The Butterfly Button
האם אני רוצה להיות יהודי?

שאלה מקטגוריה:

1. נולדתי יהודי, ואני יהודי ברירת מחדל.
2. אני מאמין בבורא עולם ותורתו. נקודה. (למדתי, התבוננתי, בבחירתי, בלי פחד, עיינתי בכל הצדדים, הגעתי למסקנה שיש הרבה הגיון, בין מצד ההיסטוריה, בין מצד שכל הישר, ואני מקבל את זה ללא פקפוק.)

אחרי זה,
3. אני חייב לשמור תורה ומצוות. בלעדיו יש עונש בלתי נסבל, ובקיומו יש שכר בלתי מוגבל.
‏4. זה היפוך רצוני, בגלל שזה ללא בחירה. בכפייה. באונס. והתורה דורש לאהוב ולשמוח בה.
הדרישות מגביל אותי – בסדר. אבל גם לא נותן לי מקום לנטיות הלב. אני אמור לחיות ע”פ השכל, והיפך הלב והרצונות שלי כבנאדם.

-השם רק טוב, ורוצה להיטיב,
-אנחנו מחוייבים לו הכול. הוא הבורא הוא האדון. ובפרט לנו כיהודים, עשה לאבותינו כ”כ טובות ואנחנו לו לעבדים.
ועם כל זה, עדיין … אין לי כוח לקונפליקט הזה, בשביל איזה מחוייבות או חלום בלתי מושג.
אם הייתי יכול, הייתי ‘שוקל’ לוותר ע”ז.
אני משותק כעת. נפלתי בבור, ולא מוצא דרך החוצה.
התעקשתי שלא לירד מן העץ, ולא מוכן להמשיך.

תשובה:

שבוע טוב ומבורך.

ובכן, השאלה שלך קשה מאוד. אני בהחלט מזדהה עם הקונפליקט.

ברשותך, אנסה קצת להסיט את המבט לפן אחר של מערכת היחסים עם הקב”ה. נעזוב לרגע את שאלת המחויבות ולמה חייבים, ובעז”ה נחזור אליה בהמשך. כרגע נדון בגוף ההגדרה של המערכת. איך אנחנו תופסים את הקב”ה? כסוג של אדון, אבא, בעל, או מה בדיוק?

אני נוטה להתייחס אל היהדות כברית של קשר עם הקב”ה. פתחתי ספר ירמיהו, באוירת הימים, ונסיתי קצת להיכנס אל העולם שמאחורי נבואות הזעם. אני קורא וקורא ובמבט ראשון לא מוצא טענות ספציפיות – לא מוזכר שם בהתחלה “חיללתם שבת, לא למדתם תורה, לא לבשתם ציצית”. מוזכרת רק אמירה אחת: עזבתם אותי. לא כתוב אפילו מה ואיך. פשוט דבר אחד: הפניתם גב. אתם לא איתי.

זה הרבה יותר מרגיש כמו זוג של בעל ואשה. בתוך מערכת יחסים של בעל ואשה יש הרבה מרכיבים של מחויבות, הכרת הטוב, וכדומה. אבל עצם הנושא הוא אחד: נאמנות. אנחנו אמורים להיות ביחד. יש בינינו ברית. קשר נישואין זה עצם צורת החיים, זו ברית ברמה הכי מהותית.

בעל שאשתו בוגדת בו לא בא בטענות על הכרת הטוב ועל מחויבות וכו’. הוא דבר ראשון שואג: איך עשית את זה? זו הזעקה של ספר ירמיהו ושל רבות מנבואות התוכחה. אחר כך נכנסים לפרטים והסברים וטענות מדויקות, אבל ראשית כל בוא ננסה לשמוע את האמירה המרכזית, את הנשמה של הדברים. מציע לך לקרוא קצת, בלי רש”י ומצודות, לנסות לנשום את האוירה.

לדעתי, כל הנוסחאות של הראשונים שדנים למה אנחנו חייבים לשמוע בקול ה’ – יציאה ממצרים, הכרת הטוב, הכרה במלכותו, מורא מגדלותו, וכו’, כולם באים אחרי ההכרה הבסיסית בקיומה של המערכת. עצם הדבר שאנחנו נבראים על ידי ה’ מכניס אותנו למערכת של ברית מסוימת. לאחר מכן, העובדה שנבחרנו על ידו מכל האנושות להפיץ את דברו בעולם – מכניס אותנו למעגל קרוב יותר של נאמנות וברית קרובה יותר. זו עצם המציאות שלנו. בתוך ההכרה במציאות שלנו באה השאלה – ובכן, מה הכותרת של החיוב לעבוד את ה’? וכאן באות התשובות, להגדיר את סיבת החיוב בפועל.

אנחנו חיים בעולם שבמהותו הוא טוב, ושם נולדנו ויצאנו מה”אין” אל המציאות. לחיות בעולם כזה מחייב מערכת יחסים של נאמנות למי שהמציא אותנו. כמו כן, העובדה שאנחנו בנים לעם נבחר שזוכה להארת פני ה’, יוצר כל המציאות, המכונן את עצם ההוויה ומכוון את כולה לעבר השלמות המקסימלית – מכניסה אותנו למערכת של כריתת ברית ומחויבות לברית הזו.

כאן אתה שואל – יכולנו לא להיוולד! ובכן, אם כל המציאות של הקיום שלנו הוא בתוך המערכת הזו – ברמה הפילוסופית אין מקום לשאלה כזו. אי אפשר לדון על עצם המציאות כנושא שיש בו צד לחיוב ולשלילה, כאשר כל המציאות שלך היא בתוך ההכרעה של החיוב. אתה כבר קיים. השאלה היא רק האם הקיום הזה הוא טוב או לא, כי קיום שמנוגד לטובתו של הקיים לא יכול לחייב אותו. התשובה היא שהקיום טוב מאוד. ואם כן – הוא מחייב.

אבל הבה נצא מהדיון הפילוסופי. לדעתי עיקר הנושא הוא לשנות את המבט על הקב”ה, מדמות שמחייבת הרבה דברים מכל מיני סיבות, לדמות שאנחנו קשורים אליה מעצם הווייתנו, קשר אישי ולאומי, קשר היסטורי ששפכנו עליו נהרות של דם, קשר המעורר עד היום הזה קנאה של הרבה אנשים שלא זכו להיות חלק ממנו. שם אנחנו נמצאים. כל היהדות באה אחרי ההכרה הזו.

זה מה שנראה לי בסוגיה, ואשמח לשמוע את תגובתך.

הרבה הצלחה בכל,

ושנזכה לראות במהרה בנחמת ציון וירושלים ובמציאותו המוחשית של הקב”ה, אלוקי ישראל

יעקב

[email protected]

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

מרגיש תקוע ומיובש בלימוד תורה
אני אברך בסביבות גיל 40, אני לומד באחד הכוללים החשובים בעולם, כולל גדול ומיוחד באמת. וגם שם אני נחשב מאוד לאחד האברכים הטובים ביותר, אני כאן אנונימי ולכן אני מרשה לעצמי לכתוב בצורה גלויה, יש לי באמת כשרון גדול לעומק בסוגיות ואני כמו חצי משיב בכולל, חצאי סדרים שלמים אני...
נקרע בין הצורך בפרנסה לבין הרצון ללמוד תורה
ברצוני להתייעץ על הנושא הכלכלי בחיי כאברך חרדי, אני מרגיש במיצוי. אשתי לא יכולה להשתכר יותר ממה שעכשיו, ואני מצד אחד לא רוצה לוותר על החלום להיות גדול הדור הבא… או סתם להיות מונח בלימוד ומצד שני לא מסוגל ללמוד מרוב לחץ. לא מצליח לחשוב על אפיק פרנסה שישאיר אותי...
נמאס לי להיות עצובה מדברים שקורים...
נמאס לי לקבל על עצמי קבלות כל פעם שקורה דברים רעים… מרוב צרות של עם ישראל אין לי כוח כבר להצטער!! ולקבל על עצמי קבלות.. התרגלתי לזה ואני רק במקום לקבל על עצמי קבלות אני כועסת על הקבה… כי נמאס לי!!! אחרי שאני שומעת על דברים רעים עכשיו,אני רק אומרת...
אפשר ללמוד בבית עם רעש הילדים?
אני בעל תשובה המון שנים, כבר עם מספר ילדים, ולא נתתי דעתי מעולם לשאול ולהתייעץ איך זה אצל אחרים? איך בית של תורה (אברך) אמור להתנהג מבחינת לימוד התורה בתוך הבית. לא גדלתי כמו שאמרתי בבית של תורה. ולכן המון שנים שאני נשוי, חשבתי לתומי שזה נורמלי ללמוד ולבקש קצת...
מרגיש אבוד בישיבה – להישאר בה? לחפש מקום אחר?
אני בחור בן 18 וחצי שלומד בישיבה, או לפחות אמור ללמוד… כבר שבועיים שאני לא מגיע לסדרים, פשוט לא מצליח למצוא את הכוחות. בהתחלה זה היה מרגיש כמו חופש, אבל עכשיו זה כבר נהיה כבד, תחושה של רִיק שאין לי איך למלא. הבעיה היא שאני לא באמת מרגיש שייך לישיבה....
אין לי על מי להישען נגמרו לי הכוחות
לפני כמה שנים החלטתי לקחת את החיים שלי למקום חדש, עמוק יותר. התחלתי להתעסק בלימוד של דברים שחשובים לי רוחנית, לקחתי על עצמי התחייבויות כמו להתנדב ולשנות את סדרי העדיפויות שלי, וויתרתי על הרבה דברים שהיו חלק מהשגרה שלי – חלקם ממש קשים לשחרר. אני משתדל מאוד, אבל אני לא...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן