The Butterfly Button
איך להוציא את עצמי מהבוץ?

שאלה מקטגוריה:

שוב אני שואל כי אני מוצא כל כך מקום כאן..
שאלתי היא – כיצד אני יוצא מהבוץ? אני צריך תרופה חזקה לזה.. ואסביר –
מגיל 17 התחלתי לחזור בתשובה, במעשי. (מחשבות ודיבורים ומעשים קטנים היו לי עוד לפני ברוך ה׳), ממש פשוט לעזוב הכל וללכת לישיבה.
הבעיה שכנראה עשיתי את זה קיצוני מידי, היו לי שם כמה משברים.
אבל מצד שני, ראיתי גם בתשובה של אחד מגדולי הדור בשו״ת באינטרנט שלפעמים צריך לעשות סיבוב של 180 מעלות, וזה נכון, (ואסביר מדעתי -) כי אדם ששקוע כל כך יהיה לו קשה ואף בלתי אפשרי להרים את עצמו לאט לאט, זה כמו 2 מגנטים אחד חזק ואחד חלש, המתכת שאמצע ברור שתמשך לחזקה יותר, לכן צריך יותר כוחות לצד של הקדושה.

הייתי בישיבה כמעט 7 שנים רצופות, כבשנה הראשונה וחצי השנייה הייתי בין המתמידים הגדולים. ואז עברתי שני משברים, חרדות וכו׳.

קשה להסביר כל כך הרבה בכל כך מעט מילים, אבל העקרון הוא פשוט –
הייתי סה״כ רצוף 7 שנים, ועוד 3 למקוטעין, וכרגע אני בנפילה וחוזר חלילה.
זה פשוט מאוד – נפלתי יותר חזק ממה שהייתי בגיל 17!! נכון, 17 שנים של סוג של פריקת
עול זה לא שקול, אבל אני מרגיש שזה ניסיון כבד מאוד.

אני יוצא לברים, עוד מעט אולי קריירה וכו׳ דבר שהיה נשמע לי הזוי עד לפני כמה שנים (ולוב העולם האמת, ללמוד לתואר..) במיוחד הברים שחשבתי שהם רק של חילונים, והנה אני שם.

עכשיו אני לא שופט, אבל מה איתי? מה עושים כדי להתרומם יותר חזק (לאו דווקא בכח, אלא בתהליך, או בזמן, או במעשים גדולים יותר וכו׳)

ובמיוחד, איך אני עוצר את הלופ הזה של לצאת מהישיבה להכנס לישיבה וחוזר..

וגם כל אחד מן הסתם יגיד וזו תשובה לגיטימית לגמרי, תשאל את הרב שלך או מי שמכיר אותך.. אבל ההורים אומרים כרגע שאני צריך להתמקד בבריאות שלי. והרב אני לא יכול לדבר איתי כרגע.
בקיצור קשה לתמצת כל כך הרבה מהחיים..
מה עושים שהתשובה שלי תהיה כל כך גדולה ויותר גדולה כדי להתרומם לגמרי עד סוף ימי חיי??!

תשובה:

שלום לך אדם יקר וחשוב.

הערכה גדולה על רצונות גדולים ועצומים, שמתנגשים בעוצמה מול החיים עצמם, פעם אחר פעם. אך אתה ללא ייאוש שב ונלחם כמו אריה. כל הכבוד. אשריך.

אני קורא את מכתבך, ומרגיש צורך לומר לך מספר מילים.

מילה ראשונה תהיה על העבר – מה שהיה היה, והעבר אין, אין צורך להתחבט במה שכבר אינו איתנו. אך ללמוד לקח כן נדרש וצריך.

ככל הנראה, עשית דברים בצורה מעט קיצונית. נכון שחשבת שכך צריך, ואף קראת על זה בשו"ת באינטרנט. אך מכאן ועד למעשים חדים, הדרך רחוקה. כל מה שצריך לעשות, אפשר וראוי לעשות לאט ובטוח, ולא מהר וכואב. הדרך הארוכה היא הדרך הקצרה ביותר.

*

המילה הבאה תהיה על ההווה – אתה מסיים את השאלה במילים 'להתרומם לגמרי עד סוף חיי'. אני חושב שעברת כבר חלק אחד מתוך 5-6 חלקי החיים, עד 120 בבריאות. אתה כבר בעל ניסיון, והגיע הזמן שלך לעכל, שאנחנו בעולם של דרך, והדרך כמו דרך, מליאה מהמורות ומכשולים, ועלינו מוטל לצעוד ולצעוד ולא להתייאש. לקום וליפול לקום וליפול.

אין דרך קסם שתמנע ממך נפילות מעתה ועד עולם, אלו הם החיים. אבל יש דרכים שיגרמו לך ליפול כמה שפחות.

*

המילה האחרונה תהיה על העתיד – תראה, בכדי להתייצב כהוגן, צריך דבר ראשון לבחון ולשרטט קו שבו תלמד מה אתה רוצה להיות, במה חושקת נפשך, ומהי מטרתך בחיים. אך שים לב, זה צריך להיות כפוף בהחלט למצבך כיום, ולמה אתה מסוגל ויכול להגיע בשלב זה.

זאת צריכה להיות דרך אמצע ממש, בה יהיה לך קל ונוח להיות ולחיות. אתה לא צריך לעבוד בלהיות אתה עצמך, ולא לעבוד בלהיות צדיק קדוש וטהור, אתה צריך שיהיה לך טוב ונכון. הדרך הזאת צריכה גם להתאים למצבך כיום, ומצבך כיום צריך להיות ברור לך במדויק, לא כאילו ולא בערך. אי אפשר להיות בברים ואחר כך ללמוד שעות רבות.

במצבך כיום, אפשר ככל הנראה לשמוע שיעור ביום, ולהיות בבר שיהיה כמה שיותר הגון וכשר.

זהו השלב הראשון.

אחרי שאתה משרטט לעצמך את הדרך שאתה יכול וגם רוצה להיות בה, אפשר להתקדם ולבחון כיצד להשיג אותה.

*

הדרך להשיג מטרות, עוברת דרך תחושת השתייכות.

אתה צריך לחפש 'מקום' נוח שבו ייקל עליך להתקדם ולצעוד בדרך ששרטטת ובחרת בה, זה יכול להיות אדם שקרוב אליך שאתה מכיר שמסוגל להדריך אותך, אבל עדיף כדאי ורצוי, שזאת תהיה 'מסגרת' של בית כנסת, שיעור, מערכת מסוימת, שמתאימה לך.

אני לא יכול לדעת מה מתאים לך, באיזה אזור אתה נמצא, ומי החברים שלך. אבל בכל מקום שאתה נמצא, אם יש דרך שאתה חושק בה והיא ברורה לך, עיניך יפקחו ותראה בסביבתך בני אדם ואנשים שמתאימים לך. אולי חברותא עקבית של משנה אחת ביום, אולי פרק אחד ביום. אולי משהו אחר. איני יודע.

אל תילחם, ואל תתרומם, פשוט תתקדם, ראיית המציאות נכוחה, ועשיה של דברים קטנים ממש, בעקביות עקשנית, היא המפתח וההתקדמות עצמה.

הורדת רף השאיפות הלא הגיוני, הנחיתה אל הקרקע, ומשם השקעה בשקט, בעקביות, בדרך אמיתית, תיתן לך את חייך.

נכון, אני יודע שזה קצת קשה להתנפץ על הארץ. החלומות הגדולים והשאיפות מחזיקות את נפש האדם.

אבל אני מבטיח לך, שככל שתדע להשכיל ולהביט על עצמך כפי שאתה כיום, להבין מה מצבך, ומשם, איפה שזה לא יהיה, להתחיל לפעול בדברים קטנים, אבל קבועים ומדרבנים. זאת הדרך הכי מספקת, ובצורה הזאת תגיע רחוק ככל האפשר.

יום ועוד יום של עבודה והצלחות קטנות, יובילו אותך להיות איש מצליח בכל תחום שתחפוץ.

ברכתי לך להצלחה רבה ולשלווה גדולה

דוד ב.

[email protected]

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

אני לא מרגיש את קדושת השבת
כשהייתי צעיר, כל שבת היתה רוממות, וקדושה, והרגשתי ששבת זה משהו שאני מחובר אליו היטב, אבל מלפני כחצי שנה בערך, הפסקתי להרגיש את ה'שבת עדן הנפשות'. בהתחלה חשבתי שזה זמני,. אבל ככל שעבר הזמן התחלתי להרגיש שאני כבר לא מחובר לשבת קודש,. אני רוצה להרגיש חיבור עמוק לשבת,. אני רוצה...
החומרות מכניסות אותי ללחץ גדול!
אני אוהב את חג הפסח. את חג המצות. את ליל הסדר. את כל החג. ובכלל את כל החגים. אלא ש… וכאן מגיע ה"אלא ש" הגדול (והנורא). ההכנות מסביב לחג. לנקות את כל הבית. לבדוק את כל הבית בלילה האחרון. אין מושג של "ללכת לישון בזמן". אין אוכל לפני החג. האוכל...
יכולה להיות בחירה כשיש התמודדות נפש?
אני מוצא את עצמי חושב הרבה על נושא הבחירה החופשית והתשובה, במיוחד כשמדובר באנשים שמתמודדים עם קשיים נפשיים. איך אפשר להבין את הרעיון של בחירה חופשית כשאדם נמצא במצב של חרדה קשה, פוסט-טראומה או אפילו פסיכוזה? למשל, אישה שסובלת מחרדות ולא מצליחה לתפקד, אבא עם פוסט-טראומה שמאבד שליטה ברגעים מסוימים,...
נמאס לי מזה שאני כל הזמן חושבת על הרמה הרוחנית שלי
יש לי לאחרונה שאלה שכל הזמן מנכרת בראש.אני אחת שכל הזמן חושבת על הרמה הרוחנית שלי. זה אומר שזה כולל גם המון מצפונים על איך שאני נראית ועל מה שאני רואה וגם סתם מחשבות על איך להתקדם ברוחניות.וכל הזמן אני שואלת את עצמי למה אני היחידה בין המון חברות שכל...
אחותי היקרה עם שאלות קשות ואני לא יודע איך להשפיע לטובה
תודה רבה על האפשרות לשאול שאלה! אני בן 20 גדלתי בבית דתי עם הורים אולי קצת לחוצים שלא תמיד עם הכי הכי הרבה תשומת לב לילדים. עכשיו אנחנו גם אשכנזים. ולא ממקום רע אני אומר. פשוט כשראיתי אמהות של חברים וכד׳ הבנתי שיש לפעמים שוני בכמות האהבה״״ נקרא לזה שהם...
אין לי על מי להישען נגמרו לי הכוחות
לפני כמה שנים החלטתי לקחת את החיים שלי למקום חדש, עמוק יותר. התחלתי להתעסק בלימוד של דברים שחשובים לי רוחנית, לקחתי על עצמי התחייבויות כמו להתנדב ולשנות את סדרי העדיפויות שלי, וויתרתי על הרבה דברים שהיו חלק מהשגרה שלי – חלקם ממש קשים לשחרר. אני משתדל מאוד, אבל אני לא...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן