שלום לך יקרה .
אני קוראת אותך וכל כך מרגישה אותך. זה מאוד כואב להרגיש לבד ומרוחקת מהשם.
וזה כל כך מרגש אותי הכמיהה שלך לחזור אליו ולהיות קרובה.
אם הרצון הזה נמצא בתוכך – זה סימן שיש בתוכך קרבה עמוקה אליו. רק שבתקופה הזו יש כמו קליפה שמפרידה בינך לבין תחושת קירבה לבורא.
אל תבהלי מזה. ההפך. זה אומר שהחיים הרוחניים שלך בהתפתחות ויש בהם חיות ותנועה.
בקשר עם הבורא יש שתי מצבים ,
‘שעשוע’ ו ‘געגוע’
המהות של שעשוע- זה להנות מעצם העשייה. להנות בתוך מה שקורא כרגע בהווה .
יש הנאות שהם עתידיים, כמו: כשאמצע עבודה אהיה שמחה.. כשאכנס להריון אהיה שמחה. ..
שעשוע- תכלית ההנאה היא מה שקורה עכשיו.
קשר עמוק ומחובר אל הבורא הוא ההנאה בעצמה.
אבל מה קורה כשאין את החיבור הזה.. כשהוא נעלם?
מה ששומר אותנו בתוך הקשר זה הגעגוע לתחושת חיבור וקרבה שידענו עם הבורא.
נכון שאת מרגישה מרחק , יחד עם זה תקשיבי כמה הלב שלך מתגעגע.. וזה הדרך לחזור לקירבה שידעת.
אני רוצה גם לומר לך שהזמן של המרחק מהבורא זה הזדמנות עבורנו ללמוד עוד על הקשר איתו ולפגוש עוד מקומות בתוכנו ולהגיע אליו אח”כ חדשים.
מזמינה אותך לשאול את עצמך מה סוגי הקשרים שלך עם הקרובים אליך.
האם כאשר את מתרחקת מהם, הם סוגרים לך דלת ולוקח זמן עד שהם נענים לך?
האם את מרגישה בטוח להעלם ולהיות עם עצמך ובטוחה שתמיד הם איתך לא משנה מה..?
הרבה פעמים אנחנו מעתיקים דפוסים של קשר עם הקרובים לנו, לקשר עם הבורא.
אבל בשונה מכל מה שאנחנו מכירים, הבורא נמצא בתוכנו כל הזמן ואין מצב של נפרדות מהצד שלו.
אם יש מרחק , זה רק כדי שאנחנו נלמד עוד שיעור בקשר איתו ונבוא אליו אוהבים יותר.
אז גם אם בתקופה הזו התרחקת.
הוא לא שומר לך תרעומת. הוא מאוהב בך. הוא בלב שלך. הוא מנשים אותך. הוא מעיר בך געגוע. הוא מאכיל, מרדים , מקים אותך בבוקר . הוא הכל.
יש מן תפיסה כזו שהשם הוא ענק ולכן הוא בשמים למעלה ואם נתנהג יפה הוא יתקרב וישמע אותנו ואם לא הוא מתרחק..
אולי זה צד מסוים בקשר.
אני אישית מתכווצת ונהיית ג’וק מכזו תפיסה.
אני מאמינה בבורא שנמצא בתוכנו.
הנשמה שלנו היא ממנו , ולהתחבר אליה זה חיבור ישיר אליו.
מזמינה אותך לקחת זמן שקט , לקחת נשימה עמוקה ורק לאמר לו:
השם, איכה?
צדיקים אומרים שכשהשם שאל את אדם הראשון ‘איכה’
הוא רצה ללמד אותו דבר מאוד חשוב וראשוני בקשר איתו.
אדם, כשאתה מרגיש רחוק ממני, תשאל אותי ‘איכה’
לא רק תשאל,
תבכה את זה , תצעק ‘איכה’
זה השאלה הכי אהובה על הבורא. לראות אותנו מחפשים ורוצים באמת את השם.
תביאי אותך באמת אל השם. ספרי לו על המרחק , הכאב , מה עובר עליך.
אל תיפייפי . תביאי אמת. האמת יפה מהכל.
אולי יש בך כעס על השם, אולי אכזבה..
גם את זה תביאי אליו. מותר לך גם לכעוס עליו..
אני זוכרת שאחד הילדים שלי כשהיה קטן אמר לי מתוך תסכול: אני הכי כועס עליך בעולם.. איזה אמא את..
חיבקתי אותו חזק חזק ושמחתי שהוא אמר לי שהוא כועס עלי..
זה מראה שהוא סומך ובטוח בי שאני יכיל את הכעס שלו.
זה אומר שהוא יודע שאני שם בשבילו. שיש לו אמא לאמר לה כמה הוא כועס.
אותו דבר מול השם.
תדברי את המרחק שלך ואיפה את נמצאת ברקגע זה ממש.
כדאי מאוד לדבר איתו בקול. לא במחשבה, בלב או בכתיבה.
לדיבור יש כח מאוד חזק ליצור מציאות.
כשמדברים בקול – מגיע תוככדי דיבור או מחשבה חדשה שמובילה אותנו למקום פנימי ואמיתי יותר בתוכנו.
גם אם את לא מרגישה מיד חיבור או שהוא נענה לך. תדברי אותך בקול .
אחרי שדיברת את כל מה שבלב שלך
את יכולה להגיד לו מה את כן היית רוצה שיהיה.
‘אני רוצה להרגיש אותך איתי..
אני רוצה שתפתור לי את הקשיים
שתעשה לי חיים קלים ומתוקים..’
את יודעת ,
לקשר עם השם יש הרבה צדדים.
את דברת על קשר של בן לאבא.
יש רובד נוסף בקשר שאולי זה הזדמנות עבורך לפתח איתו.
קשר של ידידות.
בזמירות שבת כתוב: ידיד נפש.
בתוך המילה ידיד מסתתרת המילה יד פעמיים.
ידיד – זה ללכת עם השם יד ביד.
כמו שצועדים עם אהוב יד ביד.
כשנותנים יד להשם, אפשר לעשות איתו הכל, לעבור אתו הכל.
ממש בדמיון, להרגיש שאת נותנת יד למשהוא גדול ואין סופי שרק רוצה בטובתך ויכול לעשות עבורך הכל.
הוא איתך יד ביד בכל מצב ובלי תנאי.
ולפתח שפה של אהבה עם הבורא.
לא ממקום של מסכנות וחולשה של ילד לאבא
אלא ממקום של קרבה וידידות .
זה יכול להיות כך: השם אהוב שלי איך אני רצה להרגיש אותך קרוב..
אני משתוקקת להיות מחוברת אליך..
השם אהוב שלי תסדר לי את זה ואת זה..
בוא איתי יחד …
כשמדברים בשפת אהבה, הלב מתרחב ונכנסת שמחה לתוכנו והכלי שבתוכנו מתרחב לקבל שפע של אהבה וטוב ממנו.
מברכת אותך שתרגישי את הכיף בקשר עם השם ותחבקי גם את התקופות שבין לבין והשם יאיר פניו אליך.
איתך בתפילה
Ayala767@gmail.com אילה
דלג לתוכן
תגובה אחת
וואי איזה תשובה יפה!
לשואלת השאלה- אני ממליצה לך פשוט בשמע קולינו לדבר עם הקב”ה במילים הכי הכי פשוטות ולהגיד לו פשוט :”רבונו של עולם, אני לא מרגישה אותך, אני מרגישה רחוקה , רבונו של עולם, אנא ממך, עזור לי להרגיש אותך.. בבקשה הקב”ה אני מתחננת תעזור לי שאני אצליח להרגיש קרבת אלוקים, תעזור לי שאני אצליח להתחבר אליך ולהתקרב אליך..
ככה כל יום.. במילים הכי פשוטות שלך תסבירי לו ותאמרי לו ותבקשי ממנו להתקרב, ואת יכולה אפילו להגיד לו “אני מרגישה טיפשית ומטומטמת שאני אומרת כאלה דברים ואני לא מריגה שחיבור אבל השם תעזור לי לא להרגיש דברים כאלה, וכן להרגיש אותך ושלא ארגיש מטופשת.. ” ככה.. בשפה שלך , במילים שלך..
אגב קחי בחשבון שאין לך מה להתביש או להתפאדח, הוא ממילא נמצא שמה אצלך בלב ורואה את המחשבות שלך, הוא רואה שזה מה שאת חושבת ומרגישה ולהדחיק אתזה ולא לומר לו את זה לא יעזור שהוא לא ידע את זה.. אבל אם תאמרי לו הוא גם יעזור לך.. אז ממילא זה שווה לך… בהצלחה!