The Butterfly Button
אין לי רצון לישיבה

שאלה מקטגוריה:

אני בחור חרדי למדתי בישיבה חרדית עד לפני שבועיים בשיעור ב’ עד שהיא ניסגרה בשל עזיבות רבות של בחורים בגלל הקורונה הארורה.מאז אני וההורים שלי בשיחות מה כדאי, מה עדיף, מה מתאים,כשהרצון שלי זה ישיבה תיכונית עם בגרות והרצון שלהם זה ישיבה חרדית עם בגרות ואמרתי להם שאין מצב ונמאס לי להיות חרדי ללבוש שחור לבן,בלי סמארטפון ולחברים מהשכונה יש ובקיצור נמאס לי להיות חרדי!!!!וההורים לא עוזרים לי!הם רק מנסים לדחוף אותי לישיבה חרדית רחוקה מהבית ושאני יוציא שם בגרות! בבקשה הרב אני כבר שבועיים בלי מסגרת ובלי תמיכה מההורים לרצונות שלי!אני מרגיש שבור אני בבית לבד בא לי לבכות ואני מתפלל לה’ שהם יקבלו את זה כבר שנמאס לי להיות חרדי ואני לא רוצה להיות חרדי!! הרב אני מתחנן תן לי עיצות אני בלי אף סיוע!!

תשובה:

שואל יקר

שאלתך מביעה היטב את חוסר האונים שאתה נמצא בו. קרוע בין העולמות.

מצד אחד אתה בחור חרדי מבית חרדי, ומסתבר שאילולי הקורונה שערערה את מסגרת הישיבה עד שנסגרה, היית ממשיך בדרך שבה התחלת; ומצד שני כעת אתה “מחשב מסלול” ואינך נמשך לאורח החיים החרדי. ובצלע השלישית נמצאים ההורים שאינם מיישרים איתך קו.

לפני שאני ניגש להציע את מחשבותיי, חשוב לי להדגיש שכיון שאין אנו יושבים לשיחה, ואין לי את התמונה המלאה, הרי הדברים נכתבים כהצעת כיווני מחשבה בלבד. אני סומך על הבגרות שלך, שניכרת מתוך השאלה.

ראשית שמתי לב שבעצם הוריך הולכים די קרוב אליך. הרי עד עתה היית בישיבה חרדית רגילה, דהיינו “ישיבה קטנה”, והנה עכשיו הוריך מעונינים שתלך לישיבה שעושים בה תעודת בגרות. אם כן, מדובר בשינוי גדול מאד. ויהיו אף כאלה שיגידו שזה “חצי חרדי”… אלא מאי, שאתה רוצה ללכת שלב נוסף ולהשיל מעליך את הזהות החרדית לחלוטין, ולזה הוריך אינם מסכימים. וזה מתסכל, כי אתה חש רצון חזק לבחור דרך אחרת.

אתה כותב: “בא לי לבכות ואני מתפלל לה’…”. אני שומע כאן נפש רגישה שיש בה יראת שמים וחיבור טהור ונקי להקב”ה. אני בטוח שזה לא בא מעצמו. אתה בנית את עצמך במשך השנים האחרונות. למדת תורה, התפללת בישיבה, כל זה בנה אצלך את הבסיס לחיים יהודיים מלאים ושלמים. הקשר הזה עם ה’ הוא הדבר היקר ביותר שיש לך! ואותו שינוי שאתה משתוקק אליו, להשיל את הבגדים החרדיים ושיהיה סמארטפון וכו’, ולהיות ‘כמו החברים מהשכונה’, מעמיד בסכנה את כל מה שהשגת עד כה. המציאות מראה שבמקרים כאלה מתחולל ריחוק מהתורה ומה’, הראש נמצא במקומות שאינם ‘בבת עיניה של השכינה’, ומה עם כל הבנין הרוחני שלך? מאד קל להרוס, וקשה מאד לבנות…

אני מתחבר לחלוטין לקושי שלך, ושאתה רוצה להתחיל משהו חדש, צבעוני יותר, מאפשר יותר… אבל מצד שני אני גם יכול להתחבר לחשש של הוריך, שסבורים שיש כאן מחיר גבוה מדי. להיות חרדי פירושו של דבר לשים דגש על שמירת הצד הרוחני והתורני שבך, שלא יינזק מהכוחות החילוניים החזקים מאד שנמצאים בחוץ, ושנמצאים בכף ידו של כל מחזיק סמארטפון. הם, כמבוגרים, רואים את התמונה קצת אחרת. זה בא ממקום של דאגה לך. חשובה להם מאד הרמה התורנית והקשר לך לבורא העולם ולתורה והמצוות, (בל נשכח: הרי זו מטרת ביאתנו לעולם הזה!).

אתה מצידך, כמו רוב בחורי הישיבות, עברת שנה מאד קשה ומבלבלת שלא היתה כזאת מעולם, אשר תיזכר לדורות כ”שנת הקורונה”, ולכן אין לי שום שיפוטיות באשר לרצונך לעזוב את הדרך שבה חונכת ולנסות דרך אחרת. אני מבין אותך לגמרי. יש בך סוג של תשישות, אתה קורא לזה “נמאס”…

במצבים כאלה, אנשים נוטים לרצות שינוי גדול ומהותי, אשר קוסם להם… אבל לא תמיד השינוי הגדול הוא הרעיון המוצלח. הוא יותר קוסם ומסעיר את הדמיון (אתה מדמיין את עצמך לובש מה שאתה רוצה וכו’), אבל במבט שקול זה לא בהכרח הדבר הנכון והמועיל…

אולי תתן צ’אנס ותנסה להתחיל במקום שהוריך חושבים עליו, ויתכן שאחרי שתכנס לשיגרה נורמלית (ולא כמו השנה המטורפת האחרונה), תמצא טעם בדרך זו. תזכור שאתה בשנות הבנין של האישיות, ויש משמעות עצומה, לכך שבשנים האלה אתה תהיה שמור מהמבול הרוחני שבחוץ, ותוכל לקנות קשר ללימוד תורה, לתפילה, לה’, ואין כמו החינוך החרדי שמתאים לביסוס יסודות אלה.

בשנים יותר מאוחרות תוכל לחשב את מסלולך מחדש. החיים עוד לפניך. אבל לפחות תדע שאת שנות הבחרות, השקעת בבניין הקומה הרוחנית, ומכאן והלאה תוכל לפרוח לאיזה כיוון שתרצה.

יש הבדל שמים וארץ בין מי שבשנות הבחרות בנה קשר לדף גמרא, לתפילה, לשמירת עיניים, וכו’, ואח”כ יצא לעולם הגדול, ובין מי שדחקה לו השעה ומתוך רצון לחופש מיידי, איבד את יסודותיו הרוחניים היהודים.

באיחול שתמצא את דרך המלך

שלך

ישי

yrlesser@gmail.com

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

יצאתי מהישיבה-מה עושים עכשיו?
ראשית אפתח בזה שאני אוהב לקרוא את הפניות הרבות וכן את השאלות האמיתיות המגיעים מלב נכון ועכשיו אגש לעניין אני בחור ישיבה שהועף מהישיבה ולא יודע מה לעשות הלאה אני בחור עם ראש טוב ולמדתי והייתי בחור מצוין אך חוויתי קצת ירידות עד שעכשיו בתקופה שמסובכת לכולם בגלל המלחמה אני...
רוצה ללמוד ולהספיק כמה שיותר ולסיים ש"ס
אני בחור בן 16 בקרוב אני עומד לסיים את השס אני מחר מסיים מסכת חולין אני כבר 5 שנים לומד את השס בגרסא ולא מעמיק ולא עושה חזרות רק מסכתות מאוד ספציפיות שכן יש לי עליהם חזרות ואני זוכר מהם יותר מהשאר שנה שעברה התוודעתי ללימוד טוב שכולל שקלא וטריא...
לא מבין את הגמרא ! איך אוכל להתחבר אליה?
אני לומד בישיבה תיכונית חרדית בסך הכל טוב לי שם אבל יש לי שאלה שמטרידה אותי יותר מדי והיא: כל יום שאני יורד לסדר בוקר להכין את מה שילמדו בשיעור אני ניכנס למין תיסכול שאני לא מבין כלום ממה שאני לומד, במלים אחרות אני מרגיש כמו בול עץ שיושב מול...
אני בחור ישיבה וקשה לי
קודם כל מרגע שראיתי את האתר זה נתן לי תקווה שאולי יש פתרון לבעיות שלי אז ככה אני בחור ישיבה שיעור לומד במרכז בישיבה אקסטרנית (בלי פנימייה) פה ושם במהלך הזמן מרגיש דברים שונים בנפש ובדרך כלל אני מתאר את זה כדיכאון שאין לי כוח ללמוד ולחיות וכל מה שבא...
אני מעביר את הזמן בישיבה
זה ארוך… אני בחור ישיבה קטנה בירושלים שעור ב אני אתחיל מהתחלה למדתי במקום מאד פתוח (שהרוב הולכים לישיבות תיכוניות עם סמארטפונים וכו לא כולם כן )אני בא מבית פתוח מה זה אומר יש לי טאבלט משלי סרטים רשתות חברתיות וכו אבל אני יודע להתנהל עם זה אני יודע מה...
מה זה אומר עלי אם אין לי חברים?
שלום, אני שיעור א’ בישיבה יחסית קטנה. היו סיבות רבות שבחרתי ללכת לישיבה קטנה בכלל, ולישיבה הזו בפרט, ואחת מהם היא עניין החברה. אף פעם לא הייתי ‘מגה-חברותי’, היו לי כמה חברים טובים, אבל זהו בערך, וקיוויתי שעצם העובדה שאני הולך לישיבה קטנה (אנחנו פחות מ15 בשיעור) תעזור לי להתחבר...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן