מחבר: תמר ע.

אני נמצאת בשנים מאוד חשובות בחיי . שנים שבהם אני צריכה להקים בית ולהרגיש ולחוש אהבה רגש שמחה ושלמות הלב המתקבלת מהבית שהקמתי אך אני חשה שזה לא כך. אני ובעלי נשואים שנתיים עם תינוקת . מאז החתונה אנחנו לא מסתדרים ורבים הרבה . אין ביננו קשר עמוק מתחילת הנישואין....

אני הייתי מאוד מוצלחת בסמינר, מבחינת הכל, תמיד היה לי שם טוב, כישורי חיים, טובה בלימודים, מקצוע טוב וכו'. התחתנתי עם בחור רגוע ושלו, שכביכול יש לו ציפיות ושאיפות מעצמו (מה שאני לא רואה כל כך בפועל). הוא לא מספיק רוצה ומשקיע והוא די נגרר... מאוד לוקח אחריות בבית לשמור...

כשנה לפני נישואיי התחלתי להישמר מדברים מעבר להלכה. כחרדית לכל דבר לקחתי כמה נקודות לחומרה ומתוך רצון התחלתי לשמור מאד. מנייד מוגן-לרק עם הודעות. הפסקת ראיית סרטים. צניעות וכו. והאמנתי שזה מה שאני רוצה לכל החיים. ב"ה התחתנתי עם בעל הכי מושלם. צדיק לפי הרצונות בנוסף לכל המעלות.... אך לצערי...

בעלי בכל פעם מחפש הזדמנויות ליצור קשר עם נשים אחרות ולהחמיא לנשים אחרות, וגם היו לו כמה וכמה קשרים במהלך שנות הנישואים שלנו. כל פעם לאחר ריב ממושך ותחנונים שלו שאסלח לו כי הוא רק דיבר וחיפש בסך הכל אוזן קשבת ולא עשה כלום, המשכתי הלאה אך אני סוחבת אתי...

אני מרגישה מנותקת לא חיה לא קיימת לא באמת כאן. כמו רובוט זזה ממקום למקום בלי באמת להרגיש משהו... לא מחוברת לכלום לא יודעת מה לעשות עם עצמי כל כך קשה לי. ניסיתי להרגיש באמת ניסיתי כאב פיזי אני עוד מרגישה ואני מדברת והכל נורמלי אבל אין לי את התחושה...

הנישואים שלנו נמצאים בעליות ומורדות כל הזמן.. כשניסיתי לחשוב מה הגורם לזה הגעתי למסקנה שבכל אותם הפעמים בעלי ציפה ממני למשהו לפעמים רק במחשבה (כאילו שאני נביא) ולפעמים בבקשה מפורשת ובכל אחת מהפעמים, או שביצעתי אבל משהו התפקשש בדרך (לא בכוונה) או שלא יכולתי לבצע - ולא משנה כמה ניסיתי...

כיום אני במצב מרוסק. פשוט לפני ירידה תלולה מאוד בבריאות נפשית וגופנית. מתברר (לאחר טיפול פסיכולוגי קצר (שנעצר ביוזמתו כי הוא הרגיש לדבריו בבית דין..)שחייתי בבועה עם בעל כפייתי ביותר, קנאי, ומתעלל מילולית וכספית בצורה קשה . עם התפרצויות זעם שיכולות להיות בנוכחות משפחה, ילדים, וכו, לאחר איומים מצידי הוא...

נישאתי לאדם שרחוק ממני מנטאלית , השקפתית .אני עמוקה ורוחנית, בעלי שטחי ועניני. מבחינה דתית הוא נמוך ממני בהרבה. הוא מגיע מישיבה ליטאית נחשבת ביותר.באתי לנישואים עם הרבה רצונות גבוהים מהר מאוד התברר לי שלא זה מה שרציתי. בעלי היה משוטט שעות במחשב, יצא לעבוד והגרוע מכל התברר שמידי פעם...

אני יודעת שמי שמפרק בית בישראל גורם לבורא עולם לבכות. והקשר נגמר. לגמרי נגמר. מרוב בכי לבורא עולם הוא שלף אותי מהמקום הזה אני בעצמי לא יודעת איך זה נגמר איתו .אני ביסורים קשים מאוד !! אני בצער מאוד גדול . כל הזמן בוכה ובצער ! הזוג הזה היה פעם...

לפני כמה שנים גילו אצל חמותי מחלה סופנית . ברור שמיד התחלנו בתפילות וכל מה שיוכל לבטל את הגזרה הקשה. הבעיה שלי היא :איך מתמודדים עם בעל עצוב וקצת מנותק כשזה באמת זכותו להיות עצוב ולהתנתק ? כשאני מזדהה ומדברת איתו על הקושי אני מרגישה שהכל הופך לדיכאון ושום דבר...