The Butterfly Button
איפה היראת שמים שלי?

שאלה מקטגוריה:

שלום וברכה !

כלפי חוץ אני אברך רציני במקום חשוב משפחה טובה וכולי ……
לאט לאט אני שם לב שאין לי יראת שמים בכלל !!!!
אני מסןגל לחלל שבת שלא רואים ….לראות דברים אסורים כמעט ואין לי גבולות לכלום !!
חשוה לציין אני אוהב ללמוד אוהב להתפלל …..
לא ברור לי מה קורה פה ?!?!? אני מבולבל ומפוחד !!!לאן אני יגיע בסוף ???

תשובה:

שלום וברכה שואל יקר!!!

לפני שאענה לך אני חייב לחלוק על נתון אחד שאתה מצהיר עליו. אתה כותב ‘לאט לאט אני שם לב שאין לי יראת שמים כלל’. הנתון הזה מופרך מהפנייה עצמה שאתה פונה אלינו, אדם שאין לו יראת שמים לא היה פונה לעזרה. אדם שאין לו יראת שמים לא היה אוהב להתפלל, ולא היה מרגיש מבולבל מכל הסיפור הזה, המבוכה בה אתה חש, ההחלטה לבקש עזרה ולקבל תמיכה, הרצון לשנות, נובעת בעיקר מיראת שמים. כך שראשית כל, כנראה שדווקא יש לך יראת שמים. אולי אתה צריך לחזק את היראת שמים שבך, ואולי יש לך מפריעים אחרים המביאים אותך למצבך. אך ההצהרה הזו היא הצהרה לא נכונה.

לא כתבת הרבה על מעשיך, כך שקשה לי לדעת מה קורה אתך, ואיך הגעת למצב בו אתה נמצא, המצב שאתה מתאר יכול לנבוע מהרבה סיבות וקשה לנחש למה זה קרה. אך דבר אחד אני יודע ממכתבך שהוא בהחלט יכול להוות אבן נגף לעבודת ה’ שלך, ואסביר את דברי.

ישנם שני מפריעים גדולים לעבודת ה’, המצפון והתוכניות לעתיד. הידיעה של אדם שהוא עבר על כך וכך עבירות, גורמות לו לקטלג את עצמו, ולהחליט כי הוא ‘לא ירא שמים כלל’, זה גם גורם לו להחליט כי בהמשך הדרך ינחל עוד כישלונות, וממילא הוא מיואש מהמשך דרכו. הידיעה על המשך החיים הארוכים, והמחשבה איך אחזיק מעמד בכל הדרך הארוכה העומדת לפני, כשמעדתי כבר בתחילת הדרך לא נותנות לו מנוח. בקיצור, העבר והעתיד גורמים לו לחשוב שאין טעם להווה. הם יוצרים אצל האדם חוסר אמון בעצמו, וממילא הוא לא מסוגל לעמוד במטלה הגדולה העומדת לפניו.

אנחנו אומרים כל ערב בתפלת ערבית ‘הסר שטן מלפנינו ומאחרינו’ חשבתי לאחרונה לפרש זאת בדרך דרוש, הסר את יצר הרע – השטן, שנמצא לפנינו – בתוכניות העתידיות שלנו, ומאחרינו – המצפון ותחושת הנכשלות מהעבירות שעברנו בעבר, שני אלו הם עצת היצר, אנא הסר אותם. אם נחלת כישלונות ואתה מחליט כבר שאין בך יראת שמים, האמביציה שלך ודאי לא גדולה כל כך ואין טעם שתצליח. ולכן חשוב לי קודם כל לומר לך שיש לך טעות. פעמים ואנחנו לא שמים לב כמה הרצון הטהור מניע אותנו, כמה העסק בעבודת ה’ והרצון לעבוד אותו כמו שצריך מעסיק אותנו, אנחנו לא שמים לב כמה אנו יראי שמים, וחבל, עם מחשבה פסימית כל כך קשה מאד להתקדם, ולכן ראשית כל תנקה את עצמך מן המחשבות על העבר ועל העתיד, ורק אחר כך תוכל לחשוב באופן נכון על מה שקרה אתך ואיך תוכל לחזק את עצמך בהמשך הדרך.

כדאי לאתר מה באמת גרם לך להגיע לכישלונות הללו. וכיון שלא נתת פרטים על מצבך ואיך הגעת אליו אינני יכול לדבר אישית עליך, אני יכול רק לנחש כמה דברים שהם מאד מצויים. פעמים רבות ואברך מגיע לגיל 30 ומוצא את עצמו לא מחובר למה שהוא עושה. בתחילת דרכו בעבודת ה’, בישיבה קטנה, הוא נחשף לעולם הרוחני הטהור והתובעני כל כך, והוא נשאב לשם, כל אחד מתלהב מדברים שונים, אחד מתלהב משיחותיו של המשגיח, אחד מקריאה בספר מרומם. ואחד עצם ההווי הישיבתי הסוער כל כך בלימוד התורה, כל אלו גרמו לו לסערה רוחנית. בהמשך אמנם הוא מתרגל וחיי היום יום גורמים לו להירדמות מסוימת אבל הימים הנוראים או שאר ימים טובים עם כל המצוות שהזמן גרמן, גורמים לו לטל של תחייה רוחנית, אחד מתעורר מן הריקודים של שמחת תורה, האחר מאימת הדין שבימים הנוראים, והשלישי מקדושת התורה המרחפת בליל שבועות בהיכל הישיבה. חיי הבחרות לא מספיק ארוכים בכדי להירדם בהם, ורגע לפני הירדמות הרוחנית מוחלטת מתחתנים. ואז החיים מתחילים בתחילה הוא לא עסוק בחייו הרוחניים הוא עסוק בדבר החדש שהוא גילה, חיי הנישואין עם כל הסובב אותם גורמים לסערה מספיקה בכדי שהאש לא תיכבה, ואין שימת לב להירדמות רוחנית מוחלטת.

אך מגיע שלב, שבו הכל כבר ישן. חיי הנישואין לא מסעירים אותו. המצוות התמידיות מזמן כבר לא מסעירות אותו, וגם המצוות שהזמן גרמן הופכות אצלו לאורח קבוע שמגיעות בסבב קבוע של אחת לשנה. אין לאדם מה שיצית לו את הנשמה. הוא אמנם לומד בכולל ועושה הכל, הוא מתפלל שלש תפלות ביום ומקיים את כל המצוות, אך הוא לא מחובר למה שהוא עושה, אין בו רוח של התחדשות. ישנם אנשים משעממים שמסתדרים עם זה. דווקא האנשים היותר עסיסיים בטבעם, לא מסוגלים להמשיך כך. הם חייבים משהו שירענן להם את חייהם שיתן טל של תחייה לחייהם הרוחניים, הם לא מסוגלים לעשות שוב ושוב דברים שהם לא מתחברים אליהם.

אני לא מכיר אותך אבל כנראה אתה שייך לזן הזה, הזקוק ליותר עסיסיות בחיים. אני מציע לך פשוט לחפש את הטעם הזה. הוא נמצא חבוי בתוך ארון הספרים היהודי. אחד מנפלאות התורה הקדושה, זה המגוון הרב של הכישורים שיש בהם ביטוי בתורה הקדושה, עוד מנפלאות תורתנו הקדושה, הדרכים הרבים בהם אפשר לעבוד את ה’, ממש כל טבע יכול למצוא מסילות משלו שאליהם הוא יכול להתחבר ולעבוד את ה’ בדרך המתאימה לו. צריך פשוט לאזור אומץ ולחפש. אינני מכיר אותך ולכן אינני יכול להציע לך, האם ניסית להכיר ספרים נוספים על אלו שהכרת בעודך בחור? האם ניסית לשמוע עוד ועוד שיעורים? יש אלפי שיעורים ממגוון רחב מאד שלל רבנים שאפשר לשמוע במערכת של קול הלשון, צריך פשוט לנסות ולחפש, מה ומי יבעיר בך את האש היוקדת של התורה הקדושה.

אם אדם לא מנסה להכיר עוד ועוד חלקים בתורה, ואופני עבודת ה’, ולא מנסה להשיג את הדרך המתאימה לו, הוא נרדם במשמרת, החיים הגשמיים לעומת זאת קורצים מאד ומושכים אותו מאד, ומכאן המסלול להתדרדרות מאד קל. לאהוב להתפלל זה לא מספיק, צריך לחיות את כל עבודת ה’, ולמצוא טעם של ממש בעבודת ה’.

ישנה עוד נקודה חשובה ואולי עיקרית, החיות של האדם ניתנת על ידי שעוסק בדבר שהוא טוב בו, ושהוא חש שהוא תורם את תרומתו בעיסוקו בו. כל אדם זקוק למצוא מקום שבו הוא חש שצריך אותו. פעמים ואברך לומד בכולל ולא מרגיש שבלימודיו הוא מצא בקעה להתגדר בה, הוא לא מרגיש שצריכים אותו, הוא עוד אחד מ… חשוב מאד למצוא דבר מה שבו אתה טוב, סוגיות שמתאימות לך לעסוק בהם, או איזה עיסוק שמתאים לך שבו תמצא את עצמך, שיתן לך חיות ועסיסיות. הרפיון בעבודת ה’ הוא הרבה פעמים רפיון מהחיים ולאו דווקא רפיון ביראת שמים, כשאדם מאבד את הטעם בחיים כשעייפות החיים משתלטת עליו, הוא ממילא גם עייף מלעבוד את ה’. חשוב מאד למצוא את החיבור שלך לחיים, לתורה ולמצוות.

יש עוד הרבה מה לומר, אבל איני יודע מה קשור למצבך, יתכן וגם כל מה שכתבתי עד הנה לא קשור למצב בו אתה נמצא, בשביל לעזור לך באמת אני צריך לשמוע ממך עוד ועוד וכך אוכל לכוין אותך יותר, אני מאמין שאם תפנה אלי עוד ותספר על עצמך יותר אוכל לסייע לך יותר, למצוא לך אפיק רוחני שמתאים לך שיחיה אותך, שייתן לך טעם אמיתי בחיים הרוחניים שלך, אך מן המעט שגילית על עצמך זה מה שיש לי בינתיים לומר לך.

אם תרצה אשמח להמשיך לשוחח עמך, תוכל לפנות אלי במייל .

בהצלחה ובהערכה מרובה

שלך

שלמה

sh4101199@gmail.com

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

אני מרגישה רעה ומלאת ביקורת עצמית
יש לי ביקורת עצמית מאוד גבוה על כל דבר שאני עושה אני מרגישה פשוט רעה מפנים .שהמהות שלי רעה. אני נגעלת מעצמי. וזה קשה לי עם התורה כאילו אני עושה ככ רבה עבירות באמת אינסוף כאילו אז מה הסיכוי בכלל שלא אהיה בגיהנום. אין שום מצווה שאני עושה בשלמות או...
"קיבלתי קבלה ונושעתי"?
אתם בטח מכירים את הסיסמאות של “תרמתי ונושעתי” “הבטחתי ונושעתי” ודומיהן. כל תקופה עוד מישהו צץ עם משהו כזה. ואני לא מזלזל חלילה בכל הקבלות הטובות. אם זה לא לדבר עם תפילין או לא לדבר בבית הכנסת, בשעת התפילה וקריה”ת, קבלת שבת עשר דקות יותר מוקדם, עשרה פרקים ביום ועוד...
איך אוכל לשמור על עצמי כשאני בבית ספר חילוני?
אני בחור דתי אבל ההורים שלי שולחים אותי לבית ספר ממלכתי. נימוקיהם של הורי האהובים הם שאין כזה הבדל בין ממלכתי דתי לממלכתי, וגם אותו הממלכתי נחשב הכי טוב ומתקדם, ובעל אפשרויות. כך שלעומתו, החינוך הממלכתי דתי נראה “מסכן” כביכול. עוד הורי מנמקים, כי בבית הספר הדתי ישנם ילדים שעלולים...
מי שהולך בדרך התורה מפסיד הנאות?
יש לי בת דודה בת 16 גרה בקיבוץ חילוני לגמרי אבא לה לפני כמעט עשור חזר בתשובה אבל כל המשפחה חילונים לגמרי והיא כבר יותר משנה שומרת שבת וממש ממש מתחזקת והיא מבחינתה ממש רוצה להיות חרדית מאוד קשה לה בפן החברתי גם מצד החברים וגם המשפחה והדודים והיא נמצאת...
איך להוציא את עצמי מהבוץ?
שוב אני שואל כי אני מוצא כל כך מקום כאן.. שאלתי היא – כיצד אני יוצא מהבוץ? אני צריך תרופה חזקה לזה.. ואסביר – מגיל 17 התחלתי לחזור בתשובה, במעשי. (מחשבות ודיבורים ומעשים קטנים היו לי עוד לפני ברוך ה׳), ממש פשוט לעזוב הכל וללכת לישיבה. הבעיה שכנראה עשיתי את...
לא אכפת לי מקיים מצוות...
אני “בעל תשובה” כבר שנה רביעית ולא אכפת לי מקיום תורה מצוות. אני מתבייש בעצמי. אני מתבייש שאני אומר את זה. אני מרגיש רע שאני אומר את זה. הכול התחיל מאז אותו משבר. לא מצליח להאמין באלוהים גם בתקופות קשות. אני מכריח את עצמי לקום כל בוקר לתפילה, במניין, להגיד...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן