The Butterfly Button
למה אני ככה לחוצה מהעבודה החדשה שלי?

שאלה מקטגוריה:

שלום רב
ראשית תודה על האתר מקסים.
אני כבת 30 עובדת בעבודה קבועה מזה שנים.
בשנה האחרונה שודרגתי לעבודה ניהולית טובה.
אציין שהעבודה היתה חדשה לי מאד על כל תחומיה וכן היה צורך לבנות הכל מאפס.
עברתי תקופה מאתגרת של שעות רבות בעבודה ובניה וזאת עם תמיכה מלאה מהבית.
אציין שהיה לי גם סיפוק אבל כל הזמן הרגשתי עם הראש מעל המים. מה שקורה היום שאני מרגישה שלא טוב לי במקום הזה. אני דומעת הרבה מכל מיני מקרים פשוטים אפילו ללא מקרים. הדבר משפיע גם על הבית ועל הזוגיות למרות שכפי שציינתי יש לי תמיכה מלאה פלוס .
וכל הזמן אני מנסה לשכנע אותי את טובה ומסוגלת וכמובן מנסה להתחזק באמונה וביטחון הרי מה אנחנו פה בכלל בלעדיו. תכלס זה משרה נחשקת ומעריכים אותה במקום העבודה . אז למה אני ככה מרגישה??? הדמעות מלחיצות אותי ואני חוששת שזה ישפיע על הנפש על המשפחה וכל המסביב.
האם ללכת למטפלת רגשית? קשור? אולי בכלל מישהי מקצועית שתתן לי ביטחון בדברים שאני עושה .
ממש אשמח לקבל עזרה
תודה מראש

תשובה:

שלום אפרת

מזל טוב לך לרגל השדרוג והמשרה החדשה!

השאלה שלך בעיניי שייכת למחלקת ‘השאלות הבריאות’ – התמודדויות שפוגשות אותנו בחיים ממקום טוב ומצמיח. כמובן, הן עדיין התמודדויות והן מאתגרות, אבל הן שייכות לחלק הטוב של החיים.

זה מקסים לקבל שדרוג לניהול – בטוחה שזה סימן שהוכחת את עצמך בכל השנים הקודמות. זה מדהים שהצלחת לבנות תחום הכל מאפס, וזה מרגש ולא מובן מאליו שיש לך תמיכה מלאה מהבית.

עם כל זה – פתיחת אופקים חדשים זה גם פתיחת מערכת חדשה של התמודדויות.

חולקת איתך מניסיון אישי, שנה ראשונה של כניסה לתפקיד משמעותי יכולה להיות מאד מאתגרת.

כל הדברים החדשים שצריך ללמוד, האנשים שצריכים להסתדר איתם, השעות הרבות שנעדרים מהבית, והצורך לג’נגל בין כל זירות החיים. כל זה ביחד מוביל גם לעומס נפשי.

וכן, גם עומס נפשי זה בסדר :)

שמחתי לקרוא שיש לך את רשת התמיכה הכי טובה שאפשר לאחל לאישה: בן זוג תומך.

יחד עם זאת, אני מרגישה ששניכם יחד קצת מגששים את דרככם בעולם לא מוכר לכם. בעלך מגיע מעולם הישיבות, את מגיע מהסמינר, פתאום ניהול בארגון.

איך עושים את זה? איך מתקדמים שם? איך פותרים את כל האתגרים החדשים?

אולי השילוב הזה בין העומס הטכני שאתם מתחלקים בו, יחד עם הניווט בעולם החדש הזה – יש מצב מתחיל להיות כבר יותר מדי.

אני חושבת שהגיע הזמן לחשוב על הרחבת מעגלי התמיכה.

יש מושג ידוע של ‘בדידות בצמרת’. לעובדים בדרג ניהול מאד קשה למצוא מישהו לחלוק איתו את קשיי הדרך.

מציעה לך לחפש בסביבתך מישהי בתחום קרוב או דומה כדי לחלוק איתה את התהליכים.

ואם אין בסביבתך הקרובה, תנסי לחשוב איפה כן תפגשי אחת כזו. בכנסים מקצועיים אולי? דרך קורסים / תוכניות מנהיגות שנפוצות אצל נשים במקצועות החופפים לך?

מאד חשוב שיהיה מישהי בזירה דומה כדי לחלוק איתה את הקונפליקטים שאת נתקלת בהם.

לגבי אשת מקצוע בתמונה, אני חושבת על המשפט ‘הדמעות מלחיצות אותי’. להיות בסטרס משינויים בחיים זה בסדר, זה נורמלי.

‘דומעת הרבה ממקרים פשוטים’ נשמע לי כמו איתות קלאסי לעומס יתר על המערכת… עומס נפשי, לא רק טכני.

וזה מובן, כי עברת למשהו אחר, לא מוכר.

ובכל זאת, אם את מרגישה לחוצה מהלחץ, אני רוצה לשאול אותך מה את חושבת.

זה יכול להיות רק הקושי של השינוי ומה שנלווה אליו (יחסי אנוש בעבודה, קבלת החלטות, אתגרים מקצועיים שאולי גדולים עלייך קצת),

וזה יכול להיות משהו שמעבר שמציף אותך.

ההבדל בין השניים משמעותי לדעתי לשאלת אשת מקצוע המתאימה.

אם זה הקושי של השינוי, אני מציעה לך לחפש קאוצ’רית, יועצת ארגונית, יועצת מנהלים או יועצת קריירה. כמה פגישות בודדות עם אשת מקצוע יכולות לסייע לך לבנות נתיב תעסוקתי משמעותי, מספק וכזה שמביא בחשבון את כל זירות חייך,

וללמוד לנהל את עצמך באופן שמיטיב איתך.

אם בינך לבין עצמך את מזהה את הקושי בנושא העבודה כקליפה דקה שמכסה על שכבת עומק. אם כן – אז את צודקת שטיפול רגשי-נפשי הוא הכתובת. זה פחות נראה לי הכיוון, אבל רק את יודעת.

ולסיום, המלצת קריאה שיש לי לכל אישה מצליחה בעבודה: ספרה המדהים של שריל סנדברג (סמנכ”לית פייסבוק לשעבר) ‘לפרוץ קדימה’.

בהצלחה רבה!

דבורה.

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

נקרע בין הצורך בפרנסה לבין הרצון ללמוד תורה
ברצוני להתייעץ על הנושא הכלכלי בחיי כאברך חרדי, אני מרגיש במיצוי. אשתי לא יכולה להשתכר יותר ממה שעכשיו, ואני מצד אחד לא רוצה לוותר על החלום להיות גדול הדור הבא… או סתם להיות מונח בלימוד ומצד שני לא מסוגל ללמוד מרוב לחץ. לא מצליח לחשוב על אפיק פרנסה שישאיר אותי...
אני עוברת התעמרות קשה בעבודה
איני יודעת כיצד להתחיל ולפתוח בנושא הכול כך כואב שלי. נשגב מבינתי כמה אנשים יכולים להיות אכזריים. מדובר בהתעמרות קשה במקום העבודה, בהלבנת פנים ברבים, בהשפלות, בהרמת קול ודיבור מלא מלא כעס וזעם של אשת הבוס. האישה בעלת פתיל קצר, חולת עצבים, אין לה מעצורים, אין לה בושה, אין לה...
האם יש סיכוי להיות אברך תמיד?
בפועל כאשר אתה בכולל ודאי שיש ברכה, ודאי שאתה רואה השגחה למעלה מדרך הטבע. אבל יצאתי לעבוד. ובפועל אני מדגיש בפועל, אתה רואה פלוס גדול בחשבון. עכשיו יש לך הירהורים אולי לחזור ללימוד בכולל, אבל אתה אומר לעצמך, שוב אני יחזור למינוס? או על כל פנים לצימצום אפילו אחרי שנחסך...
אני לא עומד בזה שחסר לנו כסף!
אני בן 25 נשוי פלוס ילדה. אני בא ממשפחה מסודרת כלכלית. אבא שלי עובד בעבודה מכניסה מאוד וכך גם אמא שלי. שניהם במקצועות שנחשבים “יוקרתיים” אבא שלי בתחומי הנדלן ואמא שלי בתחום החשבונאות החיים במשפחה שלי היו בהרווחה גדולה מאוד, וכילד אף פעם לא הרגשתי שחסר לי משהו, או שיש...
להוסיף עוד עבודה זה מסתדר עם האמונה שכבר עשיתי השתדלות לפרנסה?
אני נשוי ואב ל6 ילדים ב”ה אני מאמין שפרנסה מהשמים ושצריך לעשות השתדלות , כמו”כ מאמין שפרנסה וכסף הם 2 דברים שונים , כיום אני שכיר ויש לי עסק קטן שפתחתי לאחר התייעצות עם רב שהמליץ לפתוח בגלל ששכיר אין לו את הציפייה לישועת ה’ כמו עצמאי שיש לו עסק...
מתלבט בין צבא לישיבה
אני בצומת חשובה בחיי, שעליי לבחור מסלול להמשך החיים, אני ממש מתלבט בין צבא לישיבה. ובדיוק ראיתי את דברי רבן גמליאל שאומר” וכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עון”. אז לפי דברים אלו איך אפשר לומר שאפשר רק לשבת וללמוד כל היום ולא לעשות מלאכה כמו להתגייס לצבא,למסגרת...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן