שלום לך,
קשה לקרוא את הדרך בה אתה מתאר את המדינה ואת החברה הישראלית. אתה מתאר חברה מושחתת שאין לה דבר וחצי דבר עם היהדות, ותמה למה לה ליהדות לזהם את עצמה בקשר כלשהו עם המדינה.
קשה לבוא אליך בטענה. אילו היה נוחת פה חיזר מפלנטה אחרת ומנסה ללמוד עלינו מתוך כלי התקשורת, גם הוא היה מקבל תחושה דומה לזו שאתה מתאר. סדום ועמורה. כולם גנבים ואנסים, אנשים חסרי מוסר שמוכנים להרוג על פחות משווה פרוטה, מתעללים בנשים ובילדים, חדורי שנאה כלפי היהדות וכלפי כל מי ששונה מהם, חסרי נאמנות לחברים ולמשפחה, נהנתנים שכל מה שמעניין אותם הוא תענוגות הרגע ורקובי מוח עקב התמכרות לסרטים ולסמים. אפילו חמישים צדיקים אין בסדום הזו.
אבל אם אותו חיזר ידלג מעל לתקשורת וינסה ללמוד בעצמו על החברה הוא יראה תמונה אחרת לגמרי. הוא יראה אנשים טובים שאכפת להם מהזולת, שמקיימים יחסי ידידות ורעות עם סביבתם, שעמלים לפרנסתם, שאמנם לא תמיד אוהבים את מה שקורה בחוגים אחרים, אך לא חורגים בדרך כלל מעבר לדיבורים וויכוחים, אנשים שמכבדים את הדת ושומרים על מסורת, שחפצים בחברה מתוקנת ומוכנים להקדיש מזמנם וממרצם על מנת להגיע לשם. התיאור הזה קרוב הרבה יותר למציאות מאשר התיאור הראשון.
אתה מתקומם כנגד תופעות של חוסר כבוד לזולת, כעס ונוכלות וטוב שכך, אבל מהיכן אתה נוטל את החירות להחליט שזו התרבות ששולטת במדינה? אין דבר רחוק יותר מהאמת מאשר קביעה כזו, ואין אלא להצר על כך שהתקשורת מצליחה, מעשה שטן, לייצר תמונה כזו. קשה לבוא בטענות אל התקשורת שעושה כל מה שהיא יכולה על מנת להרוויח כסף, ומגישה לנו את מה שאנחנו אוהבים, את מה שאנחנו מוכנים לשלם עליו ואת מה שמפרסמים יודעים שנצפה בו. הטענה היא כלפינו – למה אנחנו כל כך אוהבים את הרפש הזה? הרי כל מי ששכל בקדקודו מבין שהתמונה שהם מציגים היא מוקצנת ומעוותת.
ואני רוצה לעמוד על נקודה חשובה. אתה מדבר על "המדינה" ועל חסרונותיה. אבל מהי "מדינה"? האם אתה מתכוון לתושבי המדינה? למוסדות המדינה? לפוליטיקאים? אמת המדינה, בכל מובן שנבחר, איננה מתנהלת על פי התורה בכל התחומים וגם אי אפשר לצפות שהיא תתנהל על פי התורה כאשר רוב תושבי המדינה אינם חפצים בכך. מצד שני אין שום מניעה לכל אדם לקיים אורח חיים של תורה ומצוות, והמדינה אף תומכת במוסדות תורה ובלומדי תורה. ישנם ויכוחים בחברה הישראלית וזה לגיטימי שיש כאלה שפועלים על מנת לשנות את אופייה של המדינה ולנווט אותה למקום חילוני יותר. אמת, יש פוליטיקאים וגורמים אחרים המנצלים את הנטיות הללו על מנת להרבות שנאה, אבל די להסתכל בתוצאות הבחירות מלפני מספר שבועות על מנת לראות שהכיוון הכללי של החברה היהודית בארץ שונה לחלוטין. ובינינו, האם לחילונים יש מונופול על השנאה? אני קורא לפעמים מאמרים בתקשורת החרדית ומזדעזע מגודל התיעוב והשנאה כלפי כל מי שאיננו נוהג כמותם.
יש כאלה הרואים בעצם קיום המדינה מרידה במלכות שמיים, מדירים עצמם מכל קשר אתה, ומחזיקים לומדי תורה רק על תרומות. זה אפשרי. אולם רוב מניין ורוב בניין מהציבור ומגדולי ישראל לא הלכו בדרך זו, אלא נוטלים חלק בהתנהלות המדינה ומשתתפים במוסדותיה. כל מדינה מחלקת את התקציב שלה על פי מה שחשוב בעיניה, ואני יכול להבטיח לך שאין אדם אחד בכל המדינה שסבור שהתקציב מחולק נכון, אלא כל אחד בטוח שהוא והקבוצה שלו מקופחים… אם המדינה מוצאת לנכון לתקצב לימוד תורה הרי שזו החלטה סבירה בהחלט גם אם היא התקבלה בעקבות הסכמים פוליטיים. האם נכון יהיה לא ליטול כסף למוסדות תורניים כדי להפחית את השנאה? אולי. אני אישית אינני משוכנע שזה הדבר שגורם לקיטוב ולשנאה, אלא דברים אחרים שאינני מעוניין להיכנס אליהם במסגרת זו.
לא צריך להתרגש ממצב הדברים. מעטות היו התקופות בתולדות ישראל בהן הכל היה מושלם, ובכל תקופה היו בטוחים שמעולם לא היה גרוע יותר. דווקא התקופה בה אנו חיים היא אחת המופלאות בהיסטוריה של עם ישראל, ואני בטוח שתוכל לחשוב ולמצוא כל כך הרבה טוב במצבנו היום. אם אני אישית הייתי צריך לבחור באיזו תקופה להוולד, הרי שהתקופה שלנו הייתה בהחלט מועמדת רצינית. אני מציע לך לפקוח את העין הטובה שלך על מה שקורה כאן, לא להתעלם מנקודות הדורשות תיקון, אך גם לא להתבונן בהם מבעד לזכוכית מגדלת.
בברכה,
גרשון