שלום לך שואל יקר!
בכינוי השם שבחרת מופיע “איש המערות”, וניסיתי לחשוב מדוע בחרת דווקא כינוי זה.
במסכת שבת דף לג מביאה הגמרא את המעשה הידוע ברשב”י ובנו, שישבו במערה י”ב שנים ועסקו בתורה ברציפות בהתמדה עצומה, כשהם מכסים עצמם בעפר כדי שלא יבלו בגדיהם. בשנים אלו זכו התנאים הללו והגיעו למעלות עצומות בקדושה ובטהרה, עד שכל מקום בו נתנו עיניהם היה נשרף. אומרים המפרשים כי השריפה קרתה לא מרצונם חס ושלום לכלות את העולם, אלא מכך שבגלל העיסוק בתורה ברצף, הם הגיעו לרמה רוחנית כה גבוהה, עד שהקפידו על כל דבר מהבלי העולם הזה והוא נשרף מאליו. זו טיבה של מערה – התנתקות ועיסוק רק בתורה הקדושה ובדברים העומדים ברומו של עולם.
ידועים הסיפורים על מרן החזון איש זצ”ל, שהיה יכול ללמוד בהתמדה 12 או 14 שעות ברציפות, תוך שהיה מתנתק מכל אשר סביבותיו ואף שם את רגליו במים כדי שלא יירדם.
המערה היא סמל ההתמדה והעיסוק הרציף בתורה וביראה, ועל כן מן הסתם בחרת כינוי זה. ברצונך להיות “איש מערות” אמיתי כמו התנאים הקדושים ולזכות למעלותיהם הנשגבות.
זכית ומזה כשלושה עשורים אתה יושב ועוסק בתורה, לעיתים אף בהתמדה גדולה עד שיכול אתה לשכוח לעיתים מהבלי העולם הזה מרוב הריכוז בלימוד (לפחות לפי עדותך בשאלה), ועל כן בוודאי ראוי ונאה לך התואר איש המערות.
אגב, בעוד שאצלנו היהודים המערה מסמלת את תכלית השלמות, הרי שאצל הגויים זה בדיוק הפוך. ידוע “משל המערה” של הפילוסוף אפלטון, בו טען כי השהות במערה מונעת מהשוהה בה מלצאת החוצה ולראות את “העולם האמיתי” כדבריו. המערה לדידו היא כיסוי ושקר הנותן אשליה שזה כל המרחב, אבל כשאתה יוצא החוצה, אתה רואה שיש בחוץ עולם גדול הרבה יותר, וזה העולם האמיתי. הגויים אשר דבקים בעולם הזה וזה תכלית מאוויים, רואים במערה הטעיה ואשליה. בעבורם העולם הזה הוא תכלית הבריאה ועל כן צריך לצאת מהמערה ולחיות את החיים החומריים. לעומת זאת, אנחנו היודעים שהעולם האמיתי הוא העולם הבא וכאן זה פרוזדור בלבד, הרי שבעבורנו השהות במערה היא היא הדבר האמיתי. היא מה שמאפשר לנו להתחבר לתורה בהתמדה וברצף, כפי שעשו רשב”י ובנו.
לגופם של דברים, אני ממש מקנא בך. תקופה כה ארוכה מהחיים לשבת וללמוד, לשבת ולעסוק בתורה, ועדיין לא להיות שחוק, לרצות להתעלות עוד ועוד, ואף להתעצב על כך שלעיתים אתה מתבטל, אין זאת אלא שאתה אדם מיוחד! אינני מכיר אישית אותך ואת אורחותיך, אבל מדבריך ניכר שמעלתך גדולה מאד ורבים מן הסתם היו מתקנאים בך.
פעם שאל הגרב”מ אזרחי שליט”א, שה’ ישלח לו רפואה שלמה ויאריך ימיו ושנותיו בנעימים, את אחד התלמידים מה נשמע. התלמיד אמר לו ספק בחיוך וספק ברצינות “סוחבים”. התלמיד מן הסתם התכוון שהסוגיות בהן עוסקים בישיבה אינן קלות והבחורים מתאמצים להמשיך הלאה וללמוד. ענה לו הגרב”מ, “אם סוחבים סימן שאתה בעליה”.
בתשובתו זו של הגרב”מ יש עומק גדול. באיוב פרק ה’ נכתב “אדם לעמל יולד”. לא באנו לעולם הזה כדי לנוח, אלא כדי להתאמץ ולקטוף עוד ועוד זכויות. אם לימוד התורה וקיום המצוות היו באים לנו בנקל, הרי שזכויותינו היו מעטות. דווקא בגלל המאמץ, דווקא בגלל שכדי לצבור מעלות רוחניות דרושה השקעה מרובה, זה מה שנותן לנו את הזכויות המרובות שנקבל לעתיד לבוא בעז”ה. זה מה שמאפשר לנו לעבוד כאן קשה כדי שנזכה לחיי העולם הבא.
בפועל, ב”ה זכית ואתה עוסק בתורה מרבית זמנך. לעיתים בהתמדה גדולה ממש ולעיתים אולי פחות, אך במעשיך אתה מקיים את הפסוק “שבתי בבית השם כל ימי חיי”, ובוודאי שתזכה בעז”ה “לחזות בנועם ה'”. השהות בבית השם אינה אמורה להיות קלה. הגמרא בסוכה דף נ”ב אומרת “אמר רבי יצחק, יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ומבקש להמיתו”. מוסיפה שם הגמרא ואומרת “כל הגדול מחברו יצרו גדול הימנו”, ככל שאתה צובר עוד ועוד מעלות של קדושה, הסיטרא אחרא מנסה להסיט אותך מהמסלול. זהו חוק מרפי שאי אפשר לשנות אותו. ככל שאתה גדול יותר בתורה וביראת שמיים, היצר הרע משקיע יותר מאמצים בלהקשות עליך את הדרך, בלהפריע לך ולבטל אותך מדברי התורה היקרים כל כך. הקושי שלך אינו אות לחולשה, להיפך, זה מראה כמה מעלות רוחניות צברת, כמה התעלית בתורה וביראת שמיים, ולכן הלימוד הופך להיות קשה יותר ויותר. זה לא אומר שעליך להתרפות ולוותר, להיפך, תמשיך בכל המוטיבציה והכוח להילחם בכך, אך דע שנסיונות אלו הם אות לחוזקה, לחוזקה גדולה ומשמעותית.
אבל באותה מידה, הצד השני של המטבע הנו, שככל שאתה מצליח להתגבר על קשיי הבטלה הכל כך משמעותיים, הרי ששכרך הולך וגדל באותה מידה. הוא לא גדל בצורה לינארית אלא בצורה אקספוננציאלית (יוצא מתוך הנחה שלאחר הקורונה כולנו מכירים מושג זה). דווקא בגלל שהקשיים כה רבים, הרי שגם השכר יהיה בהתאם. לכן תשמח עם כל ניסיון שמגיע, תשמח עם כל יכולת שלך ללמוד למרות הרצון להתבטל, תשמח עם כל הצלחה ולו הקטנה ביותר, תסתכל על חצי הכוס המלאה, תלמד מהצלחותיך וכך בעז”ה תקבל כח ומוטיבציה לעתיד.
ולקראת סיום, חשוב לי לומר כי אינני מקל ראש ח”ו בנזקיה של הבטלה ובירידה הרוחנית שהיא יכולה לגרום. בוודאי שמדובר בהתנהגות מגונה ובעייתית היכולה לגרום לנזקים גדולים ומשמעותיים. רק מנסה להציב לך תמונת מראה, שדווקא בגלל מעלותיך הגדולות אתה מתלונן על הבטלה. הרבה אנשים היו מתבטלים והיו נהנים מכך. בוודאי שזה לא היה מפריע להם, והם גם לא היו מענים את עצמם בשאלה כיצד ניתן למגר בטלה זו. דווקא מעלתך הגדולה היא זו שגורמת לך, שלא יהיה לך מנוח בנושא הבטלה, והיא זו הממריצה אותך לנסות ולהתגבר עליה באמצעים שונים, כולל עצם הפניה לעזרה בשאלה זו.
בטוח אני כי בכוחות גדולים אלו שיש לך, תמשיך ותעלה מעלה מעלה במעלות התורה והיראה. אל תתייאש! תזכור תמיד את ההצלחות שיש לך ותשאב מהן עידוד וחוזקה. גם הצלחה קטנה להתגבר על בטלה רגעית, מוכיחה שיש לך כוחות גדולים. תסתכל על ההצלחות ולא על הכשלונות, תמשיך לשאוף לעלות מעלה מעלה, אל תוותר ואל תתיאש, ובעז”ה תזכה להגיע למעלות גבוהות ולממש את שאיפותיך.
בהצלחה רבה וחג שמח!
דניאל
[email protected]
דלג לתוכן
