שלום יקירי.
ראשית אציין כי התרשמתי מאד מיכולת ביטוי הרגשות שלך , ובעיקר מאומץ הלב בקבלת ההחלטה להעלות על הכתב ולשתף אותנו באשר על לבך.
עוד כי ניכר הינך בחור חכם ושקול הבוחן את צעדיו, המשלב מספר תחומי עיסוק הדורשים מאמץ והקרבה לא שפוטה, ובעל שאיפות חיים ערכיות .
באשר לשאלתך:
מדבריך עולה כי הינך מצוי בעיצומו של מאבק פנימי חוזר ונשנה, הגובה ממך עבודה קשה להשגת יעד חייך המיוחל והוא “היציבות”. או “הביטחון”. אתה מתאר כי פעמים רבות בחייך לאחר עבודה מאומצת כשכבר היית קרוב להשגת היעד, ממש בנקודת המפגש הזו את חש כי שוב “היציבות” חמקה ממך. ובעקבות כך עולות שוב תחושות ערעור הביטחון, ואליה נלוות רגשות הבלבול, האכזבה, או כהגדרתך “תוהו ובואו” ולעיתים אלו עשויים להוביל גם לאשמה.
ציינת כי הינך חווה את חוויה זו בשני מישורים. “בדברים קטנים” הבאים לידי ביטוי בתחומי התעסוקה ולימודי התואר . ו”בדברים הגדולים” המתבטאים בדברים אישיים ורוחניים . ניכר כי הינך מחלק ומדרג את תחומי חייך ונותן חשיבות רבה יותר לתחומי הרוחניות והאישיות .עד כדי שחלקים אלו קובעים ומגדירים עבורך את “המקום שלך”, וכאשר גם בהם היציבות המיוחלת לא מימשה את עצמה את חווה חוסר איזון מוחלט כמין שמיטה של הקרקע עליה אתה עומד וחוזר חלילה .
ללא ספק אלו מובילים לתסכול רב , לריבוי מחשבות אשר לעיתים חסרות היגיון , ואף לאכזבה גדולה המדמה איבוד שליטה על חיינו.
ארשה לי להציע לך היבט נוסף על תיאורך:
כל אחד מאיתנו מורכב ומושפע ממכלול תחומי החיים האישיים שלו , סדר היום שלנו עמוס, לעיתים מפתיע ומאתגר, שלא תמיד אתגרים אלו עומדים בסטנדרטים אותם הגדנו לעצמנו.
לאף אחד מאיתנו אין יכולת לנבא את העתיד , חיינו מובלים בחלקן הגדול ממערכת של ניסוי וטעייה .”מה שלא הורג אותנו מכשל אותנו”.
יחד עם זאת אני רוצה להפנות את תשומת לבך ולפתוח את הדיון לאפשרות חשיבה נוספת.
בדבריך מתואר כי הצורך הגדול והקיומי שלך ל “יציבות” “ביטחון” מתערער מחדש כאשר הוא לא ממומש .
ראשית ברצוני לנסות לעורר גוון חשיבה אחר במונח “יציבות” או “ביטחון” . לצורך הבהרת הדברים אדמה את העניין לסולם ארוך בעל רמות רבות.
הבה נחשוב יחד, האם “יציבות” הוא מונח מוגדר וחד משמעי המצביע על רמה ספציפית ? או שזהו מונח שיכול להכיל רמות שונות בהתאם לנסיבות ולסיטואציה.
כמובן שאם נצדד שזהו מונח מוגדר וחד משמעי אזי התוצאה תהיה שכאשר לא נצליח לעמוד במשימה נאבד את שיווי המשקל . אך אם נשנה את התייחסותנו למונח יציבות ונראה אותו באור יחסי ומשתנה בהתאם לסיטואציה בה אנו נמצאים נבחין כי למרות שלא השגנו יציבות כפי שדרשנו מעצמנו מתחילה ניתן להשיג יציבות יחסית אמנם ברמה פחותה יותר אבל ייתכן והיא תוכל לסייע לנו להתמודד ולקבל החלטות נכונות יותר עד להתמודדות הבאה.
וכאן אפנה את תשומת לבך לשאלה מהותית נוספת : האם בכלל ניתן להגיע ליציבות ?
כנראה שהתשובה לכך כרוכה במורכבות . אלא שעלינו למצוא את הכוחות והדרך להתמודד על קשיים סביב יציבות.
לסיום אפנה את תשומת לבך לחשיבה נוספת .
בדבריך ציינת מספר מאורעות שגרמו לך לערעור היציבות בין היתר עבודה מרובה בתקופת הקורונה שגרמה לך לחשוב האם בחירת המקצוע שלך היה מתאים לך , וכן שיעורים בשיטה מקוונת באמצעות אפליקציית זום , וכן שבירת השידוך שגם גרמה לך לערעור משמעותי במוסד הנישואין .
זכותך וחשוב עבורך לגבש דעות ותפיסות אישיות משלך ולנהוג על פיהן , אלא שברצוני לעורר את חשיבתך ולהעמיק האם מקור ערעור היציבות והביטחון הוא תוצאות המאורעות אותן אנו עוברים , או שערעור היציבות הוא טמון בתוכנו וכאשר נתבונן ונעמיק בעצמנו ונהיה בטוחים בזהותנו ובדרכנו נהפוך ליציבים ואיתנים למול כל אתגר .
בברכה ובהערכה
אברהם ק.
rmkalimi@gmail.com
דלג לתוכן
