The Butterfly Button
לא מצליחה להתקדם

שאלה מקטגוריה:

שלום
ברצוני לדעת איך עוד ניתן להתמודד עם מניעות ,קשיים,עיכובים
יש לציין מדובר על עיכוב של שנים ,הרגשה של תקוע לא זז
במבויי סתום ללא מוצא ועולם כמנהגו נוהג.
כמובן ששערי דמעות ותפילה לא ננעלו וסגולות למינהים והשתדלויות ללא הרף והעיקר אמונה בהשם יתברך השאלה? היא לא יכול להיות שאדם עם רצון עז ומוכן למסור נפש ולהוושע ולא נוושע נכון שאין לדעת חשבונות שמיים והכל לטובה והכל מעולה וזה תיקונים וכיו.
אבל אנו נמצאים בעולם של עשייה אין סופית! מה עושים ?
הרי השם יתברך ברא אותנו עם חסרונות ומעלות
לא יכול להיות שיש עיכובים של שנים ולא זזים קדימה
וברור ששום דבר לא מובן מאליו
הבטחה ירידה לצורך עלייה זה בלתי נתפס!! על איזה עלייה מדובר
הרי השם יתברך ברא אותנו כדי להטיב לנו
בחיי יום יום נהיה יותר קשה ועמוס אין שלבת הנפש!
על לא עוול בכפי נגרם וגורם לאנשים הכי קרובים ויקרים לעוגמת נפש
ולדאגות יתר ןכיו…
אשמח לקבל עצה דעה עזרה
חשוב לציין לא כתבתי מתוך יאוש אלא מה עוד לתקן? לשפר?ליישם
תודה ובברכה

תשובה:

שואלת יקרה,

אולי סמלי הוא שהתשובה תגיע אליך בערב חג הגאולה, אחר שהתעכבה כל כך (והתנצלותי הכנה על כך), חג שבו אנחנו בוחנים מחדש את מערכת היחסים שלנו עם העולם, וסוגיות של קפיאה מול שינוי, ירידה ועליה, כבילות וחרות נמצאות באויר ונכנסות לתוך השיח.

את הרצון שלך לשנות, להתפתח, למסור את הנפש כדי להיות טובה יותר ניתן לחוש בעוצמות, נשמע שאת בן אדם שלא מוותר. את לוחמת בכל החזיתות, יורה בכל התותחים, וכשכל האנרגיה הזו מניבה שום כלום, זה מתסכל ומדכדך.

כח הוא תנועה, ותנועה בהכרח מביאה שינוי. כשהכח נתקל בריק, כשהוא לא פועל ולא יוצר שינוי, התחושה היא של חוסר אונים כבד. חוסר אונים הוא אחד ממרכיבי הטראומה. כשאדם נמצא במצב קשה, אבל הוא יכול להזיז, לפעול, התחושה היא אחרת לגמרי. הרגשה של תקיעות, של חוסר השפעה על העולם סביבך, היא הרגשה נוראה נוראה.

זאת אומרת, שכדי לעזור לעצמך, עליך למצוא את המקומות האלה, שאת כן יכולה לפעול, את החורים הקטנים שיהיו פתחי המילוט שלך.

את מבדילה בין קשיים שגורמים לך תקיעות, לבין הקשיים וההכבדה שאת מכבידה על אחרים.

זאת אומרת, יש חלקים שהם בידיים שלך.

אם נרד לשורש המלים גלות וגאולה, נראה שאין ביניהן כמעט הבדל: הן גלות והן גאולה מכילות את האותיות גל, שמשמען תנועה ותזוזה: גלגול, גלילה, גלים. אם כן, למה ההבדל התהומי במשמעות? כי יש שינוי שהוא חסר תכלית, כמו קין שהיה נע ונד בארץ. התגלגל מפה לשם ומשם לאנשהו וכך בלי סוף: זוהי גלות. ויש שינוי שיש בו א’ – א’ היא סמל לאלוקות, לה’ שהוא אחד. גלגול שהוא מכוון להשם אחד – הוא גאולה.

יקרה, את מספרת על גלגולים שהם רצון לשינוי, רצון לקרבת ה’, רצון להיות טובה יותר, להגיע לשלוות נפש בתוך החיים המטורפים והכאוטיים שנפלו עליך, רצון להיות מקור של אור לסביבתך. אלו הם גלגולים של אהבה, ייסורים של אהבה. הם לא חסרי תכלית.

יום אחד תעמדי ותגלי את עצמך במקום יותר טוב, ותאמרי לעצמך: אבל איך זה קרה? הייתי עסוקה בהתגלגלות, בחיבוטים, בייסורי נפש, איך קרה השינוי הזה? מתי הצלחתי בתוך כל הקושי והחרדה והבלגן? זה יקרה, תוך כדי תנועה את תעשי את השינוי. מכיוון שאת כל הזמן מחפשת, ומי שמחפש, מוצא.

זאת אומרת, את צריכה להבדיל בין שני סוגי שינוי – שינוי שאיננו בידיך, הוא נתון, הוא תנאי החיים שנולדת לתוכם שאו שהתגלגלת אליהם. זה הניסיון שהקב”ה זימן לפתחך. על זה אין לך שליטה, לאף אחד מאתנו אין.

על מה כן יש לנו שליטה? על שני דברים משמעותיים: על העמדה הנפשית שלנו כלפי המצב הנתון הזה. ועל מה שנוכל לפעול מהמצב הנתון לעבר שינוי.

ואלה שני דברים חשובים ומשמעותיים מאוד מאוד!

הם העבודה שלנו בעולם הזה.

מהטמה גנדי, לוחם החרות הגדול, נהג לומר: היה אתה השינוי שאתה רוצה לראות בעולם.

כדי לשנות צריך להשתנות.

כשאת תהיי בתנועה שבה תכניסי את נוכחות ה’, הקב”ה יתגלגל אתך. ואת כבר תהיי בגאולה. גם אם לא השתנה המצב עדיין מבחינה אובייקטיבית.

לא אטיף לך על לקבל את הנסיונות באהבה, מכיוון שמן הסתם את כבר מכירה את התכנים האלה בעל פה, ונראה שאת עושה הרבה מאמץ בכיוון.

כשעם ישראל עמד על שפת הים, הם עשו שני דברים במצב הנואש הזה: הם צעקו אל ה’ – עמדה פאסיבית, והם קפצו אל הים – פעולה אקטיבית. הגאולה היא תוצר של שתי תנועות הנפש האלו. מצד אחד, לקבל את המצב בתור נתון, מצד שני, לפעול לעבר שינוי.

גאולה היא היכולת להתנייד בתוך הגבולות הצרים של המציאות וליצור מציאות פנימית שהיא מאושרת ונוחה וטובה.

לא להגדיר את עצמנו לפי המנח החיצוני, אלא ליצור גרסאות חדשות של עצמנו, לייצר מציאות פנימית, להיות מאושרים לא בתנאי ולא בגלל, אלא בעצם היותנו.

בחיים, אנו צריכים לנוע בין קצוות, בין היכולת לבקש ישועה, בין הבקשה לגאולה פלאית – לבין הקפיצה למים. אלו שתי תנועות בנפש, שני כוחות שצריך לחזק. והן לא שני הפכים כפי שזה נראה. היכולת לראות את הקב”ה בתוך המציאות ולקבל את מה שהוא מביא – מעניקה את הכוחות לשינוי, ולהפך, היכולת לשנות בחלקים שכן נתונים בידיים שלנו, מאפשרת לקבל בהשלמה את החלקים האחרים, הבלתי נתונים למיקוח.

ההמתנה היא תוחלת ממושכה מחלה לב. לחכות שדברים ישתנו – יכול להוביל לעבר יאוש ודכדוך עמוק. התפללי לקב”ה שיעזור לך, שימציא לך את מה שאת רוצה, אבל אל תעצרי כאן – עשי מה שבידייך כדי לנוע לעבר הגאולה שלך.

בואי נחשוב ביחד על סוגים של תנועה שתוכלי להכניס אל חייך, וליצור שינוי. אילו מטרות את יכולה לסמן, שהן בתחום סמכותך. לא משהו שתלוי בכח עליון, או בבני אדם אחרים. משהו שאת יכולה לנוע לעברו: סמני לעצמך מטרות. מה היית רוצה לעשות? מה את אוהבת? מה היית רוצה להכניס אל חייך? נכון ששינויים כמו למצוא בן זוג או לזכות לילדים אינם בידיים שלנו, אבל אנחנו יכולים לעשות דברים שמקרבים אותנו לשם: להגדיל את מעגל החברות, נניח, או להתפתח נפשית ולהעמיק את המודעות העצמית שלי בדרכים נוספות, לשנות הרגלי תזונה וכו’ – כל מה שיכול להרגשתי לתרום.

בנוסף לכך, לעשות דברים שיעשו לנו טוב, שיעזרו לנו להתפתח מבחינה אישיותית ולבסס את השמחה שלנו על דברים שהם בידיים שלנו: עשי רשימה של 30 דברים שאת אוהבת לעשות, אלה יכולים להיות אפילו דברים קטנים, כמו הליכה, שיחת טלפון עם חברה, ציור, ספר טוב, וכו’ וכו’. כל דבר שעושה לך טוב באמת (לכן לא נכניס כאן התמכרויות מסוג שתיית קפה או שוטטות ברחבי הרשת הוירטואלית. זה לא בעסקה). וכל יום הקפידי לעשות דבר אחד מן הרשימה. בתור מתנה לעצמך ומאמץ לעבר שינוי.

מדי יום, לפני השינה, חשבי על 5 דברים שאת מודה עליהם, דברים שהיה להם ביטוי במשך היום. (למשל אם את מודה על כשרון מסוים שקיבלת או על אדם מסוים בחייך, חשבי איך היה לזה ביטוי היום הזה.) עשי זאת מתוך הכרה עמוקה בטוב, לא כדי לסמן וי על מטלה. הרגישי איך הטוב נוכח בחייך. אלה הדברים שיעזרו לך לזהות מה עושה לך טוב, מה מקדם אותך – ובהמשך תוכלי להכניס אותם לכדי שינוי פעיל.

ואם אנחנו כבר בענין של רשימות – עשי עוד קצת מאמץ ורשמי 30 חוזקות שלך, תכונות יפות שאת מוצאת בעצמך, דברים שאת אוהבת בעצמך. קראי אותן מפעם לפעם והוסיפי עליהן כשאת מגלה עוד.

את פנית לעזרה, כלומר יש בך כח ורצון לשינוי, היכולת הזו כבר נמצאת בתוכך. הפעילי אותה ותראי איך החיים משתנים והמציאות נעשית מקום מואר וטוב.

כל אלו יהיו התחלה של שינוי, ראשית צמיחת גאולתך.

הכניסי את הקב”ה לתוך הגלגולים הלא פשוטים של חייך – ותראי את האור של הגאולה זורח עליך.

מאחלת לך חג כשר ושמח

והרבה אור וטוב

ואני כאן להמשך עזרה ככל שתראי צורך

בהצלחה רבה

אורית

Yahel613@gmail.com

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

אני מרגישה רעה ומלאת ביקורת עצמית
יש לי ביקורת עצמית מאוד גבוה על כל דבר שאני עושה אני מרגישה פשוט רעה מפנים .שהמהות שלי רעה. אני נגעלת מעצמי. וזה קשה לי עם התורה כאילו אני עושה ככ רבה עבירות באמת אינסוף כאילו אז מה הסיכוי בכלל שלא אהיה בגיהנום. אין שום מצווה שאני עושה בשלמות או...
"קיבלתי קבלה ונושעתי"?
אתם בטח מכירים את הסיסמאות של “תרמתי ונושעתי” “הבטחתי ונושעתי” ודומיהן. כל תקופה עוד מישהו צץ עם משהו כזה. ואני לא מזלזל חלילה בכל הקבלות הטובות. אם זה לא לדבר עם תפילין או לא לדבר בבית הכנסת, בשעת התפילה וקריה”ת, קבלת שבת עשר דקות יותר מוקדם, עשרה פרקים ביום ועוד...
איך אוכל לשמור על עצמי כשאני בבית ספר חילוני?
אני בחור דתי אבל ההורים שלי שולחים אותי לבית ספר ממלכתי. נימוקיהם של הורי האהובים הם שאין כזה הבדל בין ממלכתי דתי לממלכתי, וגם אותו הממלכתי נחשב הכי טוב ומתקדם, ובעל אפשרויות. כך שלעומתו, החינוך הממלכתי דתי נראה “מסכן” כביכול. עוד הורי מנמקים, כי בבית הספר הדתי ישנם ילדים שעלולים...
מי שהולך בדרך התורה מפסיד הנאות?
יש לי בת דודה בת 16 גרה בקיבוץ חילוני לגמרי אבא לה לפני כמעט עשור חזר בתשובה אבל כל המשפחה חילונים לגמרי והיא כבר יותר משנה שומרת שבת וממש ממש מתחזקת והיא מבחינתה ממש רוצה להיות חרדית מאוד קשה לה בפן החברתי גם מצד החברים וגם המשפחה והדודים והיא נמצאת...
איך להוציא את עצמי מהבוץ?
שוב אני שואל כי אני מוצא כל כך מקום כאן.. שאלתי היא – כיצד אני יוצא מהבוץ? אני צריך תרופה חזקה לזה.. ואסביר – מגיל 17 התחלתי לחזור בתשובה, במעשי. (מחשבות ודיבורים ומעשים קטנים היו לי עוד לפני ברוך ה׳), ממש פשוט לעזוב הכל וללכת לישיבה. הבעיה שכנראה עשיתי את...
לא אכפת לי מקיים מצוות...
אני “בעל תשובה” כבר שנה רביעית ולא אכפת לי מקיום תורה מצוות. אני מתבייש בעצמי. אני מתבייש שאני אומר את זה. אני מרגיש רע שאני אומר את זה. הכול התחיל מאז אותו משבר. לא מצליח להאמין באלוהים גם בתקופות קשות. אני מכריח את עצמי לקום כל בוקר לתפילה, במניין, להגיד...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן