שואלת יקרה מאוד.
בשאלה הנפלאה שלך, כללת בעצם שתי שאלות: האם טבע נרכש חזק יותר מטבע מולד, וכיצד ניתן לחזק טבע מולד.
באשר לשאלה הראשונה – לפי מה שידוע לי, זוהי אמירה שמיוחסת לבעלי המוסר ולא לחז”ל. כוונתם של אותם בעלי המוסר היתה, שגם אדם הנולד עם תכונות טובות, כל זמן שהוא לא מפתח אותם הם נמצאים בו במצב רדום. לעומת זאת אדם המתאמץ ורוכש לעצמו תכונה, היא תהיה אצלו במצב פעיל, ומצב פעיל משפיע על האדם יותר ממצב רדום.
ניתן להמשיל זאת לאדם שנולד מוכשר מאוד, אך הוא לא מאמץ את שכלו כלל. כל לימודו עוסק בדברים קלילים. אם נשווה אותו לתלמיד השקדן שהתאמץ מאוד ושינן את החומר פעמים רבות, בסופו של דבר – במבחן התוצאה ינצח השקדן ולא המוכשר. ההבדל ביניהם יבוא לידי ביטוי ביום שבו המוכשר יחליט להיות גם מתמיד.
זו הסיבה שייחוס הוא דבר נחשב. אין לייחוס מעלה בפני עצמו, אולם הוא מעניק ‘נקודות פתיחה’ בהתמודדות, שמהם צריך לצאת לדרך ולהפוך את התכונות לפעילות.
באשר לשאלה השנייה – אצטט לך קטע מהגמרא שדרכו ניתן ללמוד מהי הדרך לעורר את הכוחות הרדומים, ולהפוך אותם לפעילים. הגמרא (ברכות סא, ב) מתארת את רגעיו האחרונים של התנא הקדוש רבי עקיבא שנהרג על קידוש ה’, במיתה מזעזעת במיוחד; על ידי סריקת בשרו במסרקות של ברזל.
למרבה הפליאה תלמידיו רואים שבאותה העת הוא קורא את קריאת שמע. אמרו לו תלמידיו: רבי עד כאן?! היאך אתה מסוגל לקרוא בשעה טרופה שכזו את קריאת שמע בשלוות הנפש?? אמר להם רבי עקיבא: כל ימי הייתי מצטער מתי יבוא מקרא זה לידי ואקיימנו. מתי יבוא לידי הניסיון של “ובכל נפשך – אפילו הוא נוטל את נפשך”.
בדברי רבי עקיבא הללו טמון יסוד גדול הנוגע לעניינינו. בכל יהודי ויהודי קיים יסוד רדום של מסירות נפש על קדושת שמו יתברך. תכונה רדומה זו, ירושה היא לנו מאבותינו, אברהם יצחק ויעקב. אך רבי עקיבא בכל קריאת שמע שהוא קרא, ניסה לדמיין לעצמו כיצד הוא עומד ליד כבשן האש, ומוצבת לפניו הבחירה או לחיות או למות על קידוש ה’, והוא מזנק לאש בשמחה. כאשר אדם כל חייו מתבונן כך בקריאת שמע, בשעה שבא הניסיון לפניו, הוא לא מתבלבל. הוא לא מאבד עשתונות. בשביל זה הוא התאמן כל הזמן. אדם כזה מסוגל לקרוא קריאת שמע בשעה כזו.
אדם שרוצה להתאמן על מידת ההתמדה בלימוד למשל, ינסה לתאר לעצמו תרחיש שבו הוא מתנסה בניסיון בענין, והוא מתגבר. כך הוא בכל התמודדות והתמודדות. עצה זו מופיעה כבר בצעטל קטן של רבי אלימלך מליזנסק.
אני מאחל לך הרבה הצלחה, ואשמח לענות על כל שאלה.
בניהו
akshiva1234@gmail.com>