The Butterfly Button
חולמת על חיים עם רווחה כלכלית- זה סותר חיי תורה?

שאלה מקטגוריה:

יישר כוח על האתר הקדוש!
אני בגיל 21 לפני פרק השידוכים.
הרצון שלי זה שבעלי יהיה אברך יום שלם
אבל יש לי בעיה שנראה לי עוברת לכל בחורה בראש.. הקטע הכלכלי…
אני מגיעה ממשפחה של 12 ילדים אמא היא המפרנסת היחידה אבא שלי הי"ו אברך כל השנים יש לציין שבבית שלי לא היה חסר לנו כלום ההורים חסכו מהפה שלהם בשביל להאכיל אותנו ולדאוג שלא יחסר לנו דבר והשתדלו להחדיר לנו תודעת שפע כל הזמן שלא חסר לנו כלום… באמת בתור ילדה הרגשתי שלא חסר לי כלום קצת יותר שגדלתי התחלתי להבין את המצוקות הכלכליות בבית וממש ריחמתי על ההורים שלי במה שהם עוברים למעננו .. בכול אופן אני חייבת לציין שלא היה חסר לנו כלום אנחנו משפחה מדהימה .. אבל כן היינו משפחה שהולכת לכל החלוקות וכו' ואני ממש הייתי מתביישת בזה וכל פעם התפללתי להשם שאני אהיה גדולה אני לא אצטרך את זה שתמיד יהיה לי משלי לתת לאחרים…
הבית שאני גדלה בו הוא ממש פיצי ואני מרגישה שאין לי פרטיות לכן אני מנחמת את עצמי כל הזמן (אני לא יכולה להתלונ(ההורים שלי לא חייבים לי כלום!) אבל שאני אתחתן אני אהיה חייבת בית ענק ולחיות יותר בשפע וככה אני חיה לי בדימיונות וגם מבקשת על זה בתפילות.
אחים שלי גם אברכים ב"ה ואני רואה שהם ממש מצטמצמים בכסף וזה לא קל בכלל והם לא מתלוננים אף פעם הם תמיד אומרים שזה שטויות והשם ישלח..
אבל לי זה צובט את הלב מהצד ואני משתדלת לעזור להם כלכלית
ותמיד שאני אומרת שיהיה לי כסף בשפע ואני רוצה לחיות חיי רווחה אחים שלי ואבא שלי אומרים לי שאני אחיה את המציאות כי בד"כ "אברכים מצטמצמים יותר" ו"אין מה לעשות " "וצריך להקריב בשביל התורה" ,וצריך לבחור מה חשוב" זה קשה לי ממש.
אני יודעת שבעל אברך זה הכי ליגה שייש.

על ההורים שלי אני בכלל לא בונה כלום במובן הכלכלי אם הם יממנו לי את כל החתונה זה יהיה אושר גדול בשבילי!! וגם מהחתן העיתידי אני לא בונה כלום אני רוצה בחור ממשפחה רגילה וטובה כמונו שלא יתנשא על הכסף שלו
אבל מה?? אני אצטרך לחיות בצמצום… עם דירה קטנה כמו כולם??? זה יהיה לי קשה ואף יעשה לי בעיות בשלום בית.
מבחינה שיכלית אני מנסה כמה שיותר לעשות כסף כרגע אני עובדת בחברת הייטק משתדלת להוכיח את עצמי עד הקצע עובדת המון שעות ורוצה להתחיל תואר אפילו שאני בטוחה שיהיה לי מורכב..
אבל לפחות זה מה שמרגיע אותי שבעלי כן יהיה אברך ואולי אני הייה השליחה לפרנס בכבוד.. ואולי כן אפשר "תורה וגדולה במקום אחד"?
מצד שני מי הבטיח לי???
והאם זה בכלל לגיטימי לדרוש כאלה דברים מאלוקים?? והאם זה יוריד לי מהזכויות שאני ככה יהנה גם ממותרות? והאם התורה של בעלי תחשב לפחות שווה??
אוף אני מבולבלת מאוד…נראה לי בכלל גם ההשקפות בסמינר כישפו אותנו
אשמח להסבר מפורט..
תודה על הכול ישר כוח!!

תשובה:

שואלת מקסימה!

השאלה שלך כנה ישירה

ומלאה התבוננות.

 

את כוללת בשאלה שלך כמה נקודות, כל אחת מהן חשובה בפני עצמה.

אשתדל להתייחס לכולן.

 

החוויה שלך היום היא לא חוויה קלה, למרות שהמשפחה שלך וההורים שלך מדהימים, (וזה מקסים שאת מבינה ומעריכה אותם כל כך) את כן חווית שחסר להם, והם חסכו מהפה בשבילכם, וכעת כשאת חושבת על להיות האמא שתצטרך לחסוך מהפה… זה יותר מהגיוני שזה לא מעורר בך רצון להיות במצב הזה.

אני רוצה שתשימי לב שהיום יש קושי מיוחד שאת חוה דווקא מתוך המצב של בת בתוך משפחה שלא מנהלת את הכלכלה בעצמה. עד היום את לא בחרת שום דבר. לא בחרת באיזו רמת חיים לחיות, גשמית ורוחנית, וגם לא בחרת ספציפית על מה לוותר ועל מה לא. הצמצום הוחלט עבורך ואת לא יכולת לשלוט בזה. היכולת לבחור מאוד מקילה על האפשרות שלנו לספוג מחירים שקיימים בכל בחירה שנבחר.

כשאני הולכת לקניון עם הילדה שלי זה מאוד מוחשי לי שעבורה הרבה יותר קשה לראות דברים שאנחנו לא קונים. כי לה אין את הבחירה. אני יודעת שאם יהיה בגד שאני מאוד ארצה אני יכולה לבחור לקנות אותו. ולכן יש לי את הכוח להחליט שהרבה פעמים שווה לי לוותר בשביל לא להיפרד מהשטר שבידיי… היא נמצאת בחוסר אונים כי היא יודעת שגם אם היא מאוד תרצה יכול להיות שאמא לא תסכים…

החוויה שלך כרגע היא מאתגרת, ובעזרת ה' כשאת תהיי הבוחרת יהיה לך יותר קל להתמודד עם הבחירות שלך.

 

כעת נעבור לשאלה שלך לגבי התייחסות לחיי שפע.

האם שפע מוריד מהזכויות? האם תורה מתוך שפע שווה פחות?

 

בשביל לענות על השאלה הזאת אני רוצה להפריד את הנושא של לימוד תורה מהנושא של חיי עושר.

לצורך ההפרדה, נתייחס רגע לאופציה שהעבודה שלך לבדה תספיק עבורכם לחיי שפע ועושר.

האם אנחנו מקדשים את העוני בפני עצמו?

מה פתאום.

ואם נשים את העוני בתוך כלל סוגי הצער והסבל בעולם, האם אנחנו מקדשים סבל בפני עצמו?

ממש לא.

אכן, יש מעלה מיוחדת במצוות שאדם עושה מתוך ייסורים, מכיוון שהוא מראה בכך שגם במצב כזה הוא עדיין עומד בדרגתו. אבל כמובן שהייסורים אינם תכלית בפני עצמה, ולכן מוטל עלינו לעשות את ההשתדלות לרפא את עצמנו ממחלות, לחפש שידוכים, לפרנס את עצמנו, ולמלט את עצמנו מצער ומסכנה. יותר מזה, אדם שלא מתאמץ לתקן את החיים הפיזיים שלו, קשה לקרוא לזה אפילו ייסורים שמכפרים, מזככים או מרוממים אותו. מכיוון שהקב"ה לא נתן לו את הקושי הזה, אלא הוא נתן אותו לעצמו…

אם כן, כאשר יש למשפחה את האפשרות להתפרנס בכבוד, ברור שעליה לעשות זאת.

וודאי שלא נאמר שהתורה פחות שווה אם היא לא תוך כדי עוני, כשם שלא נאמר שתורה מתוך בריאות או מתוך שלום בית שווה פחות…

 

(כמובן שאפשר וראוי להתבונן בשאלה עד כמה לשקוע ולהשקיע בגשמיות, אבל הדברים שאת מדברת עליהם כמו בית מרווח או אפשרות לקנות בגדים ואוכל בלי דאגה לא נשמעים לי כמו משהו שראוי להימנע ממנו במקרה שיש מספיק כסף.)

 

כעת ניכנס לשאלה של חיי אברכות. האם כדאי להתחתן עם בעל אברך? מצד אחד, זה הכי ליגה שיש, מצד שני אם זה מחייב לחיות בצמצום זה לא כל כך פשוט…

מאחר שאני קוראת בדברייך כמה התורה מוערכת בעינייך, הייתי מתפללת עבורך למצוא בעל שחולם כמוך על חיי תורה, ומצד שני פתוח גם לאפשרות שאם תחוו צמצום מעיק ומעציב, הוא כן ימצא את הדרך להוסיף פרנסה.

זאת אומרת תשאפי לחפש אדם שמסונכרן איתך פחות או יותר בתפיסה – שרואה לימוד תורה כחלום חייו, אבל גם מבין שחיי צמצום ועוני זה מחיר שיהיה לך קשה לשלם. עם אדם כזה, אפשר להתחיל חיי אברכות ובמקביל לנסות למצוא עבודה טובה עבורך. ככל שזה מצליח, ממשיכים, ואם לא, עושים חישוב מסלול מחדש.

 

איך שאני רואה את זה בעל אברך הוא לא הפרמטר היחיד שמשפיע על המצב הכלכלי.

יש עוד הרבה מאוד רכיבים שמשפיעים על המצב.

לדוגמה כמה ילדים יש, מה הצרכים שלהם, איפה גרים, איזו עבודה מוצאים, איך מתנהלים עם הכסף, ועוד ועוד.

 

כרגע את לפני תחילת המסע ואת עדיין לא יכולה לדעת הכל,

חוסר הידיעה הזה לא מאפשר לך לדעת האם את מסוגלת לעמוד באפשרות של בעל אברך, ולכן אני לא חושבת שנכון להחליט לכל החיים מראש מה באפשרותך ומה לא.

הבחירה היא לא רק אברך או לא אברך אלא אינספור החלטות

 

תשימי לב שיש עוד כמה נקודות שכרגע נסתרות מעינייך, ורק תו"כ החיים הן יתבהרו בעזרת ה'.

נקודה אחת היא שלמעשה את לא יודעת מה יהיו הדברים שיהיה לך קשה לחסוך בהם, ומה קל. יכול להיות שתראי שיש דברים שלגמרי בסדר לך לחסוך בהם. ותמצאי דרך יפה להסתדר, בלי מחירים כבדים מדי מבחינתך.

אני מציעה שתצאי מנקודת הנחה שאת לא מצפה מעצמך לוותר על דברים מדי קשים. בושה ושלום בית הם דוגמאות בולטות למחירים גדולים מדי.

ולכן את תראי בהמשך החיים, אם אכן אלו יהיו המחירים את תדעי שהגיע הזמן לעשות שינוי.

עצם הביטחון שיהיה לך כשתבטיחי לעצמך שאת לא תשלמי מחירים כבדים מדי, יתן לך רווחה וכוח להסתדר עם המחירים הפחות כבדים.

 

נקודה שניה שנעלמת מעינייך בשלב זה, היא המשמעות של התורה בחייך. כרגע התורה של בעלך היא משהו תיאורטי, שאת "יודעת" שהוא ליגה, אבל לא משהו שמחזק ומחייה אותך ביום יום…

תוך כדי החיים את תרגישי מה בעצם את מרוויחה מבעל אברך, ומה בעלך מרוויח מהיותו אברך, ותוכלו לשקול בצורה בהירה יותר מה נכון לכם.

 

שאלה נוספת ששאלת הייתה האם מותר לדרוש מאלוקים. לדרוש מאלוקים זה בלתי אפשרי, עוד לפני הדיון אם זה מותר… אנחנו לא דורשים אלא מבקשים, מתפללים בחן ומתוך הכרה בטובו האינסופי של הקב"ה – רענו זוננו פרנסנו… הרוויחנו והרווח לנו.

במקביל אנחנו עושים השתדלות סבירה שרמת החיים שאנחנו רוצים להשיג תהיה ריאלית.

כלומר, פחות הגיוני לצפות שתעבדי שעה אחת ביום ותקבלי משכורת ענקית… גם כאן אני לא חושבת ש"אסור" לבקש, אבל קצת פחות סביר.

מצד שני, התיאור שלך של המון שעות ו'עד הקצה'

מרגיש לי קצת נובע מהחרדה מהעוני ופחות מתוך תפיסה יעילה של למצוא את הדרך להרוויח משכורת יפה. אני צודקת?

צריך נשימה עמוקה ורגועה כדי למצוא את הדרכים החכמות לחיות ברווחה כלכלית…

מה יכול לשחרר אותך קצת מהחרדה?

שהקדוש ברוך הוא יהיה איתך ויתן לך שפע, גם של כסף, גם של תורה ודבקות וגם של רוגע וביטחון.

ציפי

 

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

מותר לי לשאוף לבית שאני בעצמי עוד לא מושלמת מספיק כדי לבנות?
  אני גרושה צעירה. הייתי נשואה כחצי שנה והתגרשתי בס"ד, ללא ילדים, לפני כמעט שנתיים. החיים שלי מלאי מורכבויות, ואני לא בחורה עם רקע חלק. מלבד היותי גרושה, גם ההורים שלי גרושים. אומנם הם התחתנו בשנית אבל עדיין זה מין אות קלון בשידוכים, בעיקר במגזר שלי, המגזר החסידי. מתקופת הגירושין...
מי יבטיח לי שלא אעבור את הסבל שאמא שלי עברה בנישואין?
תודה רבה על האתר המדהים והאופציה לשאול שאלות. אני בחורה בת 21 אני נמצאת כיום בתקופת השידוכים וחיה בפחד מתמיד שאכנס לנישואים קשים כמו של ההורים שלי, שהתגרשו לפני כמה שנים אחרי שנות סבל ומריבות בלתי פוסקות. בגלל החשש לשחזר את הסבל של אמי, אני מחפשת בכוח תירוצים להוריד בחורים...
בין הרצון להתחתן לפחד לבחור
  אני בת 30, ומתמודדת כבר שנים עם קושי משמעותי בכל הנוגע להיכרויות ולנישואים. מצד אחד, יש בי רצון להקים בית ולהביא ילדים, ומצד שני, אני מפחדת שלא אצליח להכיר את הבחור מספיק במסגרת של מספר פגישות, שאקבל החלטה שגויה ושאתחתן עם מישהו שלא אהיה שלמה איתו. בנוסף, אני מאוד...
אם אני צריכה להשתנות בשביל בחור זה אומר שהוא לא מתאים לי?
  נפגשתי לפני שבוע בשידוך עם בחור פעמיים. על פניו הוא נראה בחור טוב, איכותי ובעל מידות טובות, חכם מאוד ובעל הבנה עמוקה, משהו שלא נתקלתי בו עד כה בשידוכים. הפגישות היו נעימות, השיחה הייתה קולחת ונוצר בינינו חיבור מסוים, אך כמובן שאני עדיין לא מכירה אותו לעומק. במהלך הפגישות...
האם כדאי לנסות לחזור ולהיפגש איתה?
אני בחור בן 25, לומד בישיבה, וכבר שנתיים וחצי בשידוכים. לאחרונה נפגשתי עם בחורה שהיו בה תכונות טובות שאני מאוד מעריך: זרימה ושלוות נפש. לאורך הפגישות היה לה קשה מאוד להיפתח אליי, וגם כשהיא נפתחה, היא נסגרה מהר מאוד אחר כך. מה שהציק לי מאוד היה שלאורך כל הפגישות היא...
איך עומדים כלכלית בלחתן ילדים?
אנחנו זוג באזור גיל 40, הילדים שלנו גדלים ובלי שנשים לב, בעוד כמה שנים ספורות הם יגיעו לגיל שידוכים. אנחנו חיים חיים פשוטים. בעלי ברוך ה' אברך שיושב ולומד שלושה סדרים, ומקבל מלגה קטנה. אני עובדת ומרוויחה 7,000 שקל בחודש. אנחנו באמת משתדלים להסתפק במועט ולא להיכנס למינוסים, ואפילו מצליחים...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
הצטרף לסטטוס אקשיבה!
בפייסבוק
תעקבו אחרינו!
דילוג לתוכן