The Butterfly Button
האם אני במקום הנכון?

שאלה מקטגוריה:

שלום,
התלבטתי אם כדאי לי לכתוב כאן, כי חשבתי לעצמי שאולי זה סתם עוד אחת מהדרכים שלי לבזבז את הזמן.. אבל כבר הרבה זמן שהדברים בחיים שלי לא מתנהלים בדיוק כמו שאני רוצה, ככה שדווקא אולי זה יהיה טוב לשמוע עצות מאחרים.
לפני כשלוש שנים התחלתי ללמוד שנה ראשונה בתואר מסוים הקשור לשפות. אני אוהבת מאוד שפות (ובעיקר את הפן האנליטי והריאלי התבניתי של השפה, כמו דקדוק, תחביר, ניקוד וכולי), אך באוניברסיטה רוב הלימודים עוסקים בתרבות שמאחורי השפה ואני פחות התחברתי לחומר ההומני. חשבתי לעצמי שאוכל לעבוד בחינוך או בהוראה או במקומות אחרים, אך למרות אהבתי הרבה להוראה, לצערי, בישראל אין כ”כ הרבה אפשרויות להתקדם במקצוע זה ולהרוויח מספיק כסף הראוי למקצוע. כמו כן, על אף הצלחתי הרבה בשנה הראשונה (ממוצע 94), הרגשתי שאיני מוערכת בסביבה, ושאולי עדיף לעבור מקצוע.
בשל כל זה החלטתי לסיים את לימודי שנה א’ ולעבור לתואר אחר, ריאלי ו”פרקטי”, בוודאי גם מבחינה כלכלית בעתיד, אך יחד עם זאת קשה מאוד. בתחילת התואר הבחור שניפגשתי איתו בזמנו ואני נפרדנו – דבר אשר הכביד עליי מאוד באותה תקופה, ובנוסף הקורסים דרשו מאמצים רבים. ניסיתי לעשות כל שביכולתי כדי להצליח, אבל זה לא ממש עבד. כל חיי למדתי קשה מאוד כדי להצליח, ואכן זה השתלם והגעתי לציונים גבוהים מאוד ולהצטיינות יתרה. אולם, מאז שהתחלתי את התואר הזה (ועכשיו אני כבר בסוף השנה השנייה), אני מרגישה שלא משנה מה אני עושה, אני לא מצליחה להצליח. במהלך הסמסטר אני עובדת קשה ומקבלת ציונים גבוהים בתרגילים, אבל אני לא מצליחה במבחנים כמו שהייתי רוצה ואני מרגישה בפיגור אחרי כולם.
החומר שאני לומדת מעניין מאוד, אבל אני לא כ”כ יודעת איך להסביר את זה… מבחינת “כימיה” ו”חיבור” עם המקצוע, והמחשבה על עתיד שבו אהיה מצטיינת ואוכל לתת מעצמי הרבה, אני מרגישה שאולי מקומי זה התואר הקודם, ואני פוחדת לחזור אחורה.
כל תקופת לימודיי בתואר הנוכחי ומאז הפרידה, התחלתי לפתח חוסר ביטחון עצמי, וכן תחושה שלא משנה מה אעשה, זה גם ככה לא יעזור לי, אז אולי אין טעם ללמוד, אולי עדיף לחזור לתואר הקודם. אני בן אדם שעובד קשה כדי להצליח – עוד מתקופת ילדותי חונכתי שחייבים להתאמץ כדי להצליח, ושום דבר לא בא על מגש של כסף, וכך עשיתי. אולי קשה לי לקבל את העובדה שאיני מצליחה… מדי יום אני מסתובבת בהרגשת דיכאון ועם תחושה שאני לא שווה כלום, שלא משנה מה אעשה גם ככה זה לא יעבוד… עם תחושה של חוסר אמונה בעצמי, שגם אם אלמד זה לא יעזור, ואז זה גורם לי לדחות מבחנים, לעשות רק מועדי ב’ או כבר לחזור על הקורס שנה אחרי וכולי. אני לא סובלת את התחושה הזאת, כי אני יודעת שרק אם באמת יש לך “דרייב” ומוטיבציה, אתה יכול להצליח, אבל אני מרגישה שזה אבד לי מזמן. וזה כל כך לא אופייני לי. כל דבר שרציתי, השגתי, כי עבדתי קשה בשביל זה, והיום אני מוצאת את עצמי מתייאשת אחרי שנייה, לא מצליחה ללמוד מספר שעות רצוף (כשבעבר יכולתי לשבת 12 שעות בלי שום בעיה ולחרוש), מרגישה שהכול חסר טעם ושזה גם ככה לא ילך, כל כך מורידה מעצמי, שאני כבר שונאת את עצמי על זה! זאת לא אני, ואני יודעת את זה. אני רוצה לחזור לאחור, לתכונות הטובות שאפיינו אותי, שגרמו לראות את האופק ואת העתיד ולדעת שאני יכולה לנצח הכול.
אני יודעת שלא מדובר בבעיה באמת מטורפת. יש דברים גרועים בחיים באמת, כמו מחלות חשוכות מרפא, מצב כלכלי נוראי, מוות ועוד, ואני יודעת שאולי אני סתם “מתבכיינת”… והחיים שלי בסה”כ באמת טובים, ואני מודה עליהם כל יום. אני פשוט רוצה לצאת מתחושת הדיכאון הזאת ולהרגיש שאיני מסתובבת סביב הזנב של עצמי, כבר לא מתלבטת באיזה תואר עליי לבחור (הנוכחי או הקודם) ולמצוא את הדרך שבה אוכל לחזור להשקיע ולהצליח כמו קודם, כי אני יודעת בתוך תוכי שיש לי יכולת ומסוגלות לזה, ואני פשוט לא מצליחה להוציא את זה החוצה. רבים בתואר מתלוננים על הקושי ועל ציונים לא טובים, אבל יש להם מוטיבציה להצליח והם במגמת שיפור, ואני מרגישה די תקועה במקום. התקיעות מתבטאת גם קצת בתקיעות מבחינה זוגית ובכל תחום אחר, אבל הלימודים כרגע הכי מטרידים אותי.
אשמח לקבל עצות..
תודה רבה.

תשובה:

שלום לך סטודנטית יקרה

ראשית, מתנצלת על הזמן הארוך שלקח לי לענות לך. שאלתך העסיקה אותי וחיפשתי מקורות עבור התשובה המתאימה בעיני. אני מקווה שהתשובה תהיה לך לעזר.

מיד כשקראתי את השאלה נזכרתי בכמה מחקרים בתחום ששואל את השאלה שאת שאלת. מה כדאי לנו, בעולם כל כך תחרותי והישגי כמו זה שבו אנו חיים, לבחור כמקצוע?

אני לא אצטט כאן (בכל זאת זו לא עבודה אקדמית ) אבל אומר לך את מה שאני הסקתי… אדם אמור לעסוק במה שהוא אוהב. גם אם זה רווחי וגם אם פחות. ולמה זה? בגלל מדדים של איכות חיים.. כמה תרצי לקום בבוקר בשמחה לעבודה? וכמה סבלנות תהיה בך כשתחזרי ממנה? כמה לחץ (סטרס) היא תוסיף לחייך? וכל המדדים הללו משפיעים על איכות העבודה שלך, שהיא בתורה משפיעה על איכות החיים שלך וכן הלאה.

אבל גם להרוויח טוב. או לפחות לא להיות מובטלת הן גם מטרות חשובות שמשפיעות מאוד על איכות החיים.

אז מה עושים? אני מאמינה שההחלטה תגיע ממך. ואומר לך מה שאני קראתי בשאלה שלך. קראתי שאת לא שמחה בבחירה שלך. שאת לא מרגישה שעשית את הדבר הנכון. והתחושות הללו כבר עכשיו משפיעות על הערך העצמי שלך. אז…

ועוד נקודה שאולי יעזור לך להחליט. עולם העבודה הנוכחי הוא מאוד מאוד דינמי. אין כמעט אנשים שעובדים באותו מקום ותחת אותה כותרת לאורך ימים ושנים. אנחנו בדור שאנו משנים כל הזמן את התכניות שלנו בהתאם למה שמשתנה אצלינו באופן אישי ובאופן כללי בעולם. גם במוסדות האקדמיים מודעים לכך ומכינים תכניות רב תחומיות ותכניות הסבה חדשות לבקרים. גם בשוק העבודה מודעים לכך ןמקבלים אנשים מתחום אחד לעבודה בתחום אחר (דוג’ בוגרי תואר בפילוסופיה שעובדים בהיי טק. יש דבר כזה).

את גם העדת על עצמך שאת עובדת קשה ואני בטוחה שלכל מקום אליו תחליטי ללכת יעריכו את היכולת הזו שלך. ואם תהיי בטוחה ביכולות שלך בתחום בו את רוצה לעסוק אז אני מאמינה שתצליחי.

עכשיו לתחושת התקיעות שלך. אם היא באמת קשורה לבחירה המחודשת שלך במקצוע שלא “מאיר לך את הלב” אז אולי כדאי לשקול מחדש. אבל אם היא קשורה לפרידה שציינת, אז כדאי קצת לפתוח את זה. למה נפרדתם? יכול להיות שהאופן בו נפרדתם פגעה בדימוי העצמי שלך ולכן את לא מצליחה? יכול להיות שאת מקבלת עכשיו פחות תמיכה או אהבה או הערכה ולכן את מרגישה שאינך מצליחה? יכול להיות שאת מעט מדוכאת ממנה ולא משערת שהיא משפיעה עלייך גם בדרכים עקיפות?

אולי כדאי לך לבדוק יחד עם אדם קרוב את הסיטואציה של הפרידה ורק אחרי שתוודאי שלא היא הגורם אז תבדקי בעצמך כמה בחירת המקצוע שלך באמת שגויה.

מאחלת לך הצלחה רבה. בהירות והחלטות חכמות.

אם תרצי לפתח או להתייעץ שוב את מוזמנת.

נועם

noam.shnoor@gmail.com

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

חלוקת התפקידים בזוגיות לא נראית לי הוגנת
ראשית תודה על אתר שעונה בדיוק על מה שצריך הציבור החרדי ופותר הרבה ספקות פנימיים . ומכאן לשאלתי: חשוב לי להדגיש שאני מסתכלת על העולם בעיניים של צדק ושויון ולכן יש לי שאלה שלא ברורה לי . לפני דור או שניים היה ידוע שהתפקיד של האישה זה לבצע את צרכי...
ויכוחים ואתגרים במקום העבודה
שלום לאתר המדהים ולמשיבות היקרות! אני אמא ל 2 ילדים, ובעלי אברך. אני נמצאת בעבודה שכל הסביבה חילונית ושמאלנית ששונאת ממש את הדת. היה לי לפעמים פה ויכוחים, אבל מאז שראיתי שזה לא רק מזיק הפסקתי. אבל משום מה, אני מרגישה כל הזמן מהסביבה פה דחויה ולא רצויה, הייתי עוזבת...
אני צריך להיות יציב כלכלית כדי להתחתן?
היי רציתי לשאול האם זה בסדר ולגיטימי שאני בתור בחור בן 26 רווק, אף על פי שלעיתים לא קל לי הרווקות כרגע אני מעדיף ככה בלית ברירה על פני חיפוש ויציאה לשידוכים, מפני שאני כרגע כביכול לא בדיוק אדם ש”מצא את עצמו”.. סיימתי לימודי חשמלאות ולבסוף החלטתי שהמקצוע לא בשבילי....
מה שמספרים לנו בסמינר על מכללות ותארים זה נכון?
שלום, תודה רבה על האתר אני נערה בת 18 ולומדת באחד הסמינרים הגדולים בירושלים, הסמינר נחשב לסמינר פופולארי מאוד וטוב ביותר, ואני שאני נמצאת בתוכו אני מרגישה שאני נמצאת בתוך שקר אחד גדול, אני בכיתה י”ב ועכשיו הנושא המרכזי זה לימודי ההמשך… הסמינר מבחינתו כל הזמן מחדיר לנו את ההרס...
דואג לעתיד הכלכלי של הילדים שלי שקיבלו חינוך חרדי
הילדים שלי גדלים במוסדות חרדים, תלמודי תורה וישיבות קטנות מהשורה הראשונה, ואני שמח מאוד בכך, באמת משוכנע שבמצב הנוכחי המוסדות החינוכיים בציבור החרדי הם הדבר הטוב ביותר ביחס לכל מערכת חינוכית חלופית שאני מכיר. יחד עם זאת, אני גם גדלתי בצורה כזאת ולמרות היותי בעל יכולות טובות מעבר לממוצע.. גם...
האם לשם השתדלות בפרנסה עלי לעשות הסבת מקצוע?
שלום ותודה ענקית על אתר נפלא! אני עובדת כרגע במשרה מלאה, עם משכורת קצת מעל המינימום. אני כבר לא צעירה, ותוהה האם לעזוב את העבודה וללמוד מקצוע חדש רווחי יותר? חוששת מצעדים משמעותיים מדי שיכולים להתברר ככישלון אשמח מאוד לעצה טובה איך להתקדם ואיך לראות את הדברים באור הנכון

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן