שלום וברכה.

כולי הערכה על הפנייה שלך, הרצון להזדכך ולהיטהר גופו הוא נעלה, אך יותר מכך, החיפוש והצורך שלך לפנות ולהיעזר מראה על כך שהתנועה הערה שלך להיטהר ולהתקדש פועל כראוי, ולכן אני סמוך ובטוח בך שתצליח.

אני רוצה לנתח את התמונה לפי איך שהיא נראית מתוך דבריך, ולשים את האצבע על הנקודה כמו שהיא נראית מתוך דבריך. אני מדגיש וכותב מתוך דבריך, כי באמת אינני מכיר אותך, והתשובה ביחס לבעיה אותה אתה מציג יכולה להיות מכמה פנים, זה תלוי מאד בכמות של הגלישה, באיכות הירודה של הלכלוך בו אתה צופה, ועוד ועוד. לא כתבת מידי פרטים, ואני עונה לך לפי מה שנראה מתוך הפרטים שכתבת, חשוב לי להדגיש את זה כי בשביל לתת לך את המענה המדויק לפי מצבך אני חייב לדעת יותר פרטים, ולכן דברי הם רק פתח של מבט, פתח של מענה, אתה צריך להתבונן בדברי, להסיק מסקנות ולהמשיך בדרכי פעולה על פי מה שכתבתי, וגם לחשוב אם דברי מתאימים לפי מצבך.

אחלק את דבריך לפרטים ואנסה לעשות סדר: א. אתה כותב שבזמן של הפסקת הצהרים מהכולל אתה גולש מגיע לביתך ומבלה את זמנך בגלישה, וגלישה בתוכן לא ראוי. ב. אתה גולש בחיבור לא שלך אלא של שכניך. ג. אתה כותב שכבר מגיל צעיר ענין אותך תוכן לא ראוי.

ובכן, נראה לי שצריך לברר אתך משהו חשוב. הצורך לראות תוכן לא ראוי, הוא לא צורך לא נורמלי, האדם נברא עם רצון ועם חשקים, החשק לראות מראות אסורות לא מראה על בריאות נפש לקויה. טבע האדם שהוא חושק בזה. זה לא נותן חלילה מקום של היתר לעשות את זה, ואדם שייתן דרור לנפשו לעשות כאוות נפשו בסוף גם יחלה. כל צורך גם אם הוא צורך בריא כאשר הוא הופך לחסר מעצורים – לחסר איזון, הוא הופך למחלה.

חשוב מאד לדעת את זה, כי חלק מן הבעיה היא כאשר אדם חושב על עצמו שהוא חולה, הוא חושב שהוא שונה מכל הסביבה שלו והוא חושב שיש לו חשקים משונים. אתה כותב שמגיל צעיר אתה מתעניין בלכלוך ופחות בקדושה, חשוב לי לגלות לך סוד… כך הוא טבעו של עולם, אינני יודע מהי רמת החשק שלך לזה, וזה יהיה שטחי מצדי להרגיע אותך ולומר לך שאתה כמו כולם, בלי לשמוע ממך יותר פרטים בדיוק מה מצבך, אבל יתכן בהחלט שאתה כמו כולם. האדם נברא עם תאווה שמתעוררת בגיל ההתבגרות, זה נורמלי, זה ראוי, זה חלק מהמנוע של האדם. יש אנשים יותר חמים ויש פחות, לא כל אדם נברא עם אותו צורך, אך כולם שווים בכך שקיים בהם תאווה, אתה קורא לזה תאווה לליכלוך, ובכן זו לא תאווה ללכלוך, זו תאווה פשוטה תאווה הגורמת לקיום המין האנושי, לולי תאווה זו לא היה העולם קיים.

תאווה לקדושה זה דבר שיכול להיבנות, יש את זה גם בתוככי האדם, אך היא נסתרת יותר ואם לא עובדים עליה כראוי היא נסתרת וכמעט לא מורגשת. אם האדם לא מכר את עצמו ולא מודע לחשקיו אין לו סיכוי לגלות את הרובד הפנימי יותר של התאווה לקדושה.

ובכן התחושה הזו שאתה שונה ויש לך חשקים פסולים משפיע מאד לרעה, היא נותנת לאדם תחושה שמשהו אצלו לא בסדר, והיא גם נותנת סוג של חופש, כי בתוך תוכו האדם יוצר לעצמו סוג של מגננה, 'אני חולה אין ברירה'. אך לא זו בלבד, יש כאן בעיה עמוקה יותר. היחס אל הצורך הזה באופן לא נכון נותן לאדם חוסר היכרות עם עצמו. אם אדם היה מבין את צרכיו היה מודע להם, והיה מבין את עצמו הוא היה יכול לספק את עצמו באופן ראוי. אביא דוגמה מתאוות האכילה. אם אדם רעב ואוהב לאכול, והוא חושב על עצמו שהתאווה הזו היא פסולה, הוא יזלול עוגות שמנת בלא סוף ויסבור כל חייו שזהו זה, זה מה שהוא צריך, הוא יחשוב על עצמו שהוא חולה ומעוות, אבל הוא ימשיך לזלול. לעומת זאת אם הוא יהיה יותר מודע לעצמו ויבין שהצורך שלו ליהנות מאוכל, הוא צורך נורמלי, הוא יבין שהגם שהוא נהנה מאוכל יותר מהסביבה הקרובה שלו, זה עדיין לא מראה שהוא חולה, הוא סך הכל יותר אנין טעם, הוא קצת יותר עשיר בטעמיו, הוא יבין שיש לו מעלה ולא חיסרון, והוא ישתמש בזה כראוי, הוא יכין לעצמו מידי פעם מאכלים יתר מורכבים, הוא ידע ליהנות מפרי טעים ועסיסי ולא יקרה לו כלום.

וכאן אני רוצה להמשיך במסע אל תוך הנפש שלך [אולי…] לרובד עמוק יותר [ואמשיך להשתמש לשם הנוחות במשל של תאוות האכילה], הגמרא במסכת ברכות (מד, א) מספרת על אמוראים שהרבו מאד באכילת פירות מתוקים, עד שממש חלו מרוב אכילה. הגר"א כותב על כך בזה הלשון: 'ודעתם היה כדי להזדכך השכל על ידי אכילת הפירות' (אמרי נועם ברכות שם). לדעתי הפירוש של דברי הגר"א הם שעשירות ההנאה מהווה יכולת של עושר חשיבה, היכולת ליהנות ממגוון רחב של טעמים, נותן גם יכולת חשיבה פורה ומגוון. ובכן פעמים רבות שאותו אדם אנין טעם, עשיר בטעמו, הוא אדם יותר עשיר בשאר כישוריו. הצורך של אדם ליהנות נובע פעמים רבות מכך שהוא זקוק לחיים מעניינים יותר.

אתה כותב שאתה חוזר להפסקת צהרים, ואתה גולש. תחשוב למה זה קורה? האם מעניין לך מספיק בכולל, או שמא אתה לא עושה מספיק את מה שמתאים לך, אתה לא נותן פורקן לכישוריך, אתה לא נותן פורקן ליכולות שלך. הצורך ליהנות מתוכן לא ראוי, לא נובע דווקא מצורך למשהו פסול, הוא נובע מצורך למשהו יותר מרענן יותר מעניין, יתכן שמשעמם לך בחיים, אתה צריך לחשוב היטב, להתבונן על חייך האם הם מלאים בתוכן, או שמא פשוט משעמם לך, אם אתה מוצא שאין לך ענין במה שאתה עושה רוב היום, לא פלא שאתה מוצא את עצמך נמשך אחר תוכן לא ראוי, חבל על כל יום שעובר תנסה להתבונן ולחשוב, איך תיתן משמעות מעניינת יותר – ערכית יותר, לחייך.

כך ורק כך מגלים את התאווה לקדושה, כאשר האדם מגלה את עצמו, ער לצרכיו, מבין את חשקיו, הוא יוכל לנתב אותם אל הקודש, הוא יוכל לנתב את כל עושרו הפנימי, את כל חשקיו ותאוותיו, אל העולם העשיר הערכי, וכך הוא יתאווה תאווה של ממש, מלאת כיסופין אל הקודש.

אני חייב לומר שישנה אפשרות נוספת הפוכה מהקודמת, יתכן שאתה עובד מידי קשה ואתה פשוט צריך לנוח איך שהוא, אתה זקוק לבילוי לשעות הפנאי, ואתה לא יודע לעשות זאת באופן מותר. אתה רועה בשדות זרים, גם לשם כך אתה צריך להכיר את עצמך יותר ולחשוב מה הבילוי המתאים לך שימלא אותך, ושהוא כשר ולא פסול, זה יכול להיות קריאת ספרים ברמה איכותית וטובה, זה יכול להיות לימוד נגינה, יש עוד הרבה הצעות אך אתה צריך לחשוב עם עצמך מה טוב לך ובמה אתה חושק.

יש עוד דבר אחד שחשוב לי לציין, אתה כותב שאתה גולש בחיבור של שכניך, אני רואה בזה בעיה גדולה מאד, אינני נכנס לנושא ההלכתי [אינני יודע מה המציאות, אם גלישה תחת חיבור של אדם אחר גורמת לו לקושי בגלישה וממילא זה ממש אסור], אני חושב שגם אם הלכתית זה מותר, יש כאן משהו שמוסיף שמן למדורה, המציאות הזו שאדם גולש בסתר תוך כדי שימוש ללא רשות, מוסיפה למעשה תחושה שאינה ראויה, התחושה הזו רק מוסיפה יכולת להביט בתוכן לא ראוי, יתכן ואתה חש צורך להשתמש שימוש ראוי באינטרנט אתה רוצה להכיר את העולם ולא מרגיש עם עצמך טוב להישאר מאחורה ולא להכיר אותו, זה גם צורך לא פסול, אם אתה מודע לעצמך ורואה שמה שאני כותב זה נכון, תוכל להתחבר חיבור כשר מהודר לאינטרנט, ישנם סינונים ראויים מאד שנבדקו על ידי גדולי ישראל, מי שלא זקוק לאינטרנט שלא ישתמש, אך מי שכן, עדיף שישתמש בו באופן כשר, מסונן בסינון מהודר, מאשר יגלוש באופן לא ראוי וממילא פסול יותר.

מקווה שנתתי לך פתח של יכולת לצאת מהמבוך בו אתה נמצא. ואם לא, או אם אתה זקוק להמשך עזרה בחיפוש – במסע, אל תוככי הנפש שלך, אנחנו כאן שמחים להמשיך לבוא לעזרתך.

בברכה שתצליח

שלמה

[email protected]