שואלת יקרה,
קודם כל, אני חושבת שזה שאת עוצרת להתבונן ומקבלת החלטות מושכלות ורוצה אחרת מהדוגמא שראית בבית, מעידה על התבוננות וחשיבה.
וגם המציאות שבה את עסוקה באיפיון המצב שלך וחתירה למצב טוב יותר בעתיד, כבר מבורכת ומצעידה אותך לשם.
אני חושבת שזו התחלה טובה לשאול שאלות ולקיים בירורים כדי להפיג חששות ולהיבנות ולהתפתח.
אני רואה כאן בשאלה כמה סוגיות:
- גישה ודוגמא שחווית לגבי יחס לכסף שבעיניך הם לא מודל לחיקוי מהבית. רצון לשינוי
- חששות מהנושא הכלכלי
3.אתגר בנוגע לתפיסות של שותפות זוגית ביחס לכסף
אקדים ואומר שסוגיית היחס לכסף הוא סוגיה משמעותית מאד.
זו סוגיה שיש בה רגש, תפיסות, דעות קדומות והיא סובייקטיבית לכל אדם.
כל אחד בונה את הנרטיב שלו ביחס לכסף על פי מה שחווה, למד והמצב שבו נמצא.
ברמה האישית, עסקתי ולמדתי על נושא הכלכלה והפרנסה בהיבטים שונים ואשמח לשתף אותך במחשבותי.
למדתי גם בסביבות לא חרדיות על התפיסה והגישה של יחיד לכסף, של נשים לעומת גברים, של מגזרים, ואפילו של יזמים, או אנשי עשיה חברתית ביחס לאנשי שעובדים במגזר עסקי.
אני אומרת לך את כל זה, כדי שתדעי שיש גישות שונות ותאוריות רבות וענפי מחקר שלמים בנושאים האלו וזה אכן נושא מורכב.
בנוסף, יש הרבה מה ללמוד לגבי הפרקטיקה שכוללת התנהלות כלכלית נבונה.
ויש הרבה ביקורת על כך שאנחנו כולנו, כחברה יוצאים לעולם הגדול ללא הכנה מוקדמת בנושא התנהלות פיננסית.
במגזר החרדי, יש תפיסות וגישות של הסתפקות במועט ולפעמים מסתכלים על כסף בצורה שלילית כנושא שמבטא 'גשמיות' שאולי צריך להימנע מלדבר עליו בצורה חיובית.
לי יש ביקורת אישית על הסתכלות שלילית על כסף.
בעיני, חשוב להבין שכסף הוא גורם משמעותי שמסייע בחיים.
כסף מאפשר להתקיים ברמה בסיסית וככל שיש יותר, ניתן בעזרת ה' להשפיע חסד, להיות ברווחה נפשית שמאפשרת רמה רוחנית.
הזדהתי עם חלק ממה שכתבת לגבי הצורה בה גדלת, והתובנה שלי מכך, היא שחשוב להבחין במסלול הקריירה, ולחלק לשני שלבים.
שלב של להתפרנס בכבוד – כל אחד על פי צרכיו והסגנון שלו.
שלב שני – לעלות קומה ולהתפתח.
בשלב זה יש אנשים שהמוטיבציה שלהם היא כלכלית מובהקת וזה לגיטימי, הם ירצו להרוויח כמה שיותר.
ויש כאלו, שירצו דווקא לעסוק בתחום בו יש להם סיפוק.
ההבחנה הזו חשובה במיוחד למי שמגיע בלי עורף כלכלי מהבית.
לכן בשלב הראשון עד למדרגה של התקיימות בכבוד, אני מציעה להתאמץ ולעשות הרבה כדי להגיע לשם.
על ידי הבנה מה החוזקות שלך ואיך יכולה להשתלב בעבודה שמרוויחים בה כסף כדי להתקיים בכבוד.
תוך כדי השלב הראשון לתכנן את השלב הבא, שכולל תכנון איך את מתקדמת כלכלית או לעיסוק עם סיפוק מהעשיה (הכי טוב שניהם).
אמרת שאת קרובה לגיל 30, ולכן צריך ליצור תמונת מצב על פי השאלות הבאות:
מה ההכשרות שלמדת? מה ההתנסויות המקצועיות שלך? איך תפקדת מבחינה כלכלית? אילו הכנסות היו לך? האם חסכת? האם השקעת? אילו הוצאות היו לך? מה חשוב לך מבחינת הוצאות?
האם היו לך הלוואות? האם תמכת כלכלית במשפחה? האם הצלחת להתנהל כלכלית ללא חריגות?
בניית התמונה הכלכלית האישית שלך תסייע לך לבחון את מצבך.
חשוב לבחון את הרובד התפיסתי הרחב, מה היחס שלך לכסף ולנושא כלכלה כפי שציינתי בתחילת התשובה.
אח"כ להבין מה חשוב לך ומה המוטיבציות שלך, מתוך כך לבחון מסלול קריירה.
אחרי השאלות הגדולות לגבי מסלול הקריירה המרכזי, צריך לבחון פרקטית איך להתנהל בחכמה.
בעיני, החלק החשוב הוא שתהיה לך גישה חיובית ובריאה לכסף.
כזו שמאפשרת לך מוביליות ותנועה, תוך כדי התקיימות בכבוד ועשיה עם סיפוק.
כדאי וחשוב ללמוד על חיסכון והשקעה כדי ליצור לעצמך בטחונות. אם חלילה את בחריגה, אז לבחון מה הכשלים בהתנהלות.
אחרי המענה המקיף בנוגע לגישה לכסף, לבניית מסלול קריירה ולהתנהלות נבונה, עכשיו ניתן לגשת לנושא הזוגיות.
אני חושבת שאחרי שתהיה לך גישה חיובית לכסף וליכולת להתנהל כלכלית בצורה נבונה, כבר תוכלי לדאוג פחות, ולפעול לזוגיות בריאה ויחס חיובי משותף אל כסף.
לגבי בחירה וסינון מוקדם של בן זוג על פי גישתו לכסף:
לגיטימי שתרצי בן זוג שיתמוך כלכלית, זו בחירה.
בייחוד אם את רוצה לגדל ילדים עם פחות לחץ, נדרש גב כלכלי.
על פי הכתובה תפקידו של בן הזוג לכלכל אתכם.
כרגע כשאת לא בזוגיות, את יכולה לסנן ולבחון את הקריטריון הכלכלי לטובת בחירת בן זוג.
בעיני, יותר מאשר לבחון כמה הוא מכניס והאם למד מקצוע, שווה לדבר על הגישה שלו לכסף.
הגישה לכסף יכולה ללמד על האדם, על החוויות שלו, על הרגש שפועם בו בנושא, וגם על תכונת האחריות, על גישה חיובית, וכן הלאה.
בעיני הגישה חשובה יותר מאשר המצב הנתון, כי גישה יכולה להעיד על הבן אדם ובסופו של יום להוביל למוביליות ותנועה.
חשוב לי לציין שאופן ניסוח השאלה העלה לי פעמון אזהרה בנוגע לתלות כלכלית בעייתית.
צריך לדאוג לא להגיע לשם. כתבת שלכל אחד יהיה חשבון ותצטרכו להתחשבן אך את לא יודעת איך תעשו זאת, ואת לא רוצה להיות במצב בו את מבקשת ממנו כסף.
חשוב להבין שניהול הכספים הוא השלב אחרי תפיסות וגישה כלכלית.
הניהול הכלכלי עצמו, כדאי שיבטא את הכישורים, זמינות ויכולות של כל אחד מכם.
חשוב שניהול הכספים יקרה מתוך כבוד הדדי וניהול החלטות משותפות שמתאימות לתא המשפחתי שלכם.
לדוגמא יכול להיות זוגיות בה יש חשבון בנק אחד ובן זוג אחד שמטפל בכל הבירוקרטיה, עוקב אחרי התזרים, מנהל את מה שקורה בחשבון בנק וכו'
אבל התכנון הכולל קורה במשותף וכולל תכנון ברמה רחבה יותר ולא התפעול השוטף.
במקרה כזה יכול להיות אשראי לכל אחד וגישה כללית ביחס לסוגי הוצאות שאתם מוציאים כל אחד בנפרד והוצאות גדולות בתכנון משותף.
יתכן שתעדיפו שני חשבונות. הכל תלוי ברמת הסנכרון ושיתוף הפעולה שלכם.
אני לא רואה מקום בו צד אחד צריך לבקש כסף מהצד השני ורק צד אחד מחליט בלעדי ונותן אישור.
פרקטית יתכן ששוקלים ביחד את היקף ההוצאות.
יתכן שספציפית יש מזומן אצל אחד והשני לא.
אבל הכסף שייך לשניכם אלא אם אתם מייצרים הסכם ברור אחר,ובו חלוקה מה הכסף של כל אחד, מה ההוצאות שכל אחד מכסה, בעיני זה נורא מסובך ולא מלכתחילה.
מציינת שנושאים כספיים בסופו של יום כוללים רגש וכל אחד מבני הזוג בה עם סט חוויות ותפיסות, זה יכול לגרור נפיצות.
וזה נושא כאוב שהרבה פעמים עלול להוביל לפירוק הנישואין.
אני לא אומרת את זה כדי לעודד חששות, אלא הפוך, תבואי בגישה בריאה לזוגיות ואם יש קושי, שווה לפנות לגורמי מקצוע לייעוץ.
מאחלת המון הצלחה.
מקווה שקיבלתי מתגובתי נקודות למחשבה ומקווה שתבחרי להעמיק ללמוד ולפתח גישה חיובית לכסף שתאפשר לך עשיה שמובילה הצלחה כלכלית ורוגע.
וכמובן הכל מאת ה', בתפילה להצלחה כלכלית ושפע!
אלישבע
דלג לתוכן
