שלום לך ידידי,
אי אפשר שלא להרגיש את המצוקה בה אתה נמצא ואת המועקה שבליבך. נכשלת, ונכשלת שוב. אתה לומד וקורא ושומע על חומרת העבירה ושערי תשובה נדמים כנעולים בפניך. איך אפשר להגיע ככה לראש השנה כאשר לכאורה קשה עוונך מנשוא? תחושות כאלה מזמינות את האויב הגדול ביותר שלך לבוא ולהתנחל בליבך – את הייאוש. דומה אתה עלי כאלישע בן אבויה ששמע בת קול יוצאת ומכריזה "שובו בנים שובבים חוץ מאחר" ולכן לא ניסה אפילו לעשות תשובה. גם אתה שומע את בת הקול הזו מתוך ספרים ומתוך שיעורים וחש מודח ונטוש.
אין לך מקצוע מורכב וקשה בתורה כמו המדרש והנסתר. סוגיות רבות יש בש"ס הסותרות זו את זו, אולם כך היא דרכה של תורה שדברי תורה עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר. בכל הדורות ישבו גדולי עולם על המדוכה, יישבו קושיות ופילסו שבילים על מנת להגיע להלכה הסלולה. כך בעולמה של הלכה, אולם בכל הקשור לעולם המחשבה והמדרש נותר הנעלם רב על הנגלה, ומי שיבוא לדון על סמך מקור אחד שראה או שמע, כמעט אי אפשר שלא יבוא להוציא דברי תורה ממשמעותם הנכונה והעמוקה. אי אפשר לגשת ללימוד מדרשים, קבלה, דברי חכמים וחידותם ללא הכנה ראויה וללא מורה מוסמך, תלמיד חכם שיגע ועמל והקיף את הנושאים הללו, אדם שמעורב בדעת עם הבריות ויודע לאזן ולשקול בפלס את משמעותם של דברים לפי האדם ולפי המצב. הנה למשל יש מדרשים המדברים על חטאים רבים שלא מועילה עליהם תשובה ומצד שני כתוב שתשובה תמיד מתקבלת. כך גם מביאים חז"ל במסעת סנהדרין רשימה של אלה שאין להם חלק לעולם הבא ומצד שני כתוב שכל ישראל יש להם חלק לעולם הבא. לחז"ל יש דרך לבטא מסרים שונים וצריך בקיאות רבה וגדלות בתורה בצירוף הכרת העולם על מנת לדעת מה לקחת ומתי, מה לרחק ועד כמה.
שמעת דברים נוראים על הוצאת זרע לבטלה. אבל שמעת גם דברים נפלאים על הקב"ה שידו פשוטה לקבל שבים ושרחמיו על כל מעשיו. על עוצמתה של תשובה שמגעת עד כסא הכבוד ועל כך שאין דבר העומד בפניה. אינני רואה עצמי בר סמכא ליישב ולפרש דברים סותרים שנמצאים בספרים הקדושים, אבל דבר אחד אני מוכן לומר בביטחון מלא: אם ההבנה שלך מפילה אותך לזרועות הייאוש ומותירה אותך מדוכא וחסר אונים – אז לא הבנת נכון. באחריות מלאה.
הוצאת ז"ל היא עבירה שכמעט אין אדם שנמלט ממנה לחלוטין. כן… גם גדולי עולם מהגדולים והצדיקים ביותר ששמעת עליהם ושאתה מכיר נכשלו גם הם אי שם בחייהם. אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא. זה לא הפריע להם להגיע אחר כך למדרגות גבוהות ונשגבות. גם לגבי העונשים של חטא הוז"ל יש לשים דברים בפרופורציה. חז"ל הפליגו בעונשם של חטאים שונים, כך למשל במסכת שבת מובא שבעוון נדרים בנים קטנים מתים, ושבעוון ביטול תורה בנים קטנים מתים, וכך גם בעוון ביטול מצות מזוזה. לא שמעתי על אדם שנכנס לייאוש בגלל חטאים אלה.
יש לך אבא בשמיים, אבא שאוהב אותך עד כלות וחפץ בך ובקרבתך. הוא גם זה שקבע את החידה המסתורית של היכולת הטבועה בך להמשיך את קיומך על ידי העמדת צאצאים ובעצם להפוך אותך לבן אלמוות. הוא זה שטבע בנו את האהבה ואת התשוקה, והוא יודע טוב יותר ממך וממני שמדובר בניסיון נורא לשמור את הכוח האדיר הזה ולכוון אותו רק למטרות הנכונות, בזמן הנכון ועם האשה שהוא ייעד לך בעז"ה. הוא יודע את עוצם הניסיון ואף על פי כן צווה להשמר על מנת שננחל טוב בעולם הבא ובעולם הזה כאחד. נפלת? נכשלת? הוא לא מופתע. כל שהוא מבקש הוא שתלמד מהכשלונות, תבין מה גורם להם ותנסה להמנע מהם בעתיד.
סיפור אישי מאתמול… אני מנהל צוות עובדים בחברת הייטק בירושלים. אתמול התקיימה ישיבה וכמה מהעובדים שקעו באייפון שלהם במקום להקשיב לדיון החשוב ולתרום לו. בשלב מסויים הערתי הערה על כך שמן הראוי שהם יעזבו את המכשירים וישתתפו בדיון. מיד כאשר יצאו הדברים מפי ידעתי שטעיתי. הם נפגעו ונעלבו. טעיתי. לא הייתי צריך להעיר להם לפני כולם אלא למצוא דרך אחרת להעביר את המסר. אבל דבר אחד טוב יצא מזה, שלמדתי מה לא לעשות ואשתדל להמנע מהערות כאלה בעתיד.
אתה רואה שאתה נכשל בזמנים מסויימים? במקומות מסויימים? לאחר אירועים מסויימים? אין אנו אלא בשר ודם, יסודנו מעפר וסופנו לעפר, ואנו מושפעים מאד ממה שסביבנו וממה שעובר עלינו. לפעמים זה השעמום שמביא לידי חטא, לפעמים ראיית מראות שניתן היה להימנע מהם וכך הלאה. חז"ל אמרו שהקב"ה "מהמכה עצמה מכין רטייה" וכך גם כאן, עצם הכישלון צריך ויכול להפוך לעוד נדבך בבניין האישיות שלך וביכולת הבריאה שלך להתמודד על נסיונות בעתיד. חז"ל מלמדים אותנו שמי שעושה תשובה מאהבה, "זדונות נעשות לו לזכויות", ואפשר לראות זאת בחוש כאשר אדם מנצל את החטאים שלו עצמם, את הנפילות ואת הכשלונות, כדי ללמוד ולשפר את עצמו בעתיד.
לאחר שתבין שאתה ככל האדם שנופל ויכול לקום, ולאחר שתנסה ללמוד ולהמנע מסיטואציות מועדות לפורענות, עדיין ישנה צלע נוספת, אולי החשובה מכל. כשלונות נוטים להידחק למקומות שאינם מלאים. אדם ששמח במה שהוא עושה, שטוב לו, שחש שהוא ממצה את עצמו ומתקדם בחיים, נוטה פחות ליפול לכשלונות. הייתי מציע לך לחשוב בכיוון הזה ולבדוק אם היום שלך מלא בעשייה חיובית, אם אתה מרוצה מעצמך וממה שאתה עושה באופן כללי, אם יש לך אפיקי הנאה שמזינים את הצורך הטבעי של כל אדם בהנאה ובסיפוק. חז"ל דרשו "והבור ריק אין בו מים, אבל נחשים ועקרבים יש בו", במקום שאינו מלא דיו, שאין בו דברים חיוביים, יסתננו בהכרח כל מיני מרעין בישין בשלל צורות וסוגים. זהו הדבר החשוב מכל. ה"עשה טוב" מייתר בדרך כלל את הצורך לעסוק ב"סור מרע".
תכלה שנה וקללותיה. אני מאחל לך שנה נפלאה, שנה של סיפוק והצלחה, שנה של תעצומות נפש ושל הכרה בכוחותיך ויכולותיך, שנה שבסופה תעמוד ותאמר לעצמך בסיפוק "התקדמתי!".
בברכה,
גרשון
[email protected]
דלג לתוכן
2 תגובות
למשיב הנכבד שלום.
אמנם ענית לשואל הנבוך על עיקר שאלתו, אולם אני מניח שיעניין אותו ואנשים נוספים האם באמת בנים קטנים מתים? האם באמת הוא נחשב כרוצח? האם באמת יש לו ממה לפחד להגיע לר' חיים קנייבסקי ועוד גדולים כיו"ב?
לי אישית אין תשובה לזה, אולם אולי לך יהיה.
כאשר חז"ל רוצים להעביר מסר לגבי מידה או התנהגות, הם משתמשים במדרשים מסוג זה. אפשר להביא אינסוף מדרשים המייחסים תוצאה מסויימת, חיובית או שלילית, למעשה מסויים, כאשר בפועל אנו רואים בחוש שהמעשה איננו מביא בהכרח את התוצאה המדוברת.
כאשר חז"ל אמרו שבנים קטנים מתים בעוון המדובר, הם לא התכוונו לומר שכל מי שעבר את העבירה הזו ישכול את בניו. עובדה שרבים עברו ולא שיכלו את בניהם.
למה הם התכוונו? אני יכול לתת את הפרשנות האישית שלי לדברים, אבל גם כל אחד אחר יכול לתת את הפרשנות שלו. דבר אחד ברור לי שחז"ל לא רואים בעין יפה השחתת זרע, הם רוצים לומר לנו ששמירת הברית היא חשובה וראויה ושכל אדם צריך להשתדל ולברוח מעבירה זו כמידת יכולתו.
לא צריך לפחד ללכת לאף אחד. אין לי ספק שרבים מגדולי ישראל בכל הדורות נכשלו בצעירותם גם הם בעבירה זו שכמעט שאין מי שניצל ממנה במאה אחוז. אבל הם ידעו לקחת את הנפילות הללו בפרופורציה, לא להתייאש ולהמשיך לחתור ולשאוף מעלה מעלה.