קטגוריה: לימוד תורה

חזרתי בתשובה בגיל 22 דרך ישיבה של חוזרים בתשובה מאד מאד נוחה ונעימה הן ביחס ובגישה והן בחופשיות להביא את עצמך איך שאתה , עם הזמן מאד התחזקתי וגם התחתנתי , ולאחר כמעט חמש שנים שם התחלתי להרגיש שפג טעם הלימוד ואני חש בריקנות מסוימת שאינה עוברת , לא מוצא...

אני אברך בסביבות גיל 40, אני לומד באחד הכוללים החשובים בעולם, כולל גדול ומיוחד באמת. וגם שם אני נחשב מאוד לאחד האברכים הטובים ביותר, אני כאן אנונימי ולכן אני מרשה לעצמי לכתוב בצורה גלויה, יש לי באמת כשרון גדול לעומק בסוגיות ואני כמו חצי משיב בכולל, חצאי סדרים שלמים אני...

ברצוני להתייעץ על הנושא הכלכלי בחיי כאברך חרדי, אני מרגיש במיצוי. אשתי לא יכולה להשתכר יותר ממה שעכשיו, ואני מצד אחד לא רוצה לוותר על החלום להיות גדול הדור הבא… או סתם להיות מונח בלימוד ומצד שני לא מסוגל ללמוד מרוב לחץ. לא מצליח לחשוב על אפיק פרנסה שישאיר אותי...

אני בעל תשובה המון שנים, כבר עם מספר ילדים, ולא נתתי דעתי מעולם לשאול ולהתייעץ איך זה אצל אחרים? איך בית של תורה (אברך) אמור להתנהג מבחינת לימוד התורה בתוך הבית. לא גדלתי כמו שאמרתי בבית של תורה. ולכן המון שנים שאני נשוי, חשבתי לתומי שזה נורמלי ללמוד ולבקש קצת...

אני בחור בן 18 וחצי שלומד בישיבה, או לפחות אמור ללמוד… כבר שבועיים שאני לא מגיע לסדרים, פשוט לא מצליח למצוא את הכוחות. בהתחלה זה היה מרגיש כמו חופש, אבל עכשיו זה כבר נהיה כבד, תחושה של רִיק שאין לי איך למלא. הבעיה היא שאני לא באמת מרגיש שייך לישיבה....

יש לי בעיה שאני מאוד אוהב סדר וניקיון. למה הבעיה? כי לפעמים אני מרגיש סתירה עם לימוד התורה הקדושה. אם אני מגיע אחריי יום עמוס ויש דברים לא מסודרים על השולחן, על הספות ועוד. או דברים זרוקים פה ושם על הריצפה כיאה לבית עם ילדים. אני מרגיש אי ישוב הדעת...

אני ממש לא מבין את עצמי. משני בחינות הפוכות לחלוטין. תמיד ידעתי שדברי חז״ל קודש קדשים ואין עורר עליהם ואין להטיל ספק בהם. ואם ה״מדענים״ בעיני עצמם למינהם ״מוכיחים״ הפוך הרי שכל מה שצריך זה לחכות למדען הבא שיפריך את קודמו, כפי שהיה מאז תחילת ה״מדע״. והנה פתאום בתקופה האחרונה...

רציתי לשאול איך האחים של יוסף מכרו אותו הבנתי שזה משהו הרבה יותר רצינים מי מה שחושבים אבל עדיין לא הבנתי איך אפשר לעשות כזה דבר שבעיני הוא ממש מזעזע

אני בחור ישיבה בן 21 לאחרונה התחלתי לעשות התבודדויות כל יום בהתחלה זה היה קוהרנטי ומסעיר לאט לאט זה ניהיה יותר ויותר קשה פתאום תפסתי,הבנתי שבאופן כללי כל החיים ,החוויה שלי בעבודת ה היא כביכול שמבלי שאקריב את עצמי על המזבח בסתם לימוד, בסתם באופ"כ ,את החיים הפשוטים בעצמם אני...

אני בחור ישיבה קטנה שיעור ב' ואני מתחילת שיעור א' לא באמת הרגשתי חיבור לישיבה הייתי שם כי זה מה שצריך לעשות ואז באמצע שיעור א' היה לי קצת קשה אם החומר הלימודי ואמרתי את זה להורים שלי הם אמרו שזה בא מתוך עצלות ויש לי שכל ברוך ה' ואני...