשר חודש הראשונים אחרי הפטירה. לאור האמור אין לזה שום מקום. בנוסף לכך יש הרי יש בחז"ל מאמרים שלמים על מה עונשו של העושה כך וכך.
אני לא בא להכחיש את הגהנום, ברור שיש כזה דבר, אבל החרדה ממנו היא לא נכונה, אין הרבה סיכויים להיכנס לשם. מה שכתבו עליו בחז"ל הכוונה היא לעורר יראת שמים, להבין את משמעות של כל מעשה דרך העונש, שבעצם מעשה רע מצד עצמו מסוגל להביא לגהנום. אבל מי שזה לא מביא אותו ליראת שמים, זה לא מועיל ורק מזיק. כי אז זה נתפס כאילו הגהנום הוא חלק ממטרת הבריאה, וזה לא נכון. בסופו של דבר הכל הולך לפי החשבון הכללי, רוב זכויות או רוב חובות.
קדיש אחר המת הוא נועד לעילוי נשמתו, מבואר בכתבי האריז"ל שגם למי שנשמתו בגן עדן מועיל קדיש להתעלות עוד ועוד. בנוסף זה גם מועיל להעלות עוד נשמות יחד אתו. בנוגע לשאלתך למה מפסיקים בחודש האחד עשר, כיון שלא תמיד הכל ידוע לנו, ואין לנו מושג בדין שמים כלפי אחרים, לכן אנחנו לא רוצים שיתפרש כאילו אדם מראה שאביו רשע, [שהרי גם לרשעים הקדיש עוזר], והוא נמצא בגהנום מעל י"א חודש, וכך משמע בפוסקים.
ליהודי טוב אין לו מה לחפש בגהנום.