The Butterfly Button
חושקת במקצוע לא שגרתי

שאלה מקטגוריה:

שלום, אני בת 17, חרדית, לומדת בסמינר מצוין. אני באה מבית חרדי רגיל וטוב.
אני מרגישה שונה מכולם, לא סתם נערה סטנדרטית. דבר ראשון, אני מאד בוגרת, גם מכיוון שעברתי כמה דברים בחיים שלי. דבר שני, יש לי כיוון חשיבה שונה מכולם, אפשר לומר גם שאני לא מפחדת לפרוץ גבולות. אני לא כמו כולם, מרגישה שונה מחברות שלי לכיתה ובכלל. מעניין אותי דברים אחרים, יש לי מחשבות אחרות, אני יותר עמוקה, חושבת המון על העתיד שלי…
וכמו לכל בן אדם שליבו נמשך לדברים מסוימים, גם לי יש משיכה לתחום מסוים, שלא אפרטו כאן. אני נמשכת אליו ומתכננת לעבוד בו בעז”ה. אציין כי זה תחום טיפולי, שלא הרבה מתעסקים אתו.
עד פה הכול טוב ויפה. אני מודעת לעצמי, לכישרונות שלי, למשיכת הלב שלי, יודעת מה אני רוצה לעשות ומה מעניין אותי…
אפרט כאן מה התחיל להפריע לי בזמן האחרון.
כמו שכתבתי, התחום הזה, שהמשיכה שלי אליו חזקה ביותר- מעניין אותי מאד. קראתי עליו מלא, בדקתי, חקרתי, כתבתי עליו, אפילו הלכתי למקום מסוים שקשור אל זה. בקיצור, אני חושבת על זה ומתעסקת בזה הרבה מאד.
אני חושבת על זה יומם ולילה, אומנם לא ברמה שאני לא מתפקדת, אך בהחלט אפשר לומר שאני סובבת סביב זה. חושבת, מתכננת איך להיוודע עוד לנושא, לאילו מקומות אני יכולה לנסוע ואיך. בקיצור, סבה סביב זה כל הזמן.
חשוב להוסיף ששאלתי את עצמי מאיזה מקום באה המשיכה הזו וניסיתי להגיע למסקנות:
א. ממקום שאני רוצה לעזור- בעצם ממקום של רחמים.
ב. זה מעניין אותי מאד. (לא יודעת למה)
ג. אולי אני מחפשת אקשן…? ויש בזה המון.
ד. כמה שלא העזתי לומר זאת בקול- אני רוצה להיות בתוך זה.
אני חושבת שהאחרון הכי מכריע. המון פעמים יוצא לי לחשוב מה הייתי עושה אם… ולו הייתי אז…
מאד בא לי להיות שם, והפרדוקס הוא שזה מקום שאלו שכן נמצאים שם- רוצים לצאת. אמנם זה לא מקום רע, אך זה מקום שמי שצריך להיות שם- לא ממש רוצה. כלומר, הוא נמצא שם בעל כורחו. ואני- ילדה-נערה שחייה יפים, רוצה להיות שם… זה נשמע לא נורמלי, אך אני נורמלית לחלוטין!
אציין גם שזה לא בהכרח מתאים לחרדים, למרות שאני מנסה לפרוץ גבולות (כזו אני…) הרי השמים הם הגבול…
בקיצור, זה נשמע כמו אובססיה. אובססיה מוזרה לנושא לא סטנדרטי ולא מוכר.
השאלה שלי, שהיא בעצם מחולקת לכמה שאלות, היא כזו:
1. זה נורמלי המשיכה החזקה הזו שלי? ושאני מתעסקת עם זה כל כך הרבה?
2. מה אני יכולה לעשות עם המשיכה הזו שלא נותנת לי מנוחה, אם עכשיו בעצם אני לא יכולה לעשות כלום. רק להביט מבחוץ, לקרוא על זה, לצפות מבחוץ?
3. הגיוני שנערה כמוני, ששום דבר כמעט לא חסר לה בעצם, תרצה להתחלף עם מישהי במצב חיים שונה, שירוד ממנה בכמה רמות?
סליחה אם המכתב לא הכי מובן, יש דברים שלא יכולתי לפרט.
אשמח לתשובה תשובות, תודה רבה ויישר כוח!!!
א.

תשובה:

שלום לך א. היקרה,

מצטערת שלקח לי כל כך הרבה זמן להגיע לכתוב לך את התשובה.

המכתב שלך לכל אורכו מגלה טפח ומכסה טפחיים, ולכן גם התשובה שלי תהיה בהתאם – קצת חלקית וקצת חסרה, ומשאירה לך חללים ריקים למלא.

את נשמעת בהחלט בוגרת מכפי שנותייך, ואני בטוחה שיש לך נסיון חיים ייחודי שאין לבנות אחרות.

ויש לך מודעות עצמית נדירה. את קשובה לעצמך, לבחירותייך, שמה לב מה את עושה וגם יודעת למה. יש לך הרבה אוצרות יקרי ערך ונדירים, ונראה שבדיוק כמו שאת מתכננת – עבודה בתחום טיפולי עשויה להתאים לך ולאישיותך מאד.

ועכשיו את בעצם שואלת מה עושים את תחום מסוים, סודי, שמושך אותך מאד מאד ואת חוששת שאת מדי אובססיבית כלפיו.

אז ככה, לא גילית לי מה התחום הזה – והסוד הזה בעצמו הוא שאלה מעניינת, למה? למה הוא כל כך סודי עד שאפילו שאלה אנונימית באתר אנונימי באינטרנט לא יכולה להכיל את הסוד הזה?

ואני יוצאת מנקודת הנחה זה יכול להיות כל דבר. כל תחומי הקצה שמטפלים בהם פסיכולוגים, עובדים סוציאליים ואפילו קרימינולוגים.

ואת שואלת את עצמך למה זה כל כך מעניין אותך.

ולעצמך יש כמה תשובות, שהן כמו בצל: כל פעם את מקלפת עוד שכבה ונכנסת יותר פנימה, לרובד יותר עמוק שלך.

את מרחמת, זה מעניין אותך, את מחפשת אקשן, ו- הופה! זה מושך אותך. ואין לך מושג איך יכול להיות שבת שהכל נורמלי אצלה רוצה להיות במקום כל כך אחר.

קודם כל, סחטיין על הכנות. (מרשה לי סלנגים?) כמה כיף זה יכול להיות, להשאר בשכבה הראשונה והחיצונית, להגיד שאת נורא-נורא מרחמת, ולשמור את עצמך ככה בחוץ… מכובד כזה. הבחורה טובת הלב שעוזרת לכל המסכנים. הזאת שנולדה במקום הנכון, ומורידה את עצמה לעם.

וכמה אמיתית את שאת מסוגלת לחשוף עוד שכבה ולהגיד: רגע, שניה. זה לא רק שהם מסכנים ואני מרחמת עליהם. יש במקום הזה, הירוד בכמה רמות, משהו שאני לא יודעת לקרוא לו בשם, אבל אני מחפשת אותו! מהאמת הזו, מהכנות הזו, את מרויחה בגדול.

את כבר לא נותנת לעצמך לבלבל את עצמך במריחה חיצונית של טוב לב, אלא תרויחי בעזרת השם להבין את עצמך באמת, בשכבה יותר עמוקה.

יש שני תחומים שעליהם רמזת במכתב במילים חלקיות:

הראשון שבהם, החויה האישית שלך. הדברים שעברת בחיים.

השני שבהם, התחום שבו את חושקת לגעת מקרוב.

השאלה הכי מתבקשת היא האם יש קשר בין השניים. אין לי מושג לא מהו תחום א’ ולא מהו תחום ב’, אז אני משאירה לך את עבודת הברור – האם יש קשר בין השניים?

את יכולה לכתוב לי למייל אם מתחשק לך לשתף.

היות שאת די חוששת מכך שאת מפתחת אובססיה לנושא, וחורגת מתחום הסביר במחשבה אודותיו. הייתי מציעה לך לפתוח את זה עם אשת מקצוע שתסכימי לגלות לה על מה את חושבת כל כך הרבה. אני מכירה שתי נשות מקצוע שבאופן אישי מוכנות להודות גם בחלקים פחות נוצצים שמושכים אותן בעולם הטיפול, ואני מגלה לך את זה מראש כי אולי תרצי לפתוח את זה עם מישהי אמיצה בדומה לך, שלא מפחדת לראות את החלקים הפחות מושלמים של עצמה…

אולי זה גם יענה לך על השאלה השניה, מה לעשות עם זה. אולי תוך כדי השיחות תמצאי מענה גם לחלק הזה: או שתדעי מה לעשות כדי להתחיל להתקדם לקראת לימוד/עיסוק בנושא, או שתדעי מה עומד מאחורי הרצון לעסוק בו, ותמלאי את הרצון הזה בדרך אחרת.

ואני בטוחה שברור כזה גם יענה לך בחיוב על השאלה השלישית: הגיוני מאד מאד שאנחנו מחפשים משהו במקום שכאילו ‘לא היינו אמורים’ לחפש שם. אם אם אנחנו מחפשים, יש לנו סיבה טובה. הנפש שלנו חכמה, היא לא סתם יוצאת למסעות…

בהצלחה!

דבורה.

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

חלוקת התפקידים בזוגיות לא נראית לי הוגנת
ראשית תודה על אתר שעונה בדיוק על מה שצריך הציבור החרדי ופותר הרבה ספקות פנימיים . ומכאן לשאלתי: חשוב לי להדגיש שאני מסתכלת על העולם בעיניים של צדק ושויון ולכן יש לי שאלה שלא ברורה לי . לפני דור או שניים היה ידוע שהתפקיד של האישה זה לבצע את צרכי...
ויכוחים ואתגרים במקום העבודה
שלום לאתר המדהים ולמשיבות היקרות! אני אמא ל 2 ילדים, ובעלי אברך. אני נמצאת בעבודה שכל הסביבה חילונית ושמאלנית ששונאת ממש את הדת. היה לי לפעמים פה ויכוחים, אבל מאז שראיתי שזה לא רק מזיק הפסקתי. אבל משום מה, אני מרגישה כל הזמן מהסביבה פה דחויה ולא רצויה, הייתי עוזבת...
אני צריך להיות יציב כלכלית כדי להתחתן?
היי רציתי לשאול האם זה בסדר ולגיטימי שאני בתור בחור בן 26 רווק, אף על פי שלעיתים לא קל לי הרווקות כרגע אני מעדיף ככה בלית ברירה על פני חיפוש ויציאה לשידוכים, מפני שאני כרגע כביכול לא בדיוק אדם ש”מצא את עצמו”.. סיימתי לימודי חשמלאות ולבסוף החלטתי שהמקצוע לא בשבילי....
מה שמספרים לנו בסמינר על מכללות ותארים זה נכון?
שלום, תודה רבה על האתר אני נערה בת 18 ולומדת באחד הסמינרים הגדולים בירושלים, הסמינר נחשב לסמינר פופולארי מאוד וטוב ביותר, ואני שאני נמצאת בתוכו אני מרגישה שאני נמצאת בתוך שקר אחד גדול, אני בכיתה י”ב ועכשיו הנושא המרכזי זה לימודי ההמשך… הסמינר מבחינתו כל הזמן מחדיר לנו את ההרס...
דואג לעתיד הכלכלי של הילדים שלי שקיבלו חינוך חרדי
הילדים שלי גדלים במוסדות חרדים, תלמודי תורה וישיבות קטנות מהשורה הראשונה, ואני שמח מאוד בכך, באמת משוכנע שבמצב הנוכחי המוסדות החינוכיים בציבור החרדי הם הדבר הטוב ביותר ביחס לכל מערכת חינוכית חלופית שאני מכיר. יחד עם זאת, אני גם גדלתי בצורה כזאת ולמרות היותי בעל יכולות טובות מעבר לממוצע.. גם...
האם לשם השתדלות בפרנסה עלי לעשות הסבת מקצוע?
שלום ותודה ענקית על אתר נפלא! אני עובדת כרגע במשרה מלאה, עם משכורת קצת מעל המינימום. אני כבר לא צעירה, ותוהה האם לעזוב את העבודה וללמוד מקצוע חדש רווחי יותר? חוששת מצעדים משמעותיים מדי שיכולים להתברר ככישלון אשמח מאוד לעצה טובה איך להתקדם ואיך לראות את הדברים באור הנכון

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן