The Butterfly Button
התחלתי להתחזק אבל בעלי לא בעניין

שאלה מקטגוריה:

אמא שלי לא מבינה אותי

אני ובעלי נשואים ברוך ה׳ כבר שנה וחצי. לפני החתונה ניהלנו אורך חיים חילוני (שנינו מגיעים מבתים מסורתיים עם זיקה לדת) ותמיד אמרתי לבעלי שאני רוצה שהבית שלי יהיה בית של תורה ומצוות. קצת לפני החתונה התחלתי תהליך של התחזקות והתהליך הלך והתעצם. בעלי מצד אחד מאוד מקבל את הדרך שלי ואומר שמה שטוב לי טוב לו ומכבד אותי אבל הוא עצמו לא מעוניין כרגע גם להיכנס לדרך הזו, לא משנה כמה אני מנסה להראות לו או להסביר מרגיש שהוא נכנס לאנטי מהנושא (יותר ממה שדיברנו לפני שהתהליך התחיל). הדבר מעציב אותי מאוד כי אני מצד אחד לא רוצה שהוא יעשה דברים בגללי, אני רוצה שזה יבוא לו מתוך אהבה כמו שזה בא אצלי אבל מצד שני זה גורם לנו לחילוקי דעות ומתחים ואני לא רוצה שיווצר בינינו פער שילך ויתעצם חלילה זה בעלי ואני מאוד אוהבת אותו.
איך עליי לפעול? חשוב לי מצד אחד שלום בית מאוד ומצד שני עצוב לי.
תודה!

תשובה:

בס"ד

שואלת יקרה,

ברוכה הבאה לעולמן היקר של נשים ששבות אל השורשים הכי עמוקים של הקיום ושומרות תורה ומצוות, וברכות מיוחדות לרגל העובדה שנבחרת להיכנס לעולם הזה בתחילת הנישואין כשבעלך נמצא במקום אחר…

באמת, זה אתגר אמיתי אבל מי שמחלק את האתגרים פה בעולם הזה יודע יפה יפה למי לתת מה, ואת נבחרת! אולי אני נשמעת לך צינית חלילה, אני ממש לא. גם אני חוזרת בתשובה כמוך, ומכירה מקרוב את ההתמודדויות של תחילת תשובה והתנגדויות של הסביבה שנובעות על פי רב מפחד ומחוסר היכרות עם עולם התורה והמצוות.

אז מה עושים? או בעצם מה לא עושים?

ראשית למרות הכאב שכרוך בפערים הדתיים שבינו לבינך ולמרות כל החלומות והרצונות הטובים והיפים כדאי שתתאזרי בסבלנות גדולה ותנשמי עמוק.

כנראה שיש סיבה טובה לפערים האלה וייתכן שתגלי אותה רק בהמשך. בינתיים קחי נשימה עמוקה.

רק כדי להסביר את עצמי אומר לך שמניסיוני בעולם התשובה ראיתי שפערים דתיים אצל אחד מבני הזוג שמרו בצורה לא מודעת על הצד השני בזוגיות מלעשות צעדים פזיזים מדי ברוחניות שהמחיר עליהם לפעמים כבד.

משפחה מוכרת ומפורסמת של בעלי תשובה בירושלים "ניצלה" בזכות הבעל שהתעקש להמשיך ולפרנס את המשפחה המתרחבת "ורק" לקבוע עיתים לתורה בשעות הערב.

אשתו כמובן רצתה שיתמסר ללימוד תורה. לימים הם גילו שזה שמר עליהם בתהליך התשובה שפויים ועם שתי רגליים על הקרקע וגם אפשר להם להיבנות כלכלית ולתמוך בילדים הנשואים.

אינני יודעת איך הפערים ביניכם עשויים לשמור עליכם אבל קחי זאת כנקודה למחשבה.

דבר שני וחשוב, ממליצה לך בחום רב שתיקחי אחריות אך ורק על העולם הרוחני האישי שלך ולא של בן הזוג שלך.

יש אמרה שאומרת שדאגה לגשמיות של האחר היא הרוחניות שלי. אני מסכימה עם האמרה הזו. כמובן שהדאגה לגשמיות כוללת גם את הקשר הרגשי ביניכם.

ביסוס הקשר הזוגי זה הקרקע שעליה שניכם עומדים, וזה נטו זוגיות בלי להיות עסוקה באיך להשפיע עליו או איך לגרום לו לגלות את האור. זה הדבר הכי חשוב.

גם לקדוש ברוך הוא חשוב כל בית יהודי שנבנה וכדאי מאד להשקיע בבית מקדש הפרטי הזה הרבה כוחות ודרכו לעשות לו יתברך נחת. זו הקומה הראשונה ובעקיפין היא הדבר שיכול לייצב את המערכת הזוגית לטווח ארוך.

יש בזה הגיון פשוט שעובד. אף אחד לא רוצה שיבחרו בשבילו או יכפו עליו דרך חיים. כשיהיה לו ברור באופן מוחלט שהתהליך הרוחני שעובר עלייך מכבד אותו, ולא גורף אותו לתוכו אוטומטית רק מפני שהוא בעלך, זה עשוי להרגיע אותו ולאפשר לשניכם להתקרב ולבנות זוגיות טובה. הסוף הטוב סופו לבוא מעצמו…

ניסיון החיים של אנשים חכמים מראה שכשאדם (או במקרה שלנו בת אדם) עסוקים בלהיות טובים יותר כבני אדם ומטיבים יותר לסביבה אז הם הופכים להיות מוקד משיכה, מקור להשראה.

זה מן הסתם לא קורה ברגע, זה תהליך, אבל זה מה שקורה. ראיתי את זה קורה כל כך הרבה פעמים בחיים שלי שאין לי ספק שהסבלנות וההשקעה משתלמים בסוף בגדול.

חוץ מזה, ציינת שיש לו יחס של כבוד והערכה לעולם המסורת, תשמרי על נקודת המוצא הזו שלו כי מבחינה רגשית היא יקרה מאד וחבל שבגלל התנהלות לא נכונה הוא יפתח התנגדות כלפי העולם של תורה ומצוות.

יש סיכוי גדול שהוא יתקרב מעצמו כי את מתקרבת בעצמך, החכמה הגדולה היא לא לדחוק את השעה, להניח לקב"ה לנהל את הדברים בקצב הראוי להם.

אני זוכרת שבתחילת התשובה בעלי ואני היינו מוטרדים מאד מהקשר עם המשפחה החילונית שהיתה כעוסה ומתנגדת ולא הבינה מה נפל עלינו.

רב חכם שליווה אותנו אמר לנו: "סבלנות, תראו להם שהדבר הכי טוב שקרה להם זה תהליך התשובה שלכם", ואכן כך היה.

ההתנגדויות פחתו ובמקומן צמחו כבוד והערכה לדרך החיים שלנו. מה שנכון לקשרי משפחה מורחבים עשוי להיות נכון גם בזוגיות אלא שצריך לדבר על הדברים ולהרגיש כל הזמן את הדופק אצל השני.

אני מניחה שאת יודעת שהאיש שלך רוצה שתקבלי אותו ותאהבי אותו כמות שהוא גם עם הפערים הדתיים ביניכם.

זה יסוד גדול בקשר הזוגי. בנוסף לזה, זוגיות נבנית עם השנים ממעשים טובים ומיטיבים וגם מקשר מילולי חם ופתוח. היכולת לדבר ולשתף ברגשות, במחשבות, בלבטים ובכלל בכל מה שעובר עליכם היא בעלת חשיבות רבה.

המטרה המשותפת שלכם עשויה להיות פשוטה – ללמוד להעמיק את הקשר ולהיות החברים הכי טובים האחד של השני.

כנות נשמעת כמו מידה פשוטה ליישום אבל מסתבר שזה לא תמיד כך. כדאי לזכור את זה שכנות מולידה כנות ואם את תהיי מסוגלת לדבר בכנות עם האיש שלך על כל מה שעובר עלייך, ותהיי מספיק חכמה לתת לו הרגשה כנה כמה הוא יקר וחשוב לך, וכמובן לחלוק איתו את האתגרים שלך, אני מתארת לעצמי שתהיה לזה השפעה משמעותית עליו ועל המחויבות שלו אלייך ולזוגיות שלכם למרות השינויים (המבורכים) שאת עוברת מבחינה דתית.

דבר אחרון, את בוודאי תפגשי בדרך שלך הרבה יועצים ויועצות (הנה, הגעת לאקשיבה…), מדריכים ומדריכות כולל רבנים ורבניות.

תהיי קשובה למה שקורה לך/לכם ותזכרי תמיד שאת זו שבוחרת. אף אחד לא בוחר בשבילך ורק את יכולה לקחת אחריות על הבחירות שלך. מקווה בשבילך שתהיי שלמה ושמחה עם הבחירות שלך.

מאחלת לך הצלחה מעומק ליבי,

שירה ק.

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

תגובה אחת

  1. בהמשך לדברים היפים שנכתבו.
    יש גם ארגון בשם התקשרות זוגית המסייע לזוגות בהם אחד דתי ואחד לא ואולי הוא יכול לסייע לכם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

החומרות מכניסות אותי ללחץ גדול!
אני אוהב את חג הפסח. את חג המצות. את ליל הסדר. את כל החג. ובכלל את כל החגים. אלא ש… וכאן מגיע ה"אלא ש" הגדול (והנורא). ההכנות מסביב לחג. לנקות את כל הבית. לבדוק את כל הבית בלילה האחרון. אין מושג של "ללכת לישון בזמן". אין אוכל לפני החג. האוכל...
יכולה להיות בחירה כשיש התמודדות נפש?
אני מוצא את עצמי חושב הרבה על נושא הבחירה החופשית והתשובה, במיוחד כשמדובר באנשים שמתמודדים עם קשיים נפשיים. איך אפשר להבין את הרעיון של בחירה חופשית כשאדם נמצא במצב של חרדה קשה, פוסט-טראומה או אפילו פסיכוזה? למשל, אישה שסובלת מחרדות ולא מצליחה לתפקד, אבא עם פוסט-טראומה שמאבד שליטה ברגעים מסוימים,...
נמאס לי מזה שאני כל הזמן חושבת על הרמה הרוחנית שלי
יש לי לאחרונה שאלה שכל הזמן מנכרת בראש.אני אחת שכל הזמן חושבת על הרמה הרוחנית שלי. זה אומר שזה כולל גם המון מצפונים על איך שאני נראית ועל מה שאני רואה וגם סתם מחשבות על איך להתקדם ברוחניות.וכל הזמן אני שואלת את עצמי למה אני היחידה בין המון חברות שכל...
אחותי היקרה עם שאלות קשות ואני לא יודע איך להשפיע לטובה
תודה רבה על האפשרות לשאול שאלה! אני בן 20 גדלתי בבית דתי עם הורים אולי קצת לחוצים שלא תמיד עם הכי הכי הרבה תשומת לב לילדים. עכשיו אנחנו גם אשכנזים. ולא ממקום רע אני אומר. פשוט כשראיתי אמהות של חברים וכד׳ הבנתי שיש לפעמים שוני בכמות האהבה״״ נקרא לזה שהם...
אין לי על מי להישען נגמרו לי הכוחות
לפני כמה שנים החלטתי לקחת את החיים שלי למקום חדש, עמוק יותר. התחלתי להתעסק בלימוד של דברים שחשובים לי רוחנית, לקחתי על עצמי התחייבויות כמו להתנדב ולשנות את סדרי העדיפויות שלי, וויתרתי על הרבה דברים שהיו חלק מהשגרה שלי – חלקם ממש קשים לשחרר. אני משתדל מאוד, אבל אני לא...
איך קיים המושג לחזור בתשובה אם המקום שבו נולד האדם הוא הטוב ביותר?
אני מקווה שהשאלה תצא ברורה.. אז ככה. לפני כשנתיים נאמרה לנו הרצאה שהמקום בו אדם נולד שם הוא צריך לקיים את תפקידו. לצורך העניין בחור חרדי צריך להשאר חרדי כי שם יש לו תפקיד ואותו הוא צריך לעשות. אז איך קיים המושג של לחזור בתשובה? ואם אדם מעוניין להתקרב ברמה...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן