שואל יקר

אני מעריך אותך ביותר על התשוקה הרוחנית העצומה שיש בך.. לא גדלת בין חרדים… ואפילו שכך, אתה קרוב לאלוקים מאוד מאוד..

על כך שמעולם מעולם לא התייאשת.. אפילו לא לרגע… ניסית ואתה מנסה… נפלת וקמת… ירדת ועלית… ואתה מתדמה בעיני כמו לוליין מומחה שמהלך על חבל דק והוא נוטה ומתנדנד מכאן לכאן ואינו נופל…

*

אתה כותב: לא ממש רואה את האור הגדול והיציאה מן התאוה – בקצה המנהרה.

אני מוכרח ליידע אותך, ומצטער מאוד להיות זה שמבשר לך באופן חד משמעי, שהיציאה מן התאווה תהיה אך ורק ביציאת הנשמה. ממש בד בבד ויחד עם יציאת הנשמה, רק אז תצא ממך גם התאוה. לא שניה לפני ולא שניה אחרי.

זה ממש מצער מחד. אבל אולי גם מעודד מאידך, כיון שכעת אתה מתחיל לדעת שאתה אינך חוטא, שאתה אינך לוקה, שאתה אינך טעות.

אתה ממש לא!

אתה הוא היציר המובחר של הבורא, שברא אותך ויצר אותך נשמה גבוהה מאוד עם גוף עכור. בידיו יצרך הבורא, ובידיו ייצר אותך כאדם בעל גוף ונשמה. הגוף זועק – אנא! והנשמה למולו זועקת – אנא!

ואתה עומד מן הבוקר ועד הערב ביניהם, קרוע בין העולמות, נמתח מרוב חזיונות. שקוע בחלומות.

וכך עוברת לה דקה ועוד דקה שעה ועוד שעה יום ועוד יום שנה ועוד שנה, והמלחמה לא מפסיקה להינטש אפילו לא רגע אחד בודד, בימים, בלילות, בעליות ובמורדות, מלחמה קשה מאוד ואפילו מעט אכזרית, עיקשת, לא מרפה, לכאן או לכאן.

קודש וחול, שמים וארץ,

אלו הם החיים..

*

אז היכן נמצאת האמת…

אם אסור אז אסור לגמרי… ואם מותר אז מותר… איך אפשר לעכל אמצע שכזה… אסור אבל אי אפשר ולא שייך ויש מלחמה ויש הפסדים…

קשה לעיכול… קשה מאוד…

אבל זאת האמת…

האמצע היא דרך המלך.. שם צריך אתה ללכת… בין הטיפות… בין המשברים… בין הנפילות…

אתה נופל, לומד מן הנפילה וקם… ושוב ושוב, וחוזר חלילה… עד שבסופו של יום אישיותך נבנית ואמונתך ניצקת בליבך… ואש אהבת הבורא יוקדת בך במלא עוזה.. ועדיין אתה נופל וקם נופל וקם… כך רצון הבורא יתברך…

*

אני רוצה לומר לך דבר חשוב מאוד שאולי ישנה לך את החיים, על פי מה שאני רואה שאתה כותב במכתב…

ישנם שני חלקים בעבודת הבורא, שני חלקים גדולים ורחבים…

החלק האחד הוא ‘סור מרע’. והחלק השני הוא ‘עשה טוב’. ושניהם חלקים שלא נפרדים זה מזה, ואי אפשר לו לאחד בלא משנהו…

‘סור מרע’ זה כל החלק שעסקת בו עד כעת, היית חמש שנים בתוכנית מסוימת. הלכת לעוד תוכנית, צמת, התפללת, הסתגפת והזדככת. יש לך ברוך ה’ ובעזרתו חבר תומך בשיטת רבי נחמן… באמת עבודה גדולה וארוכה מאוד… אשריך מי כמוך!

הגעת למקום מסוים… מקום טוב לדעתי של קרבת ה’, של דיבור קרוב מאוד עם הקב”ה, של יחס בן ואבא עם בורא עולם…

נדמה לי שהגיע הזמן ללכת לקראת המשך מסע חייך, וליישם את החלק השני בכל הכח – ‘עשה טוב’…

‘עשה טוב’ פירושו, ללכת לכיוון החיובי, לכיוון העשייה, לכיוון היצירה, לכיוון התיעול והמיצוי האישי של כל כוחות היצירה האלוקיים שה’ נתן לך למקום טוב – ל ע ש ו ת!

ה’ נתן לך הרבה כוחות טובים ויקרים לאין ערוך… וכל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו… וכל יצר ויצר יש לו תכלית ב’עשה טוב’ שלו. תנסה לעצב את החשיבה ואת התודעה לכיוון העשיה, היצירה, הפריחה…

*

איך עושים את זה?

זה לא קשה בכלל…

כיון שאיני מכיר אותך את אישיותך ואת פועליך שלבטח ברוכים הם מאוד.. אני רק אביא דוגמאות כלליות…

עליך לשבת ולעשות חשבון נפש עם עצמך, מה צריך יהודי טוב לדעת וללמוד כדי להיות באמת יהודי טוב והגון.. מה ה’ רוצה ממני?

סביר להניח למשל, שה’ רוצה שתדע הלכות הנוגעות ליום יום… הרי בלי לדעת הלכות איך תעשה… בטוחני שידע רב לך בהלכות… אבל בכל זאת תמיד יש במה לחזק ובמה לגדול ולצמוח…

מצא לך מסגרת, שיעור, מגיד שיעור, קבוע ומסודר, שבמקום הזה תשב ותקבע עת לתורה, תשתלם בהלכות היום יום הנוגעות לכל יהודי…

לבד בבדידות מאוד קשה להתקדם, עם ישראל בנוי תמיד מקבוצות קבוצות בהם קל יותר לגדול ולצמוח…

תמשיך לחשוב עוד ועוד דברים שהקב”ה רוצה ממך… אתה עובד במקום עבודה… אתה יכול לקדש את ה’ בכל מקום.. להכין ולומר דברי תורה בהזדמנויות שונות ומשונות.. לעשות מעשי חסד… לפעול…

אתה כותב שאתה מצליח מאוד בתחומך… אז תסתער עוד על תחומך ותצליח יותר… זו שליחות, לנצל את הכישורים שלך ולעבוד כמו שצריך, ולהרויח כסף למען בניית בית יהודי כשר וטהור…

אולי יש בך עוד כישורים ועבודות שאתה יכול לעסוק בהם… נצל את כוחותיך… אל תנוח.. אתה בחור צעיר.. שמח בילדותיך…

אולי יש לך עוד זמנים שבהם אתה יכול ללכת לעוד שיעור קטן וקבוע.. לעוד קיבוץ חברים שמתקרבים לה’.

ובקיצור… שכח מעט מהרע, ותן מקום של כבוד לטוב ליש ולמטרה הנרצית – רצון ה’.

*

לא קלה היא הדרך…

אך אני בטוח בכוחותיך הגדולים. ואני בטוח שתמצא את זיווגך מהר ככל האפשר.

אני מאחל לך הצלחה גדולה מאוד…

בהערכה רבה

דוד DAVID924803@GMAIL.COM