שלום רב

קראתי את השאלה שלך כמה פעמים.

את בחורה ערכית, חושבת, ולא מהססת לבחון את הגבולות ואת הצורה בה את עובדת.

את מתארת דילמה של חיים. דילמה בה מתמודדים בפעמים רבות במשך החיים, כי החיים מתפתחים ואנחנו איתם, ושינוי זה הדבר הכי קבוע שתפגשי…

אני רוצה לסדר פה כמה כיווני מחשבה, ומקווה שהתמונה הכללית תצליח לעזור לך לראות את הדברים בעוד פרספקטיבה.

נתחיל עם שני מישורים של השאלה שלך: אחד זהו המישור הערכי והשני זהו המישור האישי

במישור הערכי את נעה בתוך "משבצת" ואולי קצת מחוצה לה. את בחורה עם ראש פתוח וחושב, ביקורתי וחוקר, ויחד עם זה שומרת על הגדרים החברתיים של פלאפון כשר וכו'.

אנחנו צריכים להבין שברגע שיוצאים מהמשבצת כפי שקראת לה, כל אחד בונה לעצמו את האיזון העדין בין הרצון לעצמאות מחשבתית ומעשית לבין השמירה על עצמו ועל הערכים שלו. יש כל מיני סיבות לשמירה גבולות:

רצון להשתיכות חברתית – לא לצאת מהשיכות החברתית שאנחנו רגילים לה, לשמור על רצון ההורים, להשאיר משהו שמור שאנחנו מרגישים שזה בסדר מבחינתנו ועוד. סגנון אישיותי שמרני או ליברלי – כל אחד מאיתנו נמצא על הסקאלה שבין שמרנות לבין ליברליות. יתכן שאת באופייך שמרנית יותר ועדין פתוחה בדעותיך, ומישהו אחר יהיה פתוח באותה מידה אבל ירשה לעצמו לעשות דברים שאת נמנעת מהם.

קשר למסגרות מחייבות – באופן כוללני ניתן לומר כי בחורות מרגישות קשר למסגרת מחייבת יותר מאשר בחורים, וניתן לראות כי גם בחורות פתוחות בדעותיהן שומרות על כללים וסדרים שמרניים יותר.

כל ההסברים הנ"ל באים כדי להגיד דבר אחד פשוט שאת ככל הנראה כבר הבנת אותו: לא חייב להיות קשר בין רמת הפתיחות שבה בחור או בחורה חיים בהם לבין רמת הערכיות שלהם. אכן היה הרבה יותר קל לבחור בן זוג שבחר לשים את האיזונים שלו בדיוק כמוני, אבל במציאות החיים זה לא ככה. ולכן כשאת באה לבחון ולבדוק התאמה ברמת הפתיחות והעצמאות המחשבתית והראש הפתוח מול שמרנות – יש בזה כל כך הרבה פרמטרים שכנראה חייבים להיפגש ולהכיר, וכן לרדת לשורש ולעומק של הדברים. עד כאן אני מבינה שעשית את זה, ואיפשרת לעצמך להיפגש ולהכיר ולדבר ולבחון את השורשים של ההתנהגויות.

ועדין הרגשת שיש פער, ושיש פה 'שיקול רוחני' שהכריע את הכף. אני מעריכה מאד את היכולת שלך לעצור ולהיות כנה עם עצמך ולתת לשיקולים של ההבנה שלך לגבי מה שאת רוצה שיהיה לתפוס מקום ולהכריע.

ואז את מעלה שיקול שני ופה נתחיל לדון במישור האישי – את אומרת כי רגשית היו אלה שיחות הכי עמוקות ופנימיות שערכת.

אפשר להרגיש בין המילים שלך כי היתה לך איתו חויה משמעותית מאד כאדם. הרגשת כי נפתחים פה מרחבים של תקשורת שאת מציינת שלא הכרת. הבילבול שלך מובן מאד. מצד אחד הלב רוצה עוד מהתקשורת הפתוחה והרגשית המכילה, והשכל שם גדרות וסייגים ואומר לך 'עצור' זה לא מה שאת מחפשת.

תקשורת פתוחה ובריאה בין בני זוג היא חשובה ביותר לחיי נישואים עשירים ויציבים. אני שומעת שאת חווה פה חויה של תקשורת רגשית עמוקה שיכולה להיות תשתית טובה מאד לחיים מלאים וטובים. בהסתכלות מהירה סביבי אני רואה כל כך הרבה זוגות שהשתנו יחד, שאחד מהם השתנה, שהבית כולו השתנה, והם ממשיכים לחיות ביחד רעים אהובים, כי השינויים הם חלק מהחיים. והתקשורת היא הסוד. כך שיש פה נקודה משמעותית במישור האישי שיכולה להיות לעזר ולתועלת רבה בהמשך החיים.

למעשה, יש שני דברים שמכוונים אותנו והם לא משתנים:

הראשון הוא המטרה הגדולה או היעד שלנו או במילים אחרות– השליחות שלנו בעולם, והדבר השני הוא קיום המצוות.

בתוך הטווח הזה יש הרבה מקומות לתזוזה או לפרשנות ולחיים דינמיים ומשתנים. המטרה והיעד נותנים לנו את כיוון ההתקדמות, ושומרים על העיניים כל הזמן כלפי מעלה, ושמירת המצוות נותנת לנו את העוגן של הדרך – על מה לא מותרים ומה הוא העוגן שסביבו החיים מסתובבים.

אני חושבת שאלו שני עוגנים שאת יכולה להחזיק בראש ולבחון את עצמך ואולי גם אתכם יחד:

האם אתם רואים את המטרה או את השליחות שלכם עין בעין? האם את יכולה לראות את המטרות שלו כערכיות וכראויות? האם ההתיחסות לקיום מצוות של שניכם הוא דומה? האם את יכולה להעריך את הצורה בה הוא בוחן דברים כראויים או לא?

יש משפט עממי שאומר: האהבה היא לא מבט אחד אל השני, אלא מבט של שניים לכיוון אחד.. אני חושבת שבעומק המשפט הזה יש הבנה כי בשביל לאהוב גם אם יש שינויים בין בני הזוג צריך שתהיה מטרה נעלת יותר, ואיזה ציר גבוה יותר שעליו מסכימים.

אהבה בעומק שלה היא מאפשרת לאהוב את עצמך יותר כי את מחוברת יותר למקומות שאת מרגישה בהם טוב ונכון וערכי. אבל אהבה היא גם לקבל באמת את המקום שלו ושיקולי הדעת שלו– גם אם הם שונים משלך, אבל מביאים לאותו מקום.

אני רוצה שניקח מבט ממעוף הציפור על השינויים שאנחנו עוברים במהלך החיים. כולנו משתנים. כל יום, כל תקופה. אנחנו עוברים מאורעות שגורמים לנו לחשוב אחרת, להסתכל בפרספקטיבות נוספות, ובכך בעצם החיים שלנו הם מסע שבו בכל רגע נתון אנחנו מתאימים את עצמנו ואת המחשבות והדעות שלנו למטרה הגדולה שלשמה אנחנו חיים פה בעולם ולנתונים בהם אנחנו חיים.

אם אני צריכה לסכם – דיברנו על כמה נקודות שאת צריכה לחשוב עליהם ברצינות, ולראות מה מהם עושה לך בהירות וסדר בראש. יתכן שזה יגרום לך להבין שעשית נכון וירגיע אותך להמשיך הלאה למרות הרגשות החזקים, זה בסה"כ לימד אותך איך מרגש קשר קרוב. יתכן שמחשבות אלו יגרמו לך לרצות להיפגש שוב וללבן סוגיות נוספות יחד כדי להבין לעומק.

אני מסיימת בתפילה שה' ינחה אותך בעצה ובתבונה, ושתזכי במהרה לבנות את ביתך עם הראוי לך!

אני פה לכל המשך שיחה או התייעצות

אודליה

([email protected])