The Butterfly Button
האם נכון לי להחליף מגזר?

שאלה מקטגוריה:

אני בחורה מבית חרדי בת 22, נמצאת בשידוכים. כל השנים התחנכתי בחינוך חרדי, בשלב כלשהו באמצע התיכון הרגשתי שהדרך הזו לא מתאימה לי, אבל המשכתי במוסד הלימודים עד גיל 18. אחרי שסיימתי, יצאתי ללמוד תואר אקדמי באוניברסיטה, ובאופן כללי אפשר לומר שנפתחתי עוד יותר לעולם מבחינת התנהלות, לבוש וכו׳, כך שהפכתי קרובה יותר ל״חרדי מודרני״ או ״חרדי לייט״. בזמנו לא הקדשתי הרבה מחשבה לשאלה האם זו באמת הדרך הנכונה, פשוט זו היתה ברירת המחדל מאחר ולא הסתדרתי בחברה החרדית השמרנית יותר. בנוסף לזה גם היתה לי ביקורת גדולה על התנהלויות שונות במגזר החרדי, כמו עניין הפילוג והגזענות, או הציפיה מאישה להיות מפרנסת יחידה ולהשתעבד תחת עול הפרנסה בתמורה לבחור שלומד תורה (מה שאין לו מקור בתורה ומציגים אותו כאילו הוא אידיאל עליון עד כדי מחויב המציאות), או תקרת הזכוכית שמוצבת בפני ״אישה חרדית״ המחויבת בהגבלות חברתיות שונות שמגבילות את יכולתה, לרוב, לבנות לעצמה קריירה משמעותית, ועוד. 
כך שבחרתי לנהל את חיי אחרת, חשבתי שאמצא בחור חרדי מודרני בסגנון שלי והכל יהיה טוב. 
אבל בשנה האחרונה, נכנסתי למעין תהליך בירור עצמי. הרגשתי שאורח החיים המודרני קצת ריק מערכים, מקדש הרבה מידי מהחומריות בלי תוכן אמיתי, ויושב לפעמים (כמו גם במקרה שלי) על טראומות ותסכול מהחברה החרדית הקלאסית. זה הוביל אותי לחיפוש ולמידה עצמאית של היהדות, ופה הבנתי שיש עולם שלם של שיח דתי ויהודי שאינו דווקא חרדי, ואפילו יש בהם דברי טעם והגיון והם מחוברים למציאות בעיני, יותר מהשקפות רבות של הציבור החרדי. כך שהבנתי שהחרדיות אינה בהכרח הפנים של ה״יהדות הנכונה ביותר״.
בנוסף לזה, בעקבות המלחמה נכנסתי לשאלת בירור התפיסה האישית שלי בנושא צבא והגנה על ארץ ישראל. הרגשתי שהמצפון שלי לא מקבל את הפריבילגיה שיש לנו כחרדים לחיות כאן בארץ ולעמוד מנגד כאשר צריך להושיט יד ולסייע בהגנה על הארץ. (אני מאמינה בחשיבות לימוד התורה עבור הוספת זכויות לעמ״י אבל ברור לכל שיש פה אינטרסים רבים ולא רק לימוד תורה נטו) 
כל הקונפליקטים האלו בנושא הזהות משליכים באופן ישיר על נושא השידוכים. בתחילת הדרך יצאתי עם בחורים מסגנון חרדי מודרני, אבל עכשיו אני מרגישה פחות מחוברת לסגנון הזה. מרגישה שהוא ריק לי מדי, אני רוצה משהו שכן מחובר ליהדות ולתורה אך בדרך נעימה ולא קיצונית או בדלנית, וגם משלב עשייה וצבא. אני עוד לא בטוחה בעצמי ב100% אבל כמו שזה נראה, מצטייר לי שאולי אני יכולה להתחבר דווקא לסגנון הדתי לאומי, מבחינת השקפה הכוללת תורה ואמונה וגם דרך ארץ (עבודה, צבא).
עכשיו, המסקנות בתיאוריה יפות מאוד אבל אין לי מושג מה לעשות עם כל זה, איך מעבירים את זה להורים, האם זה יתכן בכלל בפן הפרקטי? עד כמה זה הזוי מצידי? אולי אני טועה והסגנון שאני מחפשת אינו דווקא דתי לאומי? איך לדעת האם בפועל החיים האלו יתאימו לי? אני לא מכירה כל כך דתיים לאומיים ואין לי מושג איך הם מתנהלים מבחינת הנהגות, ניואנסים והכל, אני מניחה שיהיו פערים תרבותיים ואני לא יודעת אם אצלח אותם.
ברור שהכי נוח יהיה להשאר במקום המוכר והבטוח, ה״חרדי המודרני״ אבל אני מרגישה שהוא חסר ערכים מסוימים שאני רוצה, ואני מסופקת לגבי הסיכוי למצוא בחור כמוני במסגרת הזו.
מרגישה אבודה, מרגישה לא שייכת מכאן ומכאן ואין לי מושג איך מתקדמים. אשמח לשמוע את דעתכם.

תשובה:

יקרה,

הדרך שעשית מעוררת התפעלות. היכולת שלך לחשיבה עצמאית, הכנות הפנימית שלך, הבחירות שאת עושה מתוך הקשבה לעצמך, כל אלו מעידים על אישיות אחראית, מצפונית, חושבת, בנויה, רצינית, מחויבת. את משלמת מחירים אישיים משמעותיים על הבחירות שלך, ובכל זאת לא נסוגה חזרה אל אזור הנוחות.

כל אלה שמים אותך במקום לא קל. את מגיעה מחברה שמרנית שמטיבה נוטה למסגר ולשייך ולהניח במגרות. להיפלט מהמערכת המסודרת הזו זה מבלבל וקשה, לא פלא שאת מרגישה אבודה.

האם בחור דתי לאומי יתאים לך? האם הערכים של הציבור הזה נכונים לך? האם תצליחי להסתגל לקודים ואולי צריך להיוולד אליהם? אלה הן שאלות נכבדות.

הגדרת נכון שיש כאן שאלה של זהות. זו לא שאלה של מה יתאים לי בשידוכים ואיפה לחפש את האחד שלי, אלא מי אני בכלל ולאן אני רוצה להשתייך. נראה לי שכשתוכלי לענות על השאלה הזו, השאלה הבאה תהיה פשוטה יותר (אם כי אף פעם לא פשוטה ממש).

שימי לב שהבירור שעשית היה בעיקרו ביקורתי – מה לא נכון לי במצב הקיים ומה אני חושבת שצריך להיות. אולם כשאת מגיעה לשאלה 'מה כן', שם האי-בהירות גדולה ואת הולכת לאיבוד.

ההחלטה שלך כרגע מבוססת בעיקר על מה אני לא רוצה, לא חרדי הארדקור כי אינני מזוהה עם ערכי המיינסטרים, ולא חרדי מודרני כי המחויבות הרוחנית שלו לא מספיק גבוהה. אז אולי ציבור אחר. אבל את הציבור האחר הזה את לא ממש מכירה, את נמשכת אליו כי הוא לא סובל מן הבאגים של הציבור שאת באה ממנו. את צודקת שאין כאן בסיס מספק לבחירה. יש פה הרבה מה לא, אבל מעט מה כן.

אשיב לך בכנות על כנותך, ואומר לך שהשאלה שלך הותירה אותי בבלבול ניכר. חשבתי עליה מכמה כיוונים, ולא ידעתי לומר לעצמי מה הנכון – לייעץ לך ישירות? לשלוח אותך לבירור נוסף? להמליץ להיפתח לסגנונות אחרים? ואז עברה בי המחשבה, שהצלחת להעביר אלי את הבלבול שאת נתונה בו. שהכנות שלך גרמה לי להרגיש בעוצמה את התחושה שאת חווה. ומכיון שכך, בואי נדבר על תחושת הבלבול עצמה.

את יצאת מתחנת האם שלך, המאופיינת במענים ברורים ובמפה מסומנת לכל מקטע בחיים, ומצאת את עצמך במרחב שהבחירה נתונה כולה בידייך.

האם זה גדול עליך? האם זה מביך אותך? האם את מתגעגעת לנוחות ולבהירות של החיים הקודמים?

בלבול ומבוכה הם חלק בלתי נמנע מן הגדילה. את יצאת ממסלול שלא התאים לך, ונזרקת לתוך לימבו, מקום של לא שם ולא כאן. הקונפליקטים שאת מתארת משמעותיים. עשית בחירות שהיו נכונות לך. התוצאה שלהן – דרך לא סלולה.

לאן את רוצה להשתייך? מה יתאים לך? מי יתאים לך? ומה נכון? מה את רוצה מהבחור שלך? אילו חיים את רוצה לחיות? איך את רוצה לגדל את ילדיך? ומה לומר להורים? השאלות נערמות מכל הכיוונים. אבל ככה זה נראה כשחורגים מן המפה.

אם את סבורה שצריך לפעול בעולם המעשה ולא לחיות בבועה, אז לא סביר גם כן שמי שיוצא לעולם המעשה נהיה אוטומטית ריקני ונהנתני. נראה שהניסיון הלא טוב שלך מבלבל אותך, אבל הדברים מזמינים מחשבה וחקר נוספים.

תני לעצמך לשהות במקום הזה. לא חייבים לקבל תשובות עכשו ומיד. לפעמים ההסכמה להיות בתוך הבלבול, בתוך החוויה הלא קלה הזו, מאפשרת לדברים משמעותיים לצוף, לאפשרויות חדשות להפציע.

אהיה לא נחמדה, ובמקום תשובות אציע לך עוד סט של תהיות: מה יעזור לך לדעת יותר? אילו עוד אפשרויות ישנן? מה כדאי להכיר יותר לעומק? איך את יכולה להתרשם מסגנון חיים אחר? באיזו סביבת למידה כדאי לשהות כדי לספוג ולהבין ולהשוות? מה את רוצה מעצמך? מה מושך אותך? איך את רואה את עצמך בעוד עשר שנים?

אל תצאי לזה כאל משימה, אלא כאל מסע חקר ולמידה. השאלה שלך היא יותר שאלת זהות משאלת 'איפה נמצא הבחור שלי'. כשיהיה לך ברור יותר מי את ומה את רוצה, דברים יקרו.

השאירי שאלות פתוחות. תני לעצמך לחוות את האזורים החדשים הללו דרך הרגליים. אל תמהרי לסווג את עצמך לכאן או לשם. יש אנשים שמטבעם מתאימים ליותר מהגדרה אחת. ככל שאדם חושב יותר, מורכב יותר, כך ההגדרות נושרות ממנו.

אם ההורים שלך פתוחים לכיוונים נוספים, כדאי לשתף אותם בהתחבטויות שלך. זה יכול לפתוח אפשרויות.

חוויה של בלבול מספרת שאת בשלב שמשהו חדש צומח. משהו בך מתקלף מתגיות, ממוסכמות, מסטריאוטיפים, ומחפש מהויות. זה שלב לא נוח והכי רוצים לזוז ממנו. שהייה במקום הזה בלי פחד, בלי להאיץ תהליכים, תאפשר לך לצאת מחוזקת ושלמה יותר אל האני המורחב שלך.

תני לשאלות להישאל. מה את כן אוהבת בציבור שגדלת בו, מה לא, מה מפריע לך, איפה זה פוגש אותך ביומיום, איפה הערכים מתנגשים. אילו דברים מוצאים חן בעיניך במקומות אחרים, באנשים אחרים. מי מבין מכרייך מתאים לדפוס שאת מכבדת ומתחברת אליו.

ושאלה מהותית יותר, האם יש לך צורך להשתייך לציבור מסוים דוקא? ואולי את פחות זקוקה להגדרות. ככל שאדם מחזיק ערכים רחבים יותר של זהות, כך הצורך שול הצמד למגזר מסוים ולהגדיר את עצמו דרכו פוחת.

אולי נכון לך יותר למצוא מישהו דומה לך בתחומי ההתעניינות, בצורת ההסתכלות על החיים, ברמת המחויבות לחיי מצוות? אנשים מסוג זה ניתן למצוא בכל פלח אוכלוסיה. אלה הן שאלות שאיש לא יוכל לענות עליהן במקומך.

חלקי בין הדברים השייכים לרובד הפרקטי – מה לומר להורים, איפה לחפש, מה לחפש, ובין הדברים השייכים לבירור עצמי: מי אני, איפה אני רוצה לראות את עצמי, למה אני נמשכת וכן הלאה.

התבונני מתוך סקרנות, מתוך פתיחות לכל מה שיבוא. בכל מקום יש אנשים פתוחים וסגורים, קלי דעת ומחויבים. מחוברים יותר ופחות.

ברוכה הבאה לעולם. גדילה באה עם מורכבות, דברים יתבהרו לאט ככל שתסכימי להתבלבל, לשאול, לחקור ולחפש. הגאולה באה בהסח הדעת.

הצלחה רבה בכל אשר תפני,

אורית

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

4 תגובות

  1. בחורה יקרה,
    עברתי מסלול דומה לשלך לפני כמה וכמה שנים. התחתנתי עם חוצניק חוזר בתשובה שגם הוא חיפש את זהותו המדויקת בעולם הדתי, ועד היום שנינו נמצאים בתנודה בין שני העולמות, החרדי והדתי לאומי. גם אני סלדתי מריקנות וחומרנות שפגשתי. וגם אני ובעלי ׳ציונים׳ יותר מהחרדים שסביבנו. לדעתי כדאי לך לפגוש בחורים מרקעים שונים – חוצניקים מישיבות תיכוניות חרדיות, מתחזקים, וגם דתי לאומי חזק. דרך השיחות עם בחורים שונים תוכלי להכיר את עולמם וגם להרגיש עם מי את מזדהה – איזה ערכים מדברים אלייך. זה יציב מולך סוג של ראי ויעזור לך להכיר את עצמך. אני מקוה בשבילך שיש לך קשר טוב ושיח טוב עם ההורים והם יהיו פתוחים לזה ויוכלו לעזור לך בתהליך. תחשבי אם יש לך מכרים או חברים לעבודה או מהאוניברסיטה שאולי יוכלו גם הם לעזור. חזקי ואמצי וימלא ה׳ כל משאלות ליבך לטובה

  2. וואייייי אני בדיוק ככה, איזה כיף לראות מישהי שחושבת בדיוק כמוני
    אבל בדיוק של מאה אחוז, הלוואי שהייתי מוצא בחורה כזו.
    זה קונפליקט, ובטח לא תקראי את התשובה (כי עבר זמן)
    אבל תודה ששאלת את השאלה, ומצאתי סוף סוף הזדהות לזה.
    כל מה שכתבת הסכמתי מבחינה ערכית.
    צריך לפתוח מאגר שידוכים לבנים ולבנות האלה, הרציניים אבל עם זאת פתוחים. צריך להתפלל

  3. וואי זה בדיוק הבעיה שלי עכשיו,אני בת 23 ומציעים לי רק חוזרי בתשובה שמסתבר שהם הרבה יותר דוסים ממני, אני לא אומרת לשדכניות שיציעו לי מודרנים כי לא בא לי בחורים פרחחים כאלה ומתפתחים אני מחפשת בחור פתוח אבל עם גבולות ועם רצון להתחזק, הלוואי והיה באמת מאגר של שדכניות שעוסקות בציבור הזה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

זו הבחירה הנכונה בשבילי?
אני בחור רווק בן 26, עברתי דרך ארוכה בשידוכים… כבר מגיל 20 התחלתי ומדובר ב6 שנים ארוכות מאד.. לאחרונה יצאתי עם בחורה במשך מספר שבועות, ולאחרונה עצרתי את הפגישות כי הרגשתי שאני מסתבך עם הספקות של עצמי ומתקשה להגיע להחלטה. ניסיתי להתייעץ ובאמת שמעתי כל מיני תובנות חכמות ועדיין מסתבך.....
קשה לי להגיד לא לבחורים בשידוכים
אני בחורה בת 23 חרדית מוכשרת יפה חברותית, בית טוב,איכותית ,בוגרת ויודעת מה אני מחפשת אני שנתיים בשידוכים ויצא לי להיפגש עם עשרה בחורים ואת חלקם הורדתי אני אחרי פגישה אחת הסיבה שאני פונה פה זה סוג של מחשבות ומצפונים שאין לי מושג מה המקור שלהם שאולי לא נתתי צאנס...
אני לא נכנסת לתבניות- אז איך אמצא שידוך?
אני בת 20 ממשפחה חרדית שמורה קלאסית. בקהילה שלי משייכים אותי בתור "פתוחה" בגלל שאני לא חרדית קלאסית בעיניהם. אני בחורה מאוד עמוקה וחושבת על החיים, לא לוקחת אמונות וערכים מובן מאליו אלא חוקרת ומגיעה לתשובות בעצמי. אני כל הזמן בלימוד וחיזוק האמונה, גם בתקופות קשות יותר שהלב פחות מרגיש...
קשר עם ההורים בגיל ההתבגרות
אני בכיתה יב, . לצערי הייתי בשנים קודמות בקשרים עם בנים. ההורים שלי לקחו את זה קשה, בהתחלה על ידי צרחות, איומים ובלגנים אך לאחר שהתחלתי ללכת ליועצת, מטפלת אני מרגישה שעברתי תהליך טוב עם עצמי. כרגע אני ממש לא בשלב של לדבר עם בחורים סתם ככה. האנשים הבוגרים שסביבי-...
מחשבות על נישואין מעלות בי רתיעה ופחד
תודה על האתר המדהים הזה אני בת 20 כמעט ואחת כבר תקופה של למעלה מחצי שנה שאני בתהליך טיפולי כדי להוריד התנגדות ופחד מנישואין. ב"ה פחות או יותר ההתנגדות הכללית ירדה אבל יש עדיין דבר אחד שמציק לי אני מפחדת ממגע אולי מפחדת זאת לא המילה אולי יותר נגעלת כשניסיתי...
מי תרצה להתחתן איתי?
אני חרדי רווק בן 28 יצא לי להיפגש עם מספר בנות לא מועט והתחושה שלי שבנות מאוד שיפוטיות ומאוד מפליגות בחלומות והמשאלות שלהם מעבר לפורפורציה…. יש להם דרישות שהן בעצמן לא עומדות בהן [ הן רוחנית והן כללית] וזה ממש מעיק והאמונה שלי שאני אמצא שידוך מאוד נמוכה בגלל זה…...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
הצטרף לסטטוס אקשיבה!
בפייסבוק
תעקבו אחרינו!
דילוג לתוכן