דלג לתוכן
אני נער בן 16 לומד בישיבה משתדל להתמיד מאוד בלימוד ובתפילה, אבל אני לא מצליח להפסיק עם החטא הנורא של שמירת העיניים ולהיכשל בשמירת הברית
גם אחרי שנתיים שאני מנסה ומנסה אני כל פעם נופל מחדש, אחרי שאני עושה את זה אני יכול להגיע עד כדי דמעות, אבל אני לא מצליח להפסיק, למדתי הרבה ספרים בנושא ובכל זאת אני לא מצליח להשתלט על עצמי,
אשמח מאוד לעזרה איך נגמלים מהדבר הנורא הזה, תודה רבה
שלום לך,
ראשית עלי לסייג את כל מה שאכתוב כאן כשיחה בין רעים, כי בנושא שדובר בו כה רבות בספרים הקדושים לא אוכל לומר דבר מלבד מה שנראה לי בזווית האישית שלי, ואינני אומר קבל דברי.
סיפרת כיצד התנתקת ושבת בתשובה לה’, ואשריך על כך ששבת אליו והלכת ללמוד תורה לשמה, אין דבר גדול מזה. בעת ההתחזקות שלך גילית דבר שכנראה ידוע לכלל הבוגרים ממין זכר, והוא שאין דומה ההתמודדות עם חטאים הקשורים ביצר המין לכל חטא אחר. הסיבה לכך היא שהיצר המיני הוא דחף חזק שנמצא בכל איש בריא ותכלית בריאתו לקיום הדורות הבאים, לפריה ורביה. מכיוון שמדובר בדחף כל כך נצרך לקיומנו הוא פועל עלינו בצורה חזקה, כמעט כמו הדחפים להישרדות האישית כגון אכילה ושתיה. והנה, בכל שאר המצוות שבתורה לא נתבקשנו בעולם למחוק את אחד מהטבעים הבסיסיים שלו, אין לאדם יצר עז לחלל שבת או לאכול נבלה. ומעיקר הדין, כך הוא הדבר כלפי אותו יצר שהותר לנו בחופה וקידושין. אכן, רב חסדא השתבח בעצמו שהוא עדיף מחבריו מפני שנישא בגיל 17 ואילו היה נישא בגיל 14 היה אומר לשטן “חץ בעיניך”. שמע מינה, שכל עוד האדם לא נשוי אין לו דרך לעמוד בפני היצר הזה וגם גדולי האמוראים לא ראו דרך לנצחו אלא על ידי הנישואין המוקדמים. ועם זאת, באותה סוגיה עצמה חז”ל לא ממליצים בהכרח על נישואין בגילאים אלו אלא מגיל 18 ועד גיל שנשנה במחלוקת שם.
הנך רואה, שלא ברשעתך נפלת בזה כי אם בדרך העולם מאז ומעולם. ועם זאת, עדיין עומד לפניך אתגר עמו מתמודד כל נער דתי שנראה כמעט בלתי אפשרי. איך להתמודד במלחמה שאין לנו אמצעים ללחום בה?
בטרם ננסה להבין זאת, עלי להבהיר נקודה נוספת. אם בדורות שעד העשורים האחרונים היתה מלחמת היצר קשה דיו בשל התמודדות פנימית הרי הדור האחרון עומד בפני ניסיון שלא היה אולי מאז ימי הכנענים או לכל הפחות מאז חיינו בקרב עובדי אלילים רומאיים בטרם עליית הנצרות. שכן הדתות ששאבו את משנתן מהיהדות, הנצרות והאיסלם, דרשו לכל הפחות מאומות העולם לגדור עצמן בעריות. ואם בצנעה לא שמרו על כך לפחות הפרהסיה הייתה גדורה ושמורה. בעשורים האחרונים נפרצו כל הגבולות ואומות העולם חזרו לעסוק בזימה בראש כל חוצות, דבר זה נראה בכל מקום שלא תלך בו. בעולם כזה, במתקפה בלתי פוסקת של גירוי וניסיון יש לנו אתגר קשה עד מאוד, ודברים שבעיני אבותינו היו בזויים ושפלים דורינו מרים שיפולי גלימתו לרוץ אליהם, כמו שמנשה רץ אחר עבודת כוכבים בדורו.
מה אם כן ניתן לעשות?
דבר ראשון, להרגע.
מאחר שאין דבר רע בעיני היצר הרע מאדם שהחליט להתחזק ולשבת ולעסוק בתורה לשמה הוא רוצה לתת לפניך מכשול כפול, קודם להכשיל בהרהורי עבירה או עבירה ואז עיקר השלל שלו: ב”תשובה” ו”חרטה” שלא תועיל אבל תגרום לעצבות ולהסרת ליבך מהשמחה שבחיי תורה וקיום מצוותיה. על כן, אעז לומר (ושמעתי דבר דומה משם הסטייפלר וגם דברים דומים בחסידות) שלא תעסוק כלל בתשובה, חרטה, הלקאה עצמית, עצבות.
אחת מעצות הייצר היא להלחם בו ולהתנגד לו רק כדי להמשיך לעסוק באותו נושא. כשם שכשאומרים לילד לא לגעת בדבר מה שהוא כלל לא שקל לגעת בו והילד לא שומע את ה”לא” אלא רק את ה”לגעת” ומיד נוגע, כך אנחנו שאנחנו עוסקים ב”לא להסתכל על נשים”, ה”לא” הוא זניח אבל אנחנו שוב מהרהרים בנשים. ההתמודדות האמיתית היא לא להתמודד. להמשיך לעסוק בתורה ולא לחשוב על הנושא, גם לא לחשוב על זה שחשבת על הנושא. ככל שנמעט בעיסוק כך ייקל לנו.
דבר שני, להרגע.
אי אפשר לעסוק בתורה אלא מתוך רחבות הדעת, להרהר בסברות לאט באין מחשבות טורדניות אחרות. להיות דרוך ועירני למצוא מענה על קושיות. לגרוס פרק ועוד פרק. דבר זה מצריך שלוות הנפש. והנה זה פלא, ככל שתהיה רגוע יותר ומוכן ללימוד, מאליו תוכל לראות שבטווח הארוך יהיו לך נצחונות על היצר. כמאמרם: בראתי יצר רע בראתי תורה תבלין.
דבר שלישי, להרגע.
כי כאמור נצחון מוחלט אינו המטרה העומדת כרגע לנגד עינינו. ניצחונות קטנים הם גדולים מאוד בעיני השם ית’ ששם אותך בניסיון הזה. אם לא ניצחון לכל החיים, אז ניצחון לחודש, אם לא לחודש לשבוע או ליום. טוב לבקש ניצחונות קטנים ככל האפשר מאשר מלחמה מאוד יומרנית שתסתיים בתבוסה ענקית ותדרדר אותנו יותר. תפסת מרובה לא תפסת. תנסה יום. הצלחת? יומיים. הצלחת? שמח בחלקך ותתחזק עוד בלימוד התורה.
דבר רביעי, להרגע.
המלחמה החזקה תהיה עד יום הכנסך לחופה. תקופת הנעורים הקשה היא נתח קטן מאוד מהחיים. זה יעבור. תמשיך במעשיך הטובים ועל חטאות נעורים אל תשוב היום בעין הסערה אלא בזמנים נוחים יותר כשתהיה מיושב. הלוא גם דוד המלך ביקש מחילה על חטאות נעורים רק לאחר שבגר.
דבר חמישי, להרגע
אל תתן ליצר לצייר את “אותה עבירה” כחזות כל התורה כולה. דבר זה מסיח אותך מלעבוד על הרבה דברים אחרים שחשוב לבנות בשנות הנעורים: יחס בין אדם לחבירו, תפילה, העמקה בלימוד, היקף ידיעות, עידון המידות של צדקה וחסד ועוד דברים רבים אחרים שהם הצידה לדרך שלך לכל החיים. התיחס אליהם באותה רצינות גם אם הנפילות בהן אינן כואבות וקיצוניות הם נכסים שדורשים פיתוח, טיפוח ותשומת לב מרובה.
דבר אחרון, הרחק עצמך מגרמא של עבירה.
קשה עד מאוד המאבק החזיתי מול הייצר אך ההרחקה מסביבתו קלה יותר. קל יחסית לבחור ישיבה להתרחק מהנשים ומדימויהן במרחב הציבורי, מתכנים “רגילים” של התקשורת הכללית שמלאים זימה כרימון. קל להתרחק מהבטלה שמביאה לידי שעמום ולידי זימה, בעיקר בעיסוק בדברים שמעניינים אותך (רק גם כאן כדאי לשמור על שלוות הנפש ואל לנסות להיות עסוק יותר מכוחותך).
וכל זה מתומצת בדברי הרמב”ם הבאים: “וכן אסור לאדם שיקשה עצמו לדעת, או יביא עצמו לידי הרהור; אלא אם יבוא לו הרהור יסיע ליבו מדברי הבאי והשחתה, ויפנה לדברי תורה שהיא איילת אהבים, ויעלת חן”
בהצלחה
דביר
יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:
