The Butterfly Button
האם אני במקום הנכון?

שאלה מקטגוריה:

שלום,
התלבטתי אם כדאי לי לכתוב כאן, כי חשבתי לעצמי שאולי זה סתם עוד אחת מהדרכים שלי לבזבז את הזמן.. אבל כבר הרבה זמן שהדברים בחיים שלי לא מתנהלים בדיוק כמו שאני רוצה, ככה שדווקא אולי זה יהיה טוב לשמוע עצות מאחרים.
לפני כשלוש שנים התחלתי ללמוד שנה ראשונה בתואר מסוים הקשור לשפות. אני אוהבת מאוד שפות (ובעיקר את הפן האנליטי והריאלי התבניתי של השפה, כמו דקדוק, תחביר, ניקוד וכולי), אך באוניברסיטה רוב הלימודים עוסקים בתרבות שמאחורי השפה ואני פחות התחברתי לחומר ההומני. חשבתי לעצמי שאוכל לעבוד בחינוך או בהוראה או במקומות אחרים, אך למרות אהבתי הרבה להוראה, לצערי, בישראל אין כ"כ הרבה אפשרויות להתקדם במקצוע זה ולהרוויח מספיק כסף הראוי למקצוע. כמו כן, על אף הצלחתי הרבה בשנה הראשונה (ממוצע 94), הרגשתי שאיני מוערכת בסביבה, ושאולי עדיף לעבור מקצוע.
בשל כל זה החלטתי לסיים את לימודי שנה א' ולעבור לתואר אחר, ריאלי ו"פרקטי", בוודאי גם מבחינה כלכלית בעתיד, אך יחד עם זאת קשה מאוד. בתחילת התואר הבחור שניפגשתי איתו בזמנו ואני נפרדנו – דבר אשר הכביד עליי מאוד באותה תקופה, ובנוסף הקורסים דרשו מאמצים רבים. ניסיתי לעשות כל שביכולתי כדי להצליח, אבל זה לא ממש עבד. כל חיי למדתי קשה מאוד כדי להצליח, ואכן זה השתלם והגעתי לציונים גבוהים מאוד ולהצטיינות יתרה. אולם, מאז שהתחלתי את התואר הזה (ועכשיו אני כבר בסוף השנה השנייה), אני מרגישה שלא משנה מה אני עושה, אני לא מצליחה להצליח. במהלך הסמסטר אני עובדת קשה ומקבלת ציונים גבוהים בתרגילים, אבל אני לא מצליחה במבחנים כמו שהייתי רוצה ואני מרגישה בפיגור אחרי כולם.
החומר שאני לומדת מעניין מאוד, אבל אני לא כ"כ יודעת איך להסביר את זה… מבחינת "כימיה" ו"חיבור" עם המקצוע, והמחשבה על עתיד שבו אהיה מצטיינת ואוכל לתת מעצמי הרבה, אני מרגישה שאולי מקומי זה התואר הקודם, ואני פוחדת לחזור אחורה.
כל תקופת לימודיי בתואר הנוכחי ומאז הפרידה, התחלתי לפתח חוסר ביטחון עצמי, וכן תחושה שלא משנה מה אעשה, זה גם ככה לא יעזור לי, אז אולי אין טעם ללמוד, אולי עדיף לחזור לתואר הקודם. אני בן אדם שעובד קשה כדי להצליח – עוד מתקופת ילדותי חונכתי שחייבים להתאמץ כדי להצליח, ושום דבר לא בא על מגש של כסף, וכך עשיתי. אולי קשה לי לקבל את העובדה שאיני מצליחה… מדי יום אני מסתובבת בהרגשת דיכאון ועם תחושה שאני לא שווה כלום, שלא משנה מה אעשה גם ככה זה לא יעבוד… עם תחושה של חוסר אמונה בעצמי, שגם אם אלמד זה לא יעזור, ואז זה גורם לי לדחות מבחנים, לעשות רק מועדי ב' או כבר לחזור על הקורס שנה אחרי וכולי. אני לא סובלת את התחושה הזאת, כי אני יודעת שרק אם באמת יש לך "דרייב" ומוטיבציה, אתה יכול להצליח, אבל אני מרגישה שזה אבד לי מזמן. וזה כל כך לא אופייני לי. כל דבר שרציתי, השגתי, כי עבדתי קשה בשביל זה, והיום אני מוצאת את עצמי מתייאשת אחרי שנייה, לא מצליחה ללמוד מספר שעות רצוף (כשבעבר יכולתי לשבת 12 שעות בלי שום בעיה ולחרוש), מרגישה שהכול חסר טעם ושזה גם ככה לא ילך, כל כך מורידה מעצמי, שאני כבר שונאת את עצמי על זה! זאת לא אני, ואני יודעת את זה. אני רוצה לחזור לאחור, לתכונות הטובות שאפיינו אותי, שגרמו לראות את האופק ואת העתיד ולדעת שאני יכולה לנצח הכול.
אני יודעת שלא מדובר בבעיה באמת מטורפת. יש דברים גרועים בחיים באמת, כמו מחלות חשוכות מרפא, מצב כלכלי נוראי, מוות ועוד, ואני יודעת שאולי אני סתם "מתבכיינת"… והחיים שלי בסה"כ באמת טובים, ואני מודה עליהם כל יום. אני פשוט רוצה לצאת מתחושת הדיכאון הזאת ולהרגיש שאיני מסתובבת סביב הזנב של עצמי, כבר לא מתלבטת באיזה תואר עליי לבחור (הנוכחי או הקודם) ולמצוא את הדרך שבה אוכל לחזור להשקיע ולהצליח כמו קודם, כי אני יודעת בתוך תוכי שיש לי יכולת ומסוגלות לזה, ואני פשוט לא מצליחה להוציא את זה החוצה. רבים בתואר מתלוננים על הקושי ועל ציונים לא טובים, אבל יש להם מוטיבציה להצליח והם במגמת שיפור, ואני מרגישה די תקועה במקום. התקיעות מתבטאת גם קצת בתקיעות מבחינה זוגית ובכל תחום אחר, אבל הלימודים כרגע הכי מטרידים אותי.
אשמח לקבל עצות..
תודה רבה.

תשובה:

שלום לך סטודנטית יקרה

ראשית, מתנצלת על הזמן הארוך שלקח לי לענות לך. שאלתך העסיקה אותי וחיפשתי מקורות עבור התשובה המתאימה בעיני. אני מקווה שהתשובה תהיה לך לעזר.

מיד כשקראתי את השאלה נזכרתי בכמה מחקרים בתחום ששואל את השאלה שאת שאלת. מה כדאי לנו, בעולם כל כך תחרותי והישגי כמו זה שבו אנו חיים, לבחור כמקצוע?

אני לא אצטט כאן (בכל זאת זו לא עבודה אקדמית ) אבל אומר לך את מה שאני הסקתי… אדם אמור לעסוק במה שהוא אוהב. גם אם זה רווחי וגם אם פחות. ולמה זה? בגלל מדדים של איכות חיים.. כמה תרצי לקום בבוקר בשמחה לעבודה? וכמה סבלנות תהיה בך כשתחזרי ממנה? כמה לחץ (סטרס) היא תוסיף לחייך? וכל המדדים הללו משפיעים על איכות העבודה שלך, שהיא בתורה משפיעה על איכות החיים שלך וכן הלאה.

אבל גם להרוויח טוב. או לפחות לא להיות מובטלת הן גם מטרות חשובות שמשפיעות מאוד על איכות החיים.

אז מה עושים? אני מאמינה שההחלטה תגיע ממך. ואומר לך מה שאני קראתי בשאלה שלך. קראתי שאת לא שמחה בבחירה שלך. שאת לא מרגישה שעשית את הדבר הנכון. והתחושות הללו כבר עכשיו משפיעות על הערך העצמי שלך. אז…

ועוד נקודה שאולי יעזור לך להחליט. עולם העבודה הנוכחי הוא מאוד מאוד דינמי. אין כמעט אנשים שעובדים באותו מקום ותחת אותה כותרת לאורך ימים ושנים. אנחנו בדור שאנו משנים כל הזמן את התכניות שלנו בהתאם למה שמשתנה אצלינו באופן אישי ובאופן כללי בעולם. גם במוסדות האקדמיים מודעים לכך ומכינים תכניות רב תחומיות ותכניות הסבה חדשות לבקרים. גם בשוק העבודה מודעים לכך ןמקבלים אנשים מתחום אחד לעבודה בתחום אחר (דוג' בוגרי תואר בפילוסופיה שעובדים בהיי טק. יש דבר כזה).

את גם העדת על עצמך שאת עובדת קשה ואני בטוחה שלכל מקום אליו תחליטי ללכת יעריכו את היכולת הזו שלך. ואם תהיי בטוחה ביכולות שלך בתחום בו את רוצה לעסוק אז אני מאמינה שתצליחי.

עכשיו לתחושת התקיעות שלך. אם היא באמת קשורה לבחירה המחודשת שלך במקצוע שלא "מאיר לך את הלב" אז אולי כדאי לשקול מחדש. אבל אם היא קשורה לפרידה שציינת, אז כדאי קצת לפתוח את זה. למה נפרדתם? יכול להיות שהאופן בו נפרדתם פגעה בדימוי העצמי שלך ולכן את לא מצליחה? יכול להיות שאת מקבלת עכשיו פחות תמיכה או אהבה או הערכה ולכן את מרגישה שאינך מצליחה? יכול להיות שאת מעט מדוכאת ממנה ולא משערת שהיא משפיעה עלייך גם בדרכים עקיפות?

אולי כדאי לך לבדוק יחד עם אדם קרוב את הסיטואציה של הפרידה ורק אחרי שתוודאי שלא היא הגורם אז תבדקי בעצמך כמה בחירת המקצוע שלך באמת שגויה.

מאחלת לך הצלחה רבה. בהירות והחלטות חכמות.

אם תרצי לפתח או להתייעץ שוב את מוזמנת.

נועם

[email protected]

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

נקרע בין הצורך בפרנסה לבין הרצון ללמוד תורה
ברצוני להתייעץ על הנושא הכלכלי בחיי כאברך חרדי, אני מרגיש במיצוי. אשתי לא יכולה להשתכר יותר ממה שעכשיו, ואני מצד אחד לא רוצה לוותר על החלום להיות גדול הדור הבא… או סתם להיות מונח בלימוד ומצד שני לא מסוגל ללמוד מרוב לחץ. לא מצליח לחשוב על אפיק פרנסה שישאיר אותי...
אני עוברת התעמרות קשה בעבודה
איני יודעת כיצד להתחיל ולפתוח בנושא הכול כך כואב שלי. נשגב מבינתי כמה אנשים יכולים להיות אכזריים. מדובר בהתעמרות קשה במקום העבודה, בהלבנת פנים ברבים, בהשפלות, בהרמת קול ודיבור מלא מלא כעס וזעם של אשת הבוס. האישה בעלת פתיל קצר, חולת עצבים, אין לה מעצורים, אין לה בושה, אין לה...
האם יש סיכוי להיות אברך תמיד?
בפועל כאשר אתה בכולל ודאי שיש ברכה, ודאי שאתה רואה השגחה למעלה מדרך הטבע. אבל יצאתי לעבוד. ובפועל אני מדגיש בפועל, אתה רואה פלוס גדול בחשבון. עכשיו יש לך הירהורים אולי לחזור ללימוד בכולל, אבל אתה אומר לעצמך, שוב אני יחזור למינוס? או על כל פנים לצימצום אפילו אחרי שנחסך...
אני לא עומד בזה שחסר לנו כסף!
אני בן 25 נשוי פלוס ילדה. אני בא ממשפחה מסודרת כלכלית. אבא שלי עובד בעבודה מכניסה מאוד וכך גם אמא שלי. שניהם במקצועות שנחשבים "יוקרתיים" אבא שלי בתחומי הנדלן ואמא שלי בתחום החשבונאות החיים במשפחה שלי היו בהרווחה גדולה מאוד, וכילד אף פעם לא הרגשתי שחסר לי משהו, או שיש...
להוסיף עוד עבודה זה מסתדר עם האמונה שכבר עשיתי השתדלות לפרנסה?
אני נשוי ואב ל6 ילדים ב"ה אני מאמין שפרנסה מהשמים ושצריך לעשות השתדלות , כמו"כ מאמין שפרנסה וכסף הם 2 דברים שונים , כיום אני שכיר ויש לי עסק קטן שפתחתי לאחר התייעצות עם רב שהמליץ לפתוח בגלל ששכיר אין לו את הציפייה לישועת ה' כמו עצמאי שיש לו עסק...
מתלבט בין צבא לישיבה
אני בצומת חשובה בחיי, שעליי לבחור מסלול להמשך החיים, אני ממש מתלבט בין צבא לישיבה. ובדיוק ראיתי את דברי רבן גמליאל שאומר” וכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עון”. אז לפי דברים אלו איך אפשר לומר שאפשר רק לשבת וללמוד כל היום ולא לעשות מלאכה כמו להתגייס לצבא,למסגרת...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן