שואלת יקרה שלום,

ראשית אני רוצה לומר לך, ששאלתך והאופן שהצגת אותה מעידים עלייך שאת בחורה איכותית,

בעלת ערכים ורצון עז לעשות טוב. אני מתפעלת מהמודעות העצמית הגבוהה שלך ומהמוטיבציה לשינוי.

אינך מקבלת את המצב הנתון כעובדה מוגמרת אלא מגויסת לשנות.

המצפון שלך, אינו דבר המובן מאליו והוא ראוי להערכה רבה. כמובן החלטתך להתעסק בטוב וללכת ללמוד תורה

במדרשה היא החלטה חיובית ומחזקת.

ועכשיו לשאלתך,

את מתארת הרגשה של בעלת חטא מתמשך ואפילו רואה את עצמך כבעלת טומאה הזקוקה לנקיון הנפש – תחושות קשות

המתלוות אלייך וגורמות לך לעצבות רבה.

מצד שני, כשאת נמנעת מן החטא [כלשונך] את מרגישה חסומה.

את נמצאת בתסכול גדול מהמצב שנפלת אליו ומרגישה שאין לך את הכלים לצאת ממנו.

ואפרט, הצורך שלך להפסיק את החטא, ההתנתבות שלך אל המדרשה, העצבות שירדה עלייך והפניה לאתר אקשיבה מוכיחים

שהרוחניות שלך לא מוטלת בספק. נותר לנו לחפש את החסר הגדול שעליו את מדברת ושהוא זה הלוקח אותך למחוזות שלא מסונכרנים עם מי שאת ועם עולם הערכים שלך.

אך טבעי הוא,  שבחורה בגילך תחפש קשר חם ואוהב עם בן המין האחר ובכל זאת מרגיש לי , שהצורך שלך חזק יותר עמוק יותר ומצפה להתמלאות.

יפה היא שאלתך, איך אתנתק ממעשים אלו בלי להרגיש את החסר?

יש מצב שהצורך שלך לצפות בסרטים לא ראויים ולהתקשר עם בנים הוא תחליף שאת מנסה לייצר לחסר בקשר ובריגוש שלא מתקיים? ושאין לו ביטוי?

לכן, אני חושבת שהתשובה לשאלתך מצויה בכמה אפיקים:

1. הייתי מציעה לך לברר מהו מקור החסר הלא מסופק ועדיף שהברור ייעשה עם דמות מבוגרת שאת קרובה אליה או  ללכת לייעוץ .
2. למצוא את המקומות הנכונים והבריאים למילוי הצורך כמו העמקת הקשר  עם בנות גילך [חברות מהמדרשה וכו’] וכן

יצירת קשר עם דמות רבנית.

עם המודעות, האיכות  והמוטיבציה שלך, אני בטוחה שתצליחי

אשמח לקבל משוב ממך. האם תשובתי פתחה בפנייך אופק חדש?

אולי תרצי להמשיך ולחדד את הדברים בהתכתבות נוספת?

בהצלחה

חוי

6163508@gmail.com