The Butterfly Button
עבודת המידות-איך ניתן לרכוש בקניין אמיתי?

שאלה מקטגוריה:

שלום וברכה!!! שמעתי ממישהו(ת”ח) שאדם שיש לו איזושהי מידה טובה-משום שהיא מולדת אצלו וזה לא קנין-כתוב במקורות(לא זוכרת את המקור) שלא סומכים עליו-ז”א,שרק דבר שנקנה בעמל ובקנין אפשר להיות בטוחים עליו שניהיה בו חזקים עד הסוף…ואם פתאום במהלך החיים יבוא איזשהו מקרה כלשהו ואנחנו נצטרך להעמיד את המידה הזו מול מידה אחרת (לא טובה ) שקיימת בנו.לא בטוח בכלל שנעמוד בזה…השאלה היא -ב”ה ,אדם נולד עם תכונות טובות שנמצאות אצלו כבר בשטח הכבוש והוא לא צריך לעמול עליהן…אך לפי הדברים הנ”ל נשמע שיש איזושהיא עבודה שאנחנו צריכים לעשות גם עם הדברים המולדים שלנו….ואיך?????נקח לדוגמא בחור שיושב ולומד תורה בהתמדה עצומה-ההתמדה מגיעה לו בקלות והוא לא צריך לעקור הרים בשביל זה…כרגע בהיותו בחור אין לו עול פרנסה עליו…..אך הוא נלד עם תאוות ממון חזקה-ז”א שבגיל מבוגר יותר כאשר ההתמדה והשקידה יעמדו מול תאוות הממון…מכיון שהוא לא עמל על ההתמדה-הוא יכנע לתאוות הממון…..אז איך כיום אני יכולה לקחת דברים שטובים שמולדים אצלי ולשים אותם באיזשהו שטח של התמודדות???באיזה שטח?? אוכל כבר עכשיו עוד לפני שאני יוצאת לחיים האמיתיים – לקנות את המידות האלה בקנין אמיתי??? תודה רבה!

תשובה:

שואלת יקרה מאוד.

בשאלה הנפלאה שלך, כללת בעצם שתי שאלות: האם טבע נרכש חזק יותר מטבע מולד, וכיצד ניתן לחזק טבע מולד.

באשר לשאלה הראשונה – לפי מה שידוע לי, זוהי אמירה שמיוחסת לבעלי המוסר ולא לחז”ל. כוונתם של אותם בעלי המוסר היתה, שגם אדם הנולד עם תכונות טובות, כל זמן שהוא לא מפתח אותם הם נמצאים בו במצב רדום. לעומת זאת אדם המתאמץ ורוכש לעצמו תכונה, היא תהיה אצלו במצב פעיל, ומצב פעיל משפיע על האדם יותר ממצב רדום.

ניתן להמשיל זאת לאדם שנולד מוכשר מאוד, אך הוא לא מאמץ את שכלו כלל. כל לימודו עוסק בדברים קלילים. אם נשווה אותו לתלמיד השקדן שהתאמץ מאוד ושינן את החומר פעמים רבות, בסופו של דבר – במבחן התוצאה ינצח השקדן ולא המוכשר. ההבדל ביניהם יבוא לידי ביטוי ביום שבו המוכשר יחליט להיות גם מתמיד.

זו הסיבה שייחוס הוא דבר נחשב. אין לייחוס מעלה בפני עצמו, אולם הוא מעניק ‘נקודות פתיחה’ בהתמודדות, שמהם צריך לצאת לדרך ולהפוך את התכונות לפעילות.

באשר לשאלה השנייה – אצטט לך קטע מהגמרא שדרכו ניתן ללמוד מהי הדרך לעורר את הכוחות הרדומים, ולהפוך אותם לפעילים. הגמרא (ברכות סא, ב) מתארת את רגעיו האחרונים של התנא הקדוש רבי עקיבא שנהרג על קידוש ה’, במיתה מזעזעת במיוחד; על ידי סריקת בשרו במסרקות של ברזל.

למרבה הפליאה תלמידיו רואים שבאותה העת הוא קורא את קריאת שמע. אמרו לו תלמידיו: רבי עד כאן?! היאך אתה מסוגל לקרוא בשעה טרופה שכזו את קריאת שמע בשלוות הנפש?? אמר להם רבי עקיבא: כל ימי הייתי מצטער מתי יבוא מקרא זה לידי ואקיימנו. מתי יבוא לידי הניסיון של “ובכל נפשך – אפילו הוא נוטל את נפשך”.

בדברי רבי עקיבא הללו טמון יסוד גדול הנוגע לעניינינו. בכל יהודי ויהודי קיים יסוד רדום של מסירות נפש על קדושת שמו יתברך. תכונה רדומה זו, ירושה היא לנו מאבותינו, אברהם יצחק ויעקב. אך רבי עקיבא בכל קריאת שמע שהוא קרא, ניסה לדמיין לעצמו כיצד הוא עומד ליד כבשן האש, ומוצבת לפניו הבחירה או לחיות או למות על קידוש ה’, והוא מזנק לאש בשמחה. כאשר אדם כל חייו מתבונן כך בקריאת שמע, בשעה שבא הניסיון לפניו, הוא לא מתבלבל. הוא לא מאבד עשתונות. בשביל זה הוא התאמן כל הזמן. אדם כזה מסוגל לקרוא קריאת שמע בשעה כזו.

אדם שרוצה להתאמן על מידת ההתמדה בלימוד למשל, ינסה לתאר לעצמו תרחיש שבו הוא מתנסה בניסיון בענין, והוא מתגבר. כך הוא בכל התמודדות והתמודדות. עצה זו מופיעה כבר בצעטל קטן של רבי אלימלך מליזנסק.

אני מאחל לך הרבה הצלחה, ואשמח לענות על כל שאלה.

בניהו

akshiva1234@gmail.com>

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

אני מרגישה רעה ומלאת ביקורת עצמית
יש לי ביקורת עצמית מאוד גבוה על כל דבר שאני עושה אני מרגישה פשוט רעה מפנים .שהמהות שלי רעה. אני נגעלת מעצמי. וזה קשה לי עם התורה כאילו אני עושה ככ רבה עבירות באמת אינסוף כאילו אז מה הסיכוי בכלל שלא אהיה בגיהנום. אין שום מצווה שאני עושה בשלמות או...
"קיבלתי קבלה ונושעתי"?
אתם בטח מכירים את הסיסמאות של “תרמתי ונושעתי” “הבטחתי ונושעתי” ודומיהן. כל תקופה עוד מישהו צץ עם משהו כזה. ואני לא מזלזל חלילה בכל הקבלות הטובות. אם זה לא לדבר עם תפילין או לא לדבר בבית הכנסת, בשעת התפילה וקריה”ת, קבלת שבת עשר דקות יותר מוקדם, עשרה פרקים ביום ועוד...
איך אוכל לשמור על עצמי כשאני בבית ספר חילוני?
אני בחור דתי אבל ההורים שלי שולחים אותי לבית ספר ממלכתי. נימוקיהם של הורי האהובים הם שאין כזה הבדל בין ממלכתי דתי לממלכתי, וגם אותו הממלכתי נחשב הכי טוב ומתקדם, ובעל אפשרויות. כך שלעומתו, החינוך הממלכתי דתי נראה “מסכן” כביכול. עוד הורי מנמקים, כי בבית הספר הדתי ישנם ילדים שעלולים...
מי שהולך בדרך התורה מפסיד הנאות?
יש לי בת דודה בת 16 גרה בקיבוץ חילוני לגמרי אבא לה לפני כמעט עשור חזר בתשובה אבל כל המשפחה חילונים לגמרי והיא כבר יותר משנה שומרת שבת וממש ממש מתחזקת והיא מבחינתה ממש רוצה להיות חרדית מאוד קשה לה בפן החברתי גם מצד החברים וגם המשפחה והדודים והיא נמצאת...
איך להוציא את עצמי מהבוץ?
שוב אני שואל כי אני מוצא כל כך מקום כאן.. שאלתי היא – כיצד אני יוצא מהבוץ? אני צריך תרופה חזקה לזה.. ואסביר – מגיל 17 התחלתי לחזור בתשובה, במעשי. (מחשבות ודיבורים ומעשים קטנים היו לי עוד לפני ברוך ה׳), ממש פשוט לעזוב הכל וללכת לישיבה. הבעיה שכנראה עשיתי את...
לא אכפת לי מקיים מצוות...
אני “בעל תשובה” כבר שנה רביעית ולא אכפת לי מקיום תורה מצוות. אני מתבייש בעצמי. אני מתבייש שאני אומר את זה. אני מרגיש רע שאני אומר את זה. הכול התחיל מאז אותו משבר. לא מצליח להאמין באלוהים גם בתקופות קשות. אני מכריח את עצמי לקום כל בוקר לתפילה, במניין, להגיד...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן