The Butterfly Button
מה הוא סולם הערכים שלי?

שאלה מקטגוריה:

אני בחור חסידי (ברשמי) לא מזמן עליתי לגיל 21 הסיפור שלי מתחיל בשנים האחרונות הייתי בחור טוב ותמים הייתי לומד בישיבה אהבתי ללמוד וכו… גדלתי עם אבא תמים יותר ממני שהלחיץ אותי מאוד לגדול בכל מה שקשור ליהדות עד שאני הפסקתי לסבול אותו אני לא יודע אם הוא אשם במה שקרה איתי או אני אשם בדברים שעשיתי ללא קשר אליו בכל מקרה התדרדתי מאוד אני לא יאריך כי הסיפור שלי נמשך כמה שנים עם המון פרטים אנסה לקצר ככל יכולתי,
באיזהו שלב בחיים התחלתי להיות אנטי לכל מה שקשור ליהדות אני לא מניח תפילין לא מתפלל לא בודק הכשר לפני שאני נכנס לאכול במסעדה וגם יכול לפעמים לחלל שבת בקיצור לא מקפיד על שום דבר אני לא מאמין ברבנים כי אני יודע על רבנים שמי שמנהל להם את הכל אלה עסקנים מושחתים בקיצור איבדתי את כל האמון בציבור החרדי ולא מסוגל לשמור שום דבר זה פשוט לא מעניין אותי חשבתי כמה פעמים על לחזור בשאלה אבל הבנתי שזה לא אני וזה לא מה שאני רוצה אני מבולבל לגמרי ולא יודע מה אני רוצה מהחיים שלי אני לא מרגיש שייך לציבור החרדי אני לא מרגיש בנח להסתובב במקומות שיש שם רק חרדים אדוקים בפרט חסידים אני מרגיש שרוב הציבור חי בשקר של עצמו ולא מאמינים באמת או רוצים באמת לעשות את מה שעושים אני מסתובב רק עם קבוצה גדולה של חברים בסגנון שלי שהם גם כמוני פחות או יותר רק ביניהם או במקומות שיש חרדים מודרניים יותר אני מרגיש בנח אני פשוט לא מרגיש שייך אבל מצד שני אני כן רוצה להישאר חרדי, עם אבא שלי המצב רק התדרדר כאשר אני לא עונה לו ולא מדבר איתו כי כל מה שהוא מנסה לדבר איתי זה רק עניינים של התפללת ? הנחת תפילין ? מה אתה עם הסמרטפון שלך (ניסה להילחם איתי על מכשיר לא כשר כמעט באלימות אבל בחוכמה אני לא נותן לו להגיע לזה כי אני לא יוותר על זה) לפני כמעט שנתיים עזבתי את הישיבה והלכתי לעבוד במקום מעורב .
לפני שנה בערך הכרתי בחורה חסידית גם כמוני ממשפחה קצת יותר פתוחה ממה שהגעתי, אבל מצב המשפחה שלהם מבחינת ההורים יותר יציב אנחנו אוהבים אחד את השני מאוד אפילו שבהתחלה היינו ממש בקשר חזק ואז התנתק לתקופה קצרה ואז חזרה בהתכחשות (כאילו ידידים ולא חברים תוך כדי ששתינו ידענו שאנחנו עובדים אחד על השני אבל לא פתחנו את זה) כמובן שלא שומרים נגיעה וכו לאחרונה חזרנו להיות חברים ממש אבל עדיין כשמדברים על חתונה או להתקדם היא אומרת שהיא גם לא יודעת מה היא רוצה יש לה תקופות שהיא מתחזקת ביהדות ויש תקופות שהיא פחות עלינו זה אף פעם לא השפיע התנודות האלה אפילו כשהתחזקה עדיין לא שמרנו נגיעה היא טוענת שאני מדי אנטי ולא שומר שום דבר ולא מעניין אותי משום דבר שקשור ליהדות ולכן היא מסתפקת באם להתקדם כי היא גם עדיין לא החליטה בדיוק מה היא רוצה אז אנחנו חברים מדברים כמה פעמים ביום ונפגשים לעיתים אבל לא ידוע אם נתחתן בסוף יחד,
בקיצור יש לי עוד המון פרטים לכתוב אבל לא אאריך זהו סיפורי בקיצור של הקיצור אני יודע שכתבתי את הכל לא מסודר כי גם בראש הדברים לא כל כך מסודרים לי מקווה שתבינו,
חשוב לציין שעדיין אני עם פיאות וזקן מרצון (כמובן מסדר) אבל חליפה וכובע כבר מזמן הורדתי אשמח לקבל עזרה ולשמוע את דעתכם על הכל

תשובה:

שלום לך חסידישער בוחער,

שמחתי מאוד לקרוא בשאלתך כי אתה מצוי בתהליך נוקב של בירור האמת הפנימית שלך ולא כל כך הבנתי למה הוספת את ההערה כי רק ב'רישמי' אתה בחור חסידי, וכי בחור המבקש את דרכו לקרבת הבורא איננו באמת ובתמים בחור חסידי?!

אתה מתאר כמה נקודות קריטיות אשר יש לתת עליהן את הדעת הרבה יותר בעומק ממה שניתן לעשות כאן בהתכתבות. הבית בו גדלת על פי התיאור שלך את החוויה שלך מול הוריך, לרוב אינו מאפשר פעילות מלאה ובריאה של חיי הנפש היצירתיים שלך וכדאי מאוד מאוד לעבד את החוויה הזו ולהתמודד עמה בכלים מקצועיים. אם אתה מבין עד כמה זה קריטי להמשך חייך אוכל לייעץ לך למי לפנות.

בנוגע לבלבול בו אתה שרוי לא אחדש לך הרבה אם אומר לך שבראש ובראשונה נחוץ לעשות סדר, החברה שלך כבר אומרת לך את זה, ומה לעשות, היא צודקת.

את הסדר עליך להתחיל בקביעת סולם ערכים אישי שלך.

אתה מציין כמה כי אינך חובש מגבעת או לובש חליפה ועם זאת לא גזזת את פאותיך או זקנך. מה זה אומר?! אילו היית גוזזם זה היה גורם לגט כריתות מבית הוריך או מחבריך ולכן אתה נמנע מלגוזזם למרות שאינך מאמין כי יש בהם צורך כל שהוא או שאתה רואה בהם ערך שראוי לשימור?! אתה מציין כי אינך מניח תפילין או מקפיד על תעודת כשרות ולפעמים אתה מחלל שבת, מה קובע אצלך את סדר העדיפויות הזה? לחץ חברתי? דאורייתא ודרבנן? עצלות? תאווה לאכול? מתי אתה בוחר לשמור שבת למרות שזה אולי קצת מגביל ומתי לא?

אתה משתף בכך שאינך 'שומר נגיעה' וגם החברה שלך לא מקפידה על כך גם בתקופות בהן היא מתחזקת, מה זה אומר? שהתשוקה לקרבה חזקה מאוד אצלכם גם כשזה נוגע לאיסורי כרת? למה יש לכם קו אדום?

ניכר אצלך בלבול ערכי רב. אני לא יודע באיזו חברה אתה מסתובב, אמנם אתה מציין כי נוח לך בקרב בני גילך הדומים לך באורח חייהם אבל גם בקרב הדומים לכאורה יש המון שוני. יש מי שנטש את הדת ממניעים של מצוקה בבית, יש מי שנפגע  ומרגיש נבגד, יש מי שקרא תכנים שערערו את אמונתו ולא היו לו כלים להתמודד עם כך, יש מי שיש לו קשיי קשב וריכוז והוא נורא סובל בישיבה וכו' וכו' (ויש ש'זכו' לכל הסיבות גם יחד).

עליך לשבת עם עצמך ולאחר מכן גם עם חבר או חברה שאתה מעריך כאנשים חושבים ושאתה יכול לדון איתם בפתיחות הרבה ביותר, ולהחליט מהו סולם הערכים שלך. האם השולחן ערוך הוא הערך העליון והמוחלט, האם התמסרות ללימוד תורה, האם משפחת המוצא היא הערך העליון והמוחלט האם הקהילה הדתית/חרדית/חסידית היא הערך העליון והמוחלט וכן על זו הדרך. מאוד משנה מה שתחליט כי אם השולחן ערוך הוא מתווה דרכך בחיים אז לא יתכן שתזלזל בשמירת שבת ובאיסורי כרת אך שייך גם שייך שתתגלח ותשתמש בסמארטפון ואם המשפחה היא זו שמתווה את דרכך אז חשוב שתשמור על זקנך ופאותיך ותסתיר את הסמארטפון אך כשהם לא רואים אתה יכול להתראות עם נערה ולעבור על איסורי כרת. (כמובן שאין בכך המלצה לסוג כזה של בחירה)

שאל את עצמך, באמת ובתמים, איזה בית חפץ אתה להקים, איזו דמות אב אתה שואף שתהייה לילדיך, איך ייראו השבתות בבית שאתה רוצה להקים, זה יעזור לך לברר עם עצמך מה באמת חשוב לך, מה אתה רואה כערך שיש לשמר ומה לא.

משאלתך למדתי כי חשוב לך להנות מיגיע כפיך וכי העבודה והקידום בה ממלאים חלק נכבד מסדר יומך. גם כאן חשוב לקבוע סולם ערכים. מה חשוב לך בעבודה, גובה השכר? אתה שואף להיות איש עשיר? הסיפוק? המעמד החברתי? היחס מהמעביד? קבוצת התמיכה של העובדים האחרים? כאשר הדברים מוגדרים, הרבה יותר קל להתמודד עם קשיים וגם עם פיתויים שונים בעבודה.

מכיוון שמבקש אמת אתה סבורני כי תבחר בערך אמיתי מוחלט ולא בערך חברתי חולף. אם הצדק עמדי אז אתה חייב לעצמך את הנוחות שבידיעת ההלכה ולכל הפחות את הנוחות שיש למי שמיומן בשימוש נכון בספרות ההלכתית. לא להניח תפילין זה דבר ש'לא עובר' גם אצל מי שמקל מאוד בהלכה, כנ"ל לגבי שבת. בנוגע לכשרות תלמד להחליט על מה אתה מקפיד ועל מה לא וכאשר תכיר את הטיעונים ההלכתיים תוכל גם לעשות זאת מתוך בחירה מושכלת ולא מתוך קהות חושים מנוונת, תוכל ללמוד לעשר לעצמך, לדעת מה צריך לברר כשאוכלים בחוץ והיכן ניתן לברר זאת ותרכוש מיומנות לחיות מחוץ לחממה המוגנת שבתוכה חייה משפחתך. גם בנוגע למערכות היחסים שלך עם בנות יקל עליך להימנע מאיסורי כרת כמו נגיעה של חיבה באם תחליט כי 'יהודי של שולחן ערוך' הנך.

סביר מאוד שתוך כדי מחשבה על עולם הערכים שלך תעלנה אצלך שאלות ותהיות במישור האמוני, מה בכלל מחייב אותך בשמירת מצוות. הם יש מטרה לבריאה, מה ההוכחות לתורה מן השמים, מה הבורא רוצה מבני האדם, האם יש הבדל בין ישראל לעמים ועוד יסודות חשובים אשר עליהם תיכון התפיסה הדתית. למרות שאתה חש נבגד ופגוע מאנשים מהקהילה החרדית אשר נתת בהם אמון, חשוב מאוד שתזכור כי התורה הנצחית לא מושפעת מאנשים הלוקחים עליה בעלות, תורת האמת שלנו שרדה את כל ההתקפות הכי חמורות נגדה והיא זו שתוסיף להנחות את דרכו של היהודי באשר הוא יהודי עד אחרית הימים. כל שאלה שעולה אצלך ראויה היא להישאל, כל פעם שתשאל זה יקרב אותך יותר ויותר לאמונה וכמאמר ה'בית אברהם' מסלונים על הפסוק "האמנתי כי אדבר" מתי אני נעשה מאמין? כי אדבר – כאשר אני מדבר באמונה. הדיבור והליבון של האמונה הם הם האמונה.

אני מקווה שבדברים אלו אתה מקבל מענה כל שהוא לבלבול בו אתה שרוי, ואשמח לנסות ולשהות עמך בתוך התהיות הלבטים והחיפוש בהמשך הדרך.

בהערכה רבה,

אליעזר

[email protected]

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

2 תגובות

  1. דניאל
    תקרא שוב ותראה שחלק מהתשובה שהוא קיבל זה בדיוק מה שכתבת. נסה לקרוא שוב.

  2. בחור יקר:

    שאלתך נגעה ללבי לא בגלל עבירות ומצוות שאתה מקיים או לא מקיים, אלא בגלל הקושי העצום שאתה עובר בתוך עצמך וחי חיים לא ברורים קשים ומרים מבחינה חברתית עם המשפחה החברים והסביבה החרדית והסביבה של אנשים כמוך.

    כדי להתחיל לחיות נכון עליך דבר ראשון להחליט שאתה שם פס על כל העולם ואתה עושה "מה שבא לך".
    אתן לך כמה דוגמאות:
    1. אם בא לך להיות חילוני מוחלט, אז שים פס על משפחתך וחברך וכל מי שקשור אליך.
    2. אם בא לך לקיים מצוות ולהיות יהודי אמיתי ירא שמים, שים פס על החברים שלך החצי-חילונים ואל תתביש להראות להם שאתה מתחזק או חוזר בתשובה או מתחיל לדקדק במצוות או אפילו נהפך לחניאק.

    אתה חייב דבר ראשון להחליט שלא משנה מה אתה רוצה להיות אתה צריך להיות מסוגל לשים פס על כל העולם ולהיות איך שאתה רוצה להיות ולהיות מאושר עם זה ולא לעשות חשבונות עם אף אחד בעולם.

    ישנם 2 דברים חשובים מאוד שעליהם עליך לחושב זמן מה:
    1. מה אתה רוצה להיות.
    2. כמה אתה תלותי באחרים כדי לעשות את מה שהינך חפץ.

    האם אתה מתבייש לקיים מצוה מסוימת ליד החברים שלך? – תצטרך להיפטר מזה ולעשות מה שבא לך.
    האם יש לך משהו נגד חסידים? – תצטרך להיפטר מזה גם ולהבין שאיך שאנשים אחרים חיים זה בחירה שלהם ואין לזה שום קשר אליך ולא אמור להשפיע לך במאומה.
    מרגיש טוב כאן ולא טוב שם? – תצטרך לתקן את זה ולראות להרגיש אותו דבר עם אותו ביטחון בכל מקום שבו אתה נמצא.

    אך ורק כאשר תהיה בדעת ורוח ברורה וצלולה בכל דבר שנוגע להרגשה שלך מול הסביבה שלך, רק אז תוכל להמשיך לשלב הבא.

    כרגע איני אומר כלל שעליך להיות כך או כך, אלא שקודם כל לעשות סדר בחיים ולהחליט שלא משנה מה תהיה החלטתך אתה תעשה אותה בשלמות ללא פחד מאף אחד.

    כדי בפועל להמשיך, הייתי נותן לך משימה קטנה:
    לך להורים שלך ותעשה משהו שאתה מתבייש לעשות שם.
    כמו כן לך לחברים החילונים או החצי חילונים/חרדים ותעשה משהו לידם שאתה מתבייש לעשות זאת.

    אחרי שתראה שאתה מסוגל לעשות ולהתנהג בכל צורה שבא לך בכל מקום וסביבה שהיא, תוכל להסתכל על השאלה שלך ואני בטוח שתקבל הרבה תשובות ואז יהיה לך שאלות הרבה יותר ממוקדות וברורות ממה ששאלת עכשיו.

    תצליח גבר! תהיה חזק!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

הלימוד לא ממלא אותי ואני מודאג מפרנסה
חזרתי בתשובה בגיל 22 דרך ישיבה של חוזרים בתשובה מאד מאד נוחה ונעימה הן ביחס ובגישה והן בחופשיות להביא את עצמך איך שאתה , עם הזמן מאד התחזקתי וגם התחתנתי , ולאחר כמעט חמש שנים שם התחלתי להרגיש שפג טעם הלימוד ואני חש בריקנות מסוימת שאינה עוברת , לא מוצא...
מרגיש תקוע ומיובש בלימוד תורה
אני אברך בסביבות גיל 40, אני לומד באחד הכוללים החשובים בעולם, כולל גדול ומיוחד באמת. וגם שם אני נחשב מאוד לאחד האברכים הטובים ביותר, אני כאן אנונימי ולכן אני מרשה לעצמי לכתוב בצורה גלויה, יש לי באמת כשרון גדול לעומק בסוגיות ואני כמו חצי משיב בכולל, חצאי סדרים שלמים אני...
נקרע בין הצורך בפרנסה לבין הרצון ללמוד תורה
ברצוני להתייעץ על הנושא הכלכלי בחיי כאברך חרדי, אני מרגיש במיצוי. אשתי לא יכולה להשתכר יותר ממה שעכשיו, ואני מצד אחד לא רוצה לוותר על החלום להיות גדול הדור הבא… או סתם להיות מונח בלימוד ומצד שני לא מסוגל ללמוד מרוב לחץ. לא מצליח לחשוב על אפיק פרנסה שישאיר אותי...
החומרות מכניסות אותי ללחץ גדול!
אני אוהב את חג הפסח. את חג המצות. את ליל הסדר. את כל החג. ובכלל את כל החגים. אלא ש… וכאן מגיע ה"אלא ש" הגדול (והנורא). ההכנות מסביב לחג. לנקות את כל הבית. לבדוק את כל הבית בלילה האחרון. אין מושג של "ללכת לישון בזמן". אין אוכל לפני החג. האוכל...
יכולה להיות בחירה כשיש התמודדות נפש?
אני מוצא את עצמי חושב הרבה על נושא הבחירה החופשית והתשובה, במיוחד כשמדובר באנשים שמתמודדים עם קשיים נפשיים. איך אפשר להבין את הרעיון של בחירה חופשית כשאדם נמצא במצב של חרדה קשה, פוסט-טראומה או אפילו פסיכוזה? למשל, אישה שסובלת מחרדות ולא מצליחה לתפקד, אבא עם פוסט-טראומה שמאבד שליטה ברגעים מסוימים,...
איך יוצאים מהחושך של הדיכאון?
אני אמא לארבעה ילדים מקסימים ונשואה לבעל מדהים, יש לי היסטוריה של חרדות ודכאון אחרי לידה שחוויתי לאחר הלידה הראשונה, מאז הייתי מטופלת בכדורים שלאחר ככ5 שנים ניסיתי להפסיק והחרדות חזרו בעוצמה גדולה מאד, חזרתי לכדורים תוך כדי טיפולים רגשיים ורוחניים שנמשכו כ3 שנים, מאז הייתי יציבה כבר 4 שנים...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן