אני בחור דתי אבל ההורים שלי שולחים אותי לבית ספר ממלכתי.
נימוקיהם של הורי האהובים הם שאין כזה הבדל בין ממלכתי דתי לממלכתי, וגם אותו הממלכתי נחשב הכי טוב ומתקדם, ובעל אפשרויות.
כך שלעומתו, החינוך הממלכתי דתי נראה "מסכן" כביכול.
עוד הורי מנמקים, כי בבית הספר הדתי ישנם ילדים שעלולים לעבור על מצוות במזיד (בניגוד לממלכתי שכולם שם שוגגים שלא במתכוון), וזה עלול "לזעזע" אותי.
בבית הספר הממלכתי הרגיל אין תפילות, לא מנחה ולא שחרית, והוא ממוקדם רחוק מביתי כשעה נסיעה, כך שאני צריך לקום מוקדם מאוד לתפילת שחרית, ואני לפעמים מפספס תפילת מנחה בציבור בבית הכנסת…
שלא לדבר על לבוש לא צנוע שאני נחשף אליו, וכיתות מעורבות, ומורים שלא בצניעות. ועוד איסורי תורה של דלא תתורו…
מה גם שאין שם בכלל לימודי תורה (בפרט לתנ"ך שזה חובה…), והכל רק מקצועות של חול.
אני מבין את הורי.
הפער מבחינת לימודי חול, הוא גדול מאוד בין שני בתי הספר.
וכן מבחינה רוחנית, ההם אומרים שאין הבדל.
אני מתפלל להי"ת שיזכני ללכת בדרך בטח, וכמובן שאיני מתייאש וכפי אשא אל אל בלב כוסף, אבל קשה לי שם בבית הספר…
אילו עצות אתם יכולים לייעץ לי? לשכנע את הורי, להשלים עם המצב, להתפלל יותר "חזק", או לנסות למצוא תחלופה מתאימה שמשלבת בין תורה לעבודה (היינו לימודי חול).
וכמובן שחבל לי על כל הביטול תורה הגדול שלי, וכמה שאני חפץ ומשתוקק לדברי אלוקים חיים, מעיין גנים באר מים חיים, לימוד התורה, הגמרא, המוסר והמידות, ההלכה שהיא עיקר שעשועי העולם הבא, ובכללות, ללכת בדרך התורה בכל רמ"ח אברי ושס"ה גידי.
הדרך עוד רחוקה, אך אני זקוק לייעוץ.
תודה.