The Butterfly Button
מרגיש חסר יציבות לאחרונה

שאלה מקטגוריה:

שלום וברכה, אני אפילו לא יודע כיצד לנסח את השאלה/ות שלי, אני בן 22 לומד תורה בלימודים ועובד, אבל ממש כמו הקלישאה המפורסמת 'אובד עצות ולומד לקח', כך אני מרגיש רוב הזמן, הבלבול הזה שנמצא שם כל הזמן, אני מרגיש כבר תקופה ארוכה שאני עובד ממש קשה על עצמי ומגיע לאיזו תקופה של יציבות או וודאות בחיים שלי, ואז שוב מרגיש כאילו הכל חוזר למצב של 'תוהו ובוהו', כאילו שוב דבר לא ברור או וודאי, בין אם זה בדברים קטנים כמו אם התואר שאני לומד זה באמת מה שאני רוצה לעשות בחיים (אני תכף מסיים ועכשיו התחלתי לעבוד ופתאום זה לא מה שחשבתי שזה בכלל), ובין אם זה בדברים גדולים כמו דברים אישיים או רוחניים שאני לא מצליח למצוא את המקום שלי מבחינה תורנית ואישית אחרי שכבר חשבתי אלף פעמים שמצאתי אותו, התקופה הזאת נהייתה הרבה יותר קשה אחרי שהייתי מאורס ושברנו שידוך, תמיד האמנתי מאוד במוסד הנישואים וזה היה אחד הדברים הכי יציבים ובטוחים בעיניי, ואז גם זה איבד את הביטחון בעיניי…
וכמובן תקופת הקורונה לקחה את הבלבול וחוסר היציבות שלב אחד קדימה, למרות שאני עובד חיוני ולא הפסקתי לעבוד לכל אורך התקופה הלימודים שלי עברו פתאום לזום, ואני פתאום לא מסוגל לשבת להקשיב שיעור ועוד יותר גרוע, כל החברותות והשיעורים שהיו לי עבר לזום, וזה נהיה פי מאה אתגר ללמוד משהו, בסופו של דבר אני מודע לכך שהבלבול שלי רגשי ולא שכלי, אבל היציבות הזאת שאני מרגיש כאילו אני כל הזמן רודף אחריה והיא בורחת ממני ממש ברגע האחרון, מתנצל על הניסוח המבולבל של השאלה

תשובה:

שלום יקירי.

ראשית אציין כי התרשמתי מאד מיכולת ביטוי הרגשות שלך , ובעיקר מאומץ הלב בקבלת ההחלטה להעלות על הכתב ולשתף אותנו באשר על לבך.

עוד כי ניכר הינך בחור חכם ושקול הבוחן את צעדיו, המשלב מספר תחומי עיסוק הדורשים מאמץ והקרבה לא שפוטה, ובעל שאיפות חיים ערכיות .

באשר לשאלתך:

מדבריך עולה כי הינך מצוי בעיצומו של מאבק פנימי חוזר ונשנה, הגובה ממך עבודה קשה להשגת יעד חייך המיוחל והוא "היציבות". או "הביטחון". אתה מתאר כי פעמים רבות בחייך לאחר עבודה מאומצת כשכבר היית קרוב להשגת היעד, ממש בנקודת המפגש הזו את חש כי שוב "היציבות" חמקה ממך. ובעקבות כך עולות שוב תחושות ערעור הביטחון, ואליה נלוות רגשות הבלבול, האכזבה, או כהגדרתך "תוהו ובואו" ולעיתים אלו עשויים להוביל גם לאשמה.

ציינת כי הינך חווה את חוויה זו בשני מישורים. "בדברים קטנים" הבאים לידי ביטוי בתחומי התעסוקה ולימודי התואר . ו"בדברים הגדולים" המתבטאים בדברים אישיים ורוחניים . ניכר כי הינך מחלק ומדרג את תחומי חייך ונותן חשיבות רבה יותר לתחומי הרוחניות והאישיות .עד כדי שחלקים אלו קובעים ומגדירים עבורך את "המקום שלך", וכאשר גם בהם היציבות המיוחלת לא מימשה את עצמה את חווה חוסר איזון מוחלט כמין שמיטה של הקרקע עליה אתה עומד וחוזר חלילה .

ללא ספק אלו מובילים לתסכול רב , לריבוי מחשבות אשר לעיתים חסרות היגיון , ואף לאכזבה גדולה המדמה איבוד שליטה על חיינו.

ארשה לי להציע לך היבט נוסף על תיאורך:

כל אחד מאיתנו מורכב ומושפע ממכלול תחומי החיים האישיים שלו , סדר היום שלנו עמוס, לעיתים מפתיע ומאתגר, שלא תמיד אתגרים אלו עומדים בסטנדרטים אותם הגדנו לעצמנו.

לאף אחד מאיתנו אין יכולת לנבא את העתיד , חיינו מובלים בחלקן הגדול ממערכת של ניסוי וטעייה ."מה שלא הורג אותנו מכשל אותנו".

יחד עם זאת אני רוצה להפנות את תשומת לבך ולפתוח את הדיון לאפשרות חשיבה נוספת.

בדבריך מתואר כי הצורך הגדול והקיומי שלך ל "יציבות" "ביטחון" מתערער מחדש כאשר הוא לא ממומש .

ראשית ברצוני לנסות לעורר גוון חשיבה אחר במונח "יציבות" או "ביטחון" . לצורך הבהרת הדברים אדמה את העניין לסולם ארוך בעל רמות רבות.

הבה נחשוב יחד, האם "יציבות" הוא מונח מוגדר וחד משמעי המצביע על רמה ספציפית ? או שזהו מונח שיכול להכיל רמות שונות בהתאם לנסיבות ולסיטואציה.

כמובן שאם נצדד שזהו מונח מוגדר וחד משמעי אזי התוצאה תהיה שכאשר לא נצליח לעמוד במשימה נאבד את שיווי המשקל . אך אם נשנה את התייחסותנו למונח יציבות ונראה אותו באור יחסי ומשתנה בהתאם לסיטואציה בה אנו נמצאים נבחין כי למרות שלא השגנו יציבות כפי שדרשנו מעצמנו מתחילה ניתן להשיג יציבות יחסית אמנם ברמה פחותה יותר אבל ייתכן והיא תוכל לסייע לנו להתמודד ולקבל החלטות נכונות יותר עד להתמודדות הבאה.

וכאן אפנה את תשומת לבך לשאלה מהותית נוספת : האם בכלל ניתן להגיע ליציבות ?

כנראה שהתשובה לכך כרוכה במורכבות . אלא שעלינו למצוא את הכוחות והדרך להתמודד על קשיים סביב יציבות.

לסיום אפנה את תשומת לבך לחשיבה נוספת .

בדבריך ציינת מספר מאורעות שגרמו לך לערעור היציבות בין היתר עבודה מרובה בתקופת הקורונה שגרמה לך לחשוב האם בחירת המקצוע שלך היה מתאים לך , וכן שיעורים בשיטה מקוונת באמצעות אפליקציית זום , וכן שבירת השידוך שגם גרמה לך לערעור משמעותי במוסד הנישואין .

זכותך וחשוב עבורך לגבש דעות ותפיסות אישיות משלך ולנהוג על פיהן , אלא שברצוני לעורר את חשיבתך ולהעמיק האם מקור ערעור היציבות והביטחון הוא תוצאות המאורעות אותן אנו עוברים , או שערעור היציבות הוא טמון בתוכנו וכאשר נתבונן ונעמיק בעצמנו ונהיה בטוחים בזהותנו ובדרכנו נהפוך ליציבים ואיתנים למול כל אתגר .

בברכה ובהערכה

אברהם ק.

[email protected]

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

אני פרפקציוניסטית וזה קשה לחיות ככה
יש לי כמה שאלות: 1. אני טיפוס פרפקציוניסט מאוד, ובזמן האחרון אני כל הזמן, אבל כל הזמן, בדאגה על העתיד שלי- כל הזמן עולות בי מחשבות כמה אין מצב שאצליח להיות אמא טובה/ אישה טובה/ עובדת טובה וכו, ואני מרגישה שאני מעדיפה כבר לא לנסות. אני ממש קופאת כשאני חושבת...
אמא שלי צורחת עלי נוראות
אני לומד בישיבה ישיבה שנחשבת טובה אבל אני נמצא הרבה בבית ואמא שלי כל הזמן יורדת עליי ומקללת אותי אני חושש שיש לה מחלת נפש וכל פעם שאני מדבר איתה על זה היא צורחת עליי ומבזה אותי ומקללת אותי וזה גורם לי להשפלה ביזיון וחוסר הערכה עצמית (ההורים שלי גרושים...
איך למצוא פרק ב' בלי שישפטו אותי?
התגרשתי לפני חצי שנה מכהן תחת לחץ ממשפחתו שהם שנאו אותי מאוד. התחלתי לשמוע הצעות שידוך אבל כולם פוסלים אותי זה מוריד לי את הביטחון העצמי אני מאוד רוצה להתחתן פעם שנייה ורוצה עוד ילדים יש לי ילדה אחת ושואלים למה התגרשת??? עכשיו לא מסוגלת לספר שעברתי מהגרוש שלי התעללות...
אני עוברת התעמרות קשה בעבודה
איני יודעת כיצד להתחיל ולפתוח בנושא הכול כך כואב שלי. נשגב מבינתי כמה אנשים יכולים להיות אכזריים. מדובר בהתעמרות קשה במקום העבודה, בהלבנת פנים ברבים, בהשפלות, בהרמת קול ודיבור מלא מלא כעס וזעם של אשת הבוס. האישה בעלת פתיל קצר, חולת עצבים, אין לה מעצורים, אין לה בושה, אין לה...
רוצה להרגיש ראויה בשידוכים גם עם עודף משקל
אני בת 21 ולא מזמן התחלתי שידוכים. תמיד התמודדתי עם דימוי גוף שלילי. בתור ילדה הייתי שמנמנה לא בצורה קיצונית בכלל אבל קצת מעל הממוצע. מאז שאני זוכרת את עצמי זה דבר שמאוד הפריע לי. כבר מגיל צעיר הרגשתי שונה מחברות שלי, כאילו אני פחות שווה וראויה מהם. לאורך השנים...
בדידות גדולה מאז שאני גרוש
מאז שאני מכיר את עצמי, הייתי ילד מאוד ביישן בכיתה, ובישי"ק חשבתי שזה יפסיק, וזה לא הפסיק. וגם הלכתי למישהו, וזה לא ממש עזר לי. וגם הערך העצמי שלי ירד בתקופת הישי"ק. וכשנכנסתי לישי"ג החלטתי, שאני מפסיק להיות ביישן, ולא הצלחתי. אבל ב"ה הערך העצמי שלי דווקא עלה. עכשיו. לפני...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן