שואלת נכבדה מאד.

תקופת הצדוקים הינה תקופה הראויה ללימוד ועיון מעמיק. המסקנות שניתן ללמוד מתקופה זו הינם חשובות מאד.

לצערנו התיעוד הבולט והנפוץ ביותר של תקופת הצדוקים, נכתב על ידי יוסף בן מתתיהו בספרו 'קדמוניות'. התיעוד שלו הינו מגמתי, אוהד, ומוטה לטובת הצדוקים.

אך חכמינו סיפרו מפורשות וברמיזה על תקופה זו, ומדבריהם ניתן ללמוד שאכן עבודת בית המקדש היתה נתונה זמן רב בידי הצדוקים, שהיו עשירים יותר, ובעלי כח פוליטי יותר, ולא בגלל מספרם הרב בקרב היהודים.

מרבית המלכים אהדו את הצדוקים, מכיון שהם עזרו להם ליצור דריסת רגל בתוך העם היהודי. כך שהמעמד העליון היה צדוקי ברובו. למעט תקופה קצרה שבה שלומציון היתה המלכה, שבה אהדת השלטון היתה אל הפרושים.

לצערנו אחת הסיבות שגרמו לחורבן המקדש השני, היו מלחמות האחים המרובות בין הפרושים לצדוקים. עבודת המקדש אכן לא התנהלה כנדרש. כבר בגמרא ביומא (ט, א) הגמרא מתארת את ההבדל בין בית ראשון שבו כיהנו שנים עשר [או שמונה עשר] כהנים גדולים, לעומת בית שני שבו כיהנו יותר משלש מאות כהנים, ומתוכם במשך 130 שנה כיהנו שלשה כהנים צדיקים.

מתוך תיאורי חז"ל ניתן ללמוד שגם בקרב הצדוקים לא כולם היו אדוקים באמונתם, ובמקרים רבים הם קיבלו את דרשות חז"ל [כמו למשל בקידוש החודש שהם היו מטעים את חכמים בכדי שפסח ייצא ביום ראשון, וכתבו התוספות (ראש השנה כב, ב) שהם דרשו שגם אם קידשו את החודש בטעות, זהו החודש האמתי].

להרחבת הקריאה על תקופת הצדוקים והבייתוסים, הייתי ממליץ לך לעיין בספר 'דורות הראשונים'. ובספרות המחקר ניתן לעיין גם בספרו של איל רגב 'הצדוקים והלכתם'.

חשוב להדגיש שהפרושים לא היו זרם מאוחר יותר. איך ניתן להעלות על הדעת שבבית שני יקומו קבוצת אנשים וישנו דינים בתורה, והעם לא יתקומם כנגדם, ולהיפך כאשר המלך ניסך על רגליו אז העם רגם אותו באתרוגיו?

כמו כן חשוב לזכור שעובדת קיומו של בית המקדש איננה מונעת לחלוטין את השפעתו של היצר הרע, כך שניתן להבין שהיו אנשים שראו את בית המקדש והתנהגו שלא כהוגן.

ולסיום, מצוות התורה הינם נצחיות ורובם אינו תלוי בבית המקדש. מצות שבת, תפילין, ציצית, מאכלות אסורות, ועוד מצוות רבות, אינם תלויות או קשורות כלל לבית המקדש, כך שלא ניתן לשאול 'איך ידעו שזה עכשיו רצון ה".

אקוה שעזרתי בהתרת הספיקות, ואשמח לענות על כל שאלה בהמשך.

בהצלחה.

בניהו

[email protected]