אני מגיע מרקע חילוני-מסורתי,בבית של ההורים יש קידוש,נרות שבת,ליל סדר,ועוד כמה דברים קטנים,אבל בעקרון הבית חילוני, מאז ומתמיד תושב גוש דן,מתכנן בעתיד לעבור לאיזור ירושלים-בית שמש. מתחזק בדת בשלבים איטיים מאוד מגיל 18 בערך.בתקופה שלפני הצבא החלתי ללכת לבית כנסת ליד הבית בליל שבת,אחר כך כשהתגייסתי היה בית כנסת בצבא...
אני בחור חסידי (ברשמי) לא מזמן עליתי לגיל 21 הסיפור שלי מתחיל בשנים האחרונות הייתי בחור טוב ותמים הייתי לומד בישיבה אהבתי ללמוד וכו... גדלתי עם אבא תמים יותר ממני שהלחיץ אותי מאוד לגדול בכל מה שקשור ליהדות עד שאני הפסקתי לסבול אותו אני לא יודע אם הוא אשם במה...
אני בחורה שמבחינה תורנית נחשבת חזקה מכל הבחינות: צניעות, התנהגות, למידת תורה וכו וכו. ואני באמת מאד קרובה לבורא עולם, והחלום הכי גדול שלי, הוא להיות עבד ה' בכל בחינה שהיא. אממה, היצר הרע משתלט. לפעמים אני מרגישה ככ קטנה ליד הרגש, ליד היצר. כאילו שהוא מושל בי ולא אני...
אני מגיל 12 התחלתי להיכשל בענין של שמירת הברית. וכמה שנים מאוחר יותר גם נחשפתי לעובדה עד כמה שהמעשה הזה חמור.. ניסיתי כמה פעמים להפסיק ככל שהתבגרתי נחלמתי אבל אחרי תקופה נפלתי.. קיבלתי על עצמי להפסיק ביום כיפור ממש בכיתי.. זה החזיק כמה חודשים ושוב.. בשנה האחרונה חל שיפור בנפילות...
תמיד מאד אהבתי לגור במקום חרדי,חשבתי שזה המקום המתאים לי ובו ארצה לגדל את ילדי.והנה אני מוצאת את עצמי גרה היום בבני ברק אך מתקשה מאד לקבל את מצב הלכלוך בעיר..בנוסף לכך אני מאוכזבת גם מההתנהגות של רבים מהם ,הייתי מצפה שההחמרות שלהם בלבוש ובכל נושא יבואו לידי ביטוי גם בתחום...
מאז נישואי, לפני כ-8 שנים אני מרגישה "סמרטוט".. מצד אחד, אני מרגישה שהנישואים עשו לי טוב בהרבה תחומים. בניתי את עצמי, ההתמודדות עם החיים גרמה לי להתגבר על חולשות שלי ולגלות הרבה יכולות וכוחות, הזוגיות שלי טובה ואני שואבת הרבה הנאה מגידול הילדים אך מצד שני, רוב הזמן אני מרגישה...
הבעיה שלי היא ביישנות חולנית. אני בחור שנמצא בישיבה וכל הזמן עסוק בתכסיסים איך לדאוג שלא יעלו אותי לתורה או יתנו לי כיבודים או להתחמק מלדבר בפומבי. ואם בכל אופן קורה אני מרגיש ששומעים שהקול שלי רועד מפחד ואני כל כך מלא בושה. וגם לא מעז לדבר עם ראש הישיבה....
דלג לתוכן
