דלג לתוכן
שלום
תודה על התשובות החכמות שנמצאות באתר הזה
אני בחורה חרדית יראת שמים אבל אני נמצאת במצב של חיפוש עצמי כבר כמה שנים ועכשיו זה התחזק יותר הכרתי אנשים שהתחברתי לדרך שלהם אני קוראת הרבה בקיצור במילה אחת אני מחפשת את עצמי קיבלתי המון מהדרך של הבית אבל זה היה תהליך שקרה מעצמו ואני מקווה שאגיע בסוף למקום שבצורה כלשהי יהיה יציב ונכון לי
אז מה הבעיה בעצם?
נקיפות מצפון, זה כל הזמן נמצא שם, בגלל שיש בי אמת מאד גדולה אז זה פוגע בי גם.
בכללי, כל הזמן הוא אומר לי – מה חיפוש, את בסך הכל מתבגרת מורדת בהורים כמו כל צעירי הדור אז אם הבית היה בדרך 1 את היית הולכת לדרך 2 ובכלל לא ברור שזה לא טוב לך, והאמת שאמרו לי תמיד שיש לי אופי שלא הולך בתלם
ודבר שני- החיפוש הזה דרש ממני להיפתח לעולם , להיפתח לעולם זה להיחשף להמון דברים ואפשר לומר שהרבה מהם לא תואמים את ההלכה לפעמים באופן חלקי לפעמים זה אסור אבל תמיד אני אומרת לעצמי – אז מה כן יכולתי לעשות להישאר בתוך החממה , ללכת בתלם שקבעו לי מראש ואז איך בדיוק אני אמצא את הדרך שלי ? זאת אומרת כדי למצוא צריך לחפש וכדי לחפש צריך להכיר
ואני יפרט – זה לקרוא המון אם זה ספרי קריאה דתים ושלא קודש חסידות וכל מיני זרמים , הכרתי אנשים חדשים ביקרתי במקומות חדשים, יש לימודים עבודה טיולים דוגמא- אם היום אני הולכת ברחוב ורואה איזה שלט על מפגש קבוצתי אני נכנסת יכול להיות שזה כת יכול להיות שזה בית מדרש יכול להיות שזה משהו חילוני אבל אני נכנסת אחרי זה אני בוחרת אם להישאר, מה שפעם היה – אין מצב שנכנסים.
כשאני מדברת עם אנשים מבוגרים על זה יש כאלה שאומרים לי שאדם מחפש זה מצב שנשאר לנצח או שאתה מחליט להיקבע על דרך חיים מסוימת לא בגלל שהיא נבחרה אלא כי צריך יציבות
הסתכלתי על בחורות יותר מרובעות שאני מכירה ורציתי לדעת הרי יש גיל שיותר נחשפים בדרך הטבע איך הם מתמודדות ואני רואה שהדרך שלהם – שזה בעצם הדרך שמחנכים אותנו זה התרחקות כל פעם שהם שומעות משהו קצת נוגד את הדעה שלהם או קצת נלקח מהעולם הגדול הם ננעלות ,ואני לא מדברת על משהו אסור! וזה בסדר כי למדו אותנו לפחד מהעולם , והאמת שאני זוכרת שגם אני הייתי ככה, אבל האם זה נכון? האם זה דרך טובה ?
כאילו נראה לי שבתוך כל השאלות של חיי זה השאלה הכי חשובה לי- האם המהלך הזה נכון , מה שאני שומעת תמיד זה אין נכון ולא נכון את צריכה ללכת לפי מה שאת יש את הדרך שאת צריכה לעבור . אבל ההלכה והרבנים זה תמיד מותר ואסור שחור ולבן איך פתאום זה נהיה אפשרי? יכול להיות שפשוט התרגלתי לדרך של תגידו לי מה לעשות תנו לי אישור…, ובעצם החיים האמיתיים הם מאד דינאמים ואין תשובה ברורה לכל דבר?
תשאלי רב! איזה? אף פעם בחיי לא שאלתי רב שאלה פרטית אין לנו רב מסוים במשפחה ואז מה- אני יכולה לבחור רב כשאני יודעת איזה תשובה אקבל כי יש הרבה סגנונות אז שוב זה לא מוחלט ואני רוצה לעשות את רצון אלוקים
יש לי צער שאני רואה בנות מאד שמורות ואני מקנאה בהם כי הן נקיות ואני כבר לא תמימה ואי אפשר להחזיר את הגלגל אחורנית..
אבל אפשר להפסיק אותו,
אם זה מה שטוב..?
ומה נכון- לעשות דברים בלי חיבור?
אני ממש בתוך זה אז אשמח לקבל תשובה בהקדם
תודה ענקית
