The Butterfly Button
אני מתבטל בישיבה

שאלה מקטגוריה:

אני בחור שההורים שלי חוזרים בתשובה , מאז שהייתי קטן לא סבלתי את הדת עברתי 4 תלמודי תורה בכל אחד הייתי מופנם בצורה קיצונית כיוון שההורים שלי היו מאוד קיצוניים אני תמיד הייתי צריך להתווכח עם החברים על למה אני נראה ככה (עם פאות ענקיות בלי פוני כפתור סגור) למרות שבלב בכלל לא רציתי להיות יהודי כשהגעתי לבר מצווה עשיתי מעשה הכי מוזר שיכול להיות ולמרות שאבא שלי חובש כובע קנייטש וחליפה קצרה לבשתי כובע עגול וחליפה ארוכה כי חשבתי שרק זה מסתדר עם המראה שלי הפאות וכו’ כשהגעתי לישיבה קטנה בזמן קיץ אני (ואח שלי שגם הלך עם חליפה ארוכה והוא היה בשיעור ג) החלפנו לחליפה קצרה ועשינו פוני ושמנו פאות מאחורי האוזניים ואז התחיל מצד אחד כלפי חוץ התפתחתי מצד שני מבפנים התחלתי להבין שלא כל הדת חשוכה אבל בהמשך הישיבה התברר לי שיש לי בעית קשב וריכוז חמורה וכל כדור שניסיתי לקחת גורם לי לתופעות לוואי קשות ראיתי שאין לי טעם בלימוד וככה התבטלתי עד לישיבה גדולה בישיבה גדולה התקבלתי לישיבה בינונית אבל מרוב שפחדתי ממשטר עברתי לאחר 4 ימים לישיבה שאמורה הייתה להיות יותר פתוחה ומאז אני סובל קשות אני לא עושה כלום ממש כלום לא למדתי כבר שלושת רבעי שנה מאז שנכנסתי לישיבה הזאת הראש שלי נסתם קניתי סמארטפון כדי להעביר את השיעמום התחברתי לכמה חברים שהם די בשולי הישיבה(אני עדיין בחור מאוד ביישן והססן) והם כבר הספיקו לעבור ולעוף מהישיבה כרגע אני נמצא במצב שהמשגיח שונא אותי על הבטלנות שלי וגם הבחורים היותר רציניים בישיבה לא סובלים את הבטלן שכל היום נמצא בחדר ושומע רדיו או חולם אבל הכי גרוע שאני באמת לא עושה כלום עם עצמי אני בטלן! אני לא יודע מה לעשות עכשיו המשגיח הודיע לי שעד סוף הזמן רק מי שיתפקד בישיבה יוכל לקבל חדר מי שלא שיבוא זמן אלול אבל הבעיה שגם בבית לא סובלים אותי אח שלי הגדול בחור טוב בישיבה מצוינת שלומד כל הזמן ואח שלי הקטן בישיבה קטנה טובה וגם הוא לומד טוב אני לא יודע מה לעשות נמאס לי כבר מהחיים

תשובה:

שלום שואל יקר

ראשית אציין שהיה קשה לי מאוד לקרוא את דבריך הכאובים רק דרך הדף והשורות היבשות, רציתי לחבק אותך כל כך ורק אחר כך להשיב לך על דבריך, אז יהי רצון כאילו חיבקתי אותך חיבוק חם ואהוב כיהודי אל יהודי ומתוך כך אכתוב לך בס”ד את תשובתי כפי שיאיר ה’ דרכי עבורך.

אם ננתח את הנתונים שהצגת במכתבך לנתונים יבשים נגיע לנתונים הנ”ל:

1. אתה דור שני להורים חוזרים בתשובה

2. עברת מספר לא מבוטל של מוסדות חינוך

3. אתה סובל מבעיית קשב וריכוז שנודע לך על כך יחסית בשלב מאוחר

4. התרופות שלקחת הקשו עליך את החיים ולא הסתדרת איתם

5. עשית שינוי בלבוש שגרם לך לתובנות בחיים

6. נכון להיום אתה חש שאינך מנצל כלל את זמנך ומעביר את הזמן בבטלה (לדבריך)

7. יש לך מצוקת אח סנדביץ’ כי אחיך הגדול והקטן ממך מוצלחים ולומדים

8. איך לך טעם בלימוד תורה

בגדול 7 סעיפים הללו מסכמים את שנותיך עד כה, קשה לענות על נתונים שכאלו רק דרך הכתב והמכתב, צריך להכיר את הנפשות הפועלות בסיפור חייך על מנת לנסות ולנתב אותך לאפיקים נכונים, אך אשתדל ככל הניתן לפי מה שקראתי או למדתי במילותיך ובעיקר בין השורות.

א. מצוות כיבוד הורים היא מצווה חשובה ביותר עד כדי שהתנאים והאמוראים עשו דברים מרחקי לכת על מנת לכבדם גם כאשר ההורים עושים מעשי שטות ונחשבים לבלתי שפויים, והגמרא אף מביאה להלכה שאין שיעור לכיבוד הורים, אך מאידך נפסק להלכה שכאשר מדובר בהחלטות הקשורות למצוות וערכים, כגון שהבן רוצה ללמוד תורה וההורים מתנגדים, צריך הבן לקיים את המצווה ולא לשמוע בקול הוריו, שכן בכל עת שיש התנגשות בין מצווה ממצוות התורה וכיבוד הורים – מצוות התורה קודמת.

(יסוד החילוק בין דברים הנוגעים לגופם של ההורים ודברים הנוגעים לילדים מבואר במהרי”ק קסו, ג-ד לעניין נישואין, והביאו הרמ”א בסוף סימן ר”מ ביו”ד. וכן מבואר בחידושי הרמב”ן ליבמות ו, א, וכ”כ הרשב”א והריטב”א שם. ובשיטה מקובצת ב”מ לב, א. והגר”א רמ, לו. וכן כתבו הרבה אחרונים. (ועיין ביבי”א ח”ח יו”ד כב, ה, שהביא רשימה של פוסקים שעסקו בזה). ואף שאין חובה לשמוע בקולם בדבר שאינו נוגע לגופם, ברור שאם שומע בקולם מקיים מצווה בזה שעושה להם נחת רוח. לפיכך כאשר מדובר בדבר שיגרום לו צער גדול, כיוון שאין בזה חובה אינו צריך לשמוע בקולם.)

לאחר הקדמה זו ניגע ברשותך בנקודה רגישה מאוד בדור שלנו, הורים רבים שחזרו בתשובה מייחלים ומצפים לראות בבנים שלהם את התוצאה של ההקרבה של התהליך הקשה שהם עשו, לא לחינם אמרו חז”ל “במקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אינם עומדים” המעשה הזה של חזרה בתשובה מצריך הקרבה אישית גדולה, ואשרי ההורים שלך שעשו צעד זה, יהי חלקי עמהם, לעזוב חיי עולם ולפנות אל עול תורה ומצוות זהו צעד קשה ולא קל שגורם להתמודדויות רבות את חלקם אתה מבין היום ואת חלקם תבין בהמשך חייך, והתמורה לכך זה שהם מייחלים לעצמם לראות בצאצאים שלהם דור של בני תורה בני ישיבות, הבעיה הקשה שיש בייחול עצמי זה שלהם, היא הבחירה החופשית שיש לכל אדם, כמו שלהם הייתה בחירה חופשית והם חזרו בתשובה הבנים שלהם גם הם בעלי בחירה חופשית והם יכולים לבחור מגיל מצוות בדרך המתאימה להם, וכאן בא בן להורים חוזרים בתשובה שנכון שמצד אחד הוריו מייחלים לראותו בן תורה אבל אז הוא אומר לעצמו, רגע, רגע, ההורים שלי בגיל שלי “עשו חיים” (ה’ ישמור לכאלו חיים…. אבל בשפת יצר הרע דיברנו פה) אז למה שאני לא יעשה, זאת אומרת ההורים שלי רוצים שאני יעשה מה שהם לא עשו, ויתרה מזאת אולי הם חשים שבהתנהגות שלי הם מתקנים את עצמם… , ומתוך דיאלוג ואולי מלחמה לא פשוט זו אנו נתקלים בתופעה כאובה של דור שני להורים של חוזרים בתשובה שעוזבים את עולם הישיבות וחלקם אף את הדת, ורק בפעמים נדירות ההורים מתעשתים על עצמם בזמן הנכון ומכוונים את הבן לדרך המתאימה לו ולא להם! אני מדגיש איננו שופט חלילה את ההורים אך הם עשו תהליך כה קשה כה מורכב עד כדי שחז”ל מעלים אותם בשכרם לדרגה עצומה כי לפום צערא אגרא וכנראה שהצער שלהם הוא גדול, אך לא ניתן לתקן בילד טעויות של ההורים!

אז איך יוצאים מתסבוכת זו, אם נחזור לתחילת הדברים ונזכר במה שנפסק להלכה, עליך לבחור לעצמך דרך חיים שתוביל אותך לקיום תורה ומצוות בלי להתייחס למצוקת המשפחה שלך אלא את הדרך שלך! לבורא עולם! בכל דרך שתמצא שם את הקירוב לבורא עולם!

ב. אח יקר כאדם שעוסק שנים לא מבוטלות עם תלמידים בני גילך תרשה לי לאחד לקבוצה אחת את כל הנתונים שנותרו לנו לדבר עליהם: ” עברת מספר לא מבוטל של מוסדות חינוך, אתה סובל מבעיית קשב וריכוז שנודע לך על כך יחסית בשלב מאוחר, התרופות שלקחת הקשו עליך את החיים ולא הסתדרת איתם, נכון להיום אתה חש שאינך מנצל כלל את זמנך ומעביר את הזמן בבטלה (לדבריך), יש לך מצוקת אח סנדביץ’ כי אחיך הגדול והקטן ממך מוצלחים ולומדים איך לך טעם בלימוד תורה”

המצוקה של בעיית קשב וריכוז כאשר היא לא מטופלת (ולא משנה לי באיזו דרך) היא המובילה לכל המצוקות שהזכרת, כאשר ילד לא מצליח ללמוד רע לו, הוא מרגיש שהוא לא ממש את עצמו, שהוא מאכזב את הסביבה שלו, וכידוע “אין ילד רע יש ילד שרע לו” כאשר היית יושב מול הספרים בשיעור ובישיבה והאותיות היו פורחות באוויר, ולא הצלחת לקלוט בכלל על מה מדברים, או שהצלחת אבל רק לדקות בודדות, לא פלא שהשיעור הפך לא רק למשעמם אלא למטרד חיים עבור, ולכן עברת 4 בתי ספר, ולכן קשה לך ללמוד, ולכן גם היום בישיבה שלך אתה מרגיש בטלן, כי קשה לך ללמוד וכשקשה ללמוד המצוקה היא אדירה, כדברי הגמרא בכתובות נט: “שהבטלה מביאה לידי שיעמום” ומפרש שם רש”י: שגעון (כלומר מחלת עצבנות), “מה יעשה אותו הבן שלא יחטא?” (ברכות לב.). ולכן פקד ה’ על האנושות “לא ישבותו”.

בעל ה “תורה תמימה” מבאר לנו יסוד לחיים: “יתבאר ע”פ הנאמר באבות דר’ נתן (פרק יא) על הפסוק ‘ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך’, להביא מי שיש לו חצרות או שדות חרבות, ילך ויעסוק בהם. מפני שאין אדם מת אלא מתוך הבטלה” עכ”ל חז”ל. והביאור פשוט דכיון שהבטלה גורמת מיתה לאדם קודם זמנו, לכן אע”פ שאין לו מלאכה הדורשת טיפולו, בכל זאת ישתדל להמציא לו איזה מלאכה שהיא, אף שאינה צריכה לו כדי שלא ילך בטל ולא ימות”.

אחי היקר השעמום היא מחלה שגורמת למוות מוקדם! והיות ואתה מתמודד עם בעיית קשב וריכוז שאיננה מטופלת אתה סובל מהתוצאה של זה בנתוניך הנוכחיים שזה שעמום, ששובר אותך ומוביל אותך לעצבות!

גם אם אין שום דרך לסייע לבעיה זו (על אף שיש היום הרבה דברים נפלאים ללא תופעות לוואי אך צריך להיזהר לא ליפול בפח של הצעות של נוכלים) ניתן ללמוד דברים שאתה אוהב ומתחבר אליהם גם במצבך הנוכחי ובכך למלא את החלל הזקוק לתוכן בחייך! תבדוק אולי אתה אוהב לצייר, אולי לבשל, אולי לנגן, ויכול להיות שיש דברים שתוכל ללמוד גם במצבך הנוכחי ללא סיוע טיפולי ישנם מקצועות כאלו שליבך חומד אותם שתוכל להצליח בהם גם עכשיו.

ג. עשית שינוי בלבוש שגרם לך לתובנות בחיים- תרשה לי להצדיע לך ברגע זה, כנראה שהשינוי הקטן ההוא שעשית הוא רצון פנימי חזק שלך לעשות שינוי בחיים, וזה מבורך, אבל חייב להיות מבוקר ועם יעד ברור כי שינוי ללא יעד וללא ביקורת יכול לשבש לך את החיים את המחשבות וכו’,

יחד עם זאת השינוי חייב להיות בעיקר פנימי וללא צורך לחיזוקים מהסביבה, אתה צריך להחליט מה היעד שלך בחיים ובמשך תקופה לצעוד בדרך זו באופן פנימי בלבד, כי לאחר שעושים שינוי חיצוני או שינוי מוצהר יש בזה אמירה ואם תתחרט תקשה עליך הדרך חזרה, לכן מוטב לעשות זאת בהתייעצות בהכוונה ובעיקר בלב שלם ובמתינות, תוך החלטה אישית שלך שבזה אתה מאמין.

לסיכום אח יקר ואהוב, עליך לעשות כמה דברים עיקריים ע”מ לשנות באופן מיידי את תחושת העצבות וחוסר הסיפוק שלך:

1. לטפל בבעיית הקשב והריכוז- שהיא לדעתי שורש תחושתך ומצבך

2. להתעסק וללמוד תוכן ודברים שאתה אוהב ומחבב

3. לאחר שתעשה את האמור ותתחיל להרגיש קצת סיפוק ורוגע תחליט מהו מסלול חייך ותצעד בו במתינות ובבטחה ללא שינויים חיצוניים ככל הניתן.

כאשר תעשה את אלה לא ימאס לך מהחיים כדברי רש”י ובעל התורה תמימה שמסבירים לנו מהי הדרך לחיים עם משמעות, והיות שזה פיקוח נפש עבורך אתה חייב לעשות את זה בלי שאף אחד בעולם יכול לעכב בעדך גם אם המחיר כלול בשינוי דרך חיים, ובלבד שכל מעשיך יהיו לשם שמים.

אשמח לעמוד לימינך ביעוץ והכוונה

אברהם ב.

a0507333664@gmail.com

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

יצאתי מהישיבה-מה עושים עכשיו?
ראשית אפתח בזה שאני אוהב לקרוא את הפניות הרבות וכן את השאלות האמיתיות המגיעים מלב נכון ועכשיו אגש לעניין אני בחור ישיבה שהועף מהישיבה ולא יודע מה לעשות הלאה אני בחור עם ראש טוב ולמדתי והייתי בחור מצוין אך חוויתי קצת ירידות עד שעכשיו בתקופה שמסובכת לכולם בגלל המלחמה אני...
רוצה ללמוד ולהספיק כמה שיותר ולסיים ש"ס
אני בחור בן 16 בקרוב אני עומד לסיים את השס אני מחר מסיים מסכת חולין אני כבר 5 שנים לומד את השס בגרסא ולא מעמיק ולא עושה חזרות רק מסכתות מאוד ספציפיות שכן יש לי עליהם חזרות ואני זוכר מהם יותר מהשאר שנה שעברה התוודעתי ללימוד טוב שכולל שקלא וטריא...
לא מבין את הגמרא ! איך אוכל להתחבר אליה?
אני לומד בישיבה תיכונית חרדית בסך הכל טוב לי שם אבל יש לי שאלה שמטרידה אותי יותר מדי והיא: כל יום שאני יורד לסדר בוקר להכין את מה שילמדו בשיעור אני ניכנס למין תיסכול שאני לא מבין כלום ממה שאני לומד, במלים אחרות אני מרגיש כמו בול עץ שיושב מול...
אני בחור ישיבה וקשה לי
קודם כל מרגע שראיתי את האתר זה נתן לי תקווה שאולי יש פתרון לבעיות שלי אז ככה אני בחור ישיבה שיעור לומד במרכז בישיבה אקסטרנית (בלי פנימייה) פה ושם במהלך הזמן מרגיש דברים שונים בנפש ובדרך כלל אני מתאר את זה כדיכאון שאין לי כוח ללמוד ולחיות וכל מה שבא...
אני מעביר את הזמן בישיבה
זה ארוך… אני בחור ישיבה קטנה בירושלים שעור ב אני אתחיל מהתחלה למדתי במקום מאד פתוח (שהרוב הולכים לישיבות תיכוניות עם סמארטפונים וכו לא כולם כן )אני בא מבית פתוח מה זה אומר יש לי טאבלט משלי סרטים רשתות חברתיות וכו אבל אני יודע להתנהל עם זה אני יודע מה...
מה זה אומר עלי אם אין לי חברים?
שלום, אני שיעור א’ בישיבה יחסית קטנה. היו סיבות רבות שבחרתי ללכת לישיבה קטנה בכלל, ולישיבה הזו בפרט, ואחת מהם היא עניין החברה. אף פעם לא הייתי ‘מגה-חברותי’, היו לי כמה חברים טובים, אבל זהו בערך, וקיוויתי שעצם העובדה שאני הולך לישיבה קטנה (אנחנו פחות מ15 בשיעור) תעזור לי להתחבר...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן