The Butterfly Button
בשביל מה לי ללמוד תורה אם הכל כבר נאמר?

שאלה מקטגוריה:

מאז ומעולם הבנתי שלימוד התורה זה המפתח בעבודת ה'
אך לאחרונה עלה בי ספק שחשבתי לעצמי מה יש בלימוד התורה שלי שמועיל ביחס לסביבה ולעולם הרי כל מה שתלמיד עתיד לחדש נאמרה כבר למשה בסיני
אז למה יש לי את החובה ללמוד משהו שאין בו חידוש לעולם? מה שבנוסף מחזק את זה זה גם ההבנה בלימוד במיוחד בדור זה שאנו מנסים להבין את התורה אין זה מגיע כלל וכלל להבנת ומעלת דורות קודמים אשר לפנינו .
אשמח למשוב בעניין זה תודה 🙂

תשובה:

שלום לך

השאלה שלך היא שאלה מאירה ממש

כי היא דורשת ללבן ולבאר את יסודות לימוד התורה – שזה בעצם לבאר ולהאיר את אחד העמודים הגדולים של החיים שלנו ושל הקשר שלנו עם ה'.

 

אתה שואל 2 שאלות.

 

א. איזה התקדמות ויצירה יש בלימוד התורה – הרי הכל כבר כתוב והתגלה למשה מסיני.

ב. מה המשמעות של העמל שלנו להעמיק ולהבין את התורה, הרי בכין כך התפיסה שלנו היא קלושה מדורות הקודמים – ומה יש לנו להוסיף וללבן.

 

אני חושב שהשאלה שלך חותרת להבין ולגעת ושורש התפיסה והגישה העמוקה ללימוד התורה.

לימוד תורה, אולי בניגוד לרוב מוחלט של המקצועות שאנחנו מכירים – אינה חותרת רק להבין דברים שלא היו ידועים, או לגלות תגליות חדשות.

 

במדע למשל, אם אדם יישב לגלות תגלית מדעית מסוימת, והוא ישקיע את חייו בזה – בעוד העניין כולו כבר התגלה ופוענח – הרי שהוא מכלה את זמנו לבטלה, וגם בוז נבוז לו.

 

בלימוד התורה זה שונה כל כך. זה כל כך שונה עד שזה כל הנקודה.

 

לימוד תורה לא בא לגלות דבר חדש בתורה.

לימוד תורה מגיע לבנות עולם בי – באדם.

 

אנחנו מאמינים שהתורה זו מערכת הערכים האמיתית, הישרה והצודקת.

אדם שלומד ומכיל בתוכו את האמת האלוהית הזו – הוא אדם שמונח בליבו יסודות האמת של המציאות.

 

לכן, יותר ממה שחשוב ללומד – החידוש שהוא מחדש בתורה.

משמעותי לו – החידוש שהתחדש בו.

והחידוש הוא שכעת יש בו מצפן פנימי – אלוהי.

מערכת של יושר, טהרה, צדק ואמת.

 

ברובד הפשוט הציור הזה של התורה שמאירה את האדם – זה ציור של אדם שלומד תורה שמכוונת לעשיה ולעולם.

ובאמת המרכז של לימוד התורה זה לימוד שמביא לידי מעשה.

אבל גם לימוד שאין בו כרגע נפקא מינה מעשית, הוא חלק מהמגמה והעוצמה של התורה.

משום שהתורה היא לא פרטים רבים שעל האדם לקיים.

התורה היא מערכת שלמה ומקיפה של ערכים ותפיסות יסוד שמרכיבים את כל פרטי המצוות.

 

אדם שלומד תורה, הוא מחובר ומכיל בתוכו את התורה – הוא אדם שמכיל בתוכו את יסודות המציאות הנכונים, יסודות המציאות האלוהיים, והדרך לחיות בצורה נכונה וטהורה.

 

כאן גם אנחנו מגיעים לעניין השני שהעלית. ההבנה בתורה.

ההבנה היא הצורה שלנו להתחבר יותר ויותר למערכת של התורה.

הבנה היא הדרך שלי לא רק להכיל בי את הדבר – אלא להתמזג איתו.

 

מכיון שזו המשמעות של הבנה, כשאני לומד אני מחפש להזדהות להעמיק ולהיות חלק – אין כלל משמעות לכך שאדם אחר מבין יותר ממני – כי אני מחפש להתחבר, להיות חלקו להיות מואר מהאור הגדול הזה.

 

אני מברך אותך ואותי ואת כל עם ישראל, שנזכה להיות חלק מהסיפור הגדול הזה של מעמד נתינת התורה שאנו פוגשים בו כל יום.

שלום ג.

[email protected]

 

 

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

אני פשוט אוהבת צוליות!
אני בת 20 ומתגוררת בחו"ל. ב"ה זכיתי לגדול במשפחה שמורה מאד מבחינה רוחנית. לאורך כל תקופת ביה"ס (יסודי ותיכון עד גיל 18) הייתי גאה מאד ב'צוליות' שלנו. הייתי יוצאת מהכיתה עם כמה חברות אם היו שירים שלא מתאימים, לא משתתפת בשיחות רדודות מבחינה רוחנית, וכו'. התבדלות מסויימת זו, בנוסף לביטחון...
געגוע למי שהייתי לפני שחזרתי בתשובה
אני בעל תשובה בישיבה תיכונית בכיתה י בן 15 וחצי וכבר משנה שעברה (כיתה ט) אני מרגיש סוג של געגועים כאלה לעבר שלי בין אם זה לכל העניינים האלה של זוגיות וכל זה שהיה בין אם זה חברים מסוימים חברה מסוימת שהייתי בה בית ספר מסוימים ואני מרגיש מאוד שאני...
כשהמציאות לא מסתדרת עם מה שלמדתי
יש לי שתי התמודדויות שונות וללא קשר ביניהם. 1) כבוד תלמידי חכמים. לצערי הרב אני הרבה פעמים מוצא עצמי מלא בהרהורים על רבנים גדולים שאני לא כ"כ מבין את הוראותיהם ומתחיל להרהר עליהם. אם לא להגיד לפסול אותם. וכרגע זה מאוד ספציפי לגבי מרן הגרא"ל שטיימן זצוק"ל. תמיד ידעתי שהוא...
איך מתמודדים עם שכנועים וראיות ומקורות?
יש אצלנו בקהילה יהודי יקר תלמיד חכם יודע ספר מדקדק בהלכה שמדבר בצורה מאוד משכנעת ומביא מקורות לכל דבר. מראה שחור על גבי לבן איך שכולם טועים בהלכה, ויש לו את נוסח התפילה האמיתי, המקורי, כפי שאנשי כנסת הגדולה תקנו, לפני כל השיבושים של מדקדקים למיניהם. והוא ביקר במאפיות וראה...
לפחד ולרעוד מהשם ומראש השנה זו הדרך הרצויה?
אני שומע רבנים כאלה ואחרים, וחלקם מפחידים והולכים בשיטת ההפחדות, אומרים להסתכל על אלה שהיו איתנו בתחילת תשפ"ו ועכשיו כבר לצערנו לא איתנו, ומהנקודה הזאת, של הפחד, משם להתכונן לראש השנה. ואני שואל את עצמי, האם אכן זו הדרך? האם אכן לפחד ולרעוד מהשם ומיום ראש השנה זו הדרך הרצויה?...
יש לי המון שאלות על הדרך של היהדות
לא יודעת איך להתחיל לכתוב את כל מה שיש לי להגיד מאוד קשה לי לפתוח דברים אני אנסה בכל זאת פשוט כל הנושא עם הדת מבולבל לי ולא ברור לי וכזה יש לי המון שאלות ואני לא יודעת איך לשאול או איך להסביר את עצמי מקווה שזה יהיה מובן קודם...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
הצטרף לסטטוס אקשיבה!
בפייסבוק
תעקבו אחרינו!
דילוג לתוכן