שלום,
כאב לי לקרוא את שאלתך.
עריכת דין היא מקצוע הדורש הכשרה מרובה ומתישה עד שמתחילים לעסוק בו בפועל.
3.5 שנות לימודים באקדמיה ולאחריהם שנה של התמחות מעשית ותובענית ובסופו של כל התהליך ממתינות להן בחינות לשכה מייגעות וקשות.
אין ספק, השקעה עצומה של זמן, כסף ובעיקר הרבה הרבה אנרגיות נפשיות.
ועם לאחר כל זאת את לא מרוצה ביומיום מעבודתך אז ברור שהתיסכול הוא נורא.
אשתדל בעז"ה לענות לך.
אני רוצה, ברשותך, להתחיל דווקא מהסוף של שאלתך.
שאלת, בכנות: "מדוע בורא עולם שם אותי במקצוע שכל כך לא מתאים לי? מדוע בורא עולם רצה שאלך בכיוון הזה שגורם לי למלחמה פנימית יום יומית ?"
אז זהו שלא. לא בורא עולם שם אותך בכזה מקצוע.
זוהי בחירה ברורה ובלעדית של הורייך ושלך עצמך, בעקבותיהם.
הרבה פעמים נוח לנו לתלות את כל הכשלונות של חיינו בבורא עולם.
במקרה הטוב אנחנו זוכרים להודות לו גם על ההצלחות…
אבל האמת היא שצריך לזכור שאם נכשלנו במשהו שנגשנו אליו מתוך בחירה ומתוך מודעות, הרי שאין סיבה להפנות את התמיהות כלפי בורא עולם אם לבסוף זה לא הסתדר כפי שתכננו.
הבחירה החופשית של האדם היא "עמוד התורה והמצוות" כמו שמלמד אותנו הרמב"ם בהלכות תשובה.
אם ניתן לנו הכח לבחור אזי אנחנו צריכים לעמוד מאחורי הבחירות שלנו.
כמובן מאליו, שאנחנו מתפללים לבורא עולם שיעזור לנו לבחור את מה שבאמת טוב ומועיל עבורנו, בכל תחום שהוא בחיים.
אולם, עדין, הבחירה היא שלנו!
אומנם, אצלך אפשר לומר על סמך מה שפרטת בשאלתך שהבחירה היא לא לגמרי שלך אלא הדחיפה הייתה בעיקר מצידם של הורייך ואת רק נענית להפצרותיהם.
ועדיין, אף אחד לא כפה אותך ללכת ללמוד את המקצוע הזה. הגם שדחפו אותך לכיוון הזה עדיין, המילה האחרונה הייתה שלך.
אדם יכול לפנות בשאלה אל בורא עולם רק לגבי דברים שאין לו שליטה לגביהם אלא הם נבחרו עבורו כמציאות נתונה.
למשל, מידת כישוריו, מידת מציאת החן שלו, מראה חיצוני, ההכנסה החודשית שלו שאינה מספיקה עבורו למרות כל מאמציו וטרחתו, וכדומה.
אבל באותה נשימה גם חשוב לי מאד שלא תפני מעתה ואילך את את השאלות שהיו לך עד כה כלפי בורא עולם, אל הורייך.
אני מניח שהורייך דחפו אותך ללכת ללמוד את המקצוע הזה מתוך מחשבה שאכן זה המקצוע המתאים ביותר עבורך. הרי הם מכירים אותך היטב היטב מעצם היותם הוריך והם יודעים מהו אופייך, מהם כישורייך, במה את חזקה ולמה יש לך נטייה וכדומה.
ייתכן והייתה להם טעות של ממש בשיקול הדעת.
הראיה, חוסר הסיפוק וחוסר שביעות הרצון שאת חשה כעת מידי יום בעבודתך.
אולם, את הנעשה אין להשיב וצריך וכדאי להתמקד במה עושים מכאן ולהבא.
הבשורה שלי אלייך היא שאת לשמחתך ממש ממש צעירה.
בסך הכל בת 24.
ישנם אלפי בנות בגילך שכעת רק שוקלים ומבררים באיזה תחום כדאי להם לעסוק בחיים.
והנה, את בגיל הזה כבר עם הכשרה אקדמית ועם רשיון מקצועי מכובד ונחשק.
והרבה יותר מזה.
ייתכן בהחלט שמקצוע עריכת הדין כן מתאים לך אלא שהענף הספציפי שבו את עוסקת מתוך כלל הענפים המשפטיים הקיימים אינו מתאים לך.
את כותבת שאת מפחדת מאד לייצג לקוחות בבית משפט.
ליטיגציה היא תפקיד שמתאים למעט מאד אנשים!
רובם של עורכי הדין לא עוסקים בליטיגציה. כן כן. כולל עורכי דין מאד מצליחים שמרוחים מיליונים.
במשרדים הגדולים של עריכת דין בישראל ישנן מחלקות מיוחדות לליטיגציה ורק עורכי הדין העובדים במחלקות אלו הם שמייצגים את כלל עורכי הדין שעובדים באותו משרד בכלל הענפים המשפטים הקיימים.
כך שהרתיעה שלך לעסוק בליטיגציה לא אמורה לגרום לך לפסול את העיסוק בשאר חלקי המקצוע.
לגבי חוסר הידע הכללי שלך- זה דבר נרכש!
את עוד ממש צעירה ואם תתחילי לקרוא מידי יום ידיעות חדשותיות, כלכליות או פשוט להתחיל לקרוא ערכים בויקיפדיה, תוכלי להעשיר לאט אבל בטוח את אוצר הידע הכללי שלך.
לגבי חוסר הבטחון העצמי שלך מול עורכי דין אחרים- בהחלט ייתכן והדבר נובע מגילך הצעיר מאד לעומתם. הם מן הסתם משדרים את זה כלפייך בטון הדיבור שלהם. את פשוט צריכה להחשיב את עצמך יותר לעומתם למרות גילך הצעיר.
התורה מספרת לנו לגבי המרגלים "ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם". כלומר: מכיון שהמרגלים החשיבו את עצמם כחגבים כלפי הענקים שהיו בארץ כנען, ממילא גם הענקים החשיבו אותם ככאלה. לא ההפך.
כך שהייתי מציע לך לנסות ולתת עוד צ'אנס למקצוע שכל כך עמלת עליו לפני שאת מחליטה על צעדים דרסטיים.
כמובן, כוונתי לצ'אנס שייעשה תוך יישום עקבי ותמידי של העצות שפרטתי לך לעיל.
ואם בכל זאת כל מה שפרטתי לך כעת, לא יסייע לך אז נותר לי להמליץ לך לפנות למכון הכוונה תעסוקיתית מוסמך!!
כוונתי למכון כדוגמת מכון הדסה בירושלים או מכון אדם מילוא וכדומה.
את צריכה לפנות אל מכון שכזה ולבקש שיערכו לך אבחון מקצועי-תעסקותי אשר יראה לאיזה מקצוע בדיוק את מתאימה.
הדבר כרוך בעלות של כמה מאות ש"ח בודדים.
מקווה שסייעתי לך.
ברכה והצלחה!
צבי
[email protected]
דלג לתוכן
תגובה אחת
בהמשך לתשובה היפה והמפורטת, אני רוצה להוסיף עוד נקודה:
למדת כבר עריכת דין.
יש לך תואר מוערך ביד.
עכשיו את מרגישה שמשהו לא עובד כמו שצריך, ואת יוצאת לתהליך של ברור, כמו שצבי המליץ לך.
אני בטוחה שבכל עבודה שתבחרי לעבוד בה, תוכלי להעזר בהכשרה שלך כעורכת דין, ולמנף אף העיסוק שלך פי כמה.
קצת קשה לי לתת דוגמאות, כי אין לי מושג מה מעניין אותך ומה תאהבי, אבל סתם לדוגמא: נגיד שאת מחליטה שמתאים לך ללמוד מקצוע טיפולי, שמעניין אותך תחום הנפש. שאת רוצה לדעת איך היא עובדת.
נשמע לא קשור בכלל, נכון?
יכול להיות שאם תעסקי בזה, תגלי את עצמך כמומחית בתחום האתיקה של בריאות הנפש.
וכך הלאה והלאה…
באופן איישי אני מכירה עורכת דין בכירה שערכה הסבה לאימון אישי ותעסוקתי.
היא הגיעה מהר מאד להיות חברה בלשכת המאמנים בישראל, אך ורק בזכות נסיונה הקודם כעורכת דין.