The Butterfly Button
מה מפריע לי בעבודה?

שאלה מקטגוריה:

איך אני מפסיקה לחשוב כל הזמן על כסף?

אני רוצה לשאול שאלה שמטרידה אותי מאוד מאוד.
אני עובדת בתחום המחשבים.
התקבלתי למשרד שחלמתי ולא ציפתי להתקבל אליו (היה חסר לי ידע..)
אבל בסיעתא דשמיא התקבלתי (בנוסף לסך הכישורים שלי – אני מאוד חברותית וכו…-לדעתי עזר לי להתקבל..)
אני נמצאת במקום שחלמתי להיות בו אבל לא מצליחה להניע עצמי להצלחה.
ז"א יש לי אפשרות לעבוד /לנתב את העבודה למקומות שמאוד יקדמו אותי מבחינה מקצועית אישית וכלכלית.
אבל משהו מפנים – פשוט לא משתף פעולה, ואני מתוסכלת אני כביכול הורסת לעצמי בשתי ידי.
אני חייבת את העבודה הזו כלכלית…. -אני שמחה שבעלי אברך וזה האופק הטוב ביותר שאני רואה בשביל שהוא ישב וילמד עם כמה שפחות טרדות…..
אבל בפועל – אני הרבה פעמים נמרחת עם מטלות לביצוע…
אני פחות דוחפת את עצמי.
אני יודעת שאם היה לי בוס קשוח שצועק או עומד על לו"ז היה יוצא ממני יותר (מניסיון בשתי מקומות עבודה שונים שכך היה..)
ואילו במקום העבודה שלי יש לי מרחב פעולה שמבלבל אותי ואני לא מצליחה לנהל את עצמי נכון(?????)
אני כותבת עכשיו כי הציעו לי במשרד בעקבות סדר בצוותים – להיות כר"צ עצמאית על עצמי (אני היחדה בצוות שעוסקת בתום הספציפי) אני ככ רוצה לקחת את ההזדמנות הזו -אבל חוששת בעקבות ניסיון מהעבר ומהיום יום שלא אעשה את המיטב ואמשיך עם ההנהלות הזו.
אני קצת קשה עם עצמי.. ובנוסף לא בדקתי אבל יש לי חשש שאני עם הפרעות קשב.

בבקשה תהיו השליחים להאיר את עיני.
ותודה על האתר הנפלא.

תשובה:

שואלת יקרה שלום לך

את מתארת מצב שבו מצד אחד כל הנתונים לטובתך: את בעבודה שחלמת עליה, את זוכה לאמון של הממונים עלייך שמציעים לך תפקיד בכיר יותר, את מספרת שיש לך גם כישורים מקצועיים וגם כישורים בין אישיים – ממש כל מה שצריך כדי להצליח, ועם זאת את מספרת שאת לא מצליחה למנף את כל הנתונים האלה לקידום אישי ומקצועי.

אני רוצה להציע לך כמה כיווני מחשבה,

הכיוון הראשון הוא כיוון פרקטי, יכול להיות שיש לך אתגר בארגון זמן ומשימות, אני חושבת שלרובנו יש התמודדות כזו או אחרת עם התחום הזה, ובמיוחד בדור שלנו שאנחנו מוצפים בכל כך הרבה גירויים ומידע, ועוברים מתקופה מאתגרת אחת לשניה – אין ספק שהקשב והריכוז שלנו נפגע משמעותית.

אם זה העניין, אז אני חושבת שיש כמה אפשרויות שיכולות לעזור לך, אני אכתוב כמה מהן: ברמת המאקרו, אני חושבת שכדאי להגדיר מטרות שבועיות וחודשיות שאת מעוניינת להשיג. אני מוצאת שלי מאד מאד עוזר אחרי שהגדרתי את המשימות, לפרק אותן ליחידות קטנות ומוגדרות, יחד עם הערכת זמן לכל אחת, ואז לקבוע ביומן שלי בתחילת השבוע מה אני עושה מתי. לא פחות חשוב זה להגדיר זמנים להפסקה ומנוחה, ואפילו צ'ופרים קטנים אחרי שהשגת יעד משמעותי. כשאנחנו לא מגדירות זמנים קבועים להפסקה, יש חלק במוח שלנו שכל הזמן לא שקט כי הוא רק רוצה לנוח כבר, ואז זה פוגם ביעילות שלנו.

אם את מרגישה שזה גדול עלייך לארגן לעצמך בצורה כזו את העבודה, אפשר בהחלט לקבוע פגישה או כמה פגישות עם איש מקצוע בתחום, שיעזור לך להגדיר את נקודות האתגר ולפצח מה יכול לעזור לך בצורה קבועה.

דבר נוסף שאני מציעה לך ושווה לשקול אם הוא מתאים, יש מנהלים שאפשר לשוחח אותם בפתיחות על אתגרים כאלה, ולשקף איזה סגנון ניהול מתאים לך. בגדול זכית במנהלים אידאליים לרוב אנשים נתקלים בבעיה הפוכה, של מנהלים שעושים 'מיקרו מנג'מנט' – יושבים על הוריד בצורה מאד מאד מעמיסה ומכבידה ולא יודעים לשחרר. אבל אפשר לשוחח עם המנהל ולבקש נניח פגישה פעם בשבוע – שבועיים כדי להגדיר משימות ולשתף בהישגים – כך שתהיה לך מוטיבציה להתקדם ולהגיע ליעדים שקבעת לעצמך.

הכיוון שאני רוצה להציע, נוגע לסוגי מוטיבציה. כשלמדתי הוראה, למדנו שיש שתי אפשרויות לעורר מוטיבציה אצל תלמידים, יש מוטיבציה חיצונית, שבה המנוע שגורם לתלמיד להתקדם נמצא מחוץ לו – פרסים, עונשים, מעמד חברתי… ויש מוטיבציה פנימית, שבה מאפשרים לתלמיד לזהות בתוכו את ההנאה והסיפוק מעצם התהליך של הלמידה. מוטיבציה פנימית נחשבת להרבה יותר יציבה ומשמעותית, והסיפוק שהיא מעניקה גדול יותר. בשאלה שלך, לא הצלחתי לזהות מה המוטיבציה הפנימית שלך בעבודה, ז"א, מה בעבודה עצמה גורם לך לסיפוק ולתחושת משמעות. אין ספק ששיקול כלכלי הוא משמעותי בבחירת עבודה, מה גם שהשיקול הכלכלי נושא איתו גם שיקול רוחני: הרצון לאפשר לבעלך להמשיך להיות שקוע בלימוד. את גם מספרת שבוסים שלוחצים גורמים לך להישגים טובים יותר, ושוב זו מוטיבציה חיצונית.

מה שמרגיש לי שחסר לך זה מציאת העניין וההתלהבות מעצם מה שאת עושה ביום יום שלך. אני מזמינה אותך לנסות לחשוב מה כיף לך בעבודה עצמה – זה יכול להיות האתגר המחשבתי בפיצוח המשימות, זה יכול להיות המשמעות של המשימות שלך, ז"א לחשוב על החשיבות של המוצר/ השירות שאתם מעניקים כחברה, זו יכולה להיות תחושת ההישג בסוף משימה מזה שיצרת משהו משמעותי, זו יכולה להיות התחושה שלך כראש צוות לעזור ולהדריך עובדות אחרות…. מבחינה פיזיולוגית, ברגע שמוצאים סיפוק והנאה בעצם העבודה, הם גורמים לאיזור התגמול שלנו במוח להיות מרוצה, ולרצות לחזור שוב ושוב על אותה פעילות כדי לקבל את אותה התחושה.

מאחלת לך המון הצלחה

אסתי

[email protected]

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

האם נכון להשקיע רגשית בעבודה? או שזה בגדר קללה שצריך לעשות וזהו?
תודה על האפשרות לשאול באתר הנפלא שלכם ולקבל תשובות. השאלה שלי היא כזו: תכלית הבריאה תכלית העולם, בשביל ישראל בשביל התורה. תכלית הגבר היהודי לקיים תורה ומצוות, לעסוק בתורה. לכאורה נראה שכל נושא הפרנסה היא אומנם גזירה, אומנם קללה, אומנם כדי לקיים את חובת ההשתדלות. אבל מה עושה הגבר שעזב...
דואגת מה תהיה ההתנהלות הכספית שלי כשאהיה נשואה
גדלתי בבית שנחשב ממוצע מבחינה כספית אף פעם לא היה הרבה כסף והיו גם תקופות קשות יותר מבחינה כלכלית ותקופות קצת יותר רגועות אבל תמיד היה למה שצריך ולא מעבר בתור ילדה גדלתי כשקיבלתי כל מה שאני צריכה לא הרגשתי חוסר כל שהוא גם כשהיו תקופות קשות לא ידענו עליהם...
רוצה בעל לומד אבל גם חיים שאוכל לעמוד בהם
וואווווווו! דבר ראשון, תודה! תודה על האפשרות לשאול ככה, באנונימיות ולקבל תשובה על כל כך הרבה שאלות! כל כך הרבה נושאים שביום- יום "אסור" לדבר עליהם בפורומים ומציקים לכולם!, ומקבלים עליהם תשובות כאן. תזכו למצות. יש לי שאלה שמציקה לי מאד, אמנם סובלת דיחוי, אך אשמח לתשובה. אני בחורת בית...
עבודה בסביבה חילונית
אני בחורה חרדית בת 23 ובעז"ה עתידה להתחיל עבודה חדשה אחרי החגים באחת מהאוניברסיטאות הגדולות בישראל, מה שיפגיש אותי עם סביבה חילונית מאוד. אני מודעת לאתגרים ולקשיים שהדבר עשוי להציף, אך בכל מקרה אני מרגישה שזה הדבר הנכון עבורי לעשות. אני מגיעה מתוך רצון להשתלב במקום בצורה נעימה, מכבדת ועניינית,...
חולמת על חיים עם רווחה כלכלית- זה סותר חיי תורה?
יישר כוח על האתר הקדוש! אני בגיל 21 לפני פרק השידוכים. הרצון שלי זה שבעלי יהיה אברך יום שלם אבל יש לי בעיה שנראה לי עוברת לכל בחורה בראש.. הקטע הכלכלי… אני מגיעה ממשפחה של 12 ילדים אמא היא המפרנסת היחידה אבא שלי הי"ו אברך כל השנים יש לציין שבבית...
אני נקרא אברך ובפועל אני מתבטל
אני כבן 40 משתייך למגזר הליטאי נקרא אברך, נשוי ואב לכמה ילדים. בעודי בחור למדתי באחת הישיבות הטובות בארץ אהבתי מאד ללמוד והשתדלתי להתמיד אבל בהחלט עניינו אותי עוד דברים… בהיותי כבן 20 לקראת חודש אלול החלטתי בהחלטה גמורה שאני משתנה לחלוטין, ומהיום מעניין אותי רק תורה ומעשים טובים, שיניתי...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
הצטרף לסטטוס אקשיבה!
בפייסבוק
תעקבו אחרינו!
דילוג לתוכן