The Butterfly Button
אין לי כוחות להתמודד עם הנסיונות שהקב"ה מביא עלי

שאלה מקטגוריה:

היי, אני נערה חרדית בת 20
השאלה שלי היא בנושא נסיונות.
אני עברתי הרבה בחיים, אבא שנפטר, קשיים כלכליים, אחיות שירדו מהדרך,
ואני לא באה לספר פה את כל זה כדי להגיד עד כמה אני מסכנה, פשוט מאד מאד קשה לי, תמיד אומרים שכש-ה’ נותן לאדם נסיון אז הוא נותן לו כלים להתמודד עם זה, ואני ממש אבל ממש לא מרגישה ככה, אני לא מרגישה שיש לי כוחות להתמודד עם כל זה!!! וכל פעם שאני מתמודדת עם קושי מסויים, כשאני עדיין באמצע לעבוד או לעכל אותו- מגיע לי קושי נוסף… לפעמים אני מרגישה שאני לא יכולה יותר…. באמת שאין לי כבר כח…. מה המטרה בכל הקשיים האלו????? אני לא מרגישה שאני צומחת או לומדת מהם!!!! אני אשמח לתשובה, כי זה באמת נושא שמאד מעיק עלי….
תודה מראש!

תשובה:

שלום אחת שבוחרת לבחור.

את מודעת לנסיבות חייך, לנתונים שאין לך שליטה עליהם

ומתוך המיצר של המגבלות הללו-

את מחפשת, לא כי את מסכנה אלא מידיעה שאת נסיכה.

את מבקשת איך להיות ולחיות כפי שאת רוצה,

בעוד בכל רגע נתון גל חדש מתנגש עלייך.

לפני ההתיחסות לגלים,

אני רוצה להקדיש רגע ליחס שלך לעצמך: “אני מחפשת מטרה, מחפשת לגדול”

זה – בפני עצמו,

גדול.

מתוך המקום הזה, בואי נחפש ביחד.

כלל ראשון בחיפושים, לא מחפשים את מה שלא.

החסר הוא נתון. לא צריך להתאמץ בשביל לראות את מה שעדיין לא בסדר/הגיע/התממש.

המח אף הוא יודע לחפש “מה כן”, וכשמתעכבים על “מה לא”, הוא נשאר תקוע שם. למשל, אם אגיד לך לא לחשוב על פיל לבן, מה קורה אוטומטית?

לכן המצפן של הכאב הוא נהדר, מסמן לך מה לא. מסמן שהגיע הזמן למשהו אחר שמבקש להתממש, געגוע למשהו שעדיין לא.

וכדי למצוא אבידה, צריך להגדיר מה בעצם מחפשים.

בואי רגע נביט מהזוית הזו, של חיפוש מה כן:

מי את רוצה להיות?

בואי קחי לך זמן, דף ועט, והכיני רשימה של מי את רוצה להיות, בכל הרבדים: תכונות, תחומי עיסוק, לבוש, סגנון אכילה, תחביבים, אישיות, כוחות… כל מה שעולה לך בלי לחשוב יותר מדי. זו יכולה להיות רשימה קצרה או ארוכה, זה לא משנה. רק תני ללב לכתוב. תעני מהבטן.

*

*

*

רובנו עסוקים בחיים הישרדותיים, בהם יש מלחמה נגד הרוע/מקור הכאב, או בריחה ממנו.

האם את מזהה דפוס כזה אצלך?

זה משרת הישרדות, ויופי שהמנגנון הזה פועל. לפעמים באמת זקוקים לו.

רק את יודעת כמה מלחמה ובריחה נכונים לך- מתי ובאיזה מינון.

ומעבר להישרדות, יש חיים.

ממה חיים עשויים?

מכל מה שכן.

חזרי לרשימה שלך- ועל כל פרט חפשי משהו קטן, צעד אחד, שאת יכולה לעשות כדי להתקרב. עדיין לא קיבלת על עצמך. רק סמני צעד אפשרי. זה יכול להיות כל דבר ממחשבה חיובית ומקדמת, ועד טלפון או צעד ביצועי אחר. קחי לך את כל הזמן שאת זקוקה לו.

*

*

*

לאחר התוספת המקדמת הזו,

עברי שוב על הרשימה וסמני אילו פעולות (לא יותר מ-3 קטנות) את מוכנה ויכולה להתחייב אליהן.

כשתבאנה מחשבות מחלישות/מקטינות, זכרי שהן רק מחשבות. ראי אותן כמו עננים שחולפים – באים, עוברים, ולא מכתיבים או מכריחים אותך. רק מחשבות.

כשיבוא קושי- ראי שהוא נפרד ממך. את זו את והבעיה היא הבעיה. התבונני עליה מבחוץ- והיא לא תכבול אותך, לא תצמצם אותך לקופסא שלה.

באמת אין לך כוחות להתמודד עם כל מה שקורה, כי את לא אמורה.

הכוחות שה’ נותן הוא בבחירה קטנה בתוך הסערה. היא תמיד אפשרית, למי שמחפש ורוצה. ה’ נותן כח לעמוד בנסיון- כלומר: למצוא יציבות ועוגן, למי שמחפש ועוזר לעצמו קודם. את נשמעת כזו שלא ממתינה שיעשו עבורה, אלא בעלת יוזמה ונחישות.

את לא אמורה לקחת על עצמך עול של כל הבלאגן סביבך. רק לשאול ולענות לעצמך, כפי שאף אחד אחר לא יכול לעשות במקומך: מה נשמע איתי שם בפנים? מי אני רוצה להיות? איזה מילים אני רוצה לקחת איתי?

ולהצמד לצעדים שהתיחבת להם, כאחת שמחפשת דרך קדימה.

לכי בכוח שאלתך- משאלתך,

והצמיחה תבוא.

גדילה לא מגיעה מאשמה או הקטנה. היא מגיעה מרגעים-רגעים של בחירה מתוך חיבור רך ומיטיב לעצמך, בשאלה: מה הצעד קדימה שלי עכשיו?

שלך באמונה,

שפרה

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

אני מרגישה רעה ומלאת ביקורת עצמית
יש לי ביקורת עצמית מאוד גבוה על כל דבר שאני עושה אני מרגישה פשוט רעה מפנים .שהמהות שלי רעה. אני נגעלת מעצמי. וזה קשה לי עם התורה כאילו אני עושה ככ רבה עבירות באמת אינסוף כאילו אז מה הסיכוי בכלל שלא אהיה בגיהנום. אין שום מצווה שאני עושה בשלמות או...
"קיבלתי קבלה ונושעתי"?
אתם בטח מכירים את הסיסמאות של “תרמתי ונושעתי” “הבטחתי ונושעתי” ודומיהן. כל תקופה עוד מישהו צץ עם משהו כזה. ואני לא מזלזל חלילה בכל הקבלות הטובות. אם זה לא לדבר עם תפילין או לא לדבר בבית הכנסת, בשעת התפילה וקריה”ת, קבלת שבת עשר דקות יותר מוקדם, עשרה פרקים ביום ועוד...
איך אוכל לשמור על עצמי כשאני בבית ספר חילוני?
אני בחור דתי אבל ההורים שלי שולחים אותי לבית ספר ממלכתי. נימוקיהם של הורי האהובים הם שאין כזה הבדל בין ממלכתי דתי לממלכתי, וגם אותו הממלכתי נחשב הכי טוב ומתקדם, ובעל אפשרויות. כך שלעומתו, החינוך הממלכתי דתי נראה “מסכן” כביכול. עוד הורי מנמקים, כי בבית הספר הדתי ישנם ילדים שעלולים...
מי שהולך בדרך התורה מפסיד הנאות?
יש לי בת דודה בת 16 גרה בקיבוץ חילוני לגמרי אבא לה לפני כמעט עשור חזר בתשובה אבל כל המשפחה חילונים לגמרי והיא כבר יותר משנה שומרת שבת וממש ממש מתחזקת והיא מבחינתה ממש רוצה להיות חרדית מאוד קשה לה בפן החברתי גם מצד החברים וגם המשפחה והדודים והיא נמצאת...
איך להוציא את עצמי מהבוץ?
שוב אני שואל כי אני מוצא כל כך מקום כאן.. שאלתי היא – כיצד אני יוצא מהבוץ? אני צריך תרופה חזקה לזה.. ואסביר – מגיל 17 התחלתי לחזור בתשובה, במעשי. (מחשבות ודיבורים ומעשים קטנים היו לי עוד לפני ברוך ה׳), ממש פשוט לעזוב הכל וללכת לישיבה. הבעיה שכנראה עשיתי את...
לא אכפת לי מקיים מצוות...
אני “בעל תשובה” כבר שנה רביעית ולא אכפת לי מקיום תורה מצוות. אני מתבייש בעצמי. אני מתבייש שאני אומר את זה. אני מרגיש רע שאני אומר את זה. הכול התחיל מאז אותו משבר. לא מצליח להאמין באלוהים גם בתקופות קשות. אני מכריח את עצמי לקום כל בוקר לתפילה, במניין, להגיד...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן