The Butterfly Button
מוסיקה כמקצוע? או רק תחביב?

שאלה מקטגוריה:

שלום, ה' יתברך נתן לי כישרון ואהבה עזה ליצירת מוזיקה
במשך כמעט עשור אני יוצר ומפיק מוזיקה, אפשר להגיד שלא הקדשתי כל רגע ורגע כדי לעשות זאת אבל כשיש לי את הזמן להיות שם, אני כל כולי שם. את ההרגשה הזאת אי אפשר באמת לתאר במילים, זה ממלא אותי בצורה שכל חיסרון אחר מתגמד לידה. אני נורא רוצה להתפרנס ממה שאני עושה אבל שואל את עצמי, אם עד עכשיו לא קרה שאותו צינור שפע נפתח מה אני עושה לא בסדר? אולי זו טעות לחשוב שזה מה שנועדתי לעשות? אבל מצד אחר אם הוטמן בי אותו כישרון אז סביר להניח שאני אמור להשלים חלק מפאזל כלשהו בבריאה, לא? אז מה בעצם אותה דרך שיכולה לגרום לי לדעת האם אני צועד נכון? ושאני כן יכול להתפרנס מיצירת מוזיקה? למען הסר ספק המוזיקה שלי נאהבת ( בעיני המון אחרים ) והז'אנר אותו אני יוצר מתבקש מאד. אני אדם שיותר מחכה שה' יפתח לו הזדמנויות מאשר אחד כזה שמוכר את עצמו , מקדם דפים, קבוצות וכו'( עושה את זה אבל לא בחריפות ) ההשתדלות שלי היא עצם עשיית המוזיקה ואת השאר אני מקווה שה' יזמן לי.
האם זו טעות לא לקדם את זה ולהמתין לה' שיזמן לי עבודה? מצד שני ככה נבראתי, פחות פלפל כזה שמפרסם פוסטים אין סופיים ומנסה לקדם את המוצר שלו. בנוסף כמו כל אומן יש תקופות שבהן אני יותר יצירתי ותקופות שבהן אני כלל לא יוצר, האם אני צריך להילחם באותן תקופות וליצור גם אם לא בא לי ואין לי מוזה? לפעמים אני אומר לעצמי, כשאתה קם בבוקר לעבודה כדי לקבל משכורת בסוף החודש אתה לא ממש מנווט את עצמך רק לפי מה בא לך או לא, אלא הולך כי זה מה שצריך לעשות. האם כדי להפוך תחביב אהוב למקצוע זה מה שצריך לעשות? כי אם כן אני אהיה חייב לעסוק רק בזה ללא אפשרות להרוויח כסף מעבודה אחרת.
בשנים האחרונות התחלתי להתחזק ממקום של אהבה אמיתית ורצון לעבוד את ה' ועכשיו כשאני מתמקד במוזיקה אני קצת מרגיש שאני מתרחק מהלהט שיש לי בעבודת ה' וכשאני מתמקד בעבודת ה', הלהט מעשיית המוזיקה יורד,כאילו יש מלחמה תמידית בין 2 הרצונות הללו. מצד שני גם זה וגם זה יכולים להיות עבודת ה' כי אם הוא הטמין בי את זה, אני כנראה צריך להשתמש בזה, אבל איך להשתמש? המקצוע שלי דורש לנגן לקהל מעורב ולנגן בחו"ל ( כמובן שלא בשבתות ) ובגלל שהתחזקתי אני מרגיש שאני עושה נגד רצון ה' בקטע הזה. אני יודע שאסור לנגן לקהל מעורב, אבל מצד אחר זו העבודה, הכלל שבה מתעסק עם קהל מעורב. היצירה מחיה אותי וכיף לי לראות שהקהל נהנה מהמוזיקה שיצרתי והשקעתי בה, אז כן זה לא הקהל הכי מושלם כמו הקהל הצנוע של חנן בן ארי או ישי ריבו, זה קהל קצת אחר, אנשים קצת אחרים, אבל כשאני מנגן שם ועושה את המוזיקה שאני עושה אני מרגיש הכי שייך שיש… אז לצמצם את הקהל שלי רק לגברים יצמצם גם את האפשרות שלי לצמוח שם ולהתפרנס כמו שאני רוצה.
פה נכנס עניין הקונפליקט התמידי… אחרי השאלה של איך נכון להשקיע, באה השאלה של כמה להשקיע? כי כל עוד אני לא באמת מתפרנס מזה, זה מצריך ממני לנדוד בין עבודות ולעשות דברים שאני לא מתחבר אליהם ולא אוהב אותם רק על מנת שיהיה לי איך לעבור את החודש, במשך שנים אני מוצא את עצמי בין עבודות כי נורא קשה לי לעשות משהו שאני לא אוהב לאורך זמן ומקווה שאולי משהו במוזיקה יתחיל להיות מקור הפרנסה שלי.
אז איך בעצם אני מביא את עצמי למצב שבו אני גם עושה את מה שאני הכי אוהב, גם גורם לשפע לזלוג משם ושיחד עם זאת עבודת ה' תהיה היעד העיקרי שלי? אני שואל את עצמי בנוסף, אולי לא עשיתי מספיק השתדלות? אולי אני לא יודע כמה השתדלות אני צריך לעשות ביצירת המוזיקה והקידום שלה? אולי אני נלחם על משהו שלא אמור להיות בכלל מקור הפרנסה שלי ? ואולי כל חיי אני אצטרך לעבוד בעבודות מזדמנות ולהשאיר את האהבה שלי רק כתחביב? המון סימני שאלה שבמשך שנים לא הגיעו לפתרון והמון תסכול הנובע מהם, מודה לכם שקראתם והגעתם עד כאן ומקווה שיחד נמצא פתרון.

תשובה:

שואל יקר

התפעלתי מאוד מהשאלות המקיפות שלך.

ידוע ששאלת חכם חצי תשובה, אני חושב שזה נכון במיוחד בשאלות שלך, הם שאלות יסודיות מאוד בחיים והם דומות מאוד לשאלות שדנו עליהם גדולי הדורות לפני מאות שנים כמו שאפרט בהמשך.

באופן אישי אני מאוד מזדהה עם השאלות, עם הסתירה הפנימית, השאלות שלך הם מעידות על הכרה עצמית גבוהה וחשיבה נכונה וישרה, עם רצון לעמוד בכנות מול האמת ולא לברוח ממנה.

אחרי לילה ארוך של מחשבות על השאלות שלך, חשבתי לחלק את התשובה לשלשה חלקים עיקריים. א. האם אני צריך לעסוק במוזיקה? ב. איך הדרך הישרה שהמוזיקה לא תחליש את החיזוק בעבודת השם? ג. האם אני יכול להתפרנס ממוזיקה?

א. ללא כל ספק הנפש שלך זקוקה למוזיקה ומגיע לך בצדק לעסוק במוזיקה, זה אתה.

כך רבינו סעדיה גאון בספרו האמונות והדעות מאמר י' מסביר: שאם הבורא נטע באדם אהבה ותשוקה לדבר הוא צריך לעשות זאת, אבל זה צריך להיות מאוזן עם שאר הכוחות שלו ובאופן המותר כפי שמאריך שם, וזה צורך בסיסי של הנפש.

לכן זה ברור שהנפש שלך זקוקה למוזיקה כמו אויר לנשימה ואם לא יהיה לה מוזיקה חלילה כל הנפש תיפגע מכך, מוזיקה זה חלק בלתי נפרד מהחיים שלך, זה חלק בלתי נפרד מהייעוד שלך בחיים, וגם היכולות שלך היא מתנת שמים ומתנות כאלו צריך לשמור עליהם טוב.

כאן נעבור לחלק השני

ב. איך מתמודדים עם הסתירה שאתה חש בין החיזוק בעבודת השם לעיסוק מוזיקה?

שאלה זו שאל בספר דרך השם לרמח"ל חלק א' פרק ד', הרי אנחנו חיים בעולם גשמי שבו צריך לעסוק בפרנסה לאכול לישון וכולי וכל הדברים הללו מרחיקים אותנו מההרגשה של חיזוק בעבודת השם, הם חומרניים ובכלל לא רוחניים כמו תפלה לימוד ומצות, איך אפשר להמשיך עם הלהט בעבודת השם ביחד עם כל הדברים החומריים הללו?

אכתוב בקצרה את התשובה שלו: שהקב"ה שם "גבולות וסדרים" שהם תורה ומצות, לכל עסק שיש לנו, כל פרט בחיים יש לו את ההלכות שלו ואת הדינים שלו, אם עובדים לפי ה"גבולות והסדרים" הללו אזי אנחנו "הופכים את החושך לאור ואת הצלמות לנגה יזרח". היינו שאותו העסק החומרני כמו אוכל, שינה, עבודה, מוזיקה וכל דבר שעוסקים בו, אם הוא נעשה לפי ההלכה הוא עצמו עבודת השם בדרגה הכי גדולה שיכולה להיות, כי הוא הופך את החושך לאור.

לאור הדברים אני הייתי מציע לפנות לרב שמכיר אותך טוב ומכיר את המוזיקה שלך והוא ודאי ימצא את הדרך איך לקבוע "גבלות וסדרים" בתוך המוזיקה שלך, מה מותר ומה אסור, וכך הסתירה הפנימית בין המוזיקה לחיזוק בעבודת השם שלך יעלם, ואדרבה המוזיקה תהיה עבודת השם שלך.

תרגיש איך הכל מתחבר יחד, אתה תהיה רגוע יותר ושלם יותר, ואני חושב שגם ההצלחה תבוא ביחד עם החיבור הפנימי.

אני בטוח שגם המוזיקה תהיה טובה הרבה יותר, כי מוזיקה טובה באה מהחלקים הטובים של הנפש. מוזיקה טובה היא מביאה הרגשות טובות ומרוממת.

ג. כאן המקום לגעת בנושא הראשון שפתחת בו, האם הפרנסה שלי תבוא ממוזיקה?

נתחיל עם דברי המדרש קהלת רבה פרשה י"א אות ד'.

הקב"ה מנהיג את העולם באופן שאדם לא יודע מהיכן הוא יתפרנס, גם אם יש לו עבודה והוא מצליח בה הוא לא יודע בדיוק איזה חלק יצליח ואיזה לא, גם זמר מצליח לא יודע איזה שיר שלו יצליח ואיזה לא.

לכן אין לנו ידיעה ברורה מהיכן בדיוק תבוא ההצלחה שלנו.

אבל מצד שני מי שבוטח בהשם הוא צריך לעבוד באותו התחום שהוא אוהב.

יש על כך קטע מרתק בספר חובת הלבבות בשער הבטחון פרק ג'

..ולכל אדם יש חפץ במלאכה או סחורה מבלתי זולתה, כבר הטביע האל לה בטבעו אהבה וחיבה. וכן בשאר החיים, כמו שהטביע בטבע החתול צידת העכברים…. ומי שמוצא במידותיו וטבעו כוסף אל מלאכה מהמלאכות, ויהיה גופו ראוי לה, ויוכל לסבול את טרחה, יחזור עליה וישים אותה סיבה להבאת מזונו, ויסבול מתקה ומרירותה, ואל יקוץ כשיימנע ממנו הטרף בקצת העתים..

חובת הלבבות מסביר לנו איך שהבוטח בה' צריך לבחור עסק שמתאים לו לפי התכונות שלו, לפי נטיית הנפש שלו, מי שעושה כך הוא יכול לבטוח שהשם ישלח לו את פרנסתו.

מצד שני הוא כותב שצריך לסבול את המתיקות של העסק הזה וגם את המרירות שלו, זה אומר גם אם יש חלקים בעסק שאני לא אוהב לעשות כמו שיווק ופרסום למשל, הם גם חלק מחובת ההשתדלות שלי ואי אפשר לברוח מהם. לכן אני חושב אם אתה לוקח את המוזיקה כמקצוע אתה צריך להשקיע גם בקידום ושיווק למרות שזה לא החלק שאתה הכי אוהב, אבל זה חלק בלתי נפרד מחובת ההשתדלות.

בנוסף צריך להיות גמיש ולא מקובע, למשל לפעמים צריך להשקיע במקצוע שאני פחות אוהב בהתחלה כדי להתבסס כלכלית ואז להגיע ממנו אל המקצוע האהוב עלי.

תמיד צריך שיקול דעת נכון מתי להמשיך בעבודה קיימת, ומתי אני כבר יכול לחיות מהמוזיקה, כי גם העבודה הקיימת היא דרך איך להגיע ליציבות במוזיקה.

אני מאחל לך המון הצלחה בדרך המיוחדת שלך.

יוסי

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

תגובה אחת

  1. שיח מופלא. כל כך התחברתי לשאלה אשר מנוסחת בבהירות ובטוב טעם, וכשקראתח את התשובה התרגשתי לראות איך הכול מתחבר ובהיר וישר כל כך. למדתי מהשיח הזה הרבה גם על עצמי ועל הדרך שלי.
    תודה לשואל ולעונה. אנשים נפלאים!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

החומרות מכניסות אותי ללחץ גדול!
אני אוהב את חג הפסח. את חג המצות. את ליל הסדר. את כל החג. ובכלל את כל החגים. אלא ש… וכאן מגיע ה"אלא ש" הגדול (והנורא). ההכנות מסביב לחג. לנקות את כל הבית. לבדוק את כל הבית בלילה האחרון. אין מושג של "ללכת לישון בזמן". אין אוכל לפני החג. האוכל...
יכולה להיות בחירה כשיש התמודדות נפש?
אני מוצא את עצמי חושב הרבה על נושא הבחירה החופשית והתשובה, במיוחד כשמדובר באנשים שמתמודדים עם קשיים נפשיים. איך אפשר להבין את הרעיון של בחירה חופשית כשאדם נמצא במצב של חרדה קשה, פוסט-טראומה או אפילו פסיכוזה? למשל, אישה שסובלת מחרדות ולא מצליחה לתפקד, אבא עם פוסט-טראומה שמאבד שליטה ברגעים מסוימים,...
נמאס לי מזה שאני כל הזמן חושבת על הרמה הרוחנית שלי
יש לי לאחרונה שאלה שכל הזמן מנכרת בראש.אני אחת שכל הזמן חושבת על הרמה הרוחנית שלי. זה אומר שזה כולל גם המון מצפונים על איך שאני נראית ועל מה שאני רואה וגם סתם מחשבות על איך להתקדם ברוחניות.וכל הזמן אני שואלת את עצמי למה אני היחידה בין המון חברות שכל...
אחותי היקרה עם שאלות קשות ואני לא יודע איך להשפיע לטובה
תודה רבה על האפשרות לשאול שאלה! אני בן 20 גדלתי בבית דתי עם הורים אולי קצת לחוצים שלא תמיד עם הכי הכי הרבה תשומת לב לילדים. עכשיו אנחנו גם אשכנזים. ולא ממקום רע אני אומר. פשוט כשראיתי אמהות של חברים וכד׳ הבנתי שיש לפעמים שוני בכמות האהבה״״ נקרא לזה שהם...
אין לי על מי להישען נגמרו לי הכוחות
לפני כמה שנים החלטתי לקחת את החיים שלי למקום חדש, עמוק יותר. התחלתי להתעסק בלימוד של דברים שחשובים לי רוחנית, לקחתי על עצמי התחייבויות כמו להתנדב ולשנות את סדרי העדיפויות שלי, וויתרתי על הרבה דברים שהיו חלק מהשגרה שלי – חלקם ממש קשים לשחרר. אני משתדל מאוד, אבל אני לא...
איך קיים המושג לחזור בתשובה אם המקום שבו נולד האדם הוא הטוב ביותר?
אני מקווה שהשאלה תצא ברורה.. אז ככה. לפני כשנתיים נאמרה לנו הרצאה שהמקום בו אדם נולד שם הוא צריך לקיים את תפקידו. לצורך העניין בחור חרדי צריך להשאר חרדי כי שם יש לו תפקיד ואותו הוא צריך לעשות. אז איך קיים המושג של לחזור בתשובה? ואם אדם מעוניין להתקרב ברמה...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן