בס"ד

שלום וברכה שואלת יקרה.

קוראת את שאלתך החשובה, את זה שאת כיום בתקופת שידוכים ותוהה לעצמך, איך תרצי להתחתן, מי יבטיח לך שלא תעברי את מה שאמא שלך עוברת?!

ראשית, רגשותיך כל כך מובנות. גדלת להורים שלמרבה הכאב והצער, לא מסתדרים בניהם, בלשון המעטה, חווית קשיים אל מול הגרושין… אני בטוחה שזה מביא איתו כל כך הרבה, תחושות, רגשות, קשיים, תסכולים.

וזה מפגיש אותך בתהליך של בניית הזוגיות שלך.

הפחדים הללו שמלווים אותך.

אגיד רגע משפט קשה, ברשותך "אף אחד לא הבטיח לך שאת לא תעברי את מה שאמא שלך עוברת" נכון. את צודקת כל כך. אף אחד לא יכול להבטיח לך זאת.

וכאן יש נקודה שהיא מעודדת, עם הבנה ומודעות, תהליך טוב ורצון לבנות מערכת שונה, איכותית, אני מאמינה שאת תצליחי, בעזרת השם.

וכאן אני ממליצה לך יקרה, לעשות הפרדה בין הבית שגדלת, בין הזוגיות שראית, לבין הבית שאת תקימי, לבין הזוגיות שתחווי.

זה, שגדלת לבית עם מערכת יחסים מורכבת, לא אומר שגם את תחווי מערכת כזו בעתיד.

בואי נחלק את התמונה לשלושה חלקים:

מה שאת חווית? זוהי המציאות הזוגית של הוריך.

מה למדת מזה? האמונות והתפיסות שרכשת בענין הזוגיות שאישה אמורה לסבול בתוך מערכת? שלחיות בזוג ובשלום, זה מצב בלתי אפשרי? מה עוד למדת?

והנקודה השלישית והמשמעותית ביותר, היא, מה את בוחרת לקחת הלאה? איזה מערכת את הולכת להקים דווקא מתוך מה שראית?

בואי נצייר שני תרחישים:

הראשון, בחורה שיוצאת לשידוכים כשהיא באה מבית שהיא לא ראתה דוגמא אישית חיובית, היא ראתה מערכת זוגית לקויה ומורכבת, הולכת בלי יותר מידי מודעות, נפגשת, מתחתנת ומתחילה להתמודד במערכת נישואין שלה, היא מוצאת את עצמה מעתיקה את התנהלות של הוריה, הרי זה מה שהיא מכירה, אין לה בדיסק מצב אחר. ואחרי כמה שנים היא מוצאת את עצמה מותשת, מתוסכלת, לא רוצה להמשיך לחיות לצד הבעל אותו היא בחרה מתוך אהבה ורצון לקרבה.

והשני, אותה בחורה, שגדלה באותו בית, שנכנסת לתקופת השידוכים מתוך מודעות, שהיא יודעת בדיוק איך היא לא רוצה לראות את הבית שלה, היא לא יודעת מה כן, אך היא יודעת מה לא.

היא תדע מה לשים לב במהלך הפגישות אל מול הבחור, היא תיקח ליווי ויעוץ כשתרגיש שיש קשיים שעולים, היא תנסה להגיב באופן שונה מאיך שהוריה הגיבו אחד לשניה, מתוך רצון לתקן ולבנות משהו אחר, טוב יותר.

זאת השניה, יכולה להקים בית לתפארת עם זוגיות טובה ואיכותית, יתכן והיא תדרש לעבודה רבה יותר מזו שחוותה זוגיות טובה והדפוסים הוטמעו בתוכה, אבל מה יותר שווה מלעבוד קשה ולהצליח ולקצור פירות?! זה כל כך משתלם ויפה ומתוק.

חשוב שתזכרי יקרה, את מכירה זוגיות דרך חלון ספציפי בלבד, החלון הזה הוא חלון אחד, הוא לא כל העולם, אומנם הוא צייר לך תמונה של זוגיות, אך לא הוא אמור להגדיר לך מהי זוגיות, כי מה שחווית בבית הוריך, לא זאת זוגיות בריאה ותקינה, ויש זוגיות אחרת, טובה, ויש תיקון. ואת פונה ושואלת ורוצה משהו אחר לעצמך, את יכולה להגיע לזה, אני מאמינה!

חשוב שתבני לך בראש תבנית של מערכת זוגית שככה את היית רוצה לראות את עצמך בתוכה, ותחשבי על התבנית הזו בסיטואציות שונות.

ועוד משהו חשוב,

מציעה לך לשבת עם עצמך בפינה שקטה עם דף ועט ולכתוב, מה למדתי על מערכת יחסים בין גבר לאישה? איך אישה מגיבה כשבעלה פוגע בה?  האם חוויתי צד אחד שלוקח אחריות/ מתנצל? מה אני מרגישה כשכועסים עלי? איך אני בהצבת גבולות, יכולה לומר לא, כשמשהו לא מתאים לי?

וככה, לנסות להבין את עצמך ואת עולמך טוב יותר. זה יכול לתת לך מדד לאיפה את עומדת, מה את לוקחת ומה את מנסה להשאיר מאחור. ואם ישנם נקודות משמעותיות שיכולות להדליק נורה אדומה, כמו "אני לא יודעת להגיד לא לבקשה של האחר, גם כשלא מתאים לי" וכד', חשוב ללכת לקבל עזרה מקצועית, כדי ללמוד לחזק את מה נכון ומדויק עבורך, בכלל אל מול העולם ובפרט במערכת זוגית.

לעיתים אדם אומר "אני לא יתנהג כמו אמא שלי, אני לא יגיב כמו אבא שלי" ובפועל הוא מוצא את עצמו באותה סיטואציה בדיוק בלי יכולת שליטה והפרדה, מגיב בדיוק כך. וכאן חשוב לעצור, ללכת לטיפול, ללמוד על הדפוסים הפנימיים, על הפחדים והכאבים, לעבד חלקים מהילדות שלא מספיק מעובדים, לכאוב אותם, לתת להם מקום ומשם להצליח להתחבר ולבנות משהו אחר ושונה ומעובד.

ככל שתכנסי למערכת מודעת יותר, מכירה בערך עצמך ובכך שלשום אדם בעולם אסור לפגוע בך ואת ראויה לאהבה, להערכה ולכבוד מעצם היותך, זה יעבור הלאה ואת תזכי בעזרת השם ליחס האוהב והמכבד שכל כך מגיע לך.

אי אפשר להבטיח שלעולם לא תפגעי, אפשר לנסות ולבנות בתוכך יכולת לזהות פגיעה, לא לנרמל אותה, ללמוד איך להגיב באופן שימשיך ויכבד אותך, באופן שיעצור את הפגיעה.

וזה חייב להתחיל בתוכך. את מרגישה אהובה? וראויה לאהבה והערכה?  את מרגישה שמגיעה לך מערכת זוגית טובה ומיטיבה? כמה חשוב שתצליחי לענות בחיוב על שאלות אלו טרם פגישות עם בחור.. תצליחי להרגיש שכן?

ולנקודה שאת מחפשת על מה להוריד את הבחור לאחר פגישה, ממליצה לך לקחת את הפחד בתקופת השידוכים, ולהחליפו למודעות. במקום להגיע בחשדנות ובפחד, להגיע בעין פקוחה ומודעת, בשימת לב לניואנסים הקטנים, זה יכול להפוך את החוויה לטובה ונעימה יותר, וגם לסייע לך לבחור מתוך מודעות ולא לדחות בחורים מתוך הפחדים.

מאחלת לך יקרה, שתזכי להיות מחוברת לעצמך, להצליח לשים הפרדה בין הבית שגדלת לזה שתקימי, ולזכור שההורים שלך, הם ההורים שלך וזו המערכת שלהם, ואת זו את, ותבני את המערכת המדוייקת והנכונה עבורך.

את לא צריכה להמשיך את סיפורם של הוריך, את בתהליך של כתיבת סיפור חדש. מדוייק ביותר עבורך.

מחזיקה לך אצבעות!

אלישבע ר.