שלום לך יהונתן יקירי,

שאלתך נגעה לליבי מאד. הניסוח שלך מראה על כל כך הרבה אכפתיות ורצון לעשות את מה שצריך ומה שהקב”ה מצפה ממך, והרצון שלך לתקן מראה גם על בגרות והבנה שלמעשים שלנו יש משמעות והשפעה וגם מקום תמיד לתקן. התכונות הללו הן מיוחדות וכדאי שתזכיר לעצמך אותן מדי פעם כי חלק מהיכולת של אדם להתגבר, לתקן, להתקדם ולהתעלות תמיד תלויה באופן שבו הוא מסתכל על עצמו.

ברשותך אני אתחיל דווקא מהנקודה הזו. הנקודה הזו שנקראת יונתן. האדם, שהוא, אתה…

כשאלוקים ברא את האדם, הוא ברא אותו ‘בצלם אלוקים’. בלי להיכנס לדיונים עמוקים מדי, פירוש המילים הללו הוא שהקב”ה נתן לאדם אופי מסוים ותכונות כאלו שיתאימו לדרך שבה אלוקים מתגלה בעולם. או במילים פשוטות יותר: הוא עשה את האדם מוכן להבין מה אלוקים רוצה ממנו, וגם שיוכל לדבר איתו. זו מחמאה גדולה מאד לאדם, והתורה פותחת במחמאה הזו.

אך אם נדפדף כמה עמודים בפרשת בראשית, וקצת גם בפרשת נח נראה שהתורה כותבת על האדם ‘וכל יצר מחשבות ליבו רק רע כל היום’ וגם ‘כי יצר לב האדם רע מנעוריו’. זה נראה קצת ההיפך מ’צלם אלוקים’, לא?

התשובה לכך יונתן, תלויה בהבנה של המילה ‘יצר’. אנחנו היום נוהגים להשתמש במילה הזו כדי לתאר מן כח פנימי שנמצא באדם. אם תרצה לתאר חבר מופרע שנוהג למשל, לנסוע בפראות על האופניים, יש סיכוי שתגיד שיש לו ‘יצר מופרע’ או ‘יצר להתפרע’.

אך האמת, שהמילה ‘יצר’ בלשון התורה יש לה משמעות קצת שונה. היא מתארת את ה’יצירה’ שאנחנו עושים כשאנחנו מרגישים בפנים בתוך הלב צורך או רצון למשהו, ואנחנו מוציאים את הרצון הזה לפועל.

אני אתן לך דוגמה: השעה כבר 14:00 בצהריים ומארוחת בוקר לא אכלת כלום. הגוף שלך זקוק לאוכל כדי להתקיים… אתה מרגיש רעב. הגוף שלח לך איתות, כי הוא רוצה לחיות. הגוף שלך לא אומר לך אם הוא רוצה לחם עם גבינה, פלאפל, או שקית במבה או כל דבר אחר… אתה מפרש את הרצון שלך למשהו ממשי ומחליט מה אתה רוצה לאכול. זו פעולה של יצירה. אתה נותן לרצון שלך שהוא משהו בלי הגדרה, צורה מסוימת. וככה הרצון יוצא לפועל.

כשהתורה אומרת שהיצר של האדם הוא רע, היא מספרת לנו שהאדם נוטה באופן טבעי לפרש את הרצון שלו באופן לא נכון. ובעצם, המשמעות של להיות אדם היא ללמוד מה נכון כדי לתת לרצונות שלנו פירושים נכונים וכך להוציא אותם לפועל כדי שיהיו ‘טובים’ ולא ‘רעים’.

רוצה דוגמה פשוטה? יש קולה קרה ומים על השולחן. אתה מאד צמא. מה תיקח? רוב האנשים באופן טבעי לוקחים את מה שיותר מגרה, מתוק, מוגז וכו’ למרות שהם יודעים שזה לא בריא, וזה עלול לעשות להם בעיות. כאלו אנחנו.

ולמה זה ככה? זו שאלה טובה מאד. והתשובה היא ארוכה.

אני כותב בקצרה, ואם תרצה נוכל להאריך בהמשך במייל…

אני שוב אשתמש במשל כדי להסביר טוב יותר: משה הולך לחדר כושר, הוא החליט שהוא רוצה לרדת במשקל. הוא גם רוצה להיראות טוב ושרירי. הוא ניגש למאמן ומסביר לו מה הוא רוצה לעשות, והמדריך לוקח דף ועט וכותב לו תוכנית עבודה. בתוכנית משה צריך לבוא לפחות פעמיים בשבוע לחדר כושר, ולהתאמן שעתיים בכל פעם בסדרה של תרגילים לא קלה. הוא מסתכל על המאמן, ואומר לו ‘אבל למה כל כך קשה? אי אפשר להשיג את מה שאני רוצה בלי להתאמץ?’. המאמן מסתכל עליו ואומר ‘בלי מאמץ, רוב הסיכויים שרק תעלה במשקל…’.

המציאות שהקב”ה ברא מלאה באתגרים. מכל הסוגים. והנטיה הטבעית שלנו, של כל בני האדם, היא לרצות להשיג כמה שיותר עונג והנאה, בכמה שפחות מאמץ. הבעיה האמיתית היא שבלי מאמץ, אי אפשר להשיג כלום. ואם היה אפשרי להשיג דברים בלי מאמץ, לא היה להם שום ערך.

אם ילד בכיתה מעתיק במבחן ומקבל 100, אין לזה שום טעם. אבל אם הוא השקיע ולמד וקיבל 100, הוא חוזר הביתה עם פנים זורחות וחיוך בלב. המאמץ, ההשקעה שלנו נגד הרצון הטבעי לנוח ולא לעשות כלום, היא זו שמקנה לנו את הסיפוק וגם את הסיבה שמגיע לנו שכר בעד ההשקעה שלנו.

הבנת יונתן?

הדבר הראשון שאתה צריך לזכור הוא שאתה מתמודד בעולם שבו כולם מתמודדים. וזה בכוונה ככה, כדי שתהיה משמעות לדברים שאנחנו עושים.

אתה אדם טוב, מלא ברצונות טובים. חשוב מאד לזכור ולשנן את העובדה הזו. יותר מזה, אתה גם ירא שמים, האכפתיות שלך מהנפילות מעידה על כך. וזה שנפלת לא יכול לשנות את העובדה הזו. כל זמן שאכפת לך, אתה צריך להזכיר לעצמך שהקב”ה רואה אותך כך. הוא מתייחס קודם כל למה שבליבנו, איך שאנחנו מרגישים.

דבר נוסף, החטאים שלנו הם חלק מהסיפור שלנו בהתמודדות עם העולם. כל סוגי החטאים, וזה לא משנה אם זה לשון הרע, נטילת ידיים בלי ברכה, או להתחצף לאבא ואמא, או כל דבר אחר. לכולם יש חטאים, וכולם מתמודדים איתם ומנסים לתקן. כל הזמן.

בכל שנה יש יום כיפור, וכל היהודים מבקשים בו סליחה מה’ ומקבלים על עצמם להיות טובים יותר, וה’ סולח להם. סולח לנו, לכולנו. למרות שעוד שנה יהיה יום כיפור חדש. הוא סולח לנו כי הוא אוהב אותנו, וכי הוא לא רוצה שיהיה לנו רע, הפוך. הוא רוצה שיהיה לנו טוב, שנהיה טובים, שנתקן מה שעשינו ופעם הבאה נדע להתמודד קצת יותר טוב.

ה’ מצפה מאיתנו לשים לב למה שאנחנו עושים, וכל פעם להיות קצת יותר טובים מפעם שעברה. אפילו אם לפעמים נראה לנו שאנחנו לא מתקדמים, אם אנחנו יודעים שזו הדרך, הפעם הבאה שנבקש סליחה ונקבל על עצמנו להיות טובים יותר תהיה במקום גבוה יותר מפעם שעברה. ואולי, זה גם יתן לנו כח לפעמים להתגבר קצת יותר. להיות קצת יותר חזקים מהפעם הקודמת.

נראה לך שלא עניתי לך לגמרי על השאלה? תקרא שוב…

ובכל זאת, אני אוסיף עוד משהו קטן:

הרבה מאד מגדולי ישראל בדורות האחרונים שקיבלו מכתבים מבחורים עם שאלות דומות לשאלה שלך, ענו בין היתר גם את הדבר הבא: ‘יותר להשקיע בלימוד תורה ובתפילה, ולא להתעסק יותר מדי עם מחשבות על מה שהיה’. וזו הדרך לתקן את העבירה.

אני אסביר זאת בכמה מילים:

הרבה פעמים כשאנחנו חושבים על דברים שעשינו, ואנחנו מרגישים לא בסדר, זה עושה לנו תחושה לא טובה. זה נותן לנו להרגיש ‘דפוקים’. להרגיש שאנחנו ‘לא שווים’. בן אדם שמרגיש דפוק, הרבה פעמים מרשה לעצמו לעשות דברים שהוא לא היה עושה אם הוא לא היה מרגיש ככה. לכן הפוך, עדיף לא לחשוב יותר מדי ולא להתעסק עם מה שהיה… זה לא מוביל למקומות טובים. מצד שני אם משקיעים בתפילה, ובקשר עם ה’ זה נותן תחושה טובה. אם לומדים משהו שעושה טוב על הלב (וחשוב לזכור שכדאי תמיד ללמוד דווקא משהו שאוהבים ללמוד, לא משנה מה. ארון הספרים היהודי הוא גדול מאד…) זה עוזר להרגיש טוב. וכשאדם מרגיש טוב, הוא מרגיש חזק יותר.

דבר אחרון יונתן, כמה נקודות:

• האינטרנט הוא כמו ‘תרכיז’ של כל העולם. יש בו הכל מהכל. וכל זה נשפך בזרם אדיר אל המסך הקטן שמולנו. מהרוע הכי נורא שקיים בעולם ועד הטוב הכי יפה וטהור, הכל נמצא במרחק לחיצת כפתור. אף אחד בעולם לא יכול להתמודד עם כזה דבר. חייבים מסננת. זה הדבר הכי הגיוני ובסיסי, גם לאנשים מבוגרים ומנוסים. לכן, כדאי מאד כחלק מהרצון שלך לתקן, לדאוג שהאינטרנט יהיה מסונן כראוי. אם זה בבית, או בטלפון שלך (לא כתבת איפה הגישה שלך לרשת אז אני מנסה לכסות את האפשרויות), או אפילו אצל קרובי משפחה. לפעמים אפילו כדאי לגשת למבוגרים שאחראים על האינטרנט ולומר ‘אתם יודעים? אינטרנט בלי סינון זה לא טוב לילדים. כדאי לכם לשים סינון’. אני בטוח שהם ישמחו לשמוע משפט כזה, זה גם מעיד על בגרות וגם על אחריות. אני בטוח שחשוב להם לשמור שהילדים לא יגיעו למקומות לא ראויים.

• האדם מתמודד עם קשיים, וגם אם הוא רוצה לכבוש את העולם ולהיות הכי טוב והכי חזק, יש ימים שמרגישים פחות טוב. ואז צריך לקבל כח ממקומות אחרים. כדאי מאד שיהיו לך חברים טובים, גם שיהיה כיף איתם שתרגיש שטוב לך איתם, אבל גם חברים שמתנהגים יפה. שהדברים שמעסיקים אותם הם דברים חיוביים. חברים שאכפת להם אחד מהשני, שעוזרים ודואגים. אותו דבר עם המשפחה. קשר טוב עם אבא ואמא, אחים ואחיות וגם עם המשפחה הרחבה יותר, תמיד עוזר למלא את החלל כשאנחנו מרגישים לפעמים לבד.

• כדאי מאד גם שיהיה לך קשר עם מישהו מבוגר שאפשר לשתף אותו בדברים, להתייעץ איתו. זה יכול להיות אבא או אמא, אח או אחות גדולים, סבא או סבתא, או מישהו מעין זה. מישהו שאתה מרגיש שאפשר לסמוך עליו, שאכפת לו, שהוא מבין אותך כמו שצריך שיודע לומר מילה טובה. זה מאד עוזר.

• וגם, תחביב. משהו שעושה לך טוב. שממלא אותך סיפוק. זה יכול להיות כל דבר, אומנות כלשהי, או נגינה, צילום, ציור, כתיבה אפילו לטפל בגינה של הבית. תחביב שבו אתה יוצר משהו ומרגיש שהיצירה ממלאת לך לא רק את הזמן אלא גם את הלב. בתחושה של סיפוק.

ה’ ייתן לך כח, להתמודד עם האתגרים ולהצליח.

להתרומם ממשברים, ולתקן. ולהרגיש מנצח.

ולדעת, שכל התגברות היא הישג אדיר.

ולהתרומם אחרי נפילה זה כמו לחזק את השריר.

ה’ מאמין בך שאתה טוב, ולכן גם אתה צריך להאמין בזה.

זמין עבורך במייל, אם תרצה

אהרן.

azaidman1@gmail.com>

ᐧ