The Butterfly Button
חטאתי! מה עושים עכשיו?

שאלה מקטגוריה:

חבר שנמצא בתהליכי גיור הזמין המבורגר והזמין אותי להצטרף. בזמן ההזמנה ביקשתי ממנו לשאול עבורי האם המסעדה כשרה. הוא אמר שהוא מכיר את המסעדה ושהיא כשרה, אז הזמנו.

כשהגיע ההמבורגר, התחלתי לאכול. מתוך סקרנות, רפרפתי על הפלאייר שהיה מצורף למשלוח, ופתאום שמתי לב שלא מופיע בו הסימון "כשר".

התקשרתי למסעדה כדי לשאול אותם האם יש להם תעודת כשרות. המוכר ענה לי שהם בתהליכים להוצאת תעודה ושכל המוצרים כשרים. שאלתי אם הם פתוחים בשבת והוא השיב שלא.

ואכלתי. הייתי כל כך רעב, ופשוט אכלתי. בלי להשאיר פירור. והלב שלי נקרע, אני מרגיש גועל נוראי. אני רוצה להקיא מהמחשבה שאולי אכלתי לא כשר. אני לא יודע מה לעשות עם עצמי. חבר שלי, שבתהליכי גיור, אמר לי שחבר משותף שלנו, גם שומר מצוות, מזמין משם. וזה הספיק לי.

האם יש דרך כלשהי להתיר בדיעבד את מה שעשיתי? מלבד החזרה בתשובה שאני זקוק לעשות כיוון שודאי לא נהגתי כשורה, אני אמצא נחמה אינסופית אם תאמרו לי שיש צדדים להקל ולדון לכף זכות, אפילו אם הם ממש לא לכתחילה. בבקשה תגאלו אותי מהתחושה הנוראה הזו. העיניים לא מתייבשות.

תשובה:

שלום לך איש יקר,

כמה מתאים מכתבך לזמן שבו אנו נמצאים – חודש הרחמים והסליחות. כמה רגשות קדושה מתנוססים ועולים ממכתבך ומתוכו משתקפת טהרת לבך. החרטה העמוקה שלך מוכיחה שיש בך נקודת אמת גדולה שאינה מוכנה להתפשר ומזדעזעת אפילו מספק עבירה. אני מקנא בך על כך.

רבינו יונה בתחילת ספרו "שערי תשובה" כותב שהתשובה היא אחת הטובות הגדולות ביותר שעשה לנו הקב"ה. יש אפשרות לתקן, והאפשרות הזו מעשית וקרובה אלינו. "כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו". חלק מרכזי בתהליך התשובה היא החרטה. חרטה אמיתית בלב מובילה אל השלב המעשי של התשובה – קבלה לעתיד שלא לחזור אל החטא. דווקא הצער והתסכול הגדולים על כך שנפלתי יכולים להביא אותי לדרגה גבוהה יותר, הם יגרמו לי להיות חזק יותר בניסיון הבא, וזאת בתנאי שאנצל את הרגשת הכשלון לטכס עצה כיצד לא להגיע שוב למצב הזה. אתה מתאר את העובדה שלא יכולת להתאפק, ואכן – לפעמים בזמן שנמצאים כבר ב"ידים" של היצר הרע – קשה מאד להתאפק (וכמו שאנחנו מבקשים תמיד: "ואל תביאנו לא לידי עבירה ועוון…"). קשה מאד להתמודד עם היצר הרע "פנים מול פנים", והחכמה הגדולה היא "לעקוף" את ההתמודדות ע"י בניית "גדר חכמה", להיות ערוכים מראש ו"לנטרל" את הנסיון עוד קודם שנכנסנו אליו. לדוגמה, בעקבות מה שקרה לך אתה יכול לבנות לעצמך "נוהל" שימנע בעתיד מצבים דומים, למשל – לוודא תמיד את ההכשר לפני ההזמנה הטלפונית, או לפני שיוצאים עם חברים וכדומה, או להודיע לחברים שלך עד כמה זה חשוב לך ולבקש מהם שיבדקו היטב ויוודאו לא לגרום לך ליפול שוב לסיטואציה מעין זו. אם כך תעשה – נמצא שדווקא בעקבות הנפילה – התחזקת יותר בהלכות כשרות, שכן הצער והחרטה הובילו אותך לזהירות גבוהה יותר. על מצב כזה כתוב חז"ל שהעבירות עצמן נהפכות לזכויות. כי לעבירה עצמה יש חלק בכך שהדרגה שלך נהייתה כעת גבוהה יותר. וכבר נאמר: "מקום שבעלי תשובה עומדין בו – אין צדיקים גמורים יכולין לעמוד בו. כלומר: מעלתן גדולה ממעלת אלו שלא חטאו מעולם, מפני שהן כובשין יצרן יתר מהן" (רמב"ם הלכות תשובה, פרק ז, הלכה ד).

אתה כותב שמלבד עצם החזרה בתשובה אתה מחפש דרך "להתיר בדיעבד" את מה שעשית, ולפחות למצוא נחמה בכך שתדע כי יש צדדים להקל, וכן שתוכל לדון את עצמך לכף זכות. כל זאת כדי "להיפטר" מתחושת החרטה שמציפה אותך. ובכן, יש דרך טובה יותר. הדרך היא לראות בחרטה עצמה משהו טוב וחיובי. הצער והחרטה הם עצמם התשובה, והתשובה מנקה את האדם מן החטא ועוקרת את העבירה למפרע.

אלא שחובה להאמין בתשובה. עצת היצר היא שאינו מניח לנו להאמין באופן מוחלט בכוחה של התשובה. למעשה, חוסר האמונה בתשובה מקרב אותנו אל החטא, שכן אם לא נאמין שאנחנו נקיים לגמרי – נאמין שאנחנו עדיין קשורים לחטא, ואז הסיכוי לחזור אליו גדול יותר.

האמונה בתשובה היא חלק חשוב של עבודת התשובה. אנו אומרים בכל יום "חנון המרבה לסלוח" וזאת אמונתנו – שהקב"ה מאמין בנו, ורוצה בתשובתנו ומטהר אותנו כמו שאמר רבי עקיבא: "מה מקוה מטהר את הטמאים אף הקב"ה מטהר את ישראל".

כך לדוגמה כותב ה"בני יששכר" (מאמרי חודש תשרי, מאמר ד, דרוש יב): "כתבו הראשונים והאחרונים דמתנאי התשובה שיהיה מאמין בה, היינו שיהיה מאמין שהתשובה מכפרת אפילו הרבה לפשוע אלפי אלפים רבבות פעמים עד אין מספר, ואפילו ביקש מחילה מאת השי"ת כמה פעמים ואח"כ חזר לסורו בכל פעם, אף על פי כן – הטוב וסלח יקבלהו בתשובה", וכן כתבו רבים על החשיבות של האמונה בכח התשובה.

לסיום אני רוצה לכתוב לך שעבודת התשובה היא עבודה עדינה הקשורה בעומק נפשו של האדם. היא אינדיבידואלית ואישית, ויש לה דרכים שונות לפי שורש נשמתו של האדם.

גדולי הראשונים והאחרונים כתבו רבות על התשובה, כל אחד בדרך משלו. היו שנקטו בדרך היראה ומידת הדין והיו שהלכו בדרך האהבה ומידת החסד. שתי הדרכים נצרכות, אך הדבר תלוי במצבו של האדם, בדרגתו ובאופיו. לעתים, האדם נצרך לשוט מייסר בכדי להובילו אל הדרך הנכונה, ולעתים הוא נזקק למילים מנחמות ומחבקות. מה שיכול להיות סם חיים לאחד, עלול להיות סם מוות לרעהו. מסיבה זו, הייתי מציע לך לחפש את הספרים שמתאימים לנפשך ולמצבך כרגע, אם זה ספרים שהולכים בשיטת החסידות – המוסיפה באדם שאיפה לעשות רצון קונו ומכוונת אותו לתשובה מאהבה, ואם זה ספרי מוסר נוקבים שמציבים מראה מול האדם ומכוונים אותו להיות אמיתי עם עצמו, וכן הלאה. המבחן הוא אחד: האם מה שתקרא יגרום לך להתקרב לעבודת ה', יוסיף בך שמחה ומוטיבציה להתקדם ולהשתפר, או יגרום לך לדיכאון ועצבות וירחיק אותך מהדרך.

החרטה הכנה שהבעת במכתבך מורים על טהרת לבך. מהדברים שכתבת ניכר היטב כמה אכפתיות שיש בך. עם זאת, צריך להזהר מאד שהחרטה לא תיהפך לרועץ ותחזיר למעגל החטא, ולזכור שהעצבות היתירה היא בעצמה חטא ועצת היצר, ורק בשמחה ניתן להשיג מדרגות גבוהות ואמיתיות.

בקרוב ממש יגיע יום הכפורים – אחד הימים הטובים ביותר (כמו שכתוב במשנה תענית פרק ד, משנה ח), והשמחה בו והאמונה בכפרת העוונות היא חלק מעבודת היום, וכפי שכותב רבינו יונה (שערי תשובה, שער ד) במנותו את הסיבות לכך שצריך לעשות סעודה חגיגית בערב יום כיפור: "אמרו רבותינו זכרונם לברכה: כל הקובע סעודה בערב יום הכפורים כאלו נצטווה להתענות תשיעי ועשירי והתענה בהם, כי הראה שמחתו בהגיע זמן כפרתו, ותהיה לו לעדה על דאגתו לאשמתו, ויגונותיו לעונותיו. והשנית, כי בשאר ימים טובים אנחנו קובעים סעודה לשמחת המצוה, כי יגדל וישגא מאד שכר השמחה על המצוות… ומפני שהצום ביום הכפורים, נתחייבו לקבוע סעודה על שמחת המצוה בערב יום הכפורים…".

אני מאחל לך את כל הטוב והברכה, שתזכה לתשובה מאירה ולכתיבה וחתימה טובה.

אלי

[email protected]

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

תגובה אחת

  1. אשריך!!! הלוואי עלי. להרגיש ככה לאחר מעשה לא טוב.
    זה רק מוכיח באיזה מקום גבוה אתה נמצא, אתה לא משלים עם המצב- עושה חשבון נפש ותשובה!
    שהצער הזה ילווך ליום הדין ויעמוד לזכותך.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

בעלי נפל שוב-מה עכשיו?
כותבת בקצרה- נשואים 13 שנים. 4 ילדים מתוקים ב"ה. לפני כחצי שנה גיליתי שבעלי מתכתב בצאטים ובצאט וידיאו וכו' עם נשים. לצד צפייה באתרים מבחילים הלכנו לרב, הוא בטיפול, אנחנו בטיפול זוגי- והנה שוב זה קרה. הוא צפה בזה שוב. מבחינתי, מיציתי. בעיקר כי אני מבינה שזה לא משהו שישתנה....
הבן שלנו בקשר עם בנות?
מסיבות שונות יש לנו חשד שהבן שלנו בן 17 מנסה קשר עם בנות. רק חשד. ילד טוב, הולך בתלם, לומד טוב (ישיבה תיכונית, אם זה משנה). מה נכון לעשות? איך לגשת לנושא? האם צריך בכלל להמשיך לברר את החשד כל עוד אין משהו ברור? האם כדאי לדבר איתו על זה...
נחשפתי לעולם המדיה ונפלתי עמוק
היי שלום ותודה לכם על האתר הנפלא הזה!! אני בחורה בת 16 שמשתייכת למגזר החב״די ואני נחשבת בכיתה וגם במשפחה בחורה חסידית ואיכותית יחסית – מבחוץ אני נראית בחורה חסידית שברור כבר מה יהיה המשך חייה (בית חסידי וכו) אבל האמת שבתוכי מסתתרים דברים אפלים שאני לא מסוגלת לדבר עליהם...
כמה אפשר לעמוד בנסיון?
אני חי בדור הזה שיש נסיונות שמלחיצים אותי ואני תמיד מרגיש כאילו אני חייב לזה ולזה אבל אני עומד בניסיון ולא נופל, אבל ככל שעובר עוד שעה עוד חמש דקות הרצון העז שלי לספק את "היצר" גובר פי אלף, ואני תמיד נזכר במאמרים האלה שלעתיד לבא אלו בוכים ואילו בוכים...
קרב אבוד מראש בשמירת הברית
אני לא יכול להפסיק עם הוצאת ז"ל אני מפחד שאני חייב מיתה בידיי שמיים. אני חוזר בתשובה טרי , כבר 3 שנים ברוך השם .. אוהב את התורה הקדושה מאד מאד … כל התהליך הזה מכניס לי משמעות בחיים. בנוסף אני גם מתמודד נפש מתמודד עם חרדות והתקפי זעם כבר...
איסור הוצאת ז"ל מציק לי
למדתי את הנושא איסור הוצאת שז״ל ויש משהו שמציק לי א. זה שהאיסור עצמו לא נכתב בפירוש בתורה למרות חומרתו, בשו"ע כתוב שהוצאת ז"ל חמורה מכל העברות שבתורה אז איך יתכן שזה לא כתוב בתורה, ומה זה אומר שזה הכי חמור? ב. מה ההבדל בין זה לאישות עם אישה שלא...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן