יקרה,

הדרך שעשית מעוררת התפעלות. היכולת שלך לחשיבה עצמאית, הכנות הפנימית שלך, הבחירות שאת עושה מתוך הקשבה לעצמך, כל אלו מעידים על אישיות אחראית, מצפונית, חושבת, בנויה, רצינית, מחויבת. את משלמת מחירים אישיים משמעותיים על הבחירות שלך, ובכל זאת לא נסוגה חזרה אל אזור הנוחות.

כל אלה שמים אותך במקום לא קל. את מגיעה מחברה שמרנית שמטיבה נוטה למסגר ולשייך ולהניח במגרות. להיפלט מהמערכת המסודרת הזו זה מבלבל וקשה, לא פלא שאת מרגישה אבודה.

האם בחור דתי לאומי יתאים לך? האם הערכים של הציבור הזה נכונים לך? האם תצליחי להסתגל לקודים ואולי צריך להיוולד אליהם? אלה הן שאלות נכבדות.

הגדרת נכון שיש כאן שאלה של זהות. זו לא שאלה של מה יתאים לי בשידוכים ואיפה לחפש את האחד שלי, אלא מי אני בכלל ולאן אני רוצה להשתייך. נראה לי שכשתוכלי לענות על השאלה הזו, השאלה הבאה תהיה פשוטה יותר (אם כי אף פעם לא פשוטה ממש).

שימי לב שהבירור שעשית היה בעיקרו ביקורתי – מה לא נכון לי במצב הקיים ומה אני חושבת שצריך להיות. אולם כשאת מגיעה לשאלה 'מה כן', שם האי-בהירות גדולה ואת הולכת לאיבוד.

ההחלטה שלך כרגע מבוססת בעיקר על מה אני לא רוצה, לא חרדי הארדקור כי אינני מזוהה עם ערכי המיינסטרים, ולא חרדי מודרני כי המחויבות הרוחנית שלו לא מספיק גבוהה. אז אולי ציבור אחר. אבל את הציבור האחר הזה את לא ממש מכירה, את נמשכת אליו כי הוא לא סובל מן הבאגים של הציבור שאת באה ממנו. את צודקת שאין כאן בסיס מספק לבחירה. יש פה הרבה מה לא, אבל מעט מה כן.

אשיב לך בכנות על כנותך, ואומר לך שהשאלה שלך הותירה אותי בבלבול ניכר. חשבתי עליה מכמה כיוונים, ולא ידעתי לומר לעצמי מה הנכון – לייעץ לך ישירות? לשלוח אותך לבירור נוסף? להמליץ להיפתח לסגנונות אחרים? ואז עברה בי המחשבה, שהצלחת להעביר אלי את הבלבול שאת נתונה בו. שהכנות שלך גרמה לי להרגיש בעוצמה את התחושה שאת חווה. ומכיון שכך, בואי נדבר על תחושת הבלבול עצמה.

את יצאת מתחנת האם שלך, המאופיינת במענים ברורים ובמפה מסומנת לכל מקטע בחיים, ומצאת את עצמך במרחב שהבחירה נתונה כולה בידייך.

האם זה גדול עליך? האם זה מביך אותך? האם את מתגעגעת לנוחות ולבהירות של החיים הקודמים?

בלבול ומבוכה הם חלק בלתי נמנע מן הגדילה. את יצאת ממסלול שלא התאים לך, ונזרקת לתוך לימבו, מקום של לא שם ולא כאן. הקונפליקטים שאת מתארת משמעותיים. עשית בחירות שהיו נכונות לך. התוצאה שלהן – דרך לא סלולה.

לאן את רוצה להשתייך? מה יתאים לך? מי יתאים לך? ומה נכון? מה את רוצה מהבחור שלך? אילו חיים את רוצה לחיות? איך את רוצה לגדל את ילדיך? ומה לומר להורים? השאלות נערמות מכל הכיוונים. אבל ככה זה נראה כשחורגים מן המפה.

אם את סבורה שצריך לפעול בעולם המעשה ולא לחיות בבועה, אז לא סביר גם כן שמי שיוצא לעולם המעשה נהיה אוטומטית ריקני ונהנתני. נראה שהניסיון הלא טוב שלך מבלבל אותך, אבל הדברים מזמינים מחשבה וחקר נוספים.

תני לעצמך לשהות במקום הזה. לא חייבים לקבל תשובות עכשו ומיד. לפעמים ההסכמה להיות בתוך הבלבול, בתוך החוויה הלא קלה הזו, מאפשרת לדברים משמעותיים לצוף, לאפשרויות חדשות להפציע.

אהיה לא נחמדה, ובמקום תשובות אציע לך עוד סט של תהיות: מה יעזור לך לדעת יותר? אילו עוד אפשרויות ישנן? מה כדאי להכיר יותר לעומק? איך את יכולה להתרשם מסגנון חיים אחר? באיזו סביבת למידה כדאי לשהות כדי לספוג ולהבין ולהשוות? מה את רוצה מעצמך? מה מושך אותך? איך את רואה את עצמך בעוד עשר שנים?

אל תצאי לזה כאל משימה, אלא כאל מסע חקר ולמידה. השאלה שלך היא יותר שאלת זהות משאלת 'איפה נמצא הבחור שלי'. כשיהיה לך ברור יותר מי את ומה את רוצה, דברים יקרו.

השאירי שאלות פתוחות. תני לעצמך לחוות את האזורים החדשים הללו דרך הרגליים. אל תמהרי לסווג את עצמך לכאן או לשם. יש אנשים שמטבעם מתאימים ליותר מהגדרה אחת. ככל שאדם חושב יותר, מורכב יותר, כך ההגדרות נושרות ממנו.

אם ההורים שלך פתוחים לכיוונים נוספים, כדאי לשתף אותם בהתחבטויות שלך. זה יכול לפתוח אפשרויות.

חוויה של בלבול מספרת שאת בשלב שמשהו חדש צומח. משהו בך מתקלף מתגיות, ממוסכמות, מסטריאוטיפים, ומחפש מהויות. זה שלב לא נוח והכי רוצים לזוז ממנו. שהייה במקום הזה בלי פחד, בלי להאיץ תהליכים, תאפשר לך לצאת מחוזקת ושלמה יותר אל האני המורחב שלך.

תני לשאלות להישאל. מה את כן אוהבת בציבור שגדלת בו, מה לא, מה מפריע לך, איפה זה פוגש אותך ביומיום, איפה הערכים מתנגשים. אילו דברים מוצאים חן בעיניך במקומות אחרים, באנשים אחרים. מי מבין מכרייך מתאים לדפוס שאת מכבדת ומתחברת אליו.

ושאלה מהותית יותר, האם יש לך צורך להשתייך לציבור מסוים דוקא? ואולי את פחות זקוקה להגדרות. ככל שאדם מחזיק ערכים רחבים יותר של זהות, כך הצורך שול הצמד למגזר מסוים ולהגדיר את עצמו דרכו פוחת.

אולי נכון לך יותר למצוא מישהו דומה לך בתחומי ההתעניינות, בצורת ההסתכלות על החיים, ברמת המחויבות לחיי מצוות? אנשים מסוג זה ניתן למצוא בכל פלח אוכלוסיה. אלה הן שאלות שאיש לא יוכל לענות עליהן במקומך.

חלקי בין הדברים השייכים לרובד הפרקטי – מה לומר להורים, איפה לחפש, מה לחפש, ובין הדברים השייכים לבירור עצמי: מי אני, איפה אני רוצה לראות את עצמי, למה אני נמשכת וכן הלאה.

התבונני מתוך סקרנות, מתוך פתיחות לכל מה שיבוא. בכל מקום יש אנשים פתוחים וסגורים, קלי דעת ומחויבים. מחוברים יותר ופחות.

ברוכה הבאה לעולם. גדילה באה עם מורכבות, דברים יתבהרו לאט ככל שתסכימי להתבלבל, לשאול, לחקור ולחפש. הגאולה באה בהסח הדעת.

הצלחה רבה בכל אשר תפני,

אורית