שואל נכבד.

למרות שאינני מכיר אותך באופן אישי, היה לי כואב מאד לקרוא על המאורעות שעברו עליך.

לעבור את כל מה שעברת ולהישאר עדיין בן אדם פעיל מתפקד לא מתייאש ומחפש תשובות זה ראוי להערכה רבה בעיני.

מבין השורות נראה ששתי מחשבות מטרידות אותך: האחת מעולם המעשה, כיצד אני אמור להתמודד עם כל הקשיים שסביבי. והשנייה מעולם האמונה, היאך יתכן שה' 'נוקם' בי דווקא בדברים שהתאמצתי עליהם, והאם זה אומר שאני לא בסדר.

אתייחס בראשונה לעולם המעשה. אם תסתכל סביבך תראה שהרבה מאד מהאנשים המוצלחים שהנך מכיר, אנשים שהקימו אימפריות ענק או שהגיעו להישגים מיוחדים, הינם אנשים בעלי עבר לא קל, אנשים שבקלות יכלו להתמסר לזרועותיו המלטפות והמזמינות של הייאוש וחוסר האונים, והיו להם את כל הסיבות שבעולם בכדי לשכנע את עצמם ואת כולם, מדוע הם לא התקדמו ולא עשו עם עצמם משהו מועיל.

אך אותם אנשים שבחרו להתעלם מהקשיים, ובחלק מהמקרים למנף את הקשיים ולהפוך אותם כחלק מארגז הכלים שלהם לחיים, הם המצליחנים שכתוצאה מניסיונם הגיעו להישגים גבוהים.

יש לי מכר שהוא נחשב כיועץ נישואין מוצלח במיוחד, ששמו הולך לפניו בעיקר בגלל יכולת האמפטיה והתפיסה שלו בניתוח הבעיות, ובחדירה שלו לעומק הרגשות. באחד המפגשים שלנו שאלתי אותו "כיצד רכשת את היכולת המיוחדת הזו לחדור לפרטי פרטים מתוך הבנה עמוקה כל כך באישיות של אנשים הזרים לך?" התשובה שלו הייתה שכאשר הוא היה נער יצא לו ללוות מקרוב את הגירושין של אחותו הגדולה, אירוע שהיה בשבילו טראומטי הן מבחינה רגשית, והן מבחינה חברתית, אך מכיוון שהוא חווה יחד איתה את כל הדקויות של האירוע, שימשה לו אותה חוויה כסטאז' עבורו.

אציין דוגמה נוספת רחוקה יותר. בספר 'אל תשלח ידך אל הנער' מגולל המחבר [הרב ישראל מאיר לאו – הרב הראשי לישראל לשעבר] את המהפך הגדול שהוא חולל בעצמו מילד פליט יתום שאינו יודע קרוא וכתוב בגיל שבע, להפוך להיות הרב הראשי שמתכונותיו הבולטות ביותר בולטות מאור הפנים והסבלנות, שנוצרו אצלו כתוצאה משנות הסבל שעבר.

בעצם כמעט כל קושי ניתן לראות בו אתגר הגורם ליכולות שהיו חבויות בנו לצאת אל הפועל, וניתן לרכוש ממנו ידע וניסיון חיים שכאשר הם קורים לאדם בעצמו יכולת ההשפעה שלהם מרובה יותר.

ובחלק של האמונה חשוב לציין שאע"פ שמותר לתמוה על הנהגת הקב"ה בעולמו, וכפי שמצאנו שהנביאים היו מביעים את פליאתם לפני הקב"ה על הצדיק שרע לו ועל הרשע שטוב לו. וכל ספר איוב מבטא בעצם את שאלת איוב על התנהגותו של הקב"ה אליו, והבעת ההשערה שאולי הקב"ה החליף אותו במישהו אחר, שהרי הוא מתנהג עם הקב"ה כראוי.

וכל אחד משלושת חבריו של איוב ניסה לתרץ לו על שאלתו באופן אחר. ואחד מחבריו של איוב אמר לו שכנראה הוא עשה עבירות שבגללם הוא נענש. והקב"ה לא הסכים עם אף אחד מתשובותיהם של חברי איוב, והוא אף אמר להם שהם לא ענו כהוגן. ותשובת הקב"ה היתה שבני האדם מוגבלים בראייתם וביכולת החישוב שלהם במסתורי הנהגת ה', ולכן לא לכל השאלות ניתן לספק הסבר שיתקבל על ליבם.

מה שאני רוצה לומר הוא: מותר לשאול על הנהגת ה', אך חשוב להיות מודעים לכך שאכן לא תמיד יכולים אנחנו בני האדם להבין את כל מעשיו של הקב"ה, אך אין זה אומר שעלינו להפסיק לשמור מצוות או להתנהג שלא כראוי, אלא עלינו לעשות את המוטל עלינו ולהתפלל לה' שנזכה לעבוד אותו בקלות ולא מתוך ניסיון.

להרחבה נוספת תוכל גם לעיין בתשובות נוספות באתר:

כאן

וכאן

אתה כמובן יכול לפנות אלינו שוב ולהוסיף לשאול, אל תהסס…

מקווה שעזרתי ולו במעט, ומאחל הרבה הצלחה,

בהערכה רבה!

בניהו

[email protected]