שואלת יקרה,
אני קוראת את דברייך ומרגישה את הבלבול שאת מתארת. מצד אחד את מגיעה מהעולם החרדי ומעריכה אותו, ומצד שני את מרגישה שבפגישות עם בחורים מהציבור הזה לא נוצר העומק והעניין שאת זקוקה להם. הבלבול שלך מובן מאוד.
את מתארת את עצמך כבחורה שאוהבת ללמוד, לחשוב, להבין דברים לעומק. טבעי מאוד שתרצי לפגוש בחור שיהיה לך איתו שיח. מישהו שתוכלי להעריך, לשוחח ולהתייעץ איתו, ולהרגיש שיש ביניכם חיבור גם במחשבה, ולא רק התאמה 'על הנייר'. זה רצון לגיטימי מאוד ומתבקש.
ואני רוצה לשאול אותך: כשאת אומרת "חכם", למה את מתכוונת?
כתבת בעצמך שחכמה זה לא רק אקדמיה. יש אנשים שלמדו הרבה מאוד, ולמרות זאת השיחה איתם לא עמוקה מספיק. ויש אנשים שלא למדו באקדמיה, אבל אפשר לזהות אצלם שכל ישר, הקשבה, רגישות, סקרנות, יכולת לחשוב ועוד.
לכן לא הייתי מחפשת מדד חיצוני אחד שירגיע אותך, פשוט משום שאין בנמצא מדד כזה. תואר לא מוכיח חכמה, וגם היעדר תואר לא מוכיח שאין חכמה.
בפגישות כדאי ואפשר לבדוק דברים פשוטים יותר: האם הוא מגלה סקרנות? האם הוא מתעניין במה שאת אומרת? האם הוא מסוגל לחשוב רגע לפני שהוא עונה? האם הוא רק חוזר על משפטים ששמע, או שיש תחושה שהוא באמת חושב? האם יש לו רצון ללמוד ולהתפתח?
לא כל אדם חכם מדבר הרבה. יש בחורים חכמים שהם פחות ורבליים, או כאלה שפחות רגילים לדבר על עצמם בפגישות. לפעמים לוקח להם זמן להיפתח. לכן לא הייתי פוסלת מיד רק מפני שהתשובות כרגע קצרות או לא מרשימות.
אבל גם לא הייתי מסתפקת רק בהצהרות שלו על עצמו. אם הוא אומר שהוא רציני, כדאי לנסות לברר איך הרצינות הזאת נראית בחיים שלו. אם הוא אומר שהוא אוהב ללמוד, אפשר לשאול מה הוא לומד, מה מעניין אותו, ומה הוא לוקח מזה. אם הוא חזר בתשובה, אפשר לשאול מה הביא אותו לתהליך הזה, מה השתנה בו, ומה הוא רוצה לבנות עכשיו. זה לא מבחן, אלה שאלות פשוטות של היכרות. הן יכולות לעזור לך לברר אם האדם שמולך הוא אדם שחושב, מתבונן, לומד ומתפתח.
התשובות חשובות, אבל לא רק הן. שימי לב גם איך הוא עונה. האם הוא מנסה לדייק? האם הוא מקשיב לך? האם הוא שואל אותך בחזרה? ומה קורה כשהוא לא יודע משהו? האם הוא נבהל מזה, מתגונן או מנסה להיראות יודע, או שהוא יכול לומר בפשטות "אני לא יודע", לחשוב רגע, ואולי לרצות להבין יותר? גם זה סימן חשוב לחכמה.
לגבי המגזר, גם כאן כדאי לא להיבהל מהבלבול. יכול להיות שהסגנון של בחורי ישיבות מסוימים פחות מתאים לך. יכול להיות שמתאים לך בחור עם יותר פתיחות ויותר חיבור לעולם. אבל לא בטוח שהתשובה היא דווקא מגזר מסוים. בכל מגזר יש אנשים חושבים ועמוקים, ובכל מגזר יש אנשים שפחות יתאימו לך.
לכן כדאי לברר לא רק מאיזה מגזר הוא, אלא איזה בית הוא רוצה לבנות. מה היחס שלו לתורה. מה מידת הפתיחות שלו. איך הוא רואה לימוד, עבודה, משפחה, ילדים וקשר עם העולם. אלה דברים חשובים לא פחות מהכותרת של המגזר.
כתבת שבחור מסוים עונה תשובות קצת ריקות, ושעל הרבה דברים אין לו דעה ברורה. זה דבר שכדאי לשים לב אליו. לפעמים זה קושי להתבטא, לפעמים זה קורה בגלל זהירות, או ענווה. ולפעמים באמת אין שם מספיק עומק בשבילך. כדי לדעת, כדאי לא להסתפק בתחושה כללית, אלא לבדוק עוד קצת בשיחה.
נסי לשאול שאלה אחת או שתיים שדורשות מחשבה, ולראות מה קורה. האם הוא חושב? האם הוא מתעניין? האם נוצר ביניכם דיבור? לא רק האם הוא עונה תשובה "מבריקה".
ובעיקר, נסי להוריד קצת את הלחץ מהמילה חכם במקום לשאול כל הזמן האם הוא מספיק חכם, אפשר לשאול שאלות פשוטות יותר: האם אני מעריכה אותו? האם נעים לי לדבר איתו? האם יש לו שכל ישר? האם הוא אדם שלומד ומתפתח? האם אני מרגישה שיש לי עם מי לחשוב ולהתייעץ?
בחורות רבות במצבך מחפשות לדעת מראש בצורה ברורה שהבחירה נכונה, אך למעשה בשידוכים אין דרך לדעת הכול מראש. אין תעודה שתבטיח לך שבחרת נכון. אבל כן אפשר, לאט לאט, להכיר: דרך שיחה, הקשבה, בירורים, התחושה שלך אחרי הפגישות, ובדיקה של ההתאמה בסגנון החיים ובדרך שבה אתם רואים את הבית.
ואם את מרגישה שהמחשבות מסתובבות בלי סוף וכבר כואב לך הראש, כדאי מאוד להתייעץ עם אדם שיעזור לך להפריד בין רצון אמיתי וחשוב, לבין לחץ שמבלבל אותך.
מאחלת לך יישוב הדעת ובהירות בבחירה שלך.
לאה ג.