שלום לך

אני קוראת את השאלה שלך כמה פעמים, ומנסה ללמוד את הסיפור שלך וקצת מעבר אליו.

את מספרת שתקופות ארוכות לא עבדת, וגם לא חיפשת עבודה (האם בגלל מצב משפחתי מסוים? לידות צפופות? סביבה שאינה מעודדת נשים לצאת לעבוד?).

מעבר לזה, את מספרת שגם כאשר כן יצאת לעבוד, עדיין עזבת את העבודות לאחר פרק זמן קצר יחסית, ומעולם לא הגעת לוותק של שנה מלאה במקום עבודה.

מצבך הכלכלי אילץ אותך לצאת לחפש עבודה בשנית. שלחת את ילדך למעון – מה שאומר בעצם הוצאה מיידית, שאמורה להגיע כנגדה הכנסה שתהפוך את הצעד למשתלם.

את מספרת שלא מצאת את עצמך בעבודה. שהעבודה גורמת לך לדכאון.

את יודעת, שמתי לב למשהו מאד עורר את הערכתי בצורה שבה הצגת את השאלה:

כשלמדתי ליווי תעסוקתי, וגם כשהתחלתי לעבוד בתחום, היה מאפיין מאד בולט לאנשים שלא התמידו בעבודה במקום אחד – הם בדרך כלל לא חשבו לחפש את מקור הקושי בתוכם, אלא חשבו לתומם שמקומות העבודה שבהם עבדו לא היו מוצלחים, כל אחד מסיבה אחרת.

צריך להיות בעלי מודעות עצמית ויכולת אישית מאד גבוהה בשביל להגיד: משהו בתוכי לא מסתדר בעבודה. יש לי איזה קונפליקט פנימי בעניין הזה, ואני רוצה לעזור לעצמי.

כל הכבוד לך.

גם על ההבנה הזו, וגם על זה שפנית אלינו כדי לעשות איתה משהו :)

לפני כל דבר, אני מקווה שברור גם לך שהערך שלך הוא גבוה ואינסופי, עוד לפני שנתחיל לדבר על עבודה.

אין כזה דבר אישה יהודיה שהיא אפסית. זה פשוט לא קיים.

אישה יהודיה היא דבר מדהים, יקר ונדיר, שהשווי שלו לא ניתן להערכה בכלל.

זה לא קשור לעבודה, אבל המילה 'אפסית' פשוט לא יכולה להופיע בצמידות אלייך.

חוץ מזה, הוכחת כבר מעצם השאלה שיש לך הרבה מה להציע: מודעות, יכולת התבוננות פנימית, ניתוח מצבים, נטילת יוזמה ופתרון בעיות – וכל זה רק בשבע שורות.

מעבר לזה, ברור לי שהבעיה שלך היא לא מוסר עבודה נמוך. הקושי שאת מתארת מספר שיש כאן יותר משמעותי בשבילך, שבגללו עצם היציאה לעבודה גורמת לך לתחושת חוסר נוחות כל כך גדולה.

אלא מה,

השורות המעטות שבהן הכרנו, לא מספיקות בשביל לתפוס באיזה קצה חוט, ולהציע לך במה להתמקד.

אני מציעה לך לנסות לשוחח עם מישהי שעוסקת באימון תעסוקתי או בהכוונה תעסוקתית, לבדוק איתה יחד את ההסטוריה האישית שלך עם מקומות עבודה, את הדברים שאת אוהבת ולא אוהבת לעשות, את האמונות שלך ביחס לעצמך, ועוד קצת…

יש את קו התעסוקה של עמותת 'בעצמי' בטלפון *2119.

שם תוכלי לדבר עם מתנדבים מקסימים במשך 4-6 פגישות טלפוניות, ולעשות את התהליך הזה ללא תמורה.

לחילופין, אני יכולה כמובן גם להמליץ על מאמנות תעסוקה שיעשו את זה בתשלום, אם תעדיפי.

את יכולה כמובן גם לכתוב לי עוד קצת, ולספר לי על העבודות הקודמות שלך, על מה שאהבת ועל מה שלא.

את יודעת, יציאה לעבודה קורית בדרך כלל בגלל שאנחנו צריכים כסף.

אחרת, כולנו היינו מתפתים לשבת ולנוח ולא לעשות שום דבר שדורש מאמץ.

אבל מה, דווקא הקושי הזה שמאתגר אותנו, גורם לנו לצאת מאזור הנוחות שלנו, ולצאת למסע מרתק שבו אנחנו מגלים בעצמנו כוחות וכישורים שלא הכרנו.

אז אמנם, סיפרת שהצורך הכלכלי הוא זה שדוחף אותך לחפש עבודה וגם להתמיד בה, אבל אני מאחלת לך שתמצאי עבודה שהולמת את כישורייך, תהני ממנה, ותגלי בעצמך המון פינות יפות שלא פגשת קודם.

המון הצלחה,

דבורה.

[email protected]