לשואל היקר ובני ביתו שלום וברכה,

אתה כותב על תקופה ארוכה שאתה ואשתך מתמודדים עם קשיים של פרנסה. אתם עושים את כל ההשתדלות להתפרנס בכבוד אבל זה לא הולך, ואתם לא מעניינים להזדקק לידי בשר ודם. זה באמת מצב מאד קשה ומאד מתסכל, כאשר עושים את כל המאמצים להתפרנס בכבוד ולא מצליחים, ומגיע זמן פרעון החובות ואין אפשרות להחזיר.

חשבתי הרבה מאד על השאלה שלך. אתה שאול שאלות טובות ונוקבות בתחום האמונה וההשגחה. אני חושב שכדאי לעשות כאן תהליך קצר: ראשית להתמודד עם השאלה – מה ה' רוצה ממני, ואח"כ לחפש דרך לריפוי התסכול כתוצאה מההתמודדות עם הקשיים של הפרנסה. התהליך לא בהכרח יפתח את ארובות השמים ויעשה אתכם יותר עשירים, אבל הוא יכול לעזור לכם להיות יותר רגועים בהתמודדות הקשה.

אני מציע בפניך כמה רעיונות שיכולים ביחד לבנות את התהליך. השאלות שלך מגיעות מתוך אמונה, ולכן הרעיונות שאני מציע לפניך גם מגיעים מתוך עולם האמונה. אתה תבחר את מה שמתאים לך ויכול לעזור לך, ותנסה לעבוד עם הרעיונות הקרובים ללבך.

[א] שלבי התפתחות האדם

כאשר היינו ילדים, היו המון דברים שמאד רצינו, אבל אבא ואמא לא נתנו לנו. אז שכבנו על הריצפה ודפקנו ברגליים ובכינו הרבה, אבל זה לא עזר. לא קיבלנו את מה שרצינו. אוף, איזה אבא ואמא יש לנו.

כאשר הפכנו להיות הורים, רצינו לתת לילדים שלנו את הטוב ביותר. אבל ידענו שיש דברים שהילדים מאד רוצים אבל זה לא יהיה טוב עבורם, ויש דברים שהילדים מאד רוצים אבל אנחנו יודעים שחשוב להדריך אותם להתמודד לבד, כדי שישתמשו בכוחות המיוחדים שלהם ויהפכו להיות עצמאיים ולא תלויים בנו. היו לנו עוד הרבה שיקולים למה לא לתת לילדים דברים שהם מאד רוצים. אז ראינו את הילדים שוכבים על הריצפה, דופקים ברגליים ובוכים, אבל ידענו שאנחנו עושים את הדבר הטוב ביותר עבורם.

ועכשיו חזרנו להיות ילדים, הילדים של בורא עולם – בנים אתם לה' אלקיכם. אנחנו שוב רוצים המון דברים אבל ה' לא נותן לנו. אז אנחנו כבר לא שוכבים על הריצפה ודופקים ברגליים, אבל יש לנו כעסים כלפי ה'. אבל בורא עולם, כמו אבא טוב, רוצה רק את הטוב ביותר עבור בניו ובנותיו. הוא יכול לתת לנו את הכל, אבל יש דברים שאינם טובים עבור תיקון הנשמה שלנו (חובות הלבבות, שער הבטחון), ויש נסיונות שבורא עולם רוצה שנתמודד עמהם כדי להוציא את הכוחות המיוחדים שלנו לפועל (רמב"ן בראשית פרק כב), ויש עוד הרבה סיבות נעלמות בדרכי ההשגחה שמשפיעות על החיים שלנו, אבל הכל, ממש הכל רק לטובתנו. אז בורא עולם רואה שאנחנו לא מבינים וגם כועסים וגם שואלים שאלות נוקבות, אבל הוא יודע שהוא עושה לנו רק את הטוב ביותר.

[ב] מבט מאוזן על החיים

שואל יקר. אתה כותב שיש לך בריאות טובה, תינוק נפלא שמרווה אתכם נחת, וזוגיות אוהבת ומכילה. הדברים האלו אינם מובנים מאליו. חשוב מאד להעריך את כל הדברים האלו, לשמוח בהם, ולראות את הדברים האלו כחלק מתמונת החיים השלימה. יש הרבה מאד אנשים עם בעיות בריאות מאד קשות, פיזית ונפשית, יש הרבה אנשים שלא זכו לפרי בטן, יש הרבה אנשים המתמודדים עם בעיות קשות של שלום בית המשפיעות גם על המצב הנפשי. הרי בסופו של דבר כל יהודי יש לו שליחות מיוחדת כאן בעוה"ז, כל אחד צריך להתמודד עם משהו כאן בעולם כחלק מתיקון נשמתו ופיתוח הכוחות המיוחדים שלו. ההתמודדות שלך אמנם קשה ומתסכלת אבל בשאר תחומי החיים יש לך מה שהרבה אנשים אין להם. צריך להעריך ולהודות על הדברים הטובים, ושהם יקרינו על כל החיים, ויאירו את תמונת החיים השלימה באור יקר. במילים פשוטות – הכוס מלאה ב 85% וחשוב לראות את כל הכוס כאשר מביטים על מה ה' נתן לי בחיים.

[ג] עבודת ה' – מה המטרה?

שואל יקר. אתה כותב שאתה מקפיד על קלה כבחמורה, תפילות במניין, לימוד תורה כל יום, וכו' וגם אתם מתחזקים באמונה וכד'. אתה ואשתך באמת עושים דברים נפלאים. זאת תכלית הבריאה והסיבה שה' ברא את העולם – שבני אדם יתחזקו באמונה ויפתחו קשר וקרבה לבורא עולם. אבל חשוב להבין (וכך מבואר בספרים), שעבודת ה' באופן כללי, ואפילו ענין התפילה, אינו אמצעי להשיג את הרצונות שלנו. אלא, עבודת ה' היא אמצעי להרגיש חיבור וקשר עם בורא עולם. ובהתאם לכללים של ההשגחה, יש מקרים שבהם בורא עולם גם נותן לנו את מה שביקשנו – אבל לא תמיד, כפי שהסברנו לעיל.

[ד] ריפוי מהתסכול והכעס

יש לנו שתי אפשרויות להביט על החיים במשקפיים של האמונה: שליחות או הישרדות.

שליחות: בורא עולם נתן לי תפקיד, שליחות מיוחדת – מהלך החיים שלי על כל המאורעות, הנסיונות והדברים הטובים. השליחות נותנת משמעות לחיים וכוח להתמודד עם נסיונות. כאשר אני מקבל את העובדה שהנסיונות והקשיים שלי הם חלק מהשליחות שלי כאן בעולם, אז קורה דבר נפלא: אני משלים ומקבל את הנסיונות, אני במהלך של הרפייה מההתנגדות לנסיונות, אני לא מתוסכל ולא כועס על ה', אני מכניס את הנסיונות כחלק מהאתגרים שאיתם אני מתמודד, ואני מקבל החלטה ש"אני הולך לעשות את הטוב ביותר בסיפור הזה", וגם להיות דוגמא לאשתי ולכל הסביבה הקרובה שלי. השליחות נותנת משמעות לנסיונות, כוח להתמודד ורוגע פנימי המאפשר להרפות מהכעס והתסכול.

הישרדות: כל דרך אחרת היא הישרדות. כלומר, אין שליחות, אין משמעות, יש רק התמודדות לצורך הישרדות, וכתוצאה מכך, יש הרבה כעס ותסכול.

[אני מפנה אותך לתשובה באתר בה כתבתי באריכות על ענין השליחות וההתמודדות עם נסיונות:https://akshiva.co.il/%d7%90%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%94/%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%94-%d7%9c%d7%90-%d7%97%d7%99%d7%99%d7%91-%d7%9c%d7%a0%d7%95-%d7%9b%d7%9c%d7%95%d7%9d/

אני רוצה גם להציע בפניך כלי מעשי כדי לעבוד על הנושא הזה: לרשום עשרה משפטים קצרים בהם אתה מסכם את המצב שלך (גם הדברים הטובים) מתוך מבט של אמונה. לחזור על המשפטים כמה פעמים בשבוע, לקרוא אותם בנחת בשעות הערב השקטות, עד שאתה מרגיש שאתה מחובר למה שכתוב.

[ה] נספח: החפץ חיים שלח לך תשובה

שואל יקר. בוודאי ידועה לך דמותו המופלאה של 'הסבא הקדוש' החפץ חיים. החפץ חיים כתב תשובה (לא באקשיבה אלא בספרו מחנה ישראל פרק יג) הנוגעת לשאלה שלך. אני מצרף את עיקרי הדברים:

"כתוב במשנה באבות: 'איזהו עשיר השמח בחלקו'. לכאורה איך יפעל האדם בעצמו אם יש לו רק לחם ומים בצמצום או שאר מצוקות, שיהיה שמח בזה? ועוד למה לא אמר במה שיש לו, אלא בחלקו.

ונסביר הדבר מעט, לדוגמא אם ניקח מאומן חוטב עצים את המסור הגדול שלו העשוי לנסר העצים, וניתן לו תחתיה מסור קטן ויקר העשוי לנסר אבנים טובות להשוותן, אף שהמסור הזה הקטן יקר הוא, מכל מקום, לבעל מלאכה הזה אין לו תועלת וגם יעשה היזק גדול, כי לאומן חוטב העצים צריך מסור פשוט וגדול.

כן הדבר ממש בזה, הקב"ה שהוא אלקי הרוחות לכל בשר, יודע את כל הענינים המסוגלים לכל נפש ונפש לנסותה בעמדה בזה העולם, כי באמת כל נפשות האדם ירדו לנסיון לזה העולם, יש שנסיונו הוא ע"י עוני ושאר מצוקות הזמן ויש שנסיונו הוא ע"י עשירות וכפי שמובא במדרש רבה וז"ל: "אשרי אדם שעומד בנסיון, שאין אדם שאין הקב"ה מנסה אותו, מנסה לעשיר אם תהיה ידו פתוחה לעניים, ומנסה העני אם יוכל לעמוד ולקבל היסורין ואינו כועס. ואם עמד העשיר בנסיונו ועושה צדקות הקב"ה מצילו מדינה של גיהנם, ואם עמד העני בנסיונו ואינו מבעט הרי הוא נוטל כפלים לעתיד לבוא".

וצריך האדם שמנסים אותו בנסיון של עוני ושאר המצוקות, לידע ולהסכים בנפשו שלא ירע בעיניו על מה שאין ה' יתברך מנסה אותו בנסיון של עושר, כי באשר שידוע שטוב ה' לכל והוא מקור כל הטובות והחסדים, אם היה טוב לו הנסיון של עושר, בודאי היה ה' יתברך מנסהו בנסיון ההוא, אלא ודאי שה' יתברך יודע שלא לטוב היה לו ענין העשירות לנפשו שהעשירות גורמת להרבה מכשולות…

וכל פרט ופרט שנזדמן להאדם בכל ימי חייו, הוא עניין חלקו השייך לנפשו לבד, לפי עניין התיקון הנדרש ממנה. ואם היו נותנין לזה האיש המצב של אדם אחר, היה צומח לו מזה כמה סיבובים רעים. ולזה אמר איזהו עשיר השמח בחלקו, כלומר, החלק השייך לתיקון נשמתו. נמצא, שכיוון שכל מצבו של האדם בעוה"ז הוא רק לנסיון, לכן, אם נזדמן לו לכאורה צער גדול מ"מ אל יפול לבו עליו, כי הוא רק לטובתו, וצריך לשמוח בזה…"

מאחל לך הצלחה רבה,

ישראל ל.

[email protected]