The Butterfly Button
האם צריך לעבוד על החרדה קודם, או על הקדושה?

שאלה מקטגוריה:

נפשי בשאלתי, אני כל החיים שלי הייתי בריא, אך לאחר שחזרתי בתשובה עברתי על עבירה קלה (שוגג-זדון באי שמיעה לרב כמה זמן, לא מפני שלא רציתי, אלא היה קשה) ומשם התדרדרתי, יש אנשים שהיו פשוט עוזבים, אבל כמה שרק אפשר החזקתי בכל זאת בשינים את דרך התורה, ואז ניהיו לי חרדות, שניהיו קשות עם הזמן, איך אני יכול להתייחס למצב כזה?
הייתי במקום מסויים גבוה לדוג’ בישיבה ושמרתי על הקדושה, אך לאחר מכן הדבר נעשה קשה ואף כמעט אי אפשר (כמעט) לומד כיום בישיבה אקסדרנית וצריך כל יום לחזור לבית, ושם קשה לי לקיים מצוות, ולכן בבית מתדרדר ובישיבה מתחזק, יש אנשים שהיו קוראים לזה “מזרוחניק”,
איך אני יכול לעלות ממצבי?
האם צריך לעבוד על החרדה קודם, או על הקדושה, או שמא על הבית ששם מתחילה ההתדרדרות,
ואיך אפשר להסביר את זה שהייתי עם בטחון גבוה, וכעת השתנה מצבי, האם זה לא סתירה, שהייתי בכלל במטרה ויעד שונים וכעת המטרה לא ברורה, ובכלל האם יש תרופה לדבר הזה? (חוץ מתרופות רגילות וטיפול שאותם לוקח, הכוונה האם אפשר לצאת מזה)

תשובה:

שלום לך שואל יקר.

מקריאת השאלה שלך ניכר הרצון האמיתי שלך והכוחות המיוחדים שקיבלת, כוחות שבוודאי יעזרו לך בעבודת ה’ ובחיים בכלל.

ראשית, ישר כחך על האומץ לכתוב את הדברים. הרצון לעלות על הכתב, את ההתמודדות שלך, למרות הקושי הטבעי שכרוך בצעד כזה, מראה הרבה על הנחישות שלך.

ממה שאני קורא ועד כמה שאפשר להתרשם ממכתבך – אתה סובל מאכזבה על מעמדך בקיום מצוות, ומחרדה שמציקה לך.

שתי ההתמודדויות האלה מקשות עליך להתקדם. אנסה להאיר את עיניך, בתקווה כי הדברים יעזרו לך בהתמודדות שלך.

אתמקד בסוף מכתבך: אתה כותב ” האם זה לא סתירה, שהייתי בכלל במטרה ויעד שונים וכעת המטרה לא ברורה, ובכלל האם יש תרופה לדבר הזה?”

ניכר כי אתה מאוכזב מכך שיש לך מטרות שונות ואפ’ סותרות בחיים שלך. זה טבעי שהסתירה הפנימית שאתה חש תגרום לך כאב, אכזבה ותסכול.

אמנם, חשוב שתבין כי מלחמת היצר, המלחמה שבגללה הגענו לעולם, היא לא מלחמה שבה יש שלב מסויים שבו יש ניצחון מוחץ ברמה כזו או אחרת.

כלומר, אין שלב שבו אפשר לציין בסיפוק – “ההתמודדות הזאת – מאחוריי”

אלא, לפחות ברוב ההתמודדויות שלנו בחיים, אנחנו נדרשים לנצח כל רגע מחדש, להתגבר על האתגרים שצצים, כל פעם מחדש.

יתרה מזאת, בעל התניא בספרו, (פ”ט) מגדיר את מלחמת היצרים כמלחמה שבה “ולאום מלאום יאמץ “. כלומר, כשצד הקדושה מתגבר דווקא אז יש לצד השני סיבה להתגבר ולנסות להפיל את האדם.

ובדיוק כמו בעסק כלכלי שמתי האדם יודע שהוא מצליח? – כשקם לו מתחרה.

אותו הדבר זה בעבודת ה’, כשהאדם מרגיש שהכוח שמושך אותו כלפי מטה מתגבר – זהו סימן לכך שכוחות הקדושה מתגברים אצלו, ויש סיבה טובה לכוחות שכנגד להתאמץ (ספר התניא פרק ט, כח).

לכן, התחושות השונות שאתה מרגיש, המטרות השונות שיש לך בחיים, אותם מטרות סותרות, הם ממש לא משהו יוצא מן הכלל.

ההיפך, זו נחלת כל יהודי באשר הוא, כך בדיוק זה אמור להיות! היהודי מוגדר כאדם שיש בו שתי נפשות, שני אנשים שונים, נפש אחת מושכת אותו כלפי מעלה, לעבודת ה’, לתורה ולמצוות ונפש שנייה מושכת אותו לכל ההיפך, לעצלות לחרדות וכל מה שמייצג את ההיפך מתורה ומצוותיה (תניא א, ב). ההימצאות של שתי הנפשות – היא זו שגורמת לאדם שיהיו לו מטרות שונות.

נוסף לכך, חשוב שתבין שאין ניצחון מוחץ על היצר הרע, אחרי שתבין זאת, לא תתאכזב מעצמך שוב ושוב, כשהוא ינסה להפיל אותך. ברגע שתבין את זה, תוכל להתנחם בכך שלקב”ה יש נחת רוח לא רק מניצחון מוחץ אלא מעצם המלחמה התמידית הזאת, מכל נצחון קטן הוא רווה נחת רוח.

לכן, שואל יקר, אני מציע כמה דברים.

א. להסיח דעתך לגמרי ממצבך הרוחני. העיסוק במצב הרוחני ברוב הפעמים גורמת לדיכאון ונפילה רוחנית עמוקה יותר. כך שאין טעם לעסוק בזה (תניא כ”ז) . במקום זאת תוסיף מצווה וחסד לשני ובזה תעסיק את ראשך. וכמאמר, “טובה פעולה אחת יותר מאלף אנחות”.

ב. גם אם מגיעות אצלך מחשבות בלתי רצויות לא קרה שום דבר, תסיח דעתך מהם. הדרך היחידה להתמודד אתם היא הסחת הדעת מהם ולא מלחמה איתם. מלחמה עם המחשבות רק תגביר אותם.

ג. אני ממליץ שתעיין במקורות שצויינו לעיל – הם בוודאי יאירו את נפשך.

כמובן ששורות אלו אינם תחליף לייעוץ עם רב או איש מקצוע שמכיר אותך. תקוותי בכל אופן היא ששורות אלו יתנו לך כיוונים נוספים שיועילו לך בהתמודדויות שלך.

בברכה –

צבי ו.

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

אני מרגישה רעה ומלאת ביקורת עצמית
יש לי ביקורת עצמית מאוד גבוה על כל דבר שאני עושה אני מרגישה פשוט רעה מפנים .שהמהות שלי רעה. אני נגעלת מעצמי. וזה קשה לי עם התורה כאילו אני עושה ככ רבה עבירות באמת אינסוף כאילו אז מה הסיכוי בכלל שלא אהיה בגיהנום. אין שום מצווה שאני עושה בשלמות או...
"קיבלתי קבלה ונושעתי"?
אתם בטח מכירים את הסיסמאות של “תרמתי ונושעתי” “הבטחתי ונושעתי” ודומיהן. כל תקופה עוד מישהו צץ עם משהו כזה. ואני לא מזלזל חלילה בכל הקבלות הטובות. אם זה לא לדבר עם תפילין או לא לדבר בבית הכנסת, בשעת התפילה וקריה”ת, קבלת שבת עשר דקות יותר מוקדם, עשרה פרקים ביום ועוד...
איך אוכל לשמור על עצמי כשאני בבית ספר חילוני?
אני בחור דתי אבל ההורים שלי שולחים אותי לבית ספר ממלכתי. נימוקיהם של הורי האהובים הם שאין כזה הבדל בין ממלכתי דתי לממלכתי, וגם אותו הממלכתי נחשב הכי טוב ומתקדם, ובעל אפשרויות. כך שלעומתו, החינוך הממלכתי דתי נראה “מסכן” כביכול. עוד הורי מנמקים, כי בבית הספר הדתי ישנם ילדים שעלולים...
מי שהולך בדרך התורה מפסיד הנאות?
יש לי בת דודה בת 16 גרה בקיבוץ חילוני לגמרי אבא לה לפני כמעט עשור חזר בתשובה אבל כל המשפחה חילונים לגמרי והיא כבר יותר משנה שומרת שבת וממש ממש מתחזקת והיא מבחינתה ממש רוצה להיות חרדית מאוד קשה לה בפן החברתי גם מצד החברים וגם המשפחה והדודים והיא נמצאת...
איך להוציא את עצמי מהבוץ?
שוב אני שואל כי אני מוצא כל כך מקום כאן.. שאלתי היא – כיצד אני יוצא מהבוץ? אני צריך תרופה חזקה לזה.. ואסביר – מגיל 17 התחלתי לחזור בתשובה, במעשי. (מחשבות ודיבורים ומעשים קטנים היו לי עוד לפני ברוך ה׳), ממש פשוט לעזוב הכל וללכת לישיבה. הבעיה שכנראה עשיתי את...
כבר לא כואב לי וכבר לא זועקת לעזרה- זה סימן טוב או רע?
אני אתחיל בלי הקדמות. אני לא מכירה את עצמי לאחרונה. לא שלפני זה הייתי מחוברת אבל כן היה לי דפוס קבוע ומסויים. מאז שזוכרת את עצמי אני חיה בתודעה של סבל. כל הזמן הרגשה של סבל צער וכאב בדרגות שונות. היו לי ויש לי סיבות רציניות ומשכנעות לכך. בכול אופן...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן