שואלת יקרה שלום לך

את מתארת מצב שבו מצד אחד כל הנתונים לטובתך: את בעבודה שחלמת עליה, את זוכה לאמון של הממונים עלייך שמציעים לך תפקיד בכיר יותר, את מספרת שיש לך גם כישורים מקצועיים וגם כישורים בין אישיים – ממש כל מה שצריך כדי להצליח, ועם זאת את מספרת שאת לא מצליחה למנף את כל הנתונים האלה לקידום אישי ומקצועי.

אני רוצה להציע לך כמה כיווני מחשבה,

הכיוון הראשון הוא כיוון פרקטי, יכול להיות שיש לך אתגר בארגון זמן ומשימות, אני חושבת שלרובנו יש התמודדות כזו או אחרת עם התחום הזה, ובמיוחד בדור שלנו שאנחנו מוצפים בכל כך הרבה גירויים ומידע, ועוברים מתקופה מאתגרת אחת לשניה – אין ספק שהקשב והריכוז שלנו נפגע משמעותית.

אם זה העניין, אז אני חושבת שיש כמה אפשרויות שיכולות לעזור לך, אני אכתוב כמה מהן: ברמת המאקרו, אני חושבת שכדאי להגדיר מטרות שבועיות וחודשיות שאת מעוניינת להשיג. אני מוצאת שלי מאד מאד עוזר אחרי שהגדרתי את המשימות, לפרק אותן ליחידות קטנות ומוגדרות, יחד עם הערכת זמן לכל אחת, ואז לקבוע ביומן שלי בתחילת השבוע מה אני עושה מתי. לא פחות חשוב זה להגדיר זמנים להפסקה ומנוחה, ואפילו צ'ופרים קטנים אחרי שהשגת יעד משמעותי. כשאנחנו לא מגדירות זמנים קבועים להפסקה, יש חלק במוח שלנו שכל הזמן לא שקט כי הוא רק רוצה לנוח כבר, ואז זה פוגם ביעילות שלנו.

אם את מרגישה שזה גדול עלייך לארגן לעצמך בצורה כזו את העבודה, אפשר בהחלט לקבוע פגישה או כמה פגישות עם איש מקצוע בתחום, שיעזור לך להגדיר את נקודות האתגר ולפצח מה יכול לעזור לך בצורה קבועה.

דבר נוסף שאני מציעה לך ושווה לשקול אם הוא מתאים, יש מנהלים שאפשר לשוחח אותם בפתיחות על אתגרים כאלה, ולשקף איזה סגנון ניהול מתאים לך. בגדול זכית במנהלים אידאליים לרוב אנשים נתקלים בבעיה הפוכה, של מנהלים שעושים 'מיקרו מנג'מנט' – יושבים על הוריד בצורה מאד מאד מעמיסה ומכבידה ולא יודעים לשחרר. אבל אפשר לשוחח עם המנהל ולבקש נניח פגישה פעם בשבוע – שבועיים כדי להגדיר משימות ולשתף בהישגים – כך שתהיה לך מוטיבציה להתקדם ולהגיע ליעדים שקבעת לעצמך.

הכיוון שאני רוצה להציע, נוגע לסוגי מוטיבציה. כשלמדתי הוראה, למדנו שיש שתי אפשרויות לעורר מוטיבציה אצל תלמידים, יש מוטיבציה חיצונית, שבה המנוע שגורם לתלמיד להתקדם נמצא מחוץ לו – פרסים, עונשים, מעמד חברתי… ויש מוטיבציה פנימית, שבה מאפשרים לתלמיד לזהות בתוכו את ההנאה והסיפוק מעצם התהליך של הלמידה. מוטיבציה פנימית נחשבת להרבה יותר יציבה ומשמעותית, והסיפוק שהיא מעניקה גדול יותר. בשאלה שלך, לא הצלחתי לזהות מה המוטיבציה הפנימית שלך בעבודה, ז"א, מה בעבודה עצמה גורם לך לסיפוק ולתחושת משמעות. אין ספק ששיקול כלכלי הוא משמעותי בבחירת עבודה, מה גם שהשיקול הכלכלי נושא איתו גם שיקול רוחני: הרצון לאפשר לבעלך להמשיך להיות שקוע בלימוד. את גם מספרת שבוסים שלוחצים גורמים לך להישגים טובים יותר, ושוב זו מוטיבציה חיצונית.

מה שמרגיש לי שחסר לך זה מציאת העניין וההתלהבות מעצם מה שאת עושה ביום יום שלך. אני מזמינה אותך לנסות לחשוב מה כיף לך בעבודה עצמה – זה יכול להיות האתגר המחשבתי בפיצוח המשימות, זה יכול להיות המשמעות של המשימות שלך, ז"א לחשוב על החשיבות של המוצר/ השירות שאתם מעניקים כחברה, זו יכולה להיות תחושת ההישג בסוף משימה מזה שיצרת משהו משמעותי, זו יכולה להיות התחושה שלך כראש צוות לעזור ולהדריך עובדות אחרות…. מבחינה פיזיולוגית, ברגע שמוצאים סיפוק והנאה בעצם העבודה, הם גורמים לאיזור התגמול שלנו במוח להיות מרוצה, ולרצות לחזור שוב ושוב על אותה פעילות כדי לקבל את אותה התחושה.

מאחלת לך המון הצלחה

אסתי

[email protected]