The Butterfly Button
האור כבה והתשובה כבר לא אותה תשובה...

שאלה מקטגוריה:

שלום וברכה,
אני בת 30 וחזרתי בתשובה בגיל 23. מאז הכרתי את בעלי והתחתנו לפני 5 שנים כחרדים במלוא מובן המילה. נולדו לנו 2 ילדים מקסימים.
חשוב לציין שאני מרגישה שבשנתיים האחרונות חל בי שינוי בהשקפה ובכלל משהו בי כבה. כבר בקושי מתפללת, שוכחת הרבה ברכת המזון, כבר אין לי בעיה שיהיה לי אינטרנט בנייד(כמובן שבעלי מתנגד מאוד כאברך).
אני מרגישה חנוקה ושהכל עוד שניה מתפוצץ אבל אז המחיר יהיה מאוד כבד.
כואב לי על המצב ולא בשביל זה חזרתי בתשובה.
הייתי מאוד חזקה והיום אני רואה איך הכל השתנה וכואב לי אבל אני מרגישה אטומה להכל.
היחסים ביני לבין בעלי אף פעם לא היו אהבה ענקית שאי אפשר בלעדיה ומהתחלה היו קשיים גדולים והפער על רקע הדת רק הולך וגדל ואני פשוט בדיכאון.
פתאום יש לי מחשבות כמו… חם לי מאוד מה כל כך נורא אם אלך עם גרביונים וכפכפי אצבע, או מה כבר יקרה אם השרוול יהיה צמוד למרפק אך מעליו מעט?
או למה בעלי כל כך פאנט?
אלו רק חלקיק של מליון מחשבות שמטרידות אותי ואני מנסה להילחם בשיניים ולא לעזוב הכל.
אני גם פוחדת מה יהיה איתי בעולם האמת וזה לא נותן לי מנוחה.
חשוב לציין שאני הולכת פעם בשבוע לשיעור תורה ומידי פעם הפרשות חלה. אבל כלום כבר לא פותח לי את הלב… מה אני עושה?! איך יוצאים מזה???

תשובה:

שלום שלום

ראשית, הייתי רוצה להתנצל על העיכוב בתשובה.

קראתי כמה פעמים מה שכתבת. הקושי שלך אמיתי, ועם זאת את מעיזה להתבונן, להגדיר אותו ולבקש עזרה, וזה מאד אמיץ מצידך.

אנחנו נמצאים בדור מיוחד, יש איזה 'ירידת הדורות' שגרמה למשבר 15 השנים שעובר על בעלי תשובה אחרי 15 שנים, להזדרז ולבוא כבר אחרי 5-7 שנים. תרשי לי לשקף לך במילים 'מקצועיות' את המשבר:

בתחילת התשובה יש אורות גבוהים, התורה אמת, והחברה החרדית נראית מחיר נסבל כדי לחיות חיים של תורה ועליה בעבודת השם. עם הזמן, מתחילה שיגרה, פערים בזוגיות, קושי ושחיקה מול הילדים, ואז האורות כבים והחשק יורד, הביקורת החברתית על החרדים פתאום עולה, וכל קושי בזוגיות או עודף ממשקים עם החברה החרדית הלוחצת גורמת לתחושת זרות ועוינות.

זה לא תופעה חדשה. כך המסלול לכל בעל תשובה. גם עם ישראל כשיצא ממצרים, רגע אחרי עשר המכות וקריעת ים סוף, מעמד הר סיני, ואז – נפילה, שיגרה, געגועים לקישואים ולאבטיחים. מסעות. חלקם אחורה. זו הדרך להתקרב לקדושה. שלב המשבר הוא בלתי נמנע.

צרת רבים. זה קורה לכולם, בצורה כזו או אחרת. בדרך כלל זה קורה בגיל מבוגר יותר, לך ה' נתן מתנה וזירז לך את הענינים. לבעלך עדיין לא. גם אליו זה יגיע, בצורה המסוימת שלו. ועדיין קיבלת מתנה שזה קרה לך בשלב כה מוקדם. למה זו כזו מתנה? כי המשבר בלתי נמנע, אבל הדרך לצאת ממנו די דומה לכולם. זה מתחיל בהשקעה אמיתית בזוגיות, וממשיך בחוויות הצלחה וערך עצמי. ואנסה קצת לפרט: אני לא יודע איפה את גרה, אם זה מקום חרדי לוחץ וחונק, או סביבה מכילה ומאירת פנים. אני לא יודע אם את עובדת במקום שבו הכישורים והפוטנציאל שלך ממומש ואת זוכה לכבוד והערכה אישית ומקצועית, או שאת כל היום טרודה בענינים 'טכניים' שמיבשים אותך. לא פירטת.

הדרך לצאת מהשלב הקשה הזה של התשובה הוא דרך העלאת הערך העצמי, חוויות הצלחה, אישיות – וזוגיות. להקיף את עצמך בסדר יום שבו תקבלי את ההערכה והכבוד שמגיע לך. אולי זה מחיב קצת לימוד או הכשרה, אולי זה מחיב יותר השקעה בזוגיות, לדעת לגשר על הפערים. את ממש צעירה, ויש לך שני ילדים – כל האפשרויות פתוחות. ולכן אני אופטימי. המצב הקשה והמעיק שאת חווה כרגע הוא זמני. ואת זה את צריכה לשנן ולזכור.

יש אתר בשם "מענה" שיש שם הרבה מאמרים על השלבים ה'קשים האלה' בתשובה. מומלץ לך לעיין בהם. יש ספרים שמדברים על השלבים האלה (חלקם מוזכרים שם באתר מענה). כדאי לך לעיין גם בהם.

כמו כן, הזכרת ערבי הפרשת חלה. זה נהדר, אבל חסר לי חיבור לתורה, חיבור לשיעורים מרוממים. יש הרבה. הרבנית ימימה מזרחי, סיון רהב מאיר, יש הרבה הרצאות טובות, חלקן ברשת. אל תתיאשי מזה, אם תמצאי עוגן אחד, מנוע אחד כזה, זה יכול לתת כח בסערה הגועשת שאת נמצאת בה כעת.

אשמח להמשיך ולסייע, את מוזמנת לכתוב לי ישירות למייל.

דן

[email protected]

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

החומרות מכניסות אותי ללחץ גדול!
אני אוהב את חג הפסח. את חג המצות. את ליל הסדר. את כל החג. ובכלל את כל החגים. אלא ש… וכאן מגיע ה"אלא ש" הגדול (והנורא). ההכנות מסביב לחג. לנקות את כל הבית. לבדוק את כל הבית בלילה האחרון. אין מושג של "ללכת לישון בזמן". אין אוכל לפני החג. האוכל...
יכולה להיות בחירה כשיש התמודדות נפש?
אני מוצא את עצמי חושב הרבה על נושא הבחירה החופשית והתשובה, במיוחד כשמדובר באנשים שמתמודדים עם קשיים נפשיים. איך אפשר להבין את הרעיון של בחירה חופשית כשאדם נמצא במצב של חרדה קשה, פוסט-טראומה או אפילו פסיכוזה? למשל, אישה שסובלת מחרדות ולא מצליחה לתפקד, אבא עם פוסט-טראומה שמאבד שליטה ברגעים מסוימים,...
נמאס לי מזה שאני כל הזמן חושבת על הרמה הרוחנית שלי
יש לי לאחרונה שאלה שכל הזמן מנכרת בראש.אני אחת שכל הזמן חושבת על הרמה הרוחנית שלי. זה אומר שזה כולל גם המון מצפונים על איך שאני נראית ועל מה שאני רואה וגם סתם מחשבות על איך להתקדם ברוחניות.וכל הזמן אני שואלת את עצמי למה אני היחידה בין המון חברות שכל...
אחותי היקרה עם שאלות קשות ואני לא יודע איך להשפיע לטובה
תודה רבה על האפשרות לשאול שאלה! אני בן 20 גדלתי בבית דתי עם הורים אולי קצת לחוצים שלא תמיד עם הכי הכי הרבה תשומת לב לילדים. עכשיו אנחנו גם אשכנזים. ולא ממקום רע אני אומר. פשוט כשראיתי אמהות של חברים וכד׳ הבנתי שיש לפעמים שוני בכמות האהבה״״ נקרא לזה שהם...
אין לי על מי להישען נגמרו לי הכוחות
לפני כמה שנים החלטתי לקחת את החיים שלי למקום חדש, עמוק יותר. התחלתי להתעסק בלימוד של דברים שחשובים לי רוחנית, לקחתי על עצמי התחייבויות כמו להתנדב ולשנות את סדרי העדיפויות שלי, וויתרתי על הרבה דברים שהיו חלק מהשגרה שלי – חלקם ממש קשים לשחרר. אני משתדל מאוד, אבל אני לא...
איך קיים המושג לחזור בתשובה אם המקום שבו נולד האדם הוא הטוב ביותר?
אני מקווה שהשאלה תצא ברורה.. אז ככה. לפני כשנתיים נאמרה לנו הרצאה שהמקום בו אדם נולד שם הוא צריך לקיים את תפקידו. לצורך העניין בחור חרדי צריך להשאר חרדי כי שם יש לו תפקיד ואותו הוא צריך לעשות. אז איך קיים המושג של לחזור בתשובה? ואם אדם מעוניין להתקרב ברמה...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן