שלום לך שואלת אנונימית
תודה על פנייתך.
את מתארת מצב לא קל, בו, לצד המתנות שאת חשה שבהם התברכת בחייך, "קיבלת" גם את הפחד והחרדה, וקושי להירגע, ליהנות מן הטוב ולקבל אותו.
את מתארת בבהירות את החשש התמידי שאת עלולה לאבד את מה שיש לך, עד כדי כך שכאשר קיים מצב טוב, את "מחפשת" איפה הבעיה, ומתקשה להאמין שיכול להיות לך טוב.
המשפט שכתבת "על אף שיש לא מעט בעיות אבל אני רואה אותם כמזעריות לעומת המתנה שקיבלתי שזה הבנות ובעלי…" משך את תשומת ליבי. אם הבנתי נכון, כוונתך היא שאת מבינה היטב את הערך של הדברים הטובים בחייך, ומעריכה מאד את קיומם של האנשים הקרובים אלייך – בעלך ובנותייך. ויחד עם זה, מתלווה לזה הרגשה שהטוב הזה עלול להילקח ממך יום אחד.. כאילו אי אפשר לסמוך על זה שיהיה טוב באמת.
ואת מוסיפה שהחשש והחרדה הם גם מפני בדידות ומוות.
אם את מאמינה שיש קשר בין הדברים, אציע ברשותך הסבר היכול להראות את הקשר, ואולי מתוך ההבנה תוכלי למצוא גם פיתרון או הקלה לקושי שאת חייה איתו.
אינני נביא, וגם לא פסיכולוג, ואינני מתיימר לדעת ולהבין את עממקי תחושותייך ומחשבותייך. אך מתוך התיאור שתיארת אנסה לספר סיפור הגיוני שעשוי לעשות סדר במחשבה וברגש.
את בעצמך מציינת שאת בטוחה שיש קשר בין הדברים.
אדם החווה חרדה מתמדת וחשש מפני אסון שיכול לפגוע בו או באהוביו, בעצם חווה תחושה שבבסיסה היא טבעית ונורמלית.
הדאגה ליוצאי חלצינו ולקרובים לנו, נטועה עמוק בנפשינו. היא בריאה וטובה, ונועדה לסייע לנו להגן על עצמינו והקרובים לנו מפני סכנה.
הדבר נכון שבעתיים כשמדובר בחווית האימהות. אמא מגינה על יוצאי חלציה באופן טבעי, ועשויה אפילו לסכן את עצמה על מנת להגן עליהם. רואים את זה בטבע, וגם בחיים. הדאגה התמידית היא חלק מרכזי מאד מן החוויה האימהית, והיא מביאה לידי ביטוי את הרגשות הכי עמוקים של הענקה ונתינה, המרכזיים כל כך במהות האימהית.
גם הדאגה מפני העתיד היא נטיה שבבסיסה עשויה לסייע לנו, על מנת שנהיה מוכנים לקראת אתגרים עתידיים.
כלומר, הפחד והחרדה עצמם, כמו גם הדאגה, הם דבר שבבסיסו הוא חיובי ומועיל.
איפה זה הופך לבעיה? כאשר המנגנון הופך מ"מערכת התרעה וזהירות" לדבר המפריע למהלך התקין של החיים, ובמקום לסייע הוא הופך למעמסה. חרדה תמידית מפסיקה לתפקד כמנגנון סיוע, והופכת לגורם המקלקל את איכות החיים, ואף עלול להפריע בדאגה אמיתית לאתגרים שהחיים מעמידים לפנינו.
הבה נבחן את הקשיים שמנית, ונראה אם הם מספרים משהו בנוגע לתפקיד החרדה בחייך.
את מספרת שמאז שהפכת לאמא גברו החרדות שלך. את חוששת שיקרה משהו רע לבנותייך. משהו שאת לא שולטת בו ושאינך יכולה למנוע. את מספרת על מחשבות רבות סביב הנושא ומחפשת דרך להחליף את המחשבות הקשות במחשבות טובות.
את מספרת שקשה לך לקבל את הדברים הטובים בחייך וחוששת שהם יילקחו ממך.
ובנוסף את אומרת שיש לך דאגות ומחשבות בנוגע לבדידות וסוף החיים.
האם יהיה נכון לומר שהקושי לקבל את הטוב הוא בעצם האמונה שלא מגיע לך טוב, ושאם תרשי לעצמך להרגע ולקבל אותו, את עלולה לאבד אותו?
האם ייתכן שעל ידי הקשיים שאת מייצרת במחשבותייך את איכשהו שולטת במצב ולא נותנת לעצמך ליהנות מן הטוב וכך אולי לא מסתכנת באיבודו?
האם החרדות שלך מפני בדידות ומוות קשורות גם הם לפחד לאבד את הדברים הטובים בחייך כמו קשרים וקרבה, ואפילו את החיים עצמם?
אינני אומר שזהו ההסבר הנכון. צריך מישהו מקצועי שיצעד איתך יד ביד על מנת לרדת לעומק העניין. אבל ייתכן ששוה לך לחשוב על השאלות הללו ולראות אם להערכתך יש בהם אמת מסויימת.
אם יש לך מחשבות מטרידות על חרדות מסוגים שונים, או שקשה לך לחיות ללא דאגה כלשהי, וללא החשש לאבד שליטה או כל דבר טוב בחייך, הרי שהחרדה פוגעת לך באיכות החיים.
אני מתרשם מדברייך שהחרדה הפכה למטרד כל כך גדול, שהנוכחות שלה בחייך מקלקלת לך את היכולת לתפקד כראוי.
כאמור, על מנת לרדת לעומק הדברים ולתקן את הצריך תיקון, אין ספק שכדאי לך לגשת לעזרה מקצועית, ולהעזר בסיוע אישי כדי להבין את המקור לחרדה וללמוד דרכי התמודדות.
יחד עם זאת, אני מזכיר לך שזה נורמלי מאד וטבעי לדאוג לבנותייך ולבעלך, וגם לעצמך. את רק צריכה למצוא את הדרך להכניס את זה חזרה למקום המסייע לך בחיים ולא להיפך.
אני מניח שלקחת בחשבון את האפשרות להסתייע בעזרה מקצועית, ולא נראה לי שחידשתי לך בזה משהו שלא חשבת קודם.
יחד עם זאת, אני רוצה לתת לך עצה מעשית כדי שתוכלי לעשות משהו באופן מיידי כדי להקל על עצמך.
א. ההבנה שחרדה היא מנגנון טבעי המיועד לעזור לנו, יכולה לעזור לך לקבל אותה באהבה ולא להתעסק בדחייתה כל הזמן. ברור שחרדה מוגברת היא מטרד לא קטן. אבל המטרה אינה להיפטר ממנה לחלוטין, אלא להחזיר אותה למקומה הטבעי ולגודל הפרופורציונלי.
ב. בהתאם לזה, כדאי אולי להתמקד בשינוי המחשבות השליליות.
אין אפשרות לשלוט במחשבות באופן מוחלט. הראש עובד מעצמו ועוברות בו כל מיני מחשבות. החכמה היא למלא אותו במחשבות חיוביות.
איך עושים את זה?
בשתי דרכים. 1. חשיבה חיובית ואקטיבית על דברים רגועים או שמחים. כשאת שמה לב שאת מלאה במחשבות שליליות, הרגילי את עצמך לחשוב מיידית על משהו מרגיע או משמח. את יכולה לבחור לעצמך דימוי כלשהו המשרה עלייך רוגע ולהתאמן בחשיבה אודותיו. המציאות היא שהראש אינו מסוגל לחשוב שתי מחשבות כאחד. ולכן כשאת תחליטי שאת חושבת מחשבה חיובית, זה דוחה החוצה את המחשבה השלילית.
- דיבור עצמי חיובי.
מה זה?
ובכן, מחשבות שליליות הן סוג של הרגל רע. דברים שהתרגלנו לומר לעצמינו. למשל, "הולך לקרות לי משהו רע", או "לא מגיע לי שיהיה לי טוב".
המחשבות מבוססות גם על רגשות עמוקים, וגם על הרגל רע.
דיבור עצמי חיובי הוא מעשה אקטיבי הממלא את הראש במחשבות חיוביות ומחליף מחשבות שליליות. בנוסף, הוא יכול גם לשנות את ההרגשה שממנה נובעת המחשבה.
למשל: אם אני רגיל לחשוב שלא מגיע לי שיהיה לי טוב, וחושב שהטוב הולך להיעלם. זה אומר שאני רגיל לחשוב ולומר לעצמי בדיוק את הדברים האלה. אני חוזר ומספר לעצמי "לא מגיע לך" "הדבר הטוב הזה יפסיק פתאום" וכל מיני דברים בסגנון.
דיבור עצמי חיובי הוא לומר לעצמך בפה, בקול רם (אפשר גם ללחוש לעצמך, או לעשות את זה כשאת לבד) דברים חיוביים. למשל: "מגיע לי שיהיה לי טוב!" "אני ראויה לקבל טוב ולחיות חיים טובים" הדברים הטובים בחיי יישארו" "יהיו לי עוד דברים טובים" "אני טובה ואהובה ומגיע לי שיאהבו אותי וירצו בקרבתי". או בקשר לבנות "יהיה בסדר בעזרת השם" לא יקרה להם משהו רע" וכל מיני דיבורים כאלה.
זה נשמע אולי קצת מצחיק או מטופש, אבל זה עובד!! את יכולה לשכנע את המחשבות שלך על ידי דיבור עצמי חיובי. כלומר לדבר לעצמך בפיך, דברים חיוביים.
אני יודע בבירור שזה מחולל פלאים אצל אנשים.
אני מכיר אישית אנשים עם פחד במה או ביישנות, שאומרים לעצמם לפני שהם עולים לבמה "אני מסוגל!! אני יכול!! הם יאהבו אותי! אני אצליח!" וכל מיני דברים כאלה, וזה ממש משנה להם את ההרגשה, ובעקבות זה גם את המחשבות.
זה עובד גם עם חרדות ומחשבות לא טובות. השינון המתמיד של מסרים חיוביים, קונה בסופו של דבר שביתה בלב ויוצר שינוי אמיתי ומוחשי!
אל תהססי. קחי נייר חלק, ורישמי עליו את המסרים שאת רוצה לשנן. כיתבי אותם בגוף ראשון, כלומר בנוסח של "אני" – אני ראויה לחיים טובים, אני שמחה. וכל כדומה.
החזיקי את הנייר הזה אצלך באופן קבוע, ואימרי לעצמך את הדברים במפורש ובקול.
לסיכום:
אין ספק שאת מתארת מצב שהוא לא פשוט בכלל ושקשה לחיות איתו.
מגיע לך לחיות חיים טובים יותר, ולא להיות תפוסה כל הזמן במחשבות לא טובות, ובדאגות תמידיות.
אין ספק שפניה לעזרה מקצועית היא הדבר הטוב ביותר שאת יכולה לעשות עבור עצמך. אם הדבר אפשרי, אל תהססי לפנות ולקבל עזרה. זה מגיע לך!
בנוסף, יש בהחלט דברים שאת יכולה לעשות כבר היום על מנת להקל על עצמך ולעשות שינוי לטובה. שינוי הרגלי חשיבה על ידי אימון בדמיון של מחשבה מרגיעה ושמחה. ודיבור עצמי חיובי.
אני מקווה מאד שעזרתי לך, ומאחל לך הצלחה מרובה במסע שלך!
יוסי
[email protected]
דלג לתוכן
תגובה אחת
אני מבינה בדיוק מה שאת עוברת כי גם לי יש את אותם תופעות… אני בטיפול רגשי וזה מאד עוזר לי…. ממליצה ממש בחום