The Butterfly Button
אני רוצה להתחתן, אבל אין כסף

שאלה מקטגוריה:

שלום רב.
אני בחור צעיר ובאמת אני חפץ בקשר נפשי עמוק ולהיות אוהב ונאהב. אני קורא גם הרבה טורים של הורות ואני אפילו יכול להעיד על עצמי שעבדתי הרבה על מידת הכעס והסבלנות שלי, ודי הצלחתי. אבל הבעיה היא שעל מנת שאוכל להתחתן ולגדל משפחה בלי לפרק אותה אחרי כמה חודשים בודדים, שמתחילים בהתלהבות של החתונה ונגמרים במריבות מרות וכואבות, אני צריך בסיס כלכלי.
אם יש כסף, ואפילו לחיות בדוחק, זה כבר מספיק לי, ואני גם רוצה אישה שלא מחפשת בזבוזים ומותרות.
אבל הבעיה מתחילה בזה שאין לי אפילו שקל משל עצמי.
אני חי על חשבון ההורים שלי מהגרביים ועד הכיפה. אני ממש לא בזבזן, וידעתי בתור ילד לחסוך יפה את דמי הכיס שקיבלתי, אבל ההורים שלי בחיים שלי לא עודדו אותי לעבוד במשהו ואפשר להגיד שהם אפילו מתנגדים לזה. (כמובן שהם רוצים אבל שבתור איש בוגר תהיה לי עבודה, )
ככה שהם מכניסים אותי למעגל של הזדקקות.
כשדיברתי עם ההורים שלי על חתונה, הם אמרו לי שהם יעזרו לי עד כמה שהם יוכלו.
אבל אנחנו לא אנשים עשירים! את אבא שלי הוציאו לחל"ת בגלל הקורונה ואין לו עבודה. אמא שלי עובדת בתור מורה, והיא לא מרוויחה משכורת בשמיים.
אני יודע שאני צעיר, וזאת פשוט פנטזיה להתחתן עכשיו, אז אולי שנה הבאה או בעוד שנתיים, אבל אני הולך ללמוד בישיבת הסדר די יקרה, וגם על זה ההורים שלי צריכים לשלם.
אפשר לציין שאני לומד תואר תוך כדי הישיבה, ובגיל עשרים ושתיים בערך אני אשתחרר עם תואר וכבר אוכל לצאת לעבוד, אבל עד אז אני לא מוכן להמשיך לסבול. (כל יום בלי אישה גורם לי סבל עז, כי אני אחד שבאמת זקוק לאהבה ולקרבה)

לא יודע מה לעשות… אשמח אם יוכלו לעזור לי.

תשובה:

שלום לך,

יפה לראות אדם צעיר שחושב ומתכנן את עתידו ולא רק משייט בזרם החיים ללא מצפן וללא כיוון. ניכרת גם ההערכה שלך להוריך שמסייעים לך ושאינך מקבל זאת כמובן מאליו.

אתה מתאר את הדאגה שלך לגבי הפרנסה כאשר בעז"ה תבוא בברית הנישואין. דאגה כזו מובנת לחלוטין ולמעשה כולנו מתמודדים עם המתח בין שני פקטורים הקשורים לדאגה הזו – האחריות מול הקושי לצפות את העתיד. שניהם נכונים אך הם מושכים אותנו במגמות מנוגדות.

מצד אחד אדם חייב לנהוג באחריות, לצפות קדימה, לנסות לזהות מכשולים לפני שנתקלים בהם, לתכנן ולחשב את צעדיו בתבונה. מן העבר השני אנו גם יודעים שהחיים מלאים בהפתעות. כמה פעמים תכננת משהו לפרטי פרטים ולבסוף שום דבר לא הלך כמו שחשבת? אני מוצא את עצמי לפעמים משקיע אנרגיה ומחשבה בתכנון פרוייקט בעבודה, מתכנן לוחות זמנים, מגבש קבוצת פיתוח, מארגן את הבדיקות, מתאם עם קבוצות התמיכה בלקוח, ובונה תוכנית עבודה לתפארת. ואז לפתע מקבל אימייל לקוני מההנהלה שמודה לי מאד על כל הטרחה אבל הפרוייקט בוטל בגלל סיבות תקציביות… כאלה הם חיינו, אנחנו יכולים לתכנן, אבל לקב"ה יש לפעמים תכניות יותר טובות ממה שנראה לנו, וכולנו התנסינו במקרים בהם עשינו תכניות מסויימות והתאכזבנו כאשר הן נכשלו, אולם מאוחר יותר התברר שמזל גדול היה לנו שהתכנית המקורית לא התממשה.

אז מה לעשות? לא לתכנן כלום? בוודאי שצריך לתכנן, אבל כאן בדיוק נכנס עניין הביטחון בקב"ה. אנו צריכים לתכנן על פי הנתונים העכשויים ולא לסמוך על הנס, אבל הידיעה שבסופו של דבר הקב"ה מנהיג את העולם מעניקה לנו את תחושת הרוגע שמאפשרת לנו לישון בשקט בלילה לאחר שעשינו את ההשתדלות הסבירה במקובל בין בני אדם.

אתה מדבר על הבסיס הכלכלי שנדרש על מנת להקים משפחה. כמדומני שמצבך דומה למצבם של אחוז גבוה מחבריך. כאשר תמצא בעז"ה את חברתך ואשת בריתך, או זמן קצר לאחר מכן, תוכל כבר להביא פרנסה הביתה, ובסבירות גבוהה גם אשתך תסייע בפרנסה. ההורים הנפלאים שלך מתכוונים לעזור לכם ומסתבר שגם ההורים של רעייתך ישתדלו לעזור במה שהם יכולים. זה אולי לא הרבה אבל מספיק להתחיל אתו את החיים. אדם שמוכן לחיות לפי האמצעים שברשותו יכול להתקיים כך בכבוד ומי שלא חייב לגור דווקא בעיר יקרה יכול גם להגיע לדירה משלו בקלות יחסית עם מעט עזרה מההורים ותוך נטילת משכנתא.

אתה בן 18 היום וכפי שכתבת עוד חזון למועד עד שתגיע לפרק "האיש מקדש". טוב לצפות פני עתיד אבל מכיוון שבסך הכל הנתונים מציבים אותך במקום לא רע בכלל הרי שכמדומני שזה

המקום להדרש למידת הביטחון ולסמוך על מי שזן מקרני ראמים ועד ביצי כינים שידאג גם לך. דאגה בשלב זה לא תהיה במקומה והיא מאותם דברים שאדם צריך להשליט את שכלו על ליבו על מנת שזה לא יוביל אותו בנתיבות עקלקלות של דמיונות ופחדים שרק יהוו מכשול בדרכך.

כתבת שאתה חפץ בקשר נפשי עמוק ואני משוכנע שאתה עתיד בעז"ה לעשות את רעייתך לאשה מאושרת, ואני מאחל שתדע תמיד מתי להשתמש במידת האחריות ומתי במידת הביטחון.

בברכה,

גרשון

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

הלימוד לא ממלא אותי ואני מודאג מפרנסה
חזרתי בתשובה בגיל 22 דרך ישיבה של חוזרים בתשובה מאד מאד נוחה ונעימה הן ביחס ובגישה והן בחופשיות להביא את עצמך איך שאתה , עם הזמן מאד התחזקתי וגם התחתנתי , ולאחר כמעט חמש שנים שם התחלתי להרגיש שפג טעם הלימוד ואני חש בריקנות מסוימת שאינה עוברת , לא מוצא...
נקרע בין הצורך בפרנסה לבין הרצון ללמוד תורה
ברצוני להתייעץ על הנושא הכלכלי בחיי כאברך חרדי, אני מרגיש במיצוי. אשתי לא יכולה להשתכר יותר ממה שעכשיו, ואני מצד אחד לא רוצה לוותר על החלום להיות גדול הדור הבא… או סתם להיות מונח בלימוד ומצד שני לא מסוגל ללמוד מרוב לחץ. לא מצליח לחשוב על אפיק פרנסה שישאיר אותי...
אני עוברת התעמרות קשה בעבודה
איני יודעת כיצד להתחיל ולפתוח בנושא הכול כך כואב שלי. נשגב מבינתי כמה אנשים יכולים להיות אכזריים. מדובר בהתעמרות קשה במקום העבודה, בהלבנת פנים ברבים, בהשפלות, בהרמת קול ודיבור מלא מלא כעס וזעם של אשת הבוס. האישה בעלת פתיל קצר, חולת עצבים, אין לה מעצורים, אין לה בושה, אין לה...
האם יש סיכוי להיות אברך תמיד?
בפועל כאשר אתה בכולל ודאי שיש ברכה, ודאי שאתה רואה השגחה למעלה מדרך הטבע. אבל יצאתי לעבוד. ובפועל אני מדגיש בפועל, אתה רואה פלוס גדול בחשבון. עכשיו יש לך הירהורים אולי לחזור ללימוד בכולל, אבל אתה אומר לעצמך, שוב אני יחזור למינוס? או על כל פנים לצימצום אפילו אחרי שנחסך...
אני לא עומד בזה שחסר לנו כסף!
אני בן 25 נשוי פלוס ילדה. אני בא ממשפחה מסודרת כלכלית. אבא שלי עובד בעבודה מכניסה מאוד וכך גם אמא שלי. שניהם במקצועות שנחשבים "יוקרתיים" אבא שלי בתחומי הנדלן ואמא שלי בתחום החשבונאות החיים במשפחה שלי היו בהרווחה גדולה מאוד, וכילד אף פעם לא הרגשתי שחסר לי משהו, או שיש...
להוסיף עוד עבודה זה מסתדר עם האמונה שכבר עשיתי השתדלות לפרנסה?
אני נשוי ואב ל6 ילדים ב"ה אני מאמין שפרנסה מהשמים ושצריך לעשות השתדלות , כמו"כ מאמין שפרנסה וכסף הם 2 דברים שונים , כיום אני שכיר ויש לי עסק קטן שפתחתי לאחר התייעצות עם רב שהמליץ לפתוח בגלל ששכיר אין לו את הציפייה לישועת ה' כמו עצמאי שיש לו עסק...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן